תהלים ק"א - היסטוריית גרסאות

א.י.ל. ב־13:44, 27 במרץ 2026

2026-03-27T13:44:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:44, 27 במרץ 2026
שורה 21:		שורה 21:

	==ניגונים על המזמור==		==ניגונים על המזמור==
	ב[[י"א בניסן]] [[תשס"ב]], לכבוד יום הולדת הרבי, חיברו כ[[ניגונים על פרקי ~~אדמו"ר שליט"א~~\|נהוג]] עשרות ניגונים על הפרק החדש של הרבי. הניגון הנבחר הולחן על הפסוק "לדוד מזמור" - על ידי ר' [[דוד כהנוב]]{{הערה\|[[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3\|הניגון להאזנה]].}}.		ב[[י"א בניסן]] [[תשס"ב]], לכבוד יום הולדת הרבי, חיברו כ[[ניגונים על פרקי הרבי\|נהוג]] עשרות ניגונים על הפרק החדש של הרבי. הניגון הנבחר הולחן על הפסוק "לדוד מזמור" - על ידי ר' [[דוד כהנוב]]{{הערה\|[[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3\|הניגון להאזנה]].}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

נסיעה לרבי ב־14:10, 4 במאי 2025

2025-05-04T14:10:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:10, 4 במאי 2025
שורה 7:		שורה 7:
	'''ג:''' לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי.{{ש}}		'''ג:''' לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי.{{ש}}
	'''ד:''' לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.{{ש}}		'''ד:''' לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.{{ש}}
	'''ה:''' ~~(מְלָושְׁנִי) [~~מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל.{{ש}}		'''ה:''' מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל.{{ש}}
	'''ו:''' עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי.{{ש}}		'''ו:''' עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי.{{ש}}
	'''ז:''' לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־ יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.{{ש}}		'''ז:''' לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־ יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.{{ש}}

נסיעה לרבי ב־14:10, 4 במאי 2025

2025-05-04T14:10:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:10, 4 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	~~\|כותרת=תהלים ק"א~~
	~~\|רוחב=30%~~
	\|תוכן=א: לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְ־הוָ־ה אֲזַמֵּרָה: ב אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי: ג: לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי: ד: לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע: ה: (מְלָושְׁנִי) [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל: ו: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי: ז: לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־ יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי: ח: לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְ־הוָ־ה כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן:
	\|ניקוד=כן		\|ניקוד=כן
			\|כותרת= תהלים ק"א{{ש}}לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה
			\|תוכן=
			'''א:''' לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה.{{ש}}
			'''ב:''' אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.{{ש}}
			'''ג:''' לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי.{{ש}}
			'''ד:''' לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.{{ש}}
			'''ה:''' (מְלָושְׁנִי) [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל.{{ש}}
			'''ו:''' עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי.{{ש}}
			'''ז:''' לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־ יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.{{ש}}
			ח: לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְ־הוָ־ה כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן.{{ש}}
	}}		}}
	'''~~תהילים~~ ק"א''' הינו המזמור ~~הק"א (~~ה-101~~) שבספר~~ ה[[תהלים]]. במזמור זה מבואר כיצד [[דוד המלך]] היה מתבודד מבני אדם וכמה מדות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.		'''תהלים ק"א''' הינו המזמור ה-101 בספר ה[[תהלים]]. במזמור זה מבואר כיצד [[דוד המלך]] היה מתבודד מבני אדם וכמה מדות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.

