תפילת נחם - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* ביאורים בחסידות */

2025-07-07T13:19:36Z

ביאורים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:19, 7 ביולי 2025
שורה 38:		שורה 38:
	התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ{{הערה\|שערי תשובה י, ג.}}.		התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ{{הערה\|שערי תשובה י, ג.}}.

	{{בין ~~המיצרים~~}}		{{בין המצרים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה\|נחם]]		[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה\|נחם]]
	[[קטגוריה:ירושלים]]		[[קטגוריה:ירושלים]]
	[[קטגוריה:בין המצרים]]		[[קטגוריה:בין המצרים]]

להתראות ב־20:34, 27 ביולי 2023

2023-07-27T20:34:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:34, 27 ביולי 2023
שורה 24:		שורה 24:

	==עובדים פסילים / עובדי זרים==		==עובדים פסילים / עובדי זרים==
	בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]]{{הערה\|שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.}} הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.		בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]]{{הערה\|שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.}} הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]. [https://www.kramim.info/article/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%94/86723696 עובדי זרים עובדי אלילים ועובדי פסילים], מאמר מאת יהושע מונדשיין.}}.

	גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.		גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.

להתראות: /* מקור התפילה ונוסחיה */

2023-07-27T20:26:36Z

מקור התפילה ונוסחיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:26, 27 ביולי 2023
שורה 20:		שורה 20:

	לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה\|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}.		לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה\|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}.

			מי שנצרך לאכול בתשעה באב מחמת חולשה או מטעמי בריאות וכדומה ונטל את ידיו, צריך להזכיר תפילת נחם בברכת המזון, אך יש מחלוקת בנוגע למקום אמירתו{{הערה\|ראו הצדדים וההכרעה שבזה בגליון 'שונה הלכות' מכון הלכה חב"ד פרשת דברים תשפ"ג.}}.

	==עובדים פסילים / עובדי זרים==		==עובדים פסילים / עובדי זרים==

חב"דפדי פעיל: /* ביאורים בחסידות */

2023-07-26T11:30:44Z

ביאורים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:30, 26 ביולי 2023
שורה 39:		שורה 39:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה\|נחם]]		[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה\|נחם]]
	~~[[קטגוריה:תשעה באב]]~~
	[[קטגוריה:ירושלים]]		[[קטגוריה:ירושלים]]
	[[קטגוריה:בין המצרים]]		[[קטגוריה:בין המצרים]]

אליהו ב. ב־17:34, 25 ביולי 2023

2023-07-25T17:34:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:34, 25 ביולי 2023
שורה 32:		שורה 32:

	==ביאורים בחסידות==		==ביאורים בחסידות==
	נוסח התפילה היא דווקא 'השוממה מאין יושב' ולא לשון של חורבן או שבירה, כי אף שבדורות מאוחרים יותר חזרה העיר ונבנתה, והיא שלמה ~~בבבניינים~~, נותר בה השממון הרוחני{{הערה\|ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד 550.}}.		נוסח התפילה היא דווקא 'השוממה מאין יושב' ולא לשון של חורבן או שבירה, כי אף שבדורות מאוחרים יותר חזרה העיר ונבנתה, והיא שלמה בבניינים, נותר בה השממון הרוחני{{הערה\|ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד 550.}}.

	התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ{{הערה\|שערי תשובה י, ג.}}.		התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ{{הערה\|שערי תשובה י, ג.}}.
שורה 38:		שורה 38:
	{{בין המיצרים}}		{{בין המיצרים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה\|נחם]]		[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה\|נחם]]
	[[קטגוריה:תשעה באב]]		[[קטגוריה:תשעה באב]]
	[[קטגוריה:ירושלים]]		[[קטגוריה:ירושלים]]
	[[קטגוריה:בין המצרים]]		[[קטגוריה:בין המצרים]]

אליהו ב.: /* אמירתו בציון רשב"י */

2023-07-25T17:33:07Z

אמירתו בציון רשב"י

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:33, 25 ביולי 2023
שורה 29:		שורה 29:

	==אמירתו בציון רשב"י==		==אמירתו בציון רשב"י==
	הרבי הזכיר וביאר מספר פעמים את המובא אודות רבי אברהם הלוי תלמיד [[האריז"ל]] שנהג לומר בכל ימות החול את תפילת 'נחם' היות שהרגיש במוחש את צער הגלות והחורבן, אך כאשר אמר תפילה זו גם בציון ה[[רשב"י]], היתה עליו קפידא והוא נפטר קודם זמנו{{הערה\|1=שיחת פסח שני ו[https://drive.google.com/file/d/1iap-bGRv0BuXESMFoj5fWl75k6t01Tz5/view שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג סעיף יח]. במהלך הדברים התבטא הרבי על עצמו שהדברים שאמר בהתוועדויות קודמות '[[טעות]] הם בידי' (ראו [https://col.org.il/news/124775 סקירה של הרב שמעון בן ציון אייזנבאך אודות כך]).}}.		הרבי הזכיר וביאר מספר פעמים את המובא אודות רבי אברהם הלוי תלמיד [[האריז"ל]] שנהג לומר בכל ימות החול את תפילת 'נחם' היות שהרגיש במוחש את צער הגלות והחורבן, אך כאשר אמר תפילה זו גם בציון ה[[רשב"י]] ביום שמחתו של רשב"י [[ל"ג בעומר]], היתה עליו קפידא והוא נפטר קודם זמנו{{הערה\|1=שיחת פסח שני ו[https://drive.google.com/file/d/1iap-bGRv0BuXESMFoj5fWl75k6t01Tz5/view שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג סעיף יח]. במהלך הדברים התבטא הרבי על עצמו שהדברים שאמר בהתוועדויות קודמות '[[טעות]] הם בידי' (ראו [https://col.org.il/news/124775 סקירה של הרב שמעון בן ציון אייזנבאך אודות כך]).}}.

