תהלים ע"ב - היסטוריית גרסאות

א.י.ל. ב־14:12, 27 במרץ 2026

2026-03-27T14:12:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 27 במרץ 2026
שורה 61:		שורה 61:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[יפרח בימיו צדיק]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[יפרח בימיו צדיק]]}}
	במסורת החב"דית השתמרו שני ניגונים הקשורים בפרק זה:		במסורת החב"דית השתמרו שני ניגונים הקשורים בפרק זה:
	* ניגון שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] בשנת תשל"ג.		* ניגון שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי הרבי\|ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] בשנת תשל"ג.
	* [[ניגון שי"א]] ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל"ג, אך לא התקבל לבסוף{{הערה\|ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20.}}.		* [[ניגון שי"א]] ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל"ג, אך לא התקבל לבסוף{{הערה\|ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20.}}.

ר.ז.: /* תוכן המזמור ומחברו */

2025-05-16T00:22:38Z

תוכן המזמור ומחברו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:22, 16 במאי 2025
שורה 51:		שורה 51:

	==תוכן המזמור ומחברו==		==תוכן המזמור ומחברו==
	ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה\|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}.		ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר [[דוד המלך\|דוד]] על [[שלמה המלך\|שלמה]], שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה\|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}.

	==בחסידות==		==בחסידות==
	*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול '~~מים~~ עד ים' בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ~~ועבודת~~ האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.		*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת [[רש"י]] על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על [[מלך המשיח]] דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מ[[ים]] עד ים' בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי [[מעשינו ועבודתינו\|מעשי עבודת האדם]], ו[[עבודת השם\|עבודת האדם]] צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, '[[ארץ]]', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על [[כוחות הנפש]], וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.
	*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על ~~הגאולה~~ העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת\|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף ~~שהרמב~~"ם לא פסק זאת ~~להלכה~~, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם ~~היעודים~~ הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.		*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על ה[[גאולה]] העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת\|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף ש[[הרמב"ם]] לא פסק זאת ל[[הלכה]], כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם ה[[יעודי הגאולה\|יעודים]] הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.
	*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.		*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.

נסיעה לרבי ב־15:35, 18 באפריל 2025

2025-04-18T15:35:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:35, 18 באפריל 2025
שורה 72:		שורה 72:
	{{תהלים}}		{{תהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים]]		[[קטגוריה:תהלים\|עב]]

נסיעה לרבי ב־14:00, 7 באפריל 2025

2025-04-07T14:00:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:00, 7 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	\| כותרת = ~~תהילים~~ ע"ב{{ש}}~~{{כתב קטן\|~~לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ}}		\| ניקוד=כן
	~~\| רוחב = 30%~~		\| כותרת = תהלים ע"ב{{ש}}לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ
	\| תוכן = <poem>		\| תוכן = <poem>
	'''א:''' לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ.		'''א:''' לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ.
שורה 44:		שורה 44:
	</poem>		</poem>
	}}		}}
	'''~~תהילים~~ ע"ב''' הוא המזמור ה-72 ב[[~~תהילים~~\|ספר ~~תהילים~~]].		'''תהלים ע"ב''' הוא המזמור ה-72 ב[[תהלים\|ספר תהלים]].

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ב ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-71, ועד ליום ההולדת ה-72.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ב ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-71, ועד ליום ההולדת ה-72.

	מזמור זה חותם את 'ספר שני' ~~שבתהילים~~, ובשל כך מצורף אליו הסיום של הפרק, שאינו המשך ישיר לתוכן הפרק עצמו, אלא מופיע רק כחתימה של הספר כולו, "כלו תפילות דוד בן ישי".		מזמור זה חותם את 'ספר שני' שבתהלים, ובשל כך מצורף אליו הסיום של הפרק, שאינו המשך ישיר לתוכן הפרק עצמו, אלא מופיע רק כחתימה של הספר כולו, "כלו תפילות דוד בן ישי".

	==תוכן המזמור ומחברו==		==תוכן המזמור ומחברו==
	ב[[~~תהילים אוהל~~ יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה\|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}.		ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה\|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}.

	==בחסידות==		==בחסידות==
	*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.		*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.
	*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת\|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.		*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת\|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.
	*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים ~~בתהילים~~ הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק ~~תהילים~~ בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.		*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהלים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהלים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.

	==בניגוני חב"ד==		==בניגוני חב"ד==
שורה 67:		שורה 67:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=86 תצלום המזמור ~~בתהילים אוהל~~ יוסף יצחק]'''		*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=86 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''


	{{~~תהילים~~}}		{{תהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים]]		[[קטגוריה:תהלים]]

ר.ז.: /* בחסידות */

2025-02-16T08:09:56Z

בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:09, 16 בפברואר 2025
שורה 55:		שורה 55:
	==בחסידות==		==בחסידות==
	*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.		*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.
	*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, ~~שעתידין~~ האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת, ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.		*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, ש[[עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת\|עתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת]], ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה\|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.
	*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהילים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהילים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.		*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהילים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהילים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.

