להתראות ב־12:17, 15 באפריל 2025

2025-04-15T12:17:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:17, 15 באפריל 2025
שורה 78:		שורה 78:
	בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "דוד המלך מוכיח דורו שאל יקנאו ברשכים בהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם, אלא יבטחו בה' וישאו ויתנו באמונה והקדוש ברוך הוא יעשה להם הכל".		בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "דוד המלך מוכיח דורו שאל יקנאו ברשכים בהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם, אלא יבטחו בה' וישאו ויתנו באמונה והקדוש ברוך הוא יעשה להם הכל".

	המזמור מסודר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]], כשלכל 'אות' מוקדשים שני פסוקים וארבע 'צלעות'.		המזמור מסודר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{הערה\|1=לאות עי"ן אין פסוק בפני עצמו, וראו מה שהעירו בזה ב[https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסו עמוד 102].}}, כשלכל 'אות' מוקדשים שני פסוקים וארבע 'צלעות'.

	מבחינה מסויימת, מזמור זה מתקשר למזמור שלפניו שגם בו מעמיד דוד המלך את דרך החטאים למול דרך הצדיקים, ובמזמור זה מדגיש את המעלה והיתרון בדרך הצדיקים.		מבחינה מסויימת, מזמור זה מתקשר למזמור שלפניו שגם בו מעמיד דוד המלך את דרך החטאים למול דרך הצדיקים, ובמזמור זה מדגיש את המעלה והיתרון בדרך הצדיקים.

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:31:49Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:31, 30 בדצמבר 2024
שורה 35:		שורה 35:
	'''יט:''' לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ.		'''יט:''' לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ.

	'''כ:''' '''כִּ'''י רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ {{ש}}		'''כ:''' '''כִּ'''י רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ {{ש}}
	וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ.		וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ.

שורה 71:		שורה 71:
	'''מ:''' וַיַּעְזְרֵם ה' וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.}}		'''מ:''' וַיַּעְזְרֵם ה' וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.}}

	'''תהלים ל"ז''' הוא המזמור השלושים ושבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים'''.		'''תהלים ל"ז''' הוא המזמור השלושים ושבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים'''.

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים וושבע ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-36, ועד ליום ההולדת ה-37.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים וושבע ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-36, ועד ליום ההולדת ה-37.

מ. רובין ב־14:52, 25 בדצמבר 2024

2024-12-25T14:52:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:52, 25 בדצמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:

	{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן

להתראות: הוספת ערך

2024-05-22T16:46:30Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
|כותרת= תהילים ל"ז {{ש}} לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים
|תוכן='''א:''' לְדָוִד {{ש}}
'''אַ'''ל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. {{ש}}
'''ב:''' כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן.

'''ג:''' '''בְּ'''טַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. {{ש}}
'''ד:''' וְהִתְעַנַּג עַל ה', וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ.

'''ה:''' '''גּ'''וֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה. {{ש}}
'''ו:''' וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם.

'''ז:''' '''דּ'''וֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ {{ש}}
אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת.

'''ח:''' '''הֶ'''רֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ. {{ש}}
'''ט:''' כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי ה' הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ.

'''י:''' '''וְ'''עוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. {{ש}}
'''יא:''' וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם.

'''יב:''' '''זֹ'''מֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. {{ש}}
'''יג:''' אֲ-דֹנָי יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ.

'''יד:''' '''חֶ'''רֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם, {{ש}}
לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ. {{ש}}
'''טו:''' חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה.

'''טז:''' '''ט'''וֹב מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים. {{ש}}
'''יז:''' כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים ה'.

'''יח:''' '''י'''וֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה. {{ש}}
'''יט:''' לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ.

'''כ:''' '''כִּ'''י רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ {{ש}}
וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ.

'''כא:''' '''לֹ'''וֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. {{ש}}
'''כב:''' כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ.

'''כג:''' '''מֵ'''ה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ. {{ש}}
'''כד:''' כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל כִּי ה' סוֹמֵךְ יָדוֹ.

'''כה:''' '''נַ'''עַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. {{ש}}
'''כו:''' כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה.

'''כז:''' '''ס'''וּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָם. {{ש}}
'''כח:''' כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו

לְ'''ע'''וֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת. {{ש}}
'''כט:''' צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ.

'''ל:''' '''פִּ'''י צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט. {{ש}}
'''לא:''' תּוֹרַת אֱ-לֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו.

'''לב:''' '''צ'''וֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ. {{ש}}
'''לג:''' ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ.

'''לד:''' '''קַ'''וֵּה אֶל ה' וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ {{ש}}
וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.

'''לה:''' '''רָ'''אִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. {{ש}}
'''לו:''' וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא.

'''לז:''' '''שְׁ'''מָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם. {{ש}}
'''לח:''' וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה.

