תנא דבי אליהו - היסטוריית גרסאות

שיע.ק: /* קישורים חיצוניים */ ויקיזציה

2026-02-10T19:02:43Z

קישורים חיצוניים: ויקיזציה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:02, 10 בפברואר 2026
שורה 35:		שורה 35:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* ~~[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=~~13191~~&CategoryID=2152 חב~~"~~ד, התקשרות 1184, משם מקורות לערך כאן~~]		* {{קישור התקשרות צאח\|2152\|13191\|1184\|"אליהו הנביא קובע"\|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]		[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]
	[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]		[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]
	[[קטגוריה:אליהו הנביא]]		[[קטגוריה:אליהו הנביא]]

שיע.ק: /* הדעות על מקור המדרש */

2026-02-10T19:00:48Z

הדעות על מקור המדרש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 10 בפברואר 2026
שורה 30:		שורה 30:
	היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה\| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה\|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה\|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים.		היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה\| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה\|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה\|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים.

	ה[[חיד"א]]{{הערה\|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב [[יוסף זכריה שטרן]]{{הערה\|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם.		ה[[חיד"א]]{{הערה\|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב יוסף זכריה שטרן{{הערה\|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם.

	מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי\|המדרש בתורת הרבי]].		מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי\|המדרש בתורת הרבי]].

שיע.ק: /* המדרש בתורת הרבי */

2026-02-10T19:00:19Z

המדרש בתורת הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 10 בפברואר 2026
שורה 27:		שורה 27:

	ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה\|כרך לט עמ' 113 הערה 15}} מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית"{{הערה\|[[מלאכי]] ג, א}}.		ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה\|כרך לט עמ' 113 הערה 15}} מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית"{{הערה\|[[מלאכי]] ג, א}}.
			==הדעות על מקור המדרש==
			היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה\| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה\|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה\|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים.

			ה[[חיד"א]]{{הערה\|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב [[יוסף זכריה שטרן]]{{הערה\|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם.

			מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי\|המדרש בתורת הרבי]].

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

שיע.ק: /* המדרש בתורת הרבי */

2026-02-10T18:51:30Z

המדרש בתורת הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:51, 10 בפברואר 2026
שורה 18:		שורה 18:

	==המדרש בתורת הרבי==		==המדרש בתורת הרבי==
	~~בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]{{הערה\|התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310}}~~, ~~ציטט~~ הרבי מ"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה\|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}} כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה.		בתורת הרבי מובאים פעמים רבות ציטוטים מהמדרש, מלשון הרבי ברורה דעתו ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא.

			לדוגמה בציטוט הבא, כשמובאת קביעת המדרש 'אני אומר' מסביר זאת הרבי 'אליהו הנביא קובע':

			"שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה\|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}} כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה.{{הערה\|ליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310}}

	בשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'"{{הערה\|'התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497}}.		בשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'"{{הערה\|'התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497}}.

שיע.ק: /* יחוס כתיבתו לאמורא רב ענן */

2026-02-10T18:44:10Z

יחוס כתיבתו לאמורא רב ענן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:44, 10 בפברואר 2026
שורה 3:		שורה 3:
	==מהותו==		==מהותו==
	המדרש דורש את פסוקי התורה והנביאים, מתחיל בבריאת העולם, אדם הראשון, אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר קורא לעשיית צדקה וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מעמי הארצות, לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו הגן עדן והגיהנם, ימות המשיח, תחיית המתים ועוד. החיבור משתמש במשלים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהן אף נכללות בשולחן ערוך כמחייבות הלכה למעשה.		המדרש דורש את פסוקי התורה והנביאים, מתחיל בבריאת העולם, אדם הראשון, אבות האומה, השעבוד במצרים וכן הלאה, ומתגלגל מעניין לעניין כדרכם של מדרשים. הספר קורא לעשיית צדקה וחסד, למידות טובות, לזהירות בקיום המצוות, להתרחקות מעמי הארצות, לכיבוד הורים, לשימוש תלמידי חכמים ועוד. כמו כן מתוארים בו הגן עדן והגיהנם, ימות המשיח, תחיית המתים ועוד. החיבור משתמש במשלים ובסיפורים רבים כדי להמחיש את תביעותיו. פה ושם מצויים בו גם הלכות שונות, וכמה מהן אף נכללות בשולחן ערוך כמחייבות הלכה למעשה.
	==~~יחוס כתיבתו לאמורא רב ענן~~==		==בתלמוד==
	=~~== כתיבת "~~תנא דבי אליהו" ===		על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}