	==~~ביאורי רבותינו נשיאינו~~==		==בחסידות==
	*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.		*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
	*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|~~תהילים~~ ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ה[[קנאה]] ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.		*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהלים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ה[[קנאה]] ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.
	*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".		*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".
	*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.		*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.
שורה 17:		שורה 24:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*~~[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על התהילים -~~ [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/77/index.htm ~~מזמור ק"א~~] {{ספרייה\|}}		* [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/77/index.htm יהל אור] {{ספרייה}}

	{{מזמורי ספר ~~התהילים~~}}		{{מזמורי ספר התהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים\|ק"א]]		[[קטגוריה:תהלים\|ק"א]]

שמואל חיים: שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט

2022-10-21T09:54:20Z

שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:54, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah~~		{{חלונית
			\|כותרת=תהלים ק"א
			\|רוחב=30%
			\|תוכן=א: לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְ־הוָ־ה אֲזַמֵּרָה: ב אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי: ג: לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי: ד: לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע: ה: (מְלָושְׁנִי) [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל: ו: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי: ז: לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־ יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי: ח: לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְ־הוָ־ה כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן:
			\|ניקוד=כן
			}}
			'''תהילים ק"א''' הינו המזמור הק"א (ה-101) שבספר ה[[תהלים]]. במזמור זה מבואר כיצד [[דוד המלך]] היה מתבודד מבני אדם וכמה מדות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.

			==ביאורי רבותינו נשיאינו==
			*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
			*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ה[[קנאה]] ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.
			*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".
			*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.

			==ניגונים על המזמור==
			ב[[י"א בניסן]] [[תשס"ב]], לכבוד יום הולדת הרבי, חיברו כ[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א\|נהוג]] עשרות ניגונים על הפרק החדש של הרבי. הניגון הנבחר הולחן על הפסוק "לדוד מזמור" - על ידי ר' [[דוד כהנוב]]{{הערה\|[[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3\|הניגון להאזנה]].}}.

			==קישורים חיצוניים==
			*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על התהילים - [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/77/index.htm מזמור ק"א] {{ספרייה\|}}

			{{מזמורי ספר התהילים}}
			{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:תהלים\|ק"א]]

רוסיהאוקראינה: החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

2022-10-21T07:38:19Z

החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:38, 21 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{חלונית~~		Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah
	~~\|כותרת=תהלים ק"א~~
	~~\|רוחב=30%~~
	\|תוכן=א: לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְ־הוָ־ה אֲזַמֵּרָה: ב אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם־לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי: ג: לֹא־אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר־בְּלִיָּעַל עֲשׂה־סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי: ד: לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע: ה: (מְלָושְׁנִי) [מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל: ו: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי: ז: לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־ יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי: ח: לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְ־הוָ־ה כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן:
	~~\|ניקוד=כן~~
	}}
	'''תהילים ק"א''' הינו המזמור הק"א (ה-101) שבספר ה[[תהלים]]. במזמור זה מבואר כיצד [[דוד המלך]] היה מתבודד מבני אדם וכמה מדות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.

	~~==ביאורי רבותינו נשיאינו==~~
	*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
	*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ה[[קנאה]] ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.
	*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".
	*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.

	~~==ניגונים על המזמור==~~
	ב[[י"א בניסן]] [[תשס"ב]], לכבוד יום הולדת הרבי, חיברו כ[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א\|נהוג]] עשרות ניגונים על הפרק החדש של הרבי. הניגון הנבחר הולחן על הפסוק "לדוד מזמור" - על ידי ר' [[דוד כהנוב]]{{הערה\|[[מדיה:קא_-_לדוד_מזמור.mp3\|הניגון להאזנה]].}}.

	~~==קישורים חיצוניים==~~
	*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על התהילים - [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/77/index.htm מזמור ק"א] {{ספרייה\|}}

	~~{{מזמורי ספר התהילים}}~~
	~~{{הערות שוליים}}~~
	~~[[קטגוריה:תהלים\|ק"א]]~~

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קנאה " ב־"קנאה "

2022-08-21T14:49:43Z

החלפת טקסט – "קנאה " ב־"קנאה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:49, 21 באוגוסט 2022
שורה 9:		שורה 9:
	==ביאורי רבותינו נשיאינו==		==ביאורי רבותינו נשיאינו==
	*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.		*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
	*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ~~הקנאה~~ ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.		*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ה[[קנאה]] ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.
	*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".		*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".
	*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.		*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "׳" ב־"'"

2021-02-03T22:31:27Z

החלפת טקסט – "׳" ב־"'"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:31, 4 בפברואר 2021
שורה 8:		שורה 8:

	==ביאורי רבותינו נשיאינו==		==ביאורי רבותינו נשיאינו==
	*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב׳ הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.		*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
	*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש הקנאה ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.		*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש הקנאה ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.
	*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".		*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".