'''לט:''' וּ'''תְ'''שׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה' מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. {{ש}}
'''מ:''' וַיַּעְזְרֵם ה' וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ.}}

'''תהלים ל"ז''' הוא המזמור השלושים ושבעה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים'''.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים וושבע ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-36, ועד ליום ההולדת ה-37.

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "דוד המלך מוכיח דורו שאל יקנאו ברשכים בהצלחתם ויש לחוש שיתפתו להם, אלא יבטחו בה' וישאו ויתנו באמונה והקדוש ברוך הוא יעשה להם הכל".

המזמור מסודר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]], כשלכל 'אות' מוקדשים שני פסוקים וארבע 'צלעות'.

מבחינה מסויימת, מזמור זה מתקשר למזמור שלפניו שגם בו מעמיד דוד המלך את דרך החטאים למול דרך הצדיקים, ובמזמור זה מדגיש את המעלה והיתרון בדרך הצדיקים.

בסדר התפילה, ברכת 'המכין מצעדי גבר' ב[[ברכות השחר]], הינה מטבע לשון המבוססת על לשון המזמור בפסוק כ"ג "מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ".

שני הפסוקים החותמים את המזמור, משמשים בנוסח חב"ד כחלק מהפתיח של [[תפילת ערבית]] של יום חול (כבקשת ישועה בלילה, שנמשל לצרה, "ותשועת צדיקים מה' מעוזם בעת צרה, ויעזרם ה' ויפלטם, יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו"){{הערה|[[ערוך השולחן]] אור חיים רלז ב.}}.

==ביאורי החסידות==
*'''בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה''' - תפקידו של הרועה הוא לדאוג שהצאן יאכל ו'יתפרנס' בפנימיות מהחציר, וכך ברוחניות, כח האמונה נמצא אצל כל יהודי, אך כדי שתהיה לכך השפעה על חייו וזה יתן לו כח בהתמודדות היום יומית בעבודת השם, צריך את ההשפעה של נשיא הדור שהוא ה[[רעיא מהימנא]], הרועה הנאמן של הדור, שמחדיר את האמונה בפנימיות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 16. ד"ה ואתה תצוה תשנ"ב. המשך תער"ב חלק א' עמוד קי"ד.}}.
*'''יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה''' - ישנה מעלה ושלימות מיוחדת אצל צדיקים שיום הלידה ויום ההסתלקות שלהם הוא באותו יום, מה שמורה על שלימות מיוחדת בעבודתם בעולם, שהשלימות באה לידי ביטוי גם בגשמיות העולם{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמוד 135.}}.
*'''מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ''' - לכל יהודי יש ענינים מסויימים שעליו לברר בעולם בעשיית דירה לה', וכמו שהוא מחפש פרנסה גשמית צריך הוא לזכור שהקב"ה הוא זה שהוליך את צעדיו לשם לצורך הבירורים שלו, ולכן עליו לחפש את הפרנסה הרוחנית שלו{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ד חשוון|היום יום י"ד חשון]], [[תבנית:היום יום/ג' אלול|היום יום ג' אלול]], [[תבנית:היום יום/י' תמוז|היום יום י' תמוז]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8247&CategoryID=1583 שיחת ד' חשון תשכ"א]. אגרות קודש חלק ה' עמוד קג ועמוד קי. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 529.}}.
*'''נער הייתי גם זקנתי''' - על פי פנימיות, 'נער' הוא מט"ט שביצירה, וגם כאשר 'זקנתי' והוא עולה במדרגות הגבוהות ביותר, צריך להישאר בבחינת נער, והטעם הוא כיון שמדובר על האלוקות שבתורה, ובענין זה אין הבדל בכח ההשגה השכלית של האדם והכל שווה בפניו, ההשגה דאצילות וההשגה דיצירה{{הערה|ד"ה ויגש אליו תשנ"א.}}.
*'''צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה''' - פסוק זה הוא אחד היסודות המתבארים ב[[מאמר באתי לגני]] והרבי חוזר ומבאר אותם לאורך השנים. בתיבת 'צדיקים' כוונת הפסוק היא על כל עם ישראל, ועמך כולם צדיקים, והם יורשים את ה'ארץ' של גן עדן העליון בזכות זה שהם משכינים את הקב"ה שהוא שוכן עד, על הארץ התחתונה שיהיה בגילוי למטה{{הערה|התבאר בהרחבה בד"ה באתי לגני תשכ"ג.}}.
*'''שמור תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום''' - בפסוק נרמז גם [[תפילין דרבינו תם]], גם תפילין דרש"י ("וראה '''ישר'''" אותיות רש"י), וה[[תפילין דשמושא רבא]] הנקרא 'רב שלום'{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 507.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=44 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300034 יהל אור - פרק ל"ז]''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{מזמורי ספר התהלים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תהלים|ל"ז]]

תהלים ל"ז - היסטוריית גרסאות

להתראות ב־12:17, 15 באפריל 2025

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

מ. רובין ב־14:52, 25 בדצמבר 2024

להתראות: הוספת ערך