תקיעת שופר - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:33:55Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:33, 30 בדצמבר 2024
שורה 124:		שורה 124:
	[[הרבי]] מדייק מלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]]{{הערה\|אורח חיים סימן תקפח סעיף ד.}}, שלשיטתו, הטעם לדחיית התקיעה בשבת אינו '''רק''' בגלל גזירה דרבה, אלא '''בעיקר''' בגלל שהתקיעה היא {{מונחון\|עובדין דחול\|דברים שעשייתם נאסרה בשבת בגלל שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חול ולא שבתי}}", אלא שישנו צורך בצירוף גזירה דרבה על מנת לבצע את הדחיה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת רצה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/308.htm אגרת שח]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2825.htm חלק ט, אגרת ב'תתכה].}}.		[[הרבי]] מדייק מלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)\|שולחן ערוך]]{{הערה\|אורח חיים סימן תקפח סעיף ד.}}, שלשיטתו, הטעם לדחיית התקיעה בשבת אינו '''רק''' בגלל גזירה דרבה, אלא '''בעיקר''' בגלל שהתקיעה היא {{מונחון\|עובדין דחול\|דברים שעשייתם נאסרה בשבת בגלל שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חול ולא שבתי}}", אלא שישנו צורך בצירוף גזירה דרבה על מנת לבצע את הדחיה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת רצה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/308.htm אגרת שח]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2825.htm חלק ט, אגרת ב'תתכה].}}.

	לאחר [[ביאת המשיח]] ובניין [[בית המקדש השלישי]], ישנם כמה אפשרויות בדברי הרבי כיצד ינהג הדין אז: א. יתקעו דווקא בבית המקדש (או גם בירושלים){{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/29/265.htm שיחת כ' מנחם אב תשט"ו]. וראה גם בספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ע' 713. ועוד}}. ב. יתקעו גם ביבנה{{הערה\|ראה דיבור המתחיל יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו.}}, או בכל מקום שהסנהדרין נמצאת{{הערה\|התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 297}}. ג. יתקעו בכל ארץ ישראל כי עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל{{הערה\|שיחת ליל ערב ראש השנה תשל"ט (שיחו"ק ח"ג ע' 742 ואילך)}}. ד. יתקעו בכל העולם כי כל יהודי יהיה סמוך{{הערה\|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 204}}. ה. יתקעו בכל העולם כי בביאת המשיח יתבטלו הגזירות{{הערה\|ד"ה יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו. וראה שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ט}}.		לאחר [[ביאת המשיח]] ובניין [[בית המקדש השלישי]], ישנם כמה אפשרויות בדברי הרבי כיצד ינהג הדין אז: א. יתקעו דווקא בבית המקדש (או גם בירושלים){{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/29/265.htm שיחת כ' מנחם אב תשט"ו]. וראה גם בספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ע' 713. ועוד}}. ב. יתקעו גם ביבנה{{הערה\|ראה דיבור המתחיל יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו.}}, או בכל מקום שהסנהדרין נמצאת{{הערה\|התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 297}}. ג. יתקעו בכל ארץ ישראל כי עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל{{הערה\|שיחת ליל ערב ראש השנה תשל"ט (שיחו"ק ח"ג ע' 742 ואילך)}}. ד. יתקעו בכל העולם כי כל יהודי יהיה סמוך{{הערה\|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 204}}. ה. יתקעו בכל העולם כי בביאת המשיח יתבטלו הגזירות{{הערה\|ד"ה יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו. וראה שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ט}}.