			===כתיבתו על ידי רב ענן===
	ב[[מסכת כתובות]] מובא כי רב ענן חיבר את הספר [[תנא דבי אליהו]], שם רשם את שלמד מפי [[אליהו\|אליהו הנביא]], שהתגלה אליו. בעקבות מעשה מסוים השתנה סדר הלימוד. המעשה מסופר בגמרא על מסכת כתובות בדף קה'{{הערה\|{{בבלי\|כתובות\|קה\|ב}}}}:		ב[[מסכת כתובות]] מובא כי רב ענן חיבר את הספר [[תנא דבי אליהו]], שם רשם את שלמד מפי [[אליהו\|אליהו הנביא]], שהתגלה אליו. בעקבות מעשה מסוים השתנה סדר הלימוד. המעשה מסופר בגמרא על מסכת כתובות בדף קה'{{הערה\|{{בבלי\|כתובות\|קה\|ב}}}}:

שורה 14:		שורה 16:
	{{ציטוט\|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"\|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א\|דף ק"ו עמוד א']]}}		{{ציטוט\|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"\|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א\|דף ק"ו עמוד א']]}}
	תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה\|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י\|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות\|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.		תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה\|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י\|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות\|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.

	על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}

	==המדרש בתורת הרבי==		==המדרש בתורת הרבי==

שיע.ק: /* איזכור נוסף בתלמוד */ כותרת מיותרת

2026-02-10T18:41:57Z

איזכור נוסף בתלמוד: כותרת מיותרת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:41, 10 בפברואר 2026
שורה 14:		שורה 14:
	{{ציטוט\|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"\|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א\|דף ק"ו עמוד א']]}}		{{ציטוט\|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"\|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א\|דף ק"ו עמוד א']]}}
	תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה\|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י\|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות\|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.		תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה\|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י\|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות\|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.
	~~===איזכור נוסף בתלמוד===~~
	על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}		על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}

שיע.ק: /* המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור */ אין סיבה לערב בין נושאים

2026-02-10T18:40:43Z

המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור: אין סיבה לערב בין נושאים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:40, 10 בפברואר 2026
שורה 17:		שורה 17:
	על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}		על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}

	==המדרש ~~במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור~~==		==המדרש בתורת הרבי==
	בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]~~. הרבי (~~התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310~~) מצטט את הדברים המופיעים ב~~"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה\|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}}-כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה.		בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]{{הערה\|התוועדויות [[תשמ"ו]] כרך א' עמ' 310}}, ציטט הרבי מ"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה\|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}} כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה.

	~~ובשלהי~~ אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'" ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497).		בשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'"{{הערה\|'התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497}}.

	ב'לקוטי שיחות~~' (~~כרך לט עמ' 113 הערה 15) מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית" ([[מלאכי]] ג, א).		ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה\|כרך לט עמ' 113 הערה 15}} מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית"{{הערה\|[[מלאכי]] ג, א}}.

	לפי הרבי ברור ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא, כמו שכתב וקבע בפשיטות [[החיד"א]] ב'[[שם הגדולים]]' (מערכת 'ספרים' אות ס' אות ק'): "הדבר ברור מאוד דתנא דבי אליהו הוא אליהו זכור לטוב"! ולא כדעות החולקות על קביעה זו, ובראשן דעת בעל שו"ת באר שבע (שו"ת סימן ע"א) הסבור שאין המדובר באליהו הנביא שיבוא לבשר הגאולה אלא המדובר בתנא בשם אליהו הנזכר בהקדמת [[הרמב"ם]] לסדר זרעים (ד"ה הפרק השביעי) שם נמנים בין השאר 4: "[[יהושע בן פרחיה]], [[נתאי הארבלי]], [[חוני המעגל]], [[אליהו עיני בן הקוף]]".