	==ביאורים בחסידות==		==ביאורים בחסידות==

חב"דפדי פעיל: /* ביאורים בחסידות */

2023-07-25T16:06:22Z

ביאורים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:06, 25 ביולי 2023
שורה 42:		שורה 42:
	[[קטגוריה:תשעה באב]]		[[קטגוריה:תשעה באב]]
	[[קטגוריה:ירושלים]]		[[קטגוריה:ירושלים]]
			[[קטגוריה:בין המצרים]]

להתראות ב־05:42, 25 ביולי 2023

2023-07-25T05:42:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:42, 25 ביולי 2023
שורה 18:		שורה 18:

	הטעם למנהג לומר תוספת זו רק ב[[תפילת מנחה]] של תשעה באב, הוא מכיון שהתוכן שלה הוא בקשת הגאולה, דבר המודגש בעיקר לקראת סיום הצום (שאז לפי המופיע בגמרא נולד מושיען של ישראל, ומתחיל להתנוצץ גילוי הגאולה), ולא שייך כל כך לתחילת הצום שאז מודגש האבל{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6075&CategoryID=1309 שער הכוונות ענין ט"ב בסופו. הובא על ידי הרבי בהתוועדות כ"ף מנחם אב תשי"א].}}.		הטעם למנהג לומר תוספת זו רק ב[[תפילת מנחה]] של תשעה באב, הוא מכיון שהתוכן שלה הוא בקשת הגאולה, דבר המודגש בעיקר לקראת סיום הצום (שאז לפי המופיע בגמרא נולד מושיען של ישראל, ומתחיל להתנוצץ גילוי הגאולה), ולא שייך כל כך לתחילת הצום שאז מודגש האבל{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6075&CategoryID=1309 שער הכוונות ענין ט"ב בסופו. הובא על ידי הרבי בהתוועדות כ"ף מנחם אב תשי"א].}}.

			לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה\|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}.

	==עובדים פסילים / עובדי זרים==		==עובדים פסילים / עובדי זרים==
	בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]] הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.		בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]]{{הערה\|שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.}} הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.

	גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.		גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.

			בסידורים החב"דיים החדשים החלו לתקן טעות זו, כך לדוגמא נדפס מחדש בסידור תהילת ה' מהדורה מוערת שיצא לאור על ידי סניף קה"ת המרכזי בניו יורק, ועוד.

	==אמירתו בציון רשב"י==		==אמירתו בציון רשב"י==
	הרבי הזכיר וביאר מספר פעמים את המובא אודות רבי אברהם הלוי תלמיד [[האריז"ל]] שנהג לומר בכל ימות החול את תפילת 'נחם' היות שהרגיש במוחש את צער הגלות והחורבן, אך כאשר אמר תפילה זו גם בציון ה[[רשב"י]], היתה עליו קפידא והוא נפטר קודם זמנו{{הערה\|1=שיחת פסח שני ו[https://drive.google.com/file/d/1iap-bGRv0BuXESMFoj5fWl75k6t01Tz5/view שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג סעיף יח].}}.		הרבי הזכיר וביאר מספר פעמים את המובא אודות רבי אברהם הלוי תלמיד [[האריז"ל]] שנהג לומר בכל ימות החול את תפילת 'נחם' היות שהרגיש במוחש את צער הגלות והחורבן, אך כאשר אמר תפילה זו גם בציון ה[[רשב"י]], היתה עליו קפידא והוא נפטר קודם זמנו{{הערה\|1=שיחת פסח שני ו[https://drive.google.com/file/d/1iap-bGRv0BuXESMFoj5fWl75k6t01Tz5/view שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג סעיף יח]. במהלך הדברים התבטא הרבי על עצמו שהדברים שאמר בהתוועדויות קודמות '[[טעות]] הם בידי' (ראו [https://col.org.il/news/124775 סקירה של הרב שמעון בן ציון אייזנבאך אודות כך]).}}.

			==ביאורים בחסידות==
			נוסח התפילה היא דווקא 'השוממה מאין יושב' ולא לשון של חורבן או שבירה, כי אף שבדורות מאוחרים יותר חזרה העיר ונבנתה, והיא שלמה בבבניינים, נותר בה השממון הרוחני{{הערה\|ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד 550.}}.

			התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ{{הערה\|שערי תשובה י, ג.}}.

	{{בין המיצרים}}		{{בין המיצרים}}

Merkos: /* עובדים פסילים / עובדי זרים */

2023-07-24T23:05:46Z

עובדים פסילים / עובדי זרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:05, 25 ביולי 2023
שורה 20:		שורה 20:

	==עובדים פסילים / עובדי זרים==		==עובדים פסילים / עובדי זרים==
	בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב ~~ומשם~~ [[סידור תהלת השם]] הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בו מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.		בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]] הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.

	גם ב[[חוברת בין ~~המיצרים~~]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.		גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.

	==אמירתו בציון רשב"י==		==אמירתו בציון רשב"י==

2.55.161.49 ב־17:08, 24 ביולי 2023

2023-07-24T17:08:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:08, 24 ביולי 2023
שורה 22:		שורה 22:
	בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב ומשם [[סידור תהלת השם]] הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בו מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.		בסידורי חב"ד הישנים{{הערה\|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב ומשם [[סידור תהלת השם]] הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בו מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}.

	גם ב[[חוברת בין המיצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|מנחם מענדל גרינפלד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.		גם ב[[חוברת בין המיצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה\|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.

	==אמירתו בציון רשב"י==		==אמירתו בציון רשב"י==