	===בחסידות===		===בחסידות===

שיע בוט: החלפת טקסט – "הרבי שליט"א מלך המשיח" ב־"הרבי"

2024-12-29T23:20:17Z

החלפת טקסט – "הרבי שליט"א מלך המשיח" ב־"הרבי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:20, 30 בדצמבר 2024
שורה 67:		שורה 67:

	=== הסתכלות בפני הבעל תוקע===		=== הסתכלות בפני הבעל תוקע===
	על פי הנהגות הקבלה, הנה אחר התקיעות צריך הבעל תוקע לילך למקומו ולשבת פניו אל העם, והם יסתכלו בו{{הערה\|[[אגרות קודש]] [[מוהריי"צ]], ג, עמ' שמב.}}. והדגיש הרבי, שזו הנהגה מהנהגות [[הקבלה]] ולא ממנהגי חב"ד{{הערה\|[[המלך במסיבו]], א, עמ' קיג.}}. כך נהגו אצל [[הרבי הרש"ב]]{{הערה\|"אחר סדר התקיעות, כשהסיר [[אדמו"ר הרש"ב]] ה[[טלית]] מעל פניו וישב על מקומו לנוח מעט, והביט והסתכל בפני קהל העם המתפללים - אחר כך נודעתי, כי בהבטה הלזו על העם אחר התקיעות יש ענין מיוחד על פי סוד [[הקבלה]] - היו פניו הקדושים להבים ומאירים כספירים כמראה [[מלאך]] ד' צבאות" ([[התמים]], ד, עמ' פ"ו). "אחרי התקיעות ישב הרש"ב על כסאו בקרן מזרחית דרומית ופניו מגולות, והביט בפני המתפללים, והמתפללים הביטו בפניו" ([[רשימות דברים]] ב, עמ' קיג). "מקומו של הרבי הרש"ב בבית הכנסת היה תמיד בצד דרום מזרח, והוא ישב כשפניו לצד מזרח. אבל בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף (הן דראש השנה והן דיוה"כ) היה מטה את כסאו לצד צפון והסתכל על הקהל. ובאותו זמן הצטופפו הבחורים נגדו להסתכל על פני קדשו, והיו אומרים שזהו סגולה לח"נ, ואמרו שלכוונה זו היה מטה הרבי את כסאו ומסתכל על הקהל" ([[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30).}} ו[[הרבי הריי"צ]]{{הערה\|המלך במסיבו, עמ' קצא.}}, וכן נוהג [[הרבי ~~שליט"א מלך המשיח~~]].		על פי הנהגות הקבלה, הנה אחר התקיעות צריך הבעל תוקע לילך למקומו ולשבת פניו אל העם, והם יסתכלו בו{{הערה\|[[אגרות קודש]] [[מוהריי"צ]], ג, עמ' שמב.}}. והדגיש הרבי, שזו הנהגה מהנהגות [[הקבלה]] ולא ממנהגי חב"ד{{הערה\|[[המלך במסיבו]], א, עמ' קיג.}}. כך נהגו אצל [[הרבי הרש"ב]]{{הערה\|"אחר סדר התקיעות, כשהסיר [[אדמו"ר הרש"ב]] ה[[טלית]] מעל פניו וישב על מקומו לנוח מעט, והביט והסתכל בפני קהל העם המתפללים - אחר כך נודעתי, כי בהבטה הלזו על העם אחר התקיעות יש ענין מיוחד על פי סוד [[הקבלה]] - היו פניו הקדושים להבים ומאירים כספירים כמראה [[מלאך]] ד' צבאות" ([[התמים]], ד, עמ' פ"ו). "אחרי התקיעות ישב הרש"ב על כסאו בקרן מזרחית דרומית ופניו מגולות, והביט בפני המתפללים, והמתפללים הביטו בפניו" ([[רשימות דברים]] ב, עמ' קיג). "מקומו של הרבי הרש"ב בבית הכנסת היה תמיד בצד דרום מזרח, והוא ישב כשפניו לצד מזרח. אבל בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף (הן דראש השנה והן דיוה"כ) היה מטה את כסאו לצד צפון והסתכל על הקהל. ובאותו זמן הצטופפו הבחורים נגדו להסתכל על פני קדשו, והיו אומרים שזהו סגולה לח"נ, ואמרו שלכוונה זו היה מטה הרבי את כסאו ומסתכל על הקהל" ([[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30).}} ו[[הרבי הריי"צ]]{{הערה\|המלך במסיבו, עמ' קצא.}}, וכן נוהג [[הרבי]].

