תהלים כ"ב - היסטוריית גרסאות

שיע.ק: /* פתיח */מיותר ולא קשור לערך

2026-02-10T23:08:53Z

פתיח: מיותר ולא קשור לערך

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:08, 11 בפברואר 2026
שורה 37:		שורה 37:
	</poem>		</poem>
	}}		}}
	'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר ~~ליתן הודיה ולהודות~~ לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית~~]] שתיקות [[אברהם אבינו~~]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]] אחרי קריאת [[מגילת אסתר]].		'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]] אחרי קריאת [[מגילת אסתר]].

	על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'\|כ']] ו[[תהלים ס"ט\|ס"ט]]{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה\|כורעת ללדת]]{{הערה\|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.		על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'\|כ']] ו[[תהלים ס"ט\|ס"ט]]{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה\|כורעת ללדת]]{{הערה\|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.

מ. רובין: (diffedit)

2026-01-22T12:50:20Z

(diffedit)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:50, 22 בינואר 2026
שורה 37:		שורה 37:
	</poem>		</poem>
	}}		}}
	'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר ליתן הודיה ולהודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] שתיקות [[אברהם אבינו]] ~~ע"ה~~ ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]] אחרי קריאת [[מגילת אסתר]].		'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר ליתן הודיה ולהודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] שתיקות [[אברהם אבינו]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]] אחרי קריאת [[מגילת אסתר]].

	על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'\|כ']] ו[[תהלים ס"ט\|ס"ט]]{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה\|כורעת ללדת]]{{הערה\|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.		על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'\|כ']] ו[[תהלים ס"ט\|ס"ט]]{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה\|כורעת ללדת]]{{הערה\|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.

איש מחובד ב־11:57, 18 בינואר 2026

2026-01-18T11:57:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:57, 18 בינואר 2026
שורה 37:		שורה 37:
	</poem>		</poem>
	}}		}}
	'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר ~~להודות~~ לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]].		'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר ליתן הודיה ולהודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] שתיקות [[אברהם אבינו]] ע"ה ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]] אחרי קריאת [[מגילת אסתר]].

	על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'\|כ']] ו[[תהלים ס"ט\|ס"ט]]{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה\|כורעת ללדת]]{{הערה\|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.		על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'\|כ']] ו[[תהלים ס"ט\|ס"ט]]{{הערה\|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה\|כורעת ללדת]]{{הערה\|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.

	על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ב ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-21, ועד ליום ההולדת ה-22.		על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)\|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ב ב[[יום הולדת\|יום ההולדת]] ה-21, ועד ליום ההולדת ה-22.


	==תוכן המזמור==		==תוכן המזמור==

מ. רובין ב־09:43, 1 במאי 2025

2025-05-01T09:43:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:43, 1 במאי 2025
שורה 2:		שורה 2:
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	\| כותרת = תהלים כ"ב{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד		\| כותרת = תהלים כ"ב{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
	\| תוכן =		\| תוכן = <poem>
	'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}}		'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}}
	'''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}}		'''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}}
שורה 34:		שורה 34:
	'''ל:''' אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:{{ש}}		'''ל:''' אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:{{ש}}
	'''לא:''' זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַא-דֹנָי לַדּוֹר:{{ש}}		'''לא:''' זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַא-דֹנָי לַדּוֹר:{{ש}}
	'''לב:''' יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.		'''לב:''' יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.{{ש}}
			</poem>
	}}		}}
	'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]].		'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]].

מ. רובין ב־09:41, 1 במאי 2025

2025-05-01T09:41:51Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חלונית
 | ניקוד = כן
-| כותרת = לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
+| כותרת = תהלים כ"ב{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
-| רוחב = 370px
+| תוכן =
-| תוכן = '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}} '''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}} '''ג:''' אֱ‍-לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:{{ש}} '''ד:''' וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל:{{ש}} '''ה:''' בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ:{{ש}} '''ו:''' אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ:{{ש}} '''ז:''' וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:{{ש}} '''ח:''' כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ:{{ש}} '''ט:''' גֹּל אֶל ה' יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ:{{ש}} '''י:''' כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי:{{ש}} '''יא:''' עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵ-לִי אָתָּה:{{ש}} '''יב:''' אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:{{ש}} '''יג:''' סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:{{ש}} '''יד:''' פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג:{{ש}} '''טו:''' כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:{{ש}} '''טז:''' יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי:{{ש}} '''יז:''' כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי:{{ש}} '''יח:''' אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי:{{ש}} '''יט:''' יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:{{ש}} '''כ:''' וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:{{ש}} '''כא:''' הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:{{ש}} '''כב:''' הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי:{{ש}} '''כג:''' אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ:{{ש}} '''כד:''' יִרְאֵי ה' הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל:{{ש}} '''כה:''' כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ:{{ש}} '''כו:''' מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו:{{ש}} '''כז:''' יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד:{{ש}} '''כח:''' יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:{{ש}} '''כט:''' כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:{{ש}} '''ל:''' אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:{{ש}} '''לא:''' זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַא-דֹנָי לַדּוֹר:{{ש}} '''לב:''' יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.
+'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}}
-| מקור =
+'''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}}
 }}
 '''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]].
@@ שורה 46: / שורה 76: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=29&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
+*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=29&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}}
 *'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300208 יהל אור - פרק כ"ב]''', באתר ספריית ליובאוויטש
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תהלים|כב]]

