תורת הקבלה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

2026-02-19T18:17:00Z

קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 19 בפברואר 2026
שורה 45:		שורה 45:
	זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה\|שם=רחו}}.		זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה\|שם=רחו}}.

	זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[~~אדמוה~~"ז]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], ~~[[אדמוה~~"~~ז]]~~ אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה\|[https://www.toratchabad.com/אוצר-בתיק-החקירה תיק החקירה אות י"ז].}}.		זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[אדמו"ר הזקן]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], אדמו"ר הזקן אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה\|[https://www.toratchabad.com/אוצר-בתיק-החקירה תיק החקירה אות י"ז].}}.

	הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה\|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}}		הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה\|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}}
שורה 79:		שורה 79:
	גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.		גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.

	[[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם ~~מאד~~ על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}.		[[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאוד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}.

	כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}.		כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}.
שורה 93:		שורה 93:
	*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד		*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד
	*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל		*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל
	*'''[https://sinun770.org/~~%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa~~-~~%d7%90%d7%95~~-~~%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94~~-i-~~%d7%97%d7%91%d7%93~~-~~%d7%99%d7%a9%d7%a8~~-~~%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f~~-~~%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c~~-~~%d7%9e%d7%99~~/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}}		*'''[https://sinun770.org/חסידות-או-קבלה-i-חבד-ישר-לענין-ספיישל-מי/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}}
	*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6533735/jewish/14-Facts-You-Should-Know-About-Kabbalah.htm 14 עובדות שכדאי לדעת על קבלה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)		*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6533735/jewish/14-Facts-You-Should-Know-About-Kabbalah.htm 14 עובדות שכדאי לדעת על קבלה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)


	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת הקבלה]]		[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
	[[en:Kabbalah]]		[[en:Kabbalah]]

שולם ס.: קישור

2025-11-26T20:47:24Z

קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:47, 26 בנובמבר 2025
שורה 34:		שורה 34:

	==לימוד הקבלה==		==לימוד הקבלה==
	[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער הספר '[[פרי עץ חיים]]' ~~מכתבי~~ האר"י, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]		[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שער הספר '[[פרי עץ חיים]]' מ[[כתבי האריז"ל\|כתבי האר"י]], [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]

	שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד [[תורת הנגלה]], שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[השגת המהות\|מבין את מהותם]] של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[ידיעת המציאות\|יודע רק על מציאותם]] של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[מקרא]], שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, א] ואילך.}}.		שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד [[תורת הנגלה]], שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[השגת המהות\|מבין את מהותם]] של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[ידיעת המציאות\|יודע רק על מציאותם]] של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[מקרא]], שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, א] ואילך.}}.

50.243.0.206 ב־05:02, 17 ביולי 2025

2025-07-17T05:02:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:02, 17 ביולי 2025
שורה 99:		שורה 99:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת הקבלה]]		[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
			[[en:Kabbalah]]

מ. רובין ב־18:20, 16 ביולי 2025

2025-07-16T18:20:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:20, 16 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=תורת הסוד\|אחר=תורת ומצוות הנביאים\|ראו=דברי קבלה}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=תורת הסוד\|אחר=תורת ומצוות הנביאים\|ראו=דברי קבלה}}
	[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|תרשים של [[עשר הספירות]], ממושגי היסוד בקבלה]]		[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg\|ממוזער\|תרשים של [[עשר הספירות]], ממושגי היסוד בקבלה]]

	ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות\|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.		ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות\|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.
שורה 50:		שורה 50:

	== הקבלה והחסידות ==		== הקבלה והחסידות ==
	[[תורת החסידות]], שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י [[נוסח ~~האריז~~"ל]].		[[תורת החסידות]], שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י [[נוסח האר"י]].

	במאמריו של ה[[בעש"ט]] מובא רבות מקבלה ובפרט מ[[כתבי האריז"ל]].		במאמריו של ה[[בעש"ט]] מובא רבות מקבלה ובפרט מ[[כתבי האריז"ל]].

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2025-04-28T15:54:49Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:54, 28 באפריל 2025
שורה 94:		שורה 94:
	*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל		*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל
	*'''[https://sinun770.org/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94-i-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}}		*'''[https://sinun770.org/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94-i-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}}
			*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6533735/jewish/14-Facts-You-Should-Know-About-Kabbalah.htm 14 עובדות שכדאי לדעת על קבלה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)


	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת הקבלה]]		[[קטגוריה:תורת הקבלה]]

מ. רובין: /* המקובלים כיום */

2025-02-10T15:23:39Z

המקובלים כיום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:23, 10 בפברואר 2025
שורה 31:		שורה 31:

	===המקובלים כיום===		===המקובלים כיום===
	ישנם קבוצה של מקובלים הגרים ב[[תל אביב]] ~~הצמים~~ מ[[מוצאי שבת]] עד יום שלישי, בשלישי הולכים ~~לחרמון~~ ועושים גלגול שלג.		ישנם קבוצה של מקובלים הגרים ב[[תל אביב]] שצמים מ[[מוצאי שבת]] עד יום שלישי, בשלישי הולכים ל[[הר חרמון]] ועושים [[גלגול שלג]].

	==לימוד הקבלה==		==לימוד הקבלה==

מ. רובין: /* =המקובלים כיום */

2025-02-10T15:23:07Z

=המקובלים כיום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:23, 10 בפברואר 2025
שורה 30:		שורה 30:
	על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו\|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון\|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.		על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו\|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון\|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.

	===המקובלים כיום==		===המקובלים כיום===
	ישנם קבוצה של מקובלים הגרים ב[[תל אביב]] הצמים מ[[מוצאי שבת]] עד יום שלישי, בשלישי הולכים לחרמון ועושים גלגול שלג.		ישנם קבוצה של מקובלים הגרים ב[[תל אביב]] הצמים מ[[מוצאי שבת]] עד יום שלישי, בשלישי הולכים לחרמון ועושים גלגול שלג.

מ. רובין: /* תולדות תורת הקבלה */

2025-02-10T15:22:57Z

תולדות תורת הקבלה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:22, 10 בפברואר 2025
שורה 29:		שורה 29:

	על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו\|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון\|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.		על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו\|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון\|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.

			===המקובלים כיום==
			ישנם קבוצה של מקובלים הגרים ב[[תל אביב]] הצמים מ[[מוצאי שבת]] עד יום שלישי, בשלישי הולכים לחרמון ועושים גלגול שלג.

	==לימוד הקבלה==		==לימוד הקבלה==

שיע בוט: החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"

2025-01-23T22:29:45Z

החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:29, 24 בינואר 2025
שורה 38:		שורה 38:

	===הגבלות על לימוד הקבלה===		===הגבלות על לימוד הקבלה===
	בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה\|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה\|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה\|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ~~ראה~~ באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.		בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה\|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה\|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה\|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראו באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.

	זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה\|שם=רחו}}.		זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה\|שם=רחו}}.

איש חסיד ישנו: מילה חסרה

2024-11-06T20:45:25Z

מילה חסרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:45, 6 בנובמבר 2024
שורה 57:		שורה 57:
	כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה\|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.		כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה\|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.

	בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.		בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק עם מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.

	אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון\|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה\|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה\|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.		אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון\|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה\|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה\|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:45, 6 בנובמבר 2024
שורה 57:		שורה 57:
	כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה\|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.		כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה\|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.

	בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.		בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק עם מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה\|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.

	אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון\|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה\|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה\|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.		אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון\|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה\|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה\|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.