	===תקיעות אחרי התפילה===		===תקיעות אחרי התפילה===

להתראות: /* לקריאה נוספת */

2024-11-18T19:46:37Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:46, 18 בנובמבר 2024
שורה 158:		שורה 158:
	'''יודעי תרועה''', שיחה עם הבעל תוקע הותיק הרב [[יהושע משה יוסף הלפרין]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 44 {{}} גליון 1924 עמוד 53		'''יודעי תרועה''', שיחה עם הבעל תוקע הותיק הרב [[יהושע משה יוסף הלפרין]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 44 {{}} גליון 1924 עמוד 53
	*'''בדיני תקיעת שופר''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 25		*'''בדיני תקיעת שופר''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 25
	*'''יתקע בשופר גדול''', תיאורים ממעמד תקיעת שופר אצל הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 49		'''יתקע בשופר גדול''', תיאורים ממעמד תקיעת שופר אצל הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 49 {{}} '''יודעי תרועה''', מעמד התקיעות אצל רבותינו נשיאינו לאורך הדורות, עמוד 93

	==קישורים חיצונים==		==קישורים חיצונים==

להתראות ב־19:41, 18 בנובמבר 2024

2024-11-18T19:41:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:41, 18 בנובמבר 2024
שורה 158:		שורה 158:
	'''יודעי תרועה''', שיחה עם הבעל תוקע הותיק הרב [[יהושע משה יוסף הלפרין]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 44 {{}} גליון 1924 עמוד 53		'''יודעי תרועה''', שיחה עם הבעל תוקע הותיק הרב [[יהושע משה יוסף הלפרין]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 44 {{}} גליון 1924 עמוד 53
	*'''בדיני תקיעת שופר''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 25		*'''בדיני תקיעת שופר''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 25
			*'''יתקע בשופר גדול''', תיאורים ממעמד תקיעת שופר אצל הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 49

	==קישורים חיצונים==		==קישורים חיצונים==

ברכת הגאולה: /* בחודש אלול */ לא תזיק עוד תמונה

2024-09-05T20:51:18Z

בחודש אלול: לא תזיק עוד תמונה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:51, 5 בספטמבר 2024
שורה 83:		שורה 83:
	==בחודש אלול ==		==בחודש אלול ==
	[[קובץ:שופר באלול.jpg\|ממוזער\|ציור מאת [[זלמן קלינמן]], המתאר תקיעת שופר ב[[חודש אלול]].]]		[[קובץ:שופר באלול.jpg\|ממוזער\|ציור מאת [[זלמן קלינמן]], המתאר תקיעת שופר ב[[חודש אלול]].]]
			[[קובץ:הרב ירון נאמן תוקע בשופר.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הרב [[ירון יחזקאל נאמן]] תוקע בשופר בחודש אלול (תשפ"ד)]]
	מנהג ישראל לתקוע בשופר בכל חודש [[אלול]] (חוץ מ[[ערב ראש השנה]] ) כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר: אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו.		מנהג ישראל לתקוע בשופר בכל חודש [[אלול]] (חוץ מ[[ערב ראש השנה]] ) כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר: אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו.

ב. שורה: /* קישורים חיצונים */

2024-05-30T03:22:52Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:22, 30 במאי 2024
שורה 166:		שורה 166:
	*הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf תקעו בחודש שופר]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח		*הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf תקעו בחודש שופר]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח
	*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], '''[https://col.org.il/news/49704 מה עומד מאחורי מנהג חב"ד ב'שברים'?]''' {{COL}}		*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], '''[https://col.org.il/news/49704 מה עומד מאחורי מנהג חב"ד ב'שברים'?]''' {{COL}}
	*הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 ראש השנה - צעקה, אנחה. בכיה, קריאה]''' {{מעיינותיך}}		*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג\|יצחק גינזבורג]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 ראש השנה - צעקה, אנחה. בכיה, קריאה]''' {{מעיינותיך}}
	*[https://col.org.il/news/120812 צפו: הרב משה קליין מציג את השופרות של רבותינו נשיאנו{{COL}}]		*[https://col.org.il/news/120812 צפו: הרב משה קליין מציג את השופרות של רבותינו נשיאנו{{COL}}]