להתראות ב־08:16, 29 בפברואר 2024

2024-02-29T08:16:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:16, 29 בפברואר 2024
שורה 1:		שורה 1:



	{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן

להתראות: הוספת ערך

2024-02-29T08:15:36Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:{{ש}} '''ב:''' אֵ-לִי אֵ-לִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:{{ש}} '''ג:''' אֱ‍-לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:{{ש}} '''ד:''' וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל:{{ש}} '''ה:''' בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ:{{ש}} '''ו:''' אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ:{{ש}} '''ז:''' וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:{{ש}} '''ח:''' כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ:{{ש}} '''ט:''' גֹּל אֶל ה' יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ:{{ש}} '''י:''' כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי:{{ש}} '''יא:''' עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי אֵ-לִי אָתָּה:{{ש}} '''יב:''' אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:{{ש}} '''יג:''' סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:{{ש}} '''יד:''' פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג:{{ש}} '''טו:''' כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:{{ש}} '''טז:''' יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי:{{ש}} '''יז:''' כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי:{{ש}} '''יח:''' אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי:{{ש}} '''יט:''' יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:{{ש}} '''כ:''' וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:{{ש}} '''כא:''' הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:{{ש}} '''כב:''' הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי:{{ש}} '''כג:''' אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ:{{ש}} '''כד:''' יִרְאֵי ה' הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל:{{ש}} '''כה:''' כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ:{{ש}} '''כו:''' מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו:{{ש}} '''כז:''' יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד:{{ש}} '''כח:''' יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:{{ש}} '''כט:''' כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:{{ש}} '''ל:''' אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:{{ש}} '''לא:''' זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַא-דֹנָי לַדּוֹר:{{ש}} '''לב:''' יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.
| מקור =
}}
'''"לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ב''' שב[[תהלים]], מזמור שהתוכן שלו עוסק בקינה ותפילה על הצרות ובהבטחה שכאשר תבוא הישועה יהיה אפשר להודות לה' ולקיים את הנדרים. נוהגים לכלול פסוקים מתוך המזמור כחלק מ[[תפילת שחרית]] ב[[פסוקי דזמרה]] לאחר [[שירת הים]] ובקטע '[[ובא לציון]]'. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר מזמור זה ב[[פורים]].

על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה יחד עם פרקים [[תהלים כ'|כ']] ו[[תהלים ס"ט|ס"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}, והוא נמנה גם עם קבוצת המזמורים שנוהגים לומר בשעה שאשה [[לידה|כורעת ללדת]]{{הערה|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]]. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 20.}}.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ב ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-21, ועד ליום ההולדת ה-22.

==תוכן המזמור==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "יתפלל כל יחיד אל אריכת ה[[גלות]] מעגמת הלב, מה שהיינו מקדם במעלה עליונה ועכשיו בשפלות, ולנדור נדרים{{הערה|פסוק כ"ג ופסוק כ"ו.}} בצרותיו".

על פי פירוש [[המלבי"ם]], החלק הראשון של המזמור (עד פסוק ט"ז) דוד מתפלל כביכול מתוך זמן הגלות כשישראל במצב של תכלית השפלות כאילו ה' עזב אותם ואינו מקבל את תפילותיהם, ומספוק י"ז עד סוף המזמור מתפלל מתוך התחדשות והתחזקות בבטחון בה' שמציל ומושיע את ישראל, כמו 'כוכב השחר' שמציין את עליית האור ממזרח, המאיר מתוך החושך.

זו הסיבה שהפסוק פותח שזוהי השירה של 'איילת השחר', כלומר הנקודה הגבולית שבים האור והחושך, בין הצרה והתשועה, ובין היאוש והבטחון - שהאור מפציע מתוך החושך דווקא.