חבר: חבר העביר את הדף תהילים ק"א לשם תהלים ק"א

2021-02-02T20:42:21Z

חבר העביר את הדף תהילים ק"א לשם תהלים ק"א

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־23:42, 2 בפברואר 2021
(אין הבדלים)

חבר: /* קישורים חיצוניים */

2021-02-02T20:41:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:41, 2 בפברואר 2021
שורה 17:		שורה 17:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על התהילים - [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/77/index.htm מזמור ק"א] ב{{ספרייה\|}}		*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על התהילים - [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/77/index.htm מזמור ק"א] {{ספרייה\|}}

	{{מזמורי ספר התהילים}}		{{מזמורי ספר התהילים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים\|ק"א]]		[[קטגוריה:תהלים\|ק"א]]

חלוקת קונטרסים: /* ביארוי רבותינו נשיאינו */

2021-02-02T18:28:28Z

ביארוי רבותינו נשיאינו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:28, 2 בפברואר 2021
שורה 7:		שורה 7:
	'''תהילים ק"א''' הינו המזמור הק"א (ה-101) שבספר ה[[תהלים]]. במזמור זה מבואר כיצד [[דוד המלך]] היה מתבודד מבני אדם וכמה מדות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.		'''תהילים ק"א''' הינו המזמור הק"א (ה-101) שבספר ה[[תהלים]]. במזמור זה מבואר כיצד [[דוד המלך]] היה מתבודד מבני אדם וכמה מדות טובות וישרות שהיה מתנהג בביתו.