להתראות: הוספת ערך

2025-02-12T11:33:55Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| כותרת = תהילים ע"ב{{ש}}{{כתב קטן|לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ.

'''ב:''' יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט.

'''ג:''' יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה.

'''ד:''' יִשְׁפֹּט עֲ‍נִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק.

'''ה:''' יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים.

'''ו:''' יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ.

'''ז:''' יִפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ.

'''ח:''' וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.

'''ט:''' לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ.

'''י:''' מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ.

'''יא:''' וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ.

'''יב:''' כִּי־יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ.

'''יג:''' יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ.

'''יד:''' מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו.

'''טו:''' וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ.

'''טז:''' יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ.

'''יז:''' יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (ינין) יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ.

'''יח:''' בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.

'''יט:''' וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן.

'''כ:''' כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי.
</poem>
}}
'''תהילים ע"ב''' הוא המזמור ה-72 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-71, ועד ליום ההולדת ה-72.

מזמור זה חותם את 'ספר שני' שבתהילים, ובשל כך מצורף אליו הסיום של הפרק, שאינו המשך ישיר לתוכן הפרק עצמו, אלא מופיע רק כחתימה של הספר כולו, "כלו תפילות דוד בן ישי".

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור חיבר דוד על שלמה, שיהא לו לב להבין לעשות משפט לעניים", כלומר שזוהי תפילתו של דוד, שמתפלל '''עבור''' שלמה{{הערה|וכמו שרש"י מפרש מיד בתחילת הפרק: "לשלמה - על שלמה בנו התפלל תפילה זו, שצפה ברוח הקודש שהוא עתיד לשאול מאת הקב"ה לב להבין לשמוע משפט".}}.

==בחסידות==
*'''וירד מים עד ים''' - אף שבפירושו על הפסוק מפרש זאת רש"י על שלמה המלך, בפירושו על התורה מפרש זאת על מלך המשיח דווקא, כי בפירושו על התורה מעדיף רש"י פירוש המתיישב לפי התיבות, ודווקא מלך המשיח הוא זה שימשול 'מים עד ים' בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחותחלק י"ג עמוד 99. חלק כ"א עמוד 346.}}. והטעם שמלכותו של משיח רמוזה דווקא בביטוי של ים, היא מכיון שהגאולה מגיעה על ידי מעשי עבודת האדם, ועבודת האדם צריכה להיות בכך שהוא מזכך ומברר לא רק את החלקים הגלויים, 'ארץ', אלא גם את ה'ים' שלו, שמורה על כוחות הנפש, וכוחות מתוקנים אלו עצמם צריכים לבוא לידי ביטוי 'מנהר עד אפסי ארץ', שיבואו לידי ביטוי גם במעשה בפועל ובהשפעה בעולם כולו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ח עמוד 100.}}.
*'''יהי פיסת בר בארץ''' - חז"ל דורשים פסוק זה על הגאולה העתידה, שעתידין האילנות להוציא גלוסקאות וכלי מילת, ואף שהרמב"ם לא פסק זאת להלכה, כיון שמצד גדרו וענינו של משיח אין כל הכרח בזה, ואדרבה, עולם כמנהגו נוהג, אך זאת מצד גדרי הטבע המוכרחים, ואילו מצד עבודתם של ישראל אם תהיה באופן של 'זכו', אזי יקויימו גם היעודים הקשורים עם שינוי מנהגו של עולם, וזהו ההכרח ל[[תקופה שניה]] בימות המשיח, שלאחר שלא יהיה לישראל נוגש ומבטל, יעסקו בתורה וזה יביא לתקופה של שינוי מנהגו של עולם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 179 והערה 77.}}.
*'''כלו תפילות דוד בן ישי''' - לפי דברי הגמרא בברכות ששני הפרקים הראשונים בתהילים הם 'חדא פרשה' ומזמור אחד ורק בדורות מאוחרים יותר נחלקו לשניים, נמצא כי מזמור זה הוא למעשה מזמור ע"א, והדבר מתאים עם המנהג שהנהיג הבעל שם טוב לומר פרק תהילים בהתאם למספר שנותיו, שדוד שהיה בגיל 70 והגיע זמנו להסתלק מן העולם, אמר מזמור זה שסיומו הוא 'כלו תפילות דוד בן ישי', והפתיחה שלו קשורה עם בנו וממלא מקומו, לשלמה משפטיך למלך תן{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 הערה 13.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[יפרח בימיו צדיק]]}}
במסורת החב"דית השתמרו שני ניגונים הקשורים בפרק זה:
* ניגון שהתקבל כאחד מה[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א]] בשנת תשל"ג.
* [[ניגון שי"א]] ב[[ספר הניגונים]] מר' [[שלמה דער געלער]], שהוצע גם הוא בשנת תשל"ג, אך לא התקבל לבסוף{{הערה|ראו עדות הרב יוסף מרטון בקשר לזה שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20.}}.

המוכר יותר מביניהם הוא זה שהתקבל כניגון לפרק של [[הרבי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=86 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]