	"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13191&CategoryID=2152 חב"ד, התקשרות 1184, משם מקורות לערך כאן]		* [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13191&CategoryID=2152 חב"ד, התקשרות 1184, משם מקורות לערך כאן]

איש מחובד ב־14:10, 22 בדצמבר 2025

2025-12-22T14:10:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:10, 22 בדצמבר 2025
שורה 28:		שורה 28:
	"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.		"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13191&CategoryID=2152 חב"ד, התקשרות 1184]		* [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13191&CategoryID=2152 חב"ד, התקשרות 1184, משם מקורות לערך כאן]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]		[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]
	[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]		[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]
	[[קטגוריה:אליהו הנביא]]		[[קטגוריה:אליהו הנביא]]

איש מחובד: /* המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור */

2025-12-22T14:09:56Z

המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:09, 22 בדצמבר 2025
שורה 27:		שורה 27:

	"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.		"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.
			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13191&CategoryID=2152 חב"ד, התקשרות 1184]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]		[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]
	[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]		[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]
	[[קטגוריה:אליהו הנביא]]		[[קטגוריה:אליהו הנביא]]

מ. רובין: /* הערות שוליים */

2025-12-19T13:53:33Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:53, 19 בדצמבר 2025
שורה 28:		שורה 28:
	"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.		"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה.

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:מדרשי אגדה]]
			[[קטגוריה:ספרי מדרשים]]
			[[קטגוריה:אליהו הנביא]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:00, 10 בפברואר 2026
שורה 30:		שורה 30:
	היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה\| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה\|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה\|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים.		היו מגדולי הדורות שסברו שהמדרש לא נכתב על ידי רב ענן מפי אליהו הנביא, אלא על ידי תנאים אחרים ששמם 'אליהו'. בהם רבי [[יצחק אברבנאל]]{{הערה\| שייחסו לתנא בשם אליהו.}}, הרב [[יששכר בר איילנבורג]] בספרו "באר שבע"{{הערה\|שייחסו לתנא אחר ששמו היה אליהו עיני.}} וה[[רשב"ץ]]{{הערה\|מגן אבות חלק ג' פרק ג'.}} שטען שלא ייתכן שאליהו הנביא יצטט תנאים.

	ה[[חיד"א]]{{הערה\|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב [[יוסף זכריה שטרן]]{{הערה\|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם.		ה[[חיד"א]]{{הערה\|יעיר אוזן מערכת ת' אות כ', שם הגדולים מערכת ספרים אות ס' ס"ק ו, השמטות לשער יוסף על מסכת הוריות.}} והרב יוסף זכריה שטרן{{הערה\|זכר יהוסף חלק ג'.}} השיבו על טענותיהם.

	מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי\|המדרש בתורת הרבי]].		מדברי הרבי ברור שדעתו שהחיבור נכתב מפי אליהו הנביא, ראו לעיל בפסקה [[#המדרש בתורת הרבי\|המדרש בתורת הרבי]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:41, 10 בפברואר 2026
שורה 14:		שורה 14:
	{{ציטוט\|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"\|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א\|דף ק"ו עמוד א']]}}		{{ציטוט\|תוכן="רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"\|מקור=[[מסכת כתובות]] [[s:כתובות קו א\|דף ק"ו עמוד א']]}}
	תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה\|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י\|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות\|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.		תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיוון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה){{הערה\|כך מפרש שם [[s:כתובות קו א#רש"י\|רש"י]] את דברי הגמרא, אך ה[[s:כתובות קו א#תוספות\|תוספות]] מפרשים את הדברים בצורה שונה.}}.
	~~===איזכור נוסף בתלמוד===~~
	על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}		על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" ([[חבקוק]] ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט\|תוכן=[[תנא דבי אליהו\|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.\|מקור={{בבלי\|נדה\|עג}}}}