https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D 2026-04-18T13:27:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=841362&oldid=prev 2026-04-13T10:29:09Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 13 באפריל 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.shnayim.com/ שניים מקרא ואחד תרגום - טקסט]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.shnayim.com/ שניים מקרא ואחד תרגום - טקסט]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[https://kolavrohom.com/0-shnayim-mikra/ שניים מקרא ואחד תרגום - בהברה אשכנזית]{{צליל}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[https://kolavrohom.com/0-shnayim-mikra/ שניים מקרא ואחד תרגום - בהברה אשכנזית]{{צליל}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[אדמו"ר הזקן]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-</del>'''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[אדמו"ר הזקן]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>'''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/285/index.htm שולחן ערוך אורח חיים] סימן רפה - הלכות קריאת שנים מקרא ואחד תרגום</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://drive.google.com/file/d/1zkk5gY5qDlS1ndBq5vcdor-oO7Nns_1B/view בטעמי חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום], &#039;תרוממנה קרנות צדיק&#039; (הערות תות&quot;ל 770) יו&quot;ד שבט תשפ&quot;ה עמוד 215</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://drive.google.com/file/d/1zkk5gY5qDlS1ndBq5vcdor-oO7Nns_1B/view בטעמי חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום], &#039;תרוממנה קרנות צדיק&#039; (הערות תות&quot;ל 770) יו&quot;ד שבט תשפ&quot;ה עמוד 215</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חיים הלל רסקין, &#039;&#039;&#039;[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת&quot;ת?]&#039;&#039;&#039; {{אנש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חיים הלל רסקין, &#039;&#039;&#039;[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת&quot;ת?]&#039;&#039;&#039; {{אנש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שבת}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הלכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הלכה}}</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=841361&oldid=prev 2026-04-13T10:27:36Z

<p>קיצור ועריכה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:27, 13 באפריל 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|ספרות הלכתית נוספת=</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|ספרות הלכתית נוספת=</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שם=שנים מקרא ואחד תרגום}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שם=שנים מקרא ואחד תרגום}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:שניים מקרא.jpg|ממוזער]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שניים מקרא ואחד תרגום&#039;&#039;&#039; (או ל&#039;&#039;&#039;העביר הסדרה&#039;&#039;&#039;{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/ד&#039; טבת|היום יום ד&#039; טבת]]}} ב[[ראשי תיבות]]: &#039;&#039;&#039;שמו&quot;ת&#039;&#039;&#039;) היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לקרוא מדי שבוע את [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]] פעמיים בנוסח ה[[מקרא]] ופעם נוספת ב[[תרגום אונקלוס|תרגום]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;שניים מקרא ואחד תרגום&#039;&#039;&#039; (או ל&#039;&#039;&#039;העביר הסדרה&#039;&#039;&#039;{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/ד&#039; טבת|היום יום ד&#039; טבת]]}} ב[[ראשי תיבות]]: &#039;&#039;&#039;שמו&quot;ת&#039;&#039;&#039;) היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לקרוא מדי שבוע את [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]] פעמיים בנוסח ה[[מקרא]] ופעם נוספת ב[[תרגום אונקלוס|תרגום]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם תקנת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, יש שביארו שהתקנה נועדה מעיקרה בכדי שיתכונן האדם ל[[קריאת התורה]] ב[[תפילת שחרית של שבת]]{{הערה|ראו שו&quot;ת תרומת הדשן (סי&#039; כג) בשם [[רבנו חננאל]], שהעיקר התקנה נתקנה כדי שיהיה כל אדם רגיל במה שקוראים בציבור (וראו שו&quot;ת אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#039; מ הביאור בזה) - ולפי זה יהיה חובה לקרוא אף את פרשיות יו&quot;ט וד&#039; פרשיות. אמנם להלכה אין חובה אלא לקרוא את פרשיות השבוע שמו&quot;ת (תרוה&quot;ד שם, ובח&quot;ב סי&#039; קע. שולחן ערוך או&quot;ח סרפ&quot;ה ס&quot;ז, ושולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם ס&quot;ט).