להתראות: /* קישורים חיצונים */

2024-05-19T06:41:52Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:41, 19 במאי 2024
שורה 159:		שורה 159:

	==קישורים חיצונים==		==קישורים חיצונים==
			*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32574&st=&pgnum=163 נוסח תקיעת שופר במחזור נוסח חב"ד]'''
	'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1953270#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 6 דברים שלא ידעתם על השופר]''' {{}} '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3792386#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content תקיעה, שברים, תרועה: מה ההבדל ביניהם, ומדוע תוקעים אותם בראש השנה?]''' {{בית חבד}}		'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1953270#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 6 דברים שלא ידעתם על השופר]''' {{}} '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3792386#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content תקיעה, שברים, תרועה: מה ההבדל ביניהם, ומדוע תוקעים אותם בראש השנה?]''' {{בית חבד}}
	*'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמוע קול שופר]''', קטעים ממאמרי אדמו"ר הריי"צ על עבודת תקיעת השופר, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]		*'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמוע קול שופר]''', קטעים ממאמרי אדמו"ר הריי"צ על עבודת תקיעת השופר, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

ב. א. א.: /* קישורים חיצונים */

2024-02-10T22:10:37Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:10, 11 בפברואר 2024
שורה 166:		שורה 166:
	*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], '''[https://col.org.il/news/49704 מה עומד מאחורי מנהג חב"ד ב'שברים'?]''' {{COL}}		*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], '''[https://col.org.il/news/49704 מה עומד מאחורי מנהג חב"ד ב'שברים'?]''' {{COL}}
	*הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 ראש השנה - צעקה, אנחה. בכיה, קריאה]''' {{מעיינותיך}}		*הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 ראש השנה - צעקה, אנחה. בכיה, קריאה]''' {{מעיינותיך}}
			*[https://col.org.il/news/120812 צפו: הרב משה קליין מציג את השופרות של רבותינו נשיאנו{{COL}}]

ב. א. א. ב־16:31, 14 בדצמבר 2023

2023-12-14T16:31:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:31, 14 בדצמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[קובץ:תקיעת שופר 2.png\|ממוזער\|תקיעת שופר]]~~
	[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]		[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]
	[[קובץ:שירה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|איור של [[תקיעת שופר\|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי [[חצוצרות המקדש\|חצוצורות]] מהצדדים]]		[[קובץ:שירה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|איור של [[תקיעת שופר\|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי [[חצוצרות המקדש\|חצוצורות]] מהצדדים]]
			[[קובץ:תקיעת שופר 2.png\|2500x\|שמאל\|ממוזער\|תקיעת שופר]]

	'''תְּקִיעַת שׁוֹפָר''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה\|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה\|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]].		'''תְּקִיעַת שׁוֹפָר''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה\|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה\|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]].