	==~~ביארוי~~ רבותינו נשיאינו==		==ביאורי רבותינו נשיאינו==
	*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב׳ הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.		*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב׳ הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
	*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש הקנאה ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.		*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש הקנאה ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:49, 21 באוגוסט 2022
שורה 9:		שורה 9:
	==ביאורי רבותינו נשיאינו==		==ביאורי רבותינו נשיאינו==
	*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.		*'''לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד־וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה''': ב[[מאמר]] [[ד"ה]] 'גפן ממצרים תסיע'{{הערה\|[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ה]].}}, מסביר [[הרבי]] על הפסוק, שמבואר במפרשי ה[[תנ"ך]], שגם על חסד וטוב הנראה והנגלה אשירה לך, וגם על עניני משפט ודין וחסדים המכוסים אשירה ואזמרה, שזהו למעלה ממזמור הקדוש, [[מזמור לתודה]], שהרי שם ההודאה היא רק על [[נס]] שאירע לו, מה שאין כן במזמור הק"א הרי הוא מודה ומשבח ומזמר גם על חסדים המגולים וגם על חסדים המכוסים. וזהו גם מה שכתוב ב' הלשונות אשירה ואזמרה, ששירה היא בפה וזמר הוא בכלי.כלומר, שענין השירה הוא בפה ובדיבור בלי המדידה והגבלה של כלים, מה שאין כן זמר הוא בכלי, על דרך ענין המשפט שהוא ענין חסדים המכוסים בלבוש ובכלי. ועל שני האופנים, חסדים המכוסים וחסד המגולים בטוב הנראה והנגלה, הרי הוא משבח ל[[הקב"ה]]. שענין זה הוא על ידי עבודה שהיא בדוגמת הקדמת נעשה לנשמע.
	*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ~~הקנאה~~ ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.		*'''מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אוֹתוֹ לֹא אוּכָל''': [[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה\|[[תורת שמואל]] [[תרל"ח]], עמ' רצו.}} על הפסוק, כי עיקר הטהרה הוא באש דוקא, להיות כי הוא עיקר המצרף ומלבן. כי זהו מדה במדה וכולי. כי הרי עיקר ה[[חטא]] הוא בבחינת ה[[אש]] זרה שבו, שבוער בקרבו להבת שלהבת עד שגומר מעשה הרע. ולכן בצדיקים וחסידים שבעולם, מצינו שצווח נורא בו עמרם{{הערה\|ראה [[קדושין]] פא, א.}} בכדי להציל את עצמו מזה, הרי שכינה את הרע בשם אש שהוא הוא הבוער בקרבו לכלותו ולהאבידו מדרך הטוב. אדמו"ר המר"ש, שלאו דוקא בכגון דא במעשה שהיה שם, כי אם בכל עניני ציור הרע המקור הוא יסוד האש, שבו שהרי גם בפגמי המוח כמו הגסות שהוא רמות רוחא שעיקר הוא מטמא המוח ורוח החיים שבו, שלכן נקרא בשם רמות רוחא, גבה עינים ורחב לבב{{הערה\|תהילים ק"א, מזמור ה'.}} שזהו [[חב"ד]] בכלל, ולכן נקרא אבי אבות הטומאה{{הערה\|ראה גם [[לקוטי שיחות]] שה"ש יד, ד. וכן המשך תער"ב ח"ב ע' א'מז.}}ועוד, כפי שכתוב מזה במ"א באריכות, הנה גם בזה המביאו לידי זה הוא בחינת האש בו שמצייר בו ציור רע, כלומר, בקנאו את קנאתו{{הערה\|ע"פ [[פרשת פינחס]], כה, יא.}} - מדוע גם לו לא ינהגו כבוד כמו לאיש החכם והמצוין במעשיו, הלא גם הוא ביכולתו כמו הנאמר לעיל, וכאשר תבעור בו אש ה[[קנאה]] ורמות רוחו נקט לו הנה יצא גם לפועל שיכעס ויריב אם זולתו שמלבד האש הבוער בקרבו הנה תצא ממנו אש זרה זו לאכול מכעיסיו, מפני אשר לפי היקוד אש שבקרבו גוזל זולתו אותו במה שניתן הכבוד או שא"ד לזולתו אשר לפי דבריו שלו הוא.
	*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".		*'''לֹא־יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי''': [[אדמו"ר הזקן]] מבאר על הפסוק{{הערה\|[[לקוטי תורה]] [[פרשת בהר]], מג, א.}}, כי הפירוש על הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"{{הערה\|[[פרשת ויקרא]], יט, ל.}}, הוא שבאמת שבת הוא בחינת מתנה - שנותנים אותה לנו מה', רק שאנו צריכים לשמור שלא יפסידו אותה חס ושלום, על ידי איזה קלקול וגרמא בנזקין המונע גילוי זה. כמו אפילו דברים שאדם דש בעקביו, שקר וגסות, וכמו שכתוב, "דבור שקרם לא יכון לנגד עיני - ובגסות אין אני והוא יכולים לדור בעולם אחד".
	*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.		*'''לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־ה' כָּל־פּעֲלֵי אָוֶן''': אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה\|תורת שמואל [[תרכ"ז]], עמ' שכב.}} על הפסוק, כי לכן אמר [[משה רבינו]] ל[[קרח]] 'בקר ויודע' - משום שקרח רצה להגביר בחינת הגבורות, קו השמאל, ואמר לו שימתין עד הבוקר ויראה, כי העיקר הוא על ידי החסדים דוקא. ולכן בפרשה הראשונה של [[קריאת שמע]], שהוא שם מ"ב בחינת גבורה, הנה ה[[אור]] הוא חסד כפי שכתוב 'ואהבת', וזהו נמשך על ידי ה[[כהן]], איש ה[[חסד]] דוקא, כי הכהן ממשיך מבחינת רב חסד, לכן יכול להיות גילוי גם למטה. אדמו"ר המהר"ש מוסיף, שזהו מה שכתוב בפסוק '''"לבקרים אצמית כל רשעי ארץ"''' - פירוש רשעי ארץ, קיים על הרשעים שנמשכו אחר גבורות קשות, שאי אפשר לבררם. לכן, לבקרים אמצית כל רשעי ארץ, שהזמן הוא בבוקר.