}}. אך מעבר לכך, יש שכתבו שיש בה משמעות פנימית - שכל אחד מישראל ילמד [[חמשה חומשי תורה]] ויהיה בקי בהם, ויסיים פעם בשנה את כל התורה{{הערה|ראו תרומת הדשן שם בשם רבנו שמחה: &quot;דעיקר החיוב דאצריכו רבנן להשלים פרשיות עם הציבוד, היינו שכל אחד מישראל יקרא לעצמו את כל התורה מראש ועד סוף בכל שנה, כמו שעושים הציבור.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם תקנת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, יש שביארו שהתקנה נועדה מעיקרה בכדי שיתכונן האדם ל[[קריאת התורה]] ב[[תפילת שחרית של שבת]]{{הערה|ראו שו&quot;ת תרומת הדשן (סי&#039; כג) בשם [[רבנו חננאל]], שהעיקר התקנה נתקנה כדי שיהיה כל אדם רגיל במה שקוראים בציבור (וראו שו&quot;ת אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#039; מ הביאור בזה) - ולפי זה יהיה חובה לקרוא אף את פרשיות יו&quot;ט וד&#039; פרשיות. אמנם להלכה אין חובה אלא לקרוא את פרשיות השבוע שמו&quot;ת (תרוה&quot;ד שם, ובח&quot;ב סי&#039; קע. שולחן ערוך או&quot;ח סרפ&quot;ה ס&quot;ז, ושולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם ס&quot;ט).}}. אך מעבר לכך, יש שכתבו שיש בה משמעות פנימית - שכל אחד מישראל ילמד [[חמשה חומשי תורה]] ויהיה בקי בהם, ויסיים פעם בשנה את כל התורה{{הערה|ראו תרומת הדשן שם בשם רבנו שמחה: &quot;דעיקר החיוב דאצריכו רבנן להשלים פרשיות עם הציבוד, היינו שכל אחד מישראל יקרא לעצמו את כל התורה מראש ועד סוף בכל שנה, כמו שעושים הציבור.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה "[[באר היטב]]"{{הערה|ראו מט"מ סי' תסד: "ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב".}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כ"כ [[מהר"ל מפראג</del>|המהר"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>(תפארת ישראל פי"ג)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: "שיש </del>לתורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג' </del>מדרגות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">; המדרגה האחת, מדרגה הנגלית </del>לכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם. המדרגה השנית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>הנסתר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה, שאינו מובן רק </del>לחכמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולנבונים. המדרגה השלישית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא שיש בתורה דברים מורים על </del>[[עולם הבא]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבר זה לא יושג לשום אדם, כי </del>"עין לא ראתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלקים זולתך</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">([[ספר ישעיה|ישעיה]] סד, ג), וכל (הנבראים) [הנביאים] לא ראו רק עולם הזה, לא עולם הבא, שהוא עוד יותר במעלה, שעליו נאמר </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עין לא ראתה אלקים זולתך" ולפיכך יש לקרות התורה </del>שנים מקרא ואחד תרגום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.. כי התרגום אינו נחשב לשון כלל, כמו שאמרו (מגילה י, ב) </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכרתי לבבל שם ושאר" ([[ספר ישעיה|ישעיה]] יד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כב), אלו כשדים, שאין להם כתב ולשון. ובארנו זה במקומו, כי לשון ארמי, שהוא לשון בבל, אינו נחשב לשון.. ועוד, שאין מלאכי השרת מבינים זה הלשון, כחז"ל, שהרי אמרו ([[מסכת שבת|שבת]] יב, ב) ישראל ששואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאינו לשון המלאכים. ולכך פעם שלישית הוא תרגום, כי הוא כנגד עולם הבא , שאין שייך למלאכים עולם הבא, כי אם </del>לישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כמו שהוא ידוע. והוא דבר מבואר ברור למשכילים, שאין ספק בזה כלל למי שיודע ברזי התורה, ונתבאר במקום אחר. מכל מקום הדברים מבוארים, כי התורה הזאת גבוה על גבוה, ומדרגה על מדרגה יש לה, עד עולם הבא"</del>.}}. על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נאמר שהיא מגדר קיום חובת תלמוד תורה, ובקריאתה בביתו יכול להשכיל יותר בהבנת הדברים מאשר בקריאה בציבור{{הערה|וז"ל בעל ה'חינוך' בהקדמתו ל[[ספר החינוך]]: "אחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצות לימוד התורה.. ועל כן קבענו לנו חז"ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוף העם, שהוא [[בית הכנסת]], ועוד חייבונו חז"ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ.. כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו" וראו מ"ש [[השל"ה]] ([[מסכת שבת]], נר מצווה, אות יז) ש"כשקורא שמו"ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא הן ממצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר., הן בכל תועלת אשר יכול להוציא מכל ענין וענין. ויקרא כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים". ובכה"ח (סרפ"ה סק"ד): "וכתב בס' מגיד מישרים למרן הק', וז"ל: והטוב בעיניך שאתה קורא הפ' שנים מקרא ואחד תרגום ברהיטא כחותה על הגחלים לפרוק עול מעליך, והלא יש לך לזכור מאמר רשב"א אל תעשה תפילתך וכו', אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדיקדוקיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ - עיין במפרשים.