שמואל חיים: /* אצל הרבי */ הרחבה

2023-09-14T13:27:17Z

אצל הרבי: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:27, 14 בספטמבר 2023
שורה 150:		שורה 150:
	===אצל הרבי===		===אצל הרבי===
	בראש השנה [[תשי"א]], את ה"למנצח" והפסוקים אמר הרב [[שמואל לוויטין]], הבעל תוקע היה הרב [[משה דובער ריבקין]]. במוסף תקע הרב [[מענדל טננבוים]]. בראש השנה [[תשי"ב]], הייתה הפעם הראשונה שהרבי אמר את המזמור "[[תהילים מ"ז\|למנצח]]" ואת הפסוקים שלפני התקיעות. אחרי כן רמז לר' מענדל טעננבוים לומר את הברכות, וכשסירב - אמרן הרבי בעצמו. ר' מענדל תקע, והרבי היה "המקריא" והורה לו באצבעו. אחר התקיעות אמר הרבי את הפסוקים "אשרי העם" וגו'. בראש השנה [[תשי"ג]] הוסיף הרבי ותקע בעצמו את התקיעה הראשונה, ואחר כך מסר לבעל תוקע הנ"ל שיגמור את התקיעות.		בראש השנה [[תשי"א]], את ה"למנצח" והפסוקים אמר הרב [[שמואל לוויטין]], הבעל תוקע היה הרב [[משה דובער ריבקין]]. במוסף תקע הרב [[מענדל טננבוים]]. בראש השנה [[תשי"ב]], הייתה הפעם הראשונה שהרבי אמר את המזמור "[[תהילים מ"ז\|למנצח]]" ואת הפסוקים שלפני התקיעות. אחרי כן רמז לר' מענדל טעננבוים לומר את הברכות, וכשסירב - אמרן הרבי בעצמו. ר' מענדל תקע, והרבי היה "המקריא" והורה לו באצבעו. אחר התקיעות אמר הרבי את הפסוקים "אשרי העם" וגו'. בראש השנה [[תשי"ג]] הוסיף הרבי ותקע בעצמו את התקיעה הראשונה, ואחר כך מסר לבעל תוקע הנ"ל שיגמור את התקיעות.
	משנת [[תשט"ז]] עד [[תשנ"ב]] תקע הרבי בעצמו את כל התקיעות דמיושב{{הערה\|על פי ספר [[ימי בראשית]], עמ' 248.}}.		משנת [[תשט"ז]] עד [[תשנ"ב]] תקע הרבי בעצמו את כל התקיעות דמיושב{{הערה\|על פי ספר [[ימי בראשית]], עמ' 248.}}, מלבד הזדמנות חד פעמית בראש השנה [[תש"כ]] בה לא הצליח הרבי לתקוע, ומספר את השופר לידי ר' מענדל טננבוים{{הערה\|[https://drive.google.com/file/d/1USFrDs5shp7fNK5xJ0Cwm8Nq8bom5g9O/view יומן לייבל גראנער].}}, ישנם שקישרו זאת לאירוע בריאותי שעבר הרבי מספר ימים קודם לכן{{מקור}}.

	בראש השנה תשי"ב הרבי אחז באצבעו על הסידור כמו מקריא. בתקופה מאוחרת יותר, היה רבי [[שמואל לוויטין]] המקריא, ואחר פטירתו (בי"א [[אלול]] [[תשל"ד]]), תקע הרבי כמה שנים ללא מקריא. ביום השני של ראש השנה [[תשל"ט]] רמז הרבי לר' [[מענדל טננבוים]] שיגש ויקריא, והקריא עד שנת [[תשנ"ב]]. בשנים שהרבי תקע ללא מקריא, נהג לעיתים להורות לעצמו ביד שמאלו, והחזיק את השופר רק בימינו.		בראש השנה תשי"ב הרבי אחז באצבעו על הסידור כמו מקריא. בתקופה מאוחרת יותר, היה רבי [[שמואל לוויטין]] המקריא, ואחר פטירתו (בי"א [[אלול]] [[תשל"ד]]), תקע הרבי כמה שנים ללא מקריא. ביום השני של ראש השנה [[תשל"ט]] רמז הרבי לר' [[מענדל טננבוים]] שיגש ויקריא, והקריא עד שנת [[תשנ"ב]]. בשנים שהרבי תקע ללא מקריא, נהג לעיתים להורות לעצמו ביד שמאלו, והחזיק את השופר רק בימינו.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:31, 14 בדצמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[קובץ:תקיעת שופר 2.png\|ממוזער\|תקיעת שופר]]~~
	[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]		[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]]
	[[קובץ:שירה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|איור של [[תקיעת שופר\|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי [[חצוצרות המקדש\|חצוצורות]] מהצדדים]]		[[קובץ:שירה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|איור של [[תקיעת שופר\|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי [[חצוצרות המקדש\|חצוצורות]] מהצדדים]]
			[[קובץ:תקיעת שופר 2.png\|2500x\|שמאל\|ממוזער\|תקיעת שופר]]

	'''תְּקִיעַת שׁוֹפָר''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה\|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה\|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]].		'''תְּקִיעַת שׁוֹפָר''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה\|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה\|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]].