תהלים ל"ח - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־11:55, 15 באפריל 2025

2025-04-15T11:55:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:55, 15 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\|ניקוד = כן
	~~\| רוחב = 35%~~		\|כותרת= תהלים ל"ח{{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר
	\|כותרת= תהלים ל"ח {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר		\|תוכן = <poem>
	\| תוכן =		'''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.{{ש}}
	'''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.		'''ב:''' ה' אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.{{ש}}
			'''ג:''' כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.{{ש}}
	'''ב:''' ה' אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.		'''ד:''' אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי.{{ש}}
			'''ה:''' כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.{{ש}}
	'''ג:''' כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.		'''ו:''' הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי.{{ש}}
			'''ז:''' נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי.{{ש}}
	'''ד:''' אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי.		'''ח:''' כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי.{{ש}}
			'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.{{ש}}
	'''ה:''' כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.		'''י:''' ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.{{ש}}
			'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.{{ש}}
	'''ו:''' הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי.		'''יב:''' אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.{{ש}}
			'''יג:''' וַיְנַקְשׁוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ.{{ש}}
	'''ז:''' נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי.		'''יד:''' וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו.{{ש}}
			'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.{{ש}}
	'''ח:''' כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי.		'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ה' אֱ-לֹהָי.{{ש}}
			'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.{{ש}}
	'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.		'''יח:''' כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.{{ש}}
			'''יט:''' כִּי עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי.{{ש}}
	'''י:''' ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.		'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.{{ש}}
			'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב.{{ש}}
	'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.		'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱ-לֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.{{ש}}
			'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ה' תְּשׁוּעָתִי.{{ש}}
	'''יב:''' אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.		</poem>

	'''יג:''' וַיְנַקְשׁוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ.

	'''יד:''' וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו.

	'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.

	'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ה' אֱ-לֹהָי.

	'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.

	'''יח:''' כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.

	'''יט:''' כִּי עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי.

	'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.

	'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב.

	'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱ-לֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

	'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ה' תְּשׁוּעָתִי.

	}}		}}
	'''~~תהילים~~ ל"ח''' הוא המזמור השלושים ושמונה ב[[ספר ~~תהילים~~]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".		'''תהלים ל"ח''' הוא המזמור השלושים ושמונה ב[[ספר תהלים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-38.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-38.

	== תוכן המזמור ==		== תוכן המזמור ==
	ב[[~~תהילים אוהל~~ יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות ה[[גלות]] וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים".		ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות ה[[גלות]] וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים".

	'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.		'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.
שורה 72:		שורה 49:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*~~'''~~[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=47&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]~~'''~~		*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=47&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק] {{הב}}

	{{מזמורי ספר התהלים}}		{{מזמורי ספר התהלים}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים\|לח]]		[[קטגוריה:תהלים\|לח]]

ל. ק. ב־18:05, 3 באפריל 2024

2024-04-03T18:05:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:05, 3 באפריל 2024
שורה 65:		שורה 65:

	== ביאור רבותינו נשיאנו ==		== ביאור רבותינו נשיאנו ==
	[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה.		[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה\|ספר המאמרים אדמו"ר הזקן תקס"ג, חלק ב', עמ' תק"ו ואילך}}, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה.

	וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה.		וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה.

	אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית.		אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית{{הערה\|מאמר ד"ה כי תשא ה'תשי"ג}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
שורה 75:		שורה 75:

	{{מזמורי ספר התהלים}}		{{מזמורי ספר התהלים}}

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים\|לח]]		[[קטגוריה:תהלים\|לח]]

ל. ק. ב־17:50, 3 באפריל 2024

2024-04-03T17:50:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:50, 3 באפריל 2024
שורה 51:		שורה 51:

	}}		}}
	'''תהילים ל"ט''' הוא המזמור השלושים ~~ותשע~~ ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".		'''תהילים ל"ח''' הוא המזמור השלושים ושמונה ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-38, ועד ל[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-39.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-38.

	== תוכן המזמור ==		== תוכן המזמור ==

ל. ק.: ל. ק. העביר את הדף תהלים ל"ט לשם תהלים ל"ח: טעיתי בשם הפרק. מצטער

2024-04-03T17:49:23Z

ל. ק. העביר את הדף תהלים ל"ט לשם תהלים ל"ח: טעיתי בשם הפרק. מצטער

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־20:49, 3 באפריל 2024
(אין הבדלים)

להתראות ב־04:45, 3 באפריל 2024

2024-04-03T04:45:24Z

ל. ק.: הוספת ערך

2024-04-02T19:44:57Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 35%
|כותרת= תהלים ל"ח {{ש}}מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר
| תוכן =
'''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.

'''ב:''' ה' אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.

'''ג:''' כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ.

'''ד:''' אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי.

'''ה:''' כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי.

'''ו:''' הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי.

'''ז:''' נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי.

'''ח:''' כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי.

'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.

'''י:''' אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.

'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.

'''יב:''' אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.

'''יג:''' וַיְנַקְשׁוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ.

'''יד:''' וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו.

'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.

'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי.

'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.

'''יח:''' כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.

'''יט:''' כִּי עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי.

'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.

'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי (רָדְפִי) טוֹב.

'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

}}
'''תהילים י"ד''' הוא המזמור הארבע עשר ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה ל[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-38.

== תוכן המזמור ==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות הגלות וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים".

'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.

'''* פסוקים י'-כ"א:''' המשורר מתאר את הבדידות וההתמודדויות שלו.

'''* פסוקים כ"ב-כ"ג:''' המשורר חותם את המזמור בבקשה מה' שימהר להושיעו.

== ביאור רבותינו נשיאנו ==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה.

וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה.

אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=47&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|לח]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:45, 3 באפריל 2024
שורה 22:		שורה 22:
	'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.		'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.

	'''י:''' ~~אֲדֹנָי~~ נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.		'''י:''' ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה.

	'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.		'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי.
שורה 34:		שורה 34:
	'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.		'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת.

	'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ~~אֲדֹנָי אֱלֹהָי~~.		'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ה' אֱ-לֹהָי.

	'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.		'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ.
שורה 44:		שורה 44:
	'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.		'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר.

	'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת ~~רדופי (~~רָדְפִי) טוֹב.		'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב.

	'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' ~~אֱלֹהַי~~ אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.		'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱ-לֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

	'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ~~אֲדֹנָי~~ תְּשׁוּעָתִי.		'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ה' תְּשׁוּעָתִי.

	}}		}}
	'''תהילים י"ד''' הוא המזמור ~~הארבע עשר~~ ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".		'''תהילים ל"ט''' הוא המזמור השלושים ותשע ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר".

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל ~~מכניסה ל~~[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-38.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-38, ועד ל[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-39.

	== תוכן המזמור ==		== תוכן המזמור ==
	ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות ~~הגלות~~ וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים".		ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות ה[[גלות]] וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים".

	'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.		'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו.