שפיכות דמים - היסטוריית גרסאות

ר.ז. ב־06:53, 20 בפברואר 2025

2025-02-20T06:53:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:53, 20 בפברואר 2025
שורה 32:		שורה 32:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:עשרת הדיברות]]
			[[קטגוריה:שבע מצוות בני נח]]
			[[קטגוריה:מצוות]]

מ. רובין: /* הערות שוליים */

2025-02-14T12:04:20Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:04, 14 בפברואר 2025
שורה 31:		שורה 31:
	ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]{{הערה\|סימן קנ"ו ואילך.}}, והן בהלכות שבחלק ששי{{הערה\|הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.}}, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל{{הערה\|ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.}}.		ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]{{הערה\|סימן קנ"ו ואילך.}}, והן בהלכות שבחלק ששי{{הערה\|הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.}}, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל{{הערה\|ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.}}.

	== הערות שוליים ==		{{הערות שוליים}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-11-18T04:23:17Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 18 בנובמבר 2024
שורה 12:		שורה 12:

	=== כל עבירה ===		=== כל עבירה ===
	על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]]{{הערה\|"אדם" הוא "א' דם".~~</ref>~~ הוא ה[[נפש]], היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם ד[[לעומת זה]] (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש.		על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]]{{הערה\|"אדם" הוא "א' דם".}} הוא ה[[נפש]], היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם ד[[לעומת זה]] (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש.

	וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם.		וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם.

	וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם{{הערה\|וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.~~</ref>~~, שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא{{הערה\|ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.~~</ref>~~.		וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם{{הערה\|וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.}}, שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא{{הערה\|ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.}}.

	=== [[השגת גבול]] ===		=== [[השגת גבול]] ===
	מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון{{הערה\|סה"מ אדמו"ר הריי"ץ {{מקור}}~~</ref>~~.		מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון{{הערה\|סה"מ אדמו"ר הריי"ץ {{מקור}}}}.

	=== מלבין פני חבירו ===		=== מלבין פני חבירו ===
שורה 27:		שורה 27:
	אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו.		אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו.

	ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]]{{הערה\|אבות פרק ה, משנה ט.~~</ref>~~ שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של [[מצוה]], מצוות [[הוכח תוכיח את עמיתך]], שכוונותו מצד [[אהבת ישראל]] היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים.		ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]]{{הערה\|אבות פרק ה, משנה ט.}} שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של [[מצוה]], מצוות [[הוכח תוכיח את עמיתך]], שכוונותו מצד [[אהבת ישראל]] היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים.

	ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]{{הערה\|סימן קנ"ו ואילך.~~</ref>~~, והן בהלכות שבחלק ששי{{הערה\|הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.~~</ref>~~, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל{{הערה\|ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.~~</ref>~~.		ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]{{הערה\|סימן קנ"ו ואילך.}}, והן בהלכות שבחלק ששי{{הערה\|הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.}}, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל{{הערה\|ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.}}.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-11-18T04:20:15Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:20, 18 בנובמבר 2024
שורה 12:		שורה 12:

	=== כל עבירה ===		=== כל עבירה ===
	על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]]~~<ref>~~"אדם" הוא "א' דם".</ref> הוא ה[[נפש]], היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם ד[[לעומת זה]] (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש.		על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]]{{הערה\|"אדם" הוא "א' דם".</ref> הוא ה[[נפש]], היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם ד[[לעומת זה]] (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש.

	וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם.		וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם.

	וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם~~<ref>~~וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.</ref>, שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא~~<ref>~~ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.</ref>.		וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם{{הערה\|וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.</ref>, שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא{{הערה\|ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.</ref>.

	=== [[השגת גבול]] ===		=== [[השגת גבול]] ===
	מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון~~<ref>~~סה"מ אדמו"ר הריי"ץ {{מקור}}</ref>.		מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון{{הערה\|סה"מ אדמו"ר הריי"ץ {{מקור}}</ref>.

	=== מלבין פני חבירו ===		=== מלבין פני חבירו ===
שורה 27:		שורה 27:
	אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו.		אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו.

	ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]]~~<ref>~~אבות פרק ה, משנה ט.</ref> שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של [[מצוה]], מצוות [[הוכח תוכיח את עמיתך]], שכוונותו מצד [[אהבת ישראל]] היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים.		ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]]{{הערה\|אבות פרק ה, משנה ט.</ref> שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של [[מצוה]], מצוות [[הוכח תוכיח את עמיתך]], שכוונותו מצד [[אהבת ישראל]] היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים.

	ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]~~<ref>~~סימן קנ"ו ואילך.</ref>, והן בהלכות שבחלק ששי~~<ref>~~הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.</ref>, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל~~<ref>~~ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.</ref>.		ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]{{הערה\|סימן קנ"ו ואילך.</ref>, והן בהלכות שבחלק ששי{{הערה\|הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.</ref>, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל{{הערה\|ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.</ref>.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

ר.ז.: /* מלבין פני חבירו */

2024-10-14T02:06:16Z

מלבין פני חבירו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:06, 14 באוקטובר 2024
שורה 30:		שורה 30:

	ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]<ref>סימן קנ"ו ואילך.</ref>, והן בהלכות שבחלק ששי<ref>הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.</ref>, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל<ref>ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.</ref>.		ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים\|אורח חיים]]<ref>סימן קנ"ו ואילך.</ref>, והן בהלכות שבחלק ששי<ref>הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.</ref>, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל<ref>ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.</ref>.

			== הערות שוליים ==

ר.ז.: יצירת דף עם התוכן "הוא האיסור בתורה לרצוח, היא אחת מעשרת הדברות, והיא גם אחת מהשלש עבירות שצריכים ללכת למסירות נפש עליה במצב שגוי אונס אותו לעבור, ולהרג ולא לעבור. וכמו כן היא אחת מהשבע מצוות בני נח. העונש למי שהרג במזיד בעדים, היא על ידי אחד מארבע מיתות בית דין - סקילה..."

2024-10-14T02:05:42Z

יצירת דף עם התוכן "הוא האיסור בתורה לרצוח, היא אחת מעשרת הדברות, והיא גם אחת מהשלש עבירות שצריכים ללכת למסירות נפש עליה במצב שגוי אונס אותו לעבור, ולהרג ולא לעבור. וכמו כן היא אחת מהשבע מצוות בני נח. העונש למי שהרג במזיד בעדים, היא על ידי אחד מארבע מיתות בית דין - סקילה..."

דף חדש

הוא האיסור בתורה לרצוח, היא אחת מ[[עשרת הדברות]], והיא גם אחת מהשלש עבירות שצריכים ללכת ל[[מסירות נפש]] עליה במצב שגוי אונס אותו לעבור, ולהרג ולא לעבור.

וכמו כן היא אחת מה[[שבע מצוות בני נח]].

העונש למי שהרג במזיד בעדים, היא על ידי אחד מארבע מיתות בית דין - סקילה. מי שהרג בשוגג (או במזיד) גולה ל[[עיר מקלט|ערי מקלט]].

== מקור ==
האיסור נכתב בתורה כמה וכמה פעמים, וכל פעם לסיבה ולימוד אחרת.
{{ציטוט|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.|מקור=בראשית ט, ו}}{{ציטוט|תוכן=לֹא תִּֿרְצָח|מקור=שמות כ, יב. דברים ה, יז}}

== בחסידות ==

=== כל עבירה ===
על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]]<ref>"אדם" הוא "א' דם".</ref> הוא ה[[נפש]], היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם ד[[לעומת זה]] (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש.

וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם.

וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם<ref>וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.</ref>, שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא<ref>ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.</ref>.

=== [[השגת גבול]] ===
מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון<ref>סה"מ אדמו"ר הריי"ץ {{מקור}}</ref>.

=== מלבין פני חבירו ===
{{ציטוט|תוכן=כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים|מקור=בבא מציעא נח, ב}}
הטעם לזה הוא כי כשאדם נעלב בפניו משתנות "אזיל סומקא ואתי חיורא", הדמים מסתלקים, שזהו שפיכות דמים בדקות.

אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו.

ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]]<ref>אבות פרק ה, משנה ט.</ref> שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של [[מצוה]], מצוות [[הוכח תוכיח את עמיתך]], שכוונותו מצד [[אהבת ישראל]] היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים.

ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים|אורח חיים]]<ref>סימן קנ"ו ואילך.</ref>, והן בהלכות שבחלק ששי<ref>הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.</ref>, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל<ref>ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.</ref>.