== ביהדות ==
[[חז"ל]] מייחסים את התפילה מלבד ל[[דוד המלך]] (המופיע במזמור במפורש), גם ל[[אסתר המלכה]]:
{{ציטוט|"ותעמד בחצר בית המלך הפנימית" (אסתר ה, א) – אמר רבי לוי: כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה. אמרה "אלי אלי למה עזבתני?" (תהלים כב, ב) שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון, או שמא על שקראתיו כלב שנאמר "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי" (פסוק כא) חזרה וקראתו אריה שנאמר "הושיעני מפי אריה" (פסוק כב)|מסכת מגילה טו,ב}}

{{ציטוט|אמר [[רב אסי]]: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים|מסכת יומא כט, א}}

===בנוסח התפילה===
* לדעת ה[[גר"א]] ולמנהג הפרושים, אומרים מזמור זה ב[[פורים]] כ'[[שיר של יום]]'.

כמה מהפסוקים במזמור משולבים ב[[תפילת שחרית]] של יום חול.
* פסוק ד' נאמר בפתיחת '[[ובא לציון]]'{{הערה|וכן בתפילת ערבית של מוצאי שבת.}}.
* פסוק כ"ט נאמר לאחר אמירת [[שירת הים]] בסיום [[פסוקי דזמרה]].

==בתורת החסידות==
*'''למנצח על איילת השחר''' - אור השחר בוקע מתוך החושך דווקא, והוא עצמו לשון 'שחרות' וחושך, כי הנס הגדול יותר הוא שהחושך עצמו נהפך לאור, ולכן דווקא אסתר נמשלה לשחר ולא מרדכי, כי אסתר היא מלשון הסתר פנים וכך גם היה הנס בפועל, שאצל אסתר היה הנס מלובש לחלוטין בתוך הטבע{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 335 ואילך.}}.
*'''ואתה קדוש יושב תהלות ישראל''' - [[הבעל שם טוב]] נהג לגרום לשאול יהודים למצבם כדי לגרום להם להודות לה', באומרו שהפרנסה של הקב"ה היא שהוא 'יושב' על 'תהלות ישראל' שמשבחים אותו{{הערה|1=הובא והתבאר ב[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=1047&ArticleTitle=%EC%FA%FA%20%F4%F8%F0%F1%E4%20%EC%F7%E1%22%E4 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 134], ספר המאמרים אידיש עמוד 138. ועוד.}}.
*'''יושב תהלות ישראל''' - כמו שהאדם משפיל את קומתו כאשר יושב, כך גם כאשר בני ישראל מהללים את הקב"ה במידותיו, הם גורמים לכך שהוא ישפיל את עצמו למטה ויתגלה באמצעות מידותיו{{הערה|לקוטי תורה פרשת קדושים כט, ב-ג.}}.
*'''ואנכי תולעת ולא איש''' - אדם לא צריך להתגאות אפילו אם עובד השם בכל כוחו, כי יתבונן בכך שגם התולעת עובדת את ה' בכל כוחה{{הערה|צוואת הריב"ש סי"ב.}}.
*'''ואנכי תולעת''' - ב[[פרי עץ חיים]] מופיע ש'עולת' תמיד הם אותיות 'תולע', ו'להקריב' אותיות 'להרקיב', וכמו שהתולעת גורמת 'ביטול' וריקבון אפילו בעץ החזק, כך גם כאשר האדם יהיה בבחינת ביטול הוא יכול לגרש ולהפריד יניקת החיצונים{{הערה|לקוטי תורה חוקת נז, ב.}}.
*'''הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי''' - חרב הוא לשון יובש וחורבן, שלא יהיה מניעות לעבודת השם, 'ומיד כלב יחידתי' הם ה[[מקיפים דקליפה]] שיש להם תוקף ועזות{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ג עמוד קמז. וראה גם לקוטי תורה כי תבוא מג, ד.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון בך בטחו]]}}
בפי חסידי חב"ד השתמר ניגון חסידי על פסוקים ה-ו במזמור "בך בטחו אבותינו . . אליך זעקו ונמלטו", ניגון שמקורו הוא בחסידות דאקשיץ והגיע לחב"ד אחרי שר' [[יוחנן גורדון]] שר אותו בפני הרבי{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140772/jewish/Becho-Botchu.htm הניגון להאזנה מתוך קלטות ניחו"ח מתוך אתר בית חב"ד]}}, לניגון אף ביצוע של [[שולי רנד]] מתוך סדרת 'צמאה' בעיבוד של נאור כרמי ועקיבא תורג'מן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=29&hilite= תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300208 יהל אור - פרק כ"ב]''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|כב]]