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר סיני|</ins>סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה "[[באר היטב]]"{{הערה|ראו מט"מ סי' תסד: "ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב".}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה|המהר"ל (תפארת ישראל פי"ג) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבאר כי </ins>לתורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוש </ins>מדרגות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: הנגלה </ins>לכל, הנסתר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המובן </ins>לחכמים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ורובד עליון הרומז ל</ins>[[עולם הבא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו מושג לאדם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדברי הכתוב </ins>"עין לא ראתה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בהתאם לכך תיקנו קריאת </ins>"שנים מקרא ואחד תרגום", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר התרגום רומז למדרגה העליונה השייכת </ins>לישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלבד</ins>.}}. על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נאמר שהיא מגדר קיום חובת תלמוד תורה, ובקריאתה בביתו יכול להשכיל יותר בהבנת הדברים מאשר בקריאה בציבור{{הערה|וז"ל בעל ה'חינוך' בהקדמתו ל[[ספר החינוך]]: "אחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצות לימוד התורה.. ועל כן קבענו לנו חז"ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוף העם, שהוא [[בית הכנסת]], ועוד חייבונו חז"ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ.. כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו" וראו מ"ש [[השל"ה]] ([[מסכת שבת]], נר מצווה, אות יז) ש"כשקורא שמו"ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא הן ממצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר., הן בכל תועלת אשר יכול להוציא מכל ענין וענין. ויקרא כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים". ובכה"ח (סרפ"ה סק"ד): "וכתב בס' מגיד מישרים למרן הק', וז"ל: והטוב בעיניך שאתה קורא הפ' שנים מקרא ואחד תרגום ברהיטא כחותה על הגחלים לפרוק עול מעליך, והלא יש לך לזכור מאמר רשב"א אל תעשה תפילתך וכו', אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדיקדוקיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ - עיין במפרשים.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תרגום אונקלוס]] אינו מתרגם תרגום מילולי גרידא, אלא אף מבאר דברים שלא ניתן להבינם מהמקרא עצמו. לכן כתבו ה[[ראשונים]] שלא ניתן לצאת ידי חובת תרגום ב[[קריאת התורה]] ללשון לעז, משום שהתרגום הארמי לא רק מתרגם אלא אף מפרש{{הערה|וז&quot;ל הרא&quot;ש (ברכות א, ח): &quot;יש מפרשים דהוא הדין לכל הלועזות - לעז שלהן הוי כמו התרגום. כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעים לשון הקודש, ואם כן הוא הדין לעז למכירין בו. ולא נהירא, לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא.. ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי חובה תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה&quot;.}}. יתר על כן הביאו הפוסקים את המקובל מפי קדמונים, שמעלת התרגום היא שזכה וניתן מסיני{{הערה|וכפי שאמרו חכמים שהתרגום היה מצוי כבר בימי עזרא, אלא שנשכח והיה צורך לחדש תרגום ואח&quot;כ &quot;חזרו ויסדום&quot; ([[מסכת מגילה|מגילה]] ג, א). וראו [[רש&quot;י]] ([[מסכת קידושין|קידושין]] מט, א ד&quot;ה הרי זה): &quot;אונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי&#039; במגילה ושום שכל זה תרגום&quot;, וראו תוס&#039; שם ד&quot;ה המתרגם. וראו הל&#039; ת&quot;ת לאדמו&quot;ר הזקן פ&quot;א קו&quot;א סק&quot;ב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תרגום אונקלוס]] אינו מתרגם תרגום מילולי גרידא, אלא אף מבאר דברים שלא ניתן להבינם מהמקרא עצמו. לכן כתבו ה[[ראשונים]] שלא ניתן לצאת ידי חובת תרגום ב[[קריאת התורה]] ללשון לעז, משום שהתרגום הארמי לא רק מתרגם אלא אף מפרש{{הערה|וז&quot;ל הרא&quot;ש (ברכות א, ח): &quot;יש מפרשים דהוא הדין לכל הלועזות - לעז שלהן הוי כמו התרגום. כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעים לשון הקודש, ואם כן הוא הדין לעז למכירין בו. ולא נהירא, לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא.. ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי חובה תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה&quot;.}}. יתר על כן הביאו הפוסקים את המקובל מפי קדמונים, שמעלת התרגום היא שזכה וניתן מסיני{{הערה|וכפי שאמרו חכמים שהתרגום היה מצוי כבר בימי עזרא, אלא שנשכח והיה צורך לחדש תרגום ואח&quot;כ &quot;חזרו ויסדום&quot; ([[מסכת מגילה|מגילה]] ג, א). וראו [[רש&quot;י]] ([[מסכת קידושין|קידושין]] מט, א ד&quot;ה הרי זה): &quot;אונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי&#039; במגילה ושום שכל זה תרגום&quot;, וראו תוס&#039; שם ד&quot;ה המתרגם. וראו הל&#039; ת&quot;ת לאדמו&quot;ר הזקן פ&quot;א קו&quot;א סק&quot;ב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמנו==  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמנו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי ה[[גמרא]] עולה כי ניתן להתחיל בקריאת הפרשה מתחילת השבוע, משום שכבר במנחת השבת החלו לקרוא בציבור את הפרשה החדשה{{הערה|ראו תוספות ד&quot;ה ישלים פרשיותיו , ב. שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן רפ&quot;ה סעיף ה&#039;.}}. אמנם עיקר זמן אמירת שניים מקרא ואחד תרגום לכתחילה הוא בערב שבת{{הערה|מגן אברהם סימן רפ&quot;ה סעיף ק&quot;ו. [[אגרות קודש]] חלק ט&#039; עמוד ס&quot;ג. וראו גם [[ליקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ז עמוד 109 הערה 7. וראו בקודש פנימה עמוד 14: כמה פעמים העביר הרבי שנים מקרא ואחד תרגום אחד סעודת ליל שבת.}}. [[רבותינו נשיאינו]] היו מתחילים לאומרה ב[[ליל שישי]], ולמחרת החלו מחדש וסיימו את כולה, ובשבת בבוקר היו חוזרים על &quot;שביעי&quot;{{הערה|שם=היום יום}}. ולמעשה, נוהגים לאומרה ברצף ביום שישי לאחר חצות היום{{הערה|ומי שלא הספיק ישלים זאת לאחר מכן. - זמני ההשלמה ראו להלן פרק ז סעיפים ט-יד.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי ה[[גמרא]] עולה כי ניתן להתחיל בקריאת הפרשה מתחילת השבוע, משום שכבר במנחת השבת החלו לקרוא בציבור את הפרשה החדשה{{הערה|ראו תוספות ד&quot;ה ישלים פרשיותיו , ב. שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן רפ&quot;ה סעיף ה&#039;.}}. אמנם עיקר זמן אמירת שניים מקרא ואחד תרגום לכתחילה הוא בערב שבת{{הערה|מגן אברהם סימן רפ&quot;ה סעיף ק&quot;ו. [[אגרות קודש]] חלק ט&#039; עמוד ס&quot;ג. וראו גם [[ליקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ז עמוד 109 הערה 7. וראו בקודש פנימה עמוד 14: כמה פעמים העביר הרבי שנים מקרא ואחד תרגום אחד סעודת ליל שבת.}}. [[רבותינו נשיאינו]] היו מתחילים לאומרה ב[[ליל שישי]], ולמחרת החלו מחדש וסיימו את כולה, ובשבת בבוקר היו חוזרים על &quot;שביעי&quot;{{הערה|שם=היום יום}}. ולמעשה, נוהגים לאומרה ברצף ביום שישי לאחר חצות היום{{הערה|ומי שלא הספיק ישלים זאת לאחר מכן. - זמני ההשלמה ראו להלן פרק ז סעיפים ט-יד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר על פי תורת החסידות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר על פי תורת החסידות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מידי </del>שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדי </ins>שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>מחשבה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז"ל: "כל המוסיף - גורע" אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו מחשבה מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז"ל: "כל המוסיף - גורע" אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=820281&oldid=prev 2026-01-24T16:48:06Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:48, 24 בינואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l54">שורה 54:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חיים הלל רסקין, &#039;&#039;&#039;[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת&quot;ת?]&#039;&#039;&#039; {{אנש}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*חיים הלל רסקין, &#039;&#039;&#039;[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת&quot;ת?]&#039;&#039;&#039; {{אנש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הלכה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הלכה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פרשות השבוע|*]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהגים כללי</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:קריאת התורה]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת</ins>]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=820280&oldid=prev 2026-01-24T16:46:24Z

<p><span class="autocomment">פתיח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:46, 24 בינואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעבודה מתמשכת</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סוגיה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:שניים מקרא.jpg</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממוזער</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שניים </del>מקרא ואחד תרגום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מקרא=</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/ד' טבת|היום יום ד' טבת]]}}) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא החיוב ללמוד פעמיים בכל </del>שבוע את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפרשה הכתובה בתורה ולשוב ולתרגמו</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|משנה=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תלמוד בבלי={{בבלי|ללא=שם|ברכות|ח|א</ins>}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד ירושלמי=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|תפילה|יג|כה|ללא=שם|ספר=אהבה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|אורח חיים|רפה|ללא=שם}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ספרי מניין המצוות=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|ספרות הלכתית נוספת=</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם=שנים </ins>מקרא ואחד תרגום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שניים מקרא ואחד תרגום''' (או ל'''העביר הסדרה'''{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/ד' טבת|היום יום ד' טבת]]}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ראשי תיבות]]: '''שמו"ת'''</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לקרוא מדי </ins>שבוע את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[פרשת שבוע|פרשת השבוע]] פעמיים בנוסח ה[[מקרא]] ופעם נוספת ב[[תרגום אונקלוס|תרגום]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורו==</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=805186&oldid=prev 2025-10-05T18:42:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:42, 5 באוקטובר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריאת ההפטרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קריאת ההפטרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ב[[בית הכנסת]]{{הערה|שלוחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף י'.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ב[[בית הכנסת]]{{הערה|שלוחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף י'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וראו שם שמטעם זה "בד' פרשיות יש לו לקרות הפטרה של ד' פרשיות שמפטירין אותה ב[[בית הכנסת]] ולא הפטרה של [[פרשת השבוע]]". אבל מנהגנו למעשה לקרוא את כל ההפטרות, ראו להלן</ins>.}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ובשיחות הרבי מבאר אודות חשיבות הכנת ההפטרה{{הערה|ראו שיחת יום [[שמחת תורה]] [[תשט"ז]] (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 134) אודות הנהגת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב להקדים הכנת זמן קודם אמירת מאמר, שיש לומר שהמקור לזה הוא מאמר רז"ל (שמות רבה פרק מ, א) "צריך אדם להיות נוטל משל (מהקב"ה) לומר פרקו או אגדתו או מדרשו.. בצבור.. מן האלקים אתה למד כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל, שנאמר (איוב כח, כז) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואח"כ ויאמר לאדם". וגדולה מזו מצינו בנוגע לרבי עקיבא "מעשה ברבי עקיבא שקראו החזן ברבים לקרות ס"ת בצבור ולא רצה לעלות.. אמר.. לא סדרתי אותה פרשה.. שאין אדם ראשי לומר דברי תורה לפני הציבור עד שיפשוט אותו.. בינו לבין עצמו כו'" (תנחומא יתרו טו. וראו גם שמות רבה שם, ובחידושי הרד"ל).}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מנהג נשיאי חב"ד== </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנוסף לקריאת ההפטרה הנקראת בציבור באותה </ins>שבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, יש נוהגים לקרוא ביחיד אף את יתר ההפטרות שאינן נקראות בבית הכנסת, כגון בשבת ראש חודש בה נדחית הפטרת הפרשה, ביחיד קוראים אף את הפטרת פרשת השבוע</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן מנהגנו</ins>{{הערה|[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תבנית:</ins>היום יום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">/ל</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיוון|היום </ins>יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיוון</ins>]].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהג נשיאי חב"ד היה שהעבירו הסדרה בשלושה זמנים: 1) בחמישי בערב - קטע (פרשה) אחד או שנים. 2) למחרת בשישי אחרי חצות היום - כל הסדרה מתחילתה ועד סופה ללא הפסק. [[אדמו"ר הרש"ב]] העביר הסדרה אחר המקוה ועם [[בגד|בגדי]] </del>שבת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3) ב[[שבת]] בבוקר חזרו על שביעי</del>{{הערה|[[היום יום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ד</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טבת}}. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיבת מנהגם היה משום שדווקא באופן זה קיימו לפי כל חילוקי המנהגים: א) התחילו לומר לפני </del>יום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שישי בבוקר (כרצון האר"י). ב) אמרו הכל ב[[ערב שבת]] אחר חצות (כמנהג [[השל"ה]]). ג) אמרו הכל בבת אחת בלי הפסק (כמנהג רבים וטובים). ד) גם ב[[שבת]] בבוקר אמרו שנים מקרא כו</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(כמנהג [[רש"י</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והגאונים). </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]: התחיל בהעברת הסדרה בליל שישי, המשיך למחרתו ביום שישי וסיים בבוקר יום השבת</del>.  </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד נהגו נשיאי חב"ד: נוסף לתרגום לומר בקביעות גם פירוש 'רש"י', ועוד פירוש אחד שהיה מתחלף כל שנה: שנה - אבן עזרא, שנה - רמב"ן, שנה - אור החיים ושנה - פנים יפות אם-כן בסך-הכל הם אמרו שלושה פירושים: תרגום, [[רש"י]] ופירוש נוסף. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 28</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את סיבת מנהג נשיאי חב"ד: </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שנים מקרא''' - נאמר משום החובה ההלכתית וגם כי כל התורה שבעל-פה מיוסדת על התורה שבכתב, וקדושת [[אותיות]] התורה פותחת צינור להשגת וידיעת כל התורה ולחדש בה חידושים אמיתיים; "תרגום אונקלוס" - נאמר משום החובה ההלכתית; "פירוש רש"י" - סגולה ליראת שמים; "הפירוש הנוסף" - על-ידי שלומדים אותו מתקשרים ודבקים בנשמתו הקדושה של מחבר הפירוש, וזה פותח צינור נוסף להשגת וידיעת התורה</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהג הרבי:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) אומר פרשה אחת או שניים בליל שישי</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) מתחיל מתחילת הפרשה ביום שישי ומסיים אחרי סעודת שבת עם סירטוק וגארטל ללא כובע</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) אומר את שביעי לפני שחרית של יום הש"ק</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל הנ"ל מתוך חומש מאירת עינים (תשנ"א)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מפי השמועה)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר על פי תורת החסידות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר על פי תורת החסידות===</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=800802&oldid=prev 2025-09-04T13:49:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:49, 4 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אופן הקריאה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==אופן הקריאה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר </del>הדין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יכולים לומר גם בצורה אחרת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו קריאת כמה פסוקים (או כל </del>הפרשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שולחן ערוך או"ח סימן רפה}}. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף שמן </ins>הדין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין חיוב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כגון בקריאת </ins>הפרשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברצף</ins>, יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוהגים </ins>שלא להפסיק כלל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באמצע שניים מקרא ואחד תרגום</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו בדיבור</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואפילו בדברי תורה</ins>{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שולחן </ins>ערוך אדמו"ר הזקן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים </ins>סימן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רפ"ה </ins>סעיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'. בירורי מנהגים שבת (להרש"י שי' פרידמאן) עמוד 25</ins>.}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש שנהגו שאם נאלצו להפסיק בדיבור באמצע קריאת שניים מקרא ואחד תרגום לאיזה צורך</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התחילו עוד הפעם מתחילת הפרשה</ins>{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקוטי ספורים </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להרח"מ פרלוב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד תעד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נטעי גבריאל שבת חלק א</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק כ"ב סעיף ה</ins>'. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראו </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אגרות קודש (הרבי</ins>)]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק </ins>י"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח עמוד תקס</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן המנהג בחב"ד. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נוהגים </del>שלא להפסיק כלל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתחילת הקריאה ועד סיומה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה). </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעיקר הדין ניתן לצאת ידי חובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף פעמיים ואחריה תרגום, אלא שהמנהג הנכון הוא - לקרוא כל </ins>פסוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פעמיים והתרגום </ins>עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיד, כיוון שכך היו עושים בזמן שהיו מתרגמים בקריאת התורה בציבור, שהיו מתרגמים כל פסוק בפני </ins>עצמו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:יש נוהגים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מובא בשולחן </del>ערוך אדמו"ר הזקן סימן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רפה </del>סעיף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</del>.}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברשימות היומן מובא שאין נוהגים לכפול</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהערות וביאורים דנו בזה שלכאורה יש לנהוג כמובא בשולחן ערוך ונשארו בצריך עיון</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרוש מקור </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הטוענים שאמנם לא כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה</del>).<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''התרגום:'</del>'' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן יוצא בפירוש </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש"י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"</del>י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה</del>}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד כתבו הפוסקים, שלאחר שסיים לקרוא את הפסוק האחרון בפרשה ולתרגמו, טוב לחזור ולקרוא שוב פסוק זה בכדי לסיים בפסוק מן התורה, ויש שכתבו לכפול </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסוק האחרון פעמיים</ins>{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים </ins>סימן רפ"ה סעיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג'</ins>.}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שלמעשה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא נהוג לכפול פעמיים את הפסוק האחרון</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכדי לסיים במקרא מספיק בקריאת </ins>ההפטרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בלבד, או שמספיק לאומרו פעם אחת</ins>{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראו </ins>[[ספר המנהגים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חב"ד </ins>עמוד 25<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וראו שלחן מנחם אורח חיים חלק ב עמוד כט והערה ג שם</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>פסוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין </del>עליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תרגום - יש לומר את הפסוק </del>עצמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוש פעמים</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>שולחן ערוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אדמו"ר הזקן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)|שולחן ערוך]] </del>סימן רפ"ה סעיף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>.}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשניים מקרא ואחד תרגום</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לקרות </del>ההפטרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב"ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע</del>{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קריאת ההפטרה==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביום טוב וב</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שולחן </del>ערוך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אדמו"ר הזקן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)|שולחן ערוך]] </del>סימן רפ"ה סעיף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט</del>.}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ב</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית הכנסת</ins>]]{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלוחן </ins>ערוך אדמו"ר הזקן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים </ins>סימן רפ"ה סעיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י'</ins>.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מנהג נשיאי חב&quot;ד==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מנהג נשיאי חב&quot;ד==  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כל הנ&quot;ל מתוך חומש מאירת עינים (תשנ&quot;א)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כל הנ&quot;ל מתוך חומש מאירת עינים (תשנ&quot;א)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(מפי השמועה)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(מפי השמועה)</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר על פי תורת החסידות===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הסבר על פי תורת החסידות===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חז&quot;ל &quot;שלא יקדים ושלא יאחר&quot; להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?  </div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=800334&oldid=prev 2025-09-02T14:17:36Z

<p><span class="autocomment">ראו גם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:17, 2 בספטמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חת"ת]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[חת"ת]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=795362&oldid=prev 2025-08-17T12:43:03Z

<p></p> <a href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&amp;diff=795362&amp;oldid=784109">הצגת שינויים</a>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=784109&oldid=prev 2025-07-13T17:34:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:34, 13 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה &quot;[[באר היטב]]&quot;{{הערה|ראו מט&quot;מ סי&#039; תסד: &quot;ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב&quot;.}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה|כ&quot;כ [[מהר&quot;ל מפראג|המהר&quot;ל]] (תפארת ישראל פי&quot;ג): &quot;שיש לתורה ג&#039; מדרגות; המדרגה האחת, מדרגה הנגלית לכל אדם. המדרגה השנית, היא הנסתר בתורה, שאינו מובן רק לחכמים ולנבונים. המדרגה השלישית, היא שיש בתורה דברים מורים על [[עולם הבא]], ודבר זה לא יושג לשום אדם, כי &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] סד, ג), וכל (הנבראים) [הנביאים] לא ראו רק עולם הזה, לא עולם הבא, שהוא עוד יותר במעלה, שעליו נאמר &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ולפיכך יש לקרות התורה שנים מקרא ואחד תרגום.. כי התרגום אינו נחשב לשון כלל, כמו שאמרו (מגילה י, ב) &quot;והכרתי לבבל שם ושאר&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] יד, כב), אלו כשדים, שאין להם כתב ולשון. ובארנו זה במקומו, כי לשון ארמי, שהוא לשון בבל, אינו נחשב לשון.. ועוד, שאין מלאכי השרת מבינים זה הלשון, כחז&quot;ל, שהרי אמרו ([[מסכת שבת|שבת]] יב, ב) ישראל ששואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאינו לשון המלאכים. ולכך פעם שלישית הוא תרגום, כי הוא כנגד עולם הבא , שאין שייך למלאכים עולם הבא, כי אם לישראל, כמו שהוא ידוע. והוא דבר מבואר ברור למשכילים, שאין ספק בזה כלל למי שיודע ברזי התורה, ונתבאר במקום אחר. מכל מקום הדברים מבוארים, כי התורה הזאת גבוה על גבוה, ומדרגה על מדרגה יש לה, עד עולם הבא&quot;.}}. על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נאמר שהיא מגדר קיום חובת תלמוד תורה, ובקריאתה בביתו יכול להשכיל יותר בהבנת הדברים מאשר בקריאה בציבור{{הערה|וז&quot;ל בעל ה&#039;חינוך&#039; בהקדמתו ל[[ספר החינוך]]: &quot;אחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצות לימוד התורה.. ועל כן קבענו לנו חז&quot;ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוף העם, שהוא [[בית הכנסת]], ועוד חייבונו חז&quot;ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ.. כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו&quot; וראו מ&quot;ש [[השל&quot;ה]] ([[מסכת שבת]], נר מצווה, אות יז) ש&quot;כשקורא שמו&quot;ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא הן ממצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר., הן בכל תועלת אשר יכול להוציא מכל ענין וענין. ויקרא כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים&quot;. ובכה&quot;ח (סרפ&quot;ה סק&quot;ד): &quot;וכתב בס&#039; מגיד מישרים למרן הק&#039;, וז&quot;ל: והטוב בעיניך שאתה קורא הפ&#039; שנים מקרא ואחד תרגום ברהיטא כחותה על הגחלים לפרוק עול מעליך, והלא יש לך לזכור מאמר רשב&quot;א אל תעשה תפילתך וכו&#039;, אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדיקדוקיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ - עיין במפרשים.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה &quot;[[באר היטב]]&quot;{{הערה|ראו מט&quot;מ סי&#039; תסד: &quot;ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב&quot;.}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה|כ&quot;כ [[מהר&quot;ל מפראג|המהר&quot;ל]] (תפארת ישראל פי&quot;ג): &quot;שיש לתורה ג&#039; מדