תהלים ס"ט - היסטוריית גרסאות

א.י.ל. ב־14:12, 27 במרץ 2026

2026-03-27T14:12:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 27 במרץ 2026
שורה 105:		שורה 105:
	לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).		לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).

	ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי ~~אדמו"ר שליט"א~~\|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה\|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.		ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי הרבי\|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה\|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

נסיעה לרבי ב־15:34, 18 באפריל 2025

2025-04-18T15:34:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:34, 18 באפריל 2025
שורה 91:		שורה 91:

	==בסדר התפילה==		==בסדר התפילה==

	פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.		פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
	מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}}}		מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}}}
שורה 114:		שורה 113:
	{{תהלים}}		{{תהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים]]		[[קטגוריה:תהלים\|סט]]

מ. רובין ב־18:04, 6 באפריל 2025

2025-04-06T18:04:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:04, 6 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	\| כותרת = ~~תהילים~~ ס"ט{{ש}}~~{{כתב קטן\|~~לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד}}		\| ניקוד=כן
	~~\| רוחב = 40%~~		\| כותרת = תהלים ס"ט{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד
	\| תוכן = <poem>		\| תוכן = <poem>
	'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד.		'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד.
שורה 76:		שורה 76:

	'''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.		'''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
	}}
	</poem>		</poem>
	}}		}}

	'''~~תהילים~~ ס"ט''' הוא המזמור ה-69 ב[[~~תהילים~~\|ספר ~~תהילים~~]].		'''תהלים ס"ט''' הוא המזמור ה-69 ב[[תהלים\|ספר תהלים]].

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.
שורה 87:		שורה 86:

	==תוכן המזמור ומחברו==		==תוכן המזמור ומחברו==
	ב[[~~תהילים אוהל~~ יוסף יצחק]] באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור.		ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור.

	המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]].		המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]].
שורה 101:		שורה 100:
	*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה\|תורה אור ויצא כב, ב.}}.		*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה\|תורה אור ויצא כב, ב.}}.
	*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה\|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}.		*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה\|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}.
	*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[~~תהילים~~ ע'\|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}.		*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[תהלים ע'\|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}.

	==בניגוני חב"ד==		==בניגוני חב"ד==
שורה 110:		שורה 109:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור ~~בתהילים אוהל~~ יוסף יצחק]'''		*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
	*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]'''		*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]'''

	{{~~תהילים~~}}		{{תהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים]]		[[קטגוריה:תהלים]]

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:32:54Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:32, 30 בדצמבר 2024
שורה 93:		שורה 93:
	==בסדר התפילה==		==בסדר התפילה==

	פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.		פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
	מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}}}		מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}}}

שורה 107:		שורה 107:
	לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).		לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).

	ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א\|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה\|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.		ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א\|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה\|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-11-18T04:23:16Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 18 בנובמבר 2024
שורה 94:		שורה 94:

	פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.		פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
	מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}~~</ref>~~		מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}}}

	מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].		מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-11-18T04:20:36Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:20, 18 בנובמבר 2024
שורה 94:		שורה 94:

	פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.		פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
	מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).~~<ref>~~{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}</ref>		מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)\|שערי ציון]] (שער ג).{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638\|כותרת=ואני תפילתי\|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}</ref>

	מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].		מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].

להתראות ב־08:20, 12 באוקטובר 2023

2023-10-12T08:20:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:20, 12 באוקטובר 2023
שורה 84:		שורה 84:
	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.

	על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד.}}.		על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}.

	==תוכן המזמור ומחברו==		==תוכן המזמור ומחברו==

להתראות ב־07:27, 12 באוקטובר 2023

2023-10-12T07:27:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:27, 12 באוקטובר 2023
שורה 83:		שורה 83:

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.

			על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד.}}.

	==תוכן המזמור ומחברו==		==תוכן המזמור ומחברו==

להתראות: הוספת ערך

2023-02-22T11:30:14Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| כותרת = תהילים ס"ט{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד}}
| רוחב = 40%
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד.

'''ב:''' הוֹשִׁיעֵנִי אֱ-לֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.

'''ג:''' טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי.

'''ד:''' יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵא-לֹהָי.

'''ה:''' רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב.

'''ו:''' אֱ‍-לֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ.

'''ז:''' אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲ-דֹנָי ה' צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

'''ח:''' כִּי עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי.

'''ט:''' מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי.

'''י:''' כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי וְחֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי.

'''יא:''' וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִי.

'''יב:''' וָאֶתְּנָה לְבוּשִׁי שָׂק וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל.

'''יג:''' יָשִׂיחוּ בִי יֹשְׁבֵי שָׁעַר וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר.

'''יד:''' וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱ-לֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.

'''טו:''' הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם.

'''טז:''' אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ.

'''יז:''' עֲנֵנִי ה' כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי.

'''יח:''' וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי.

'''יט:''' קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ לְמַעַן אֹיְבַי פְּדֵנִי.

'''כ:''' אַתָּה יָדַעְתָּ חֶרְפָּתִי וּבָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִי נֶגְדְּךָ כָּל צוֹרְרָי.

'''כא:''' חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי וָאָנוּשָׁה וָאֲקַוֶּה לָנוּד וָאַיִן וְלַמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי.

'''כב:''' וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ וְלִצְמָאִי יַשְׁקוּנִי חֹמֶץ.

'''כג:''' יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ.

'''כד:''' תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד.

'''כה:''' שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם.

'''כו:''' תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב.

'''כז:''' כִּי אַתָּה אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ.

'''כח:''' תְּנָה עָוֹן עַל עֲו‍ֹנָם וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ.

'''כט:''' יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ.

'''ל:''' וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב יְשׁוּעָתְךָ אֱ-לֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי.

'''לא:''' אֲהַלְלָה שֵׁם אֱ-לֹהִים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה.

'''לב:''' וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס.

'''לג:''' רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ דֹּרְשֵׁי אֱ-לֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם.

'''לד:''' כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים ה' וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה.

'''לה:''' יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַמִּים וְכָל רֹמֵשׂ בָּם.

'''לו:''' כִּי אֱ-לֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ.

'''לז:''' וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ.
}}
</poem>
}}

'''תהילים ס"ט''' הוא המזמור ה-69 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור.

המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על [[הגאולה]].

==בסדר התפילה==

פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר ב[[תפילת מנחה של שבת]] אחרי [[ובא לציון]] ו[[חצי קדיש]] לפני הוצאת ספר התורה.
מנהג אמירת פסוק י"ד גם ב[[הוצאת ספר תורה]] ב[[שלוש רגלים]], [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]], הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר [[שערי ציון (ספר)|שערי ציון]] (שער ג).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=638|כותרת=ואני תפילתי|אתר=מכללת הרצוג, דעת}}</ref>

מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' [[ניסן מינדל]] העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת [[קה"ת]]: [[ואני תפילתי]].

==בחסידות==
*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה|תורה אור ויצא כב, ב.}}.
*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}.
*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[תהילים ע'|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים יושיע ציון]]}}
לקראת יום הולדתו של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] (זמן קצר לאחר [[י' שבט הגדול]] שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' [[שניאור זלמן חאנין]] את [[ניגון קס"ו]] ב[[ספר הניגונים]] לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בה[[הגדה של פסח]]).

ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] {{בית חב"ד}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=82&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/52/index.htm יהל אור - פרק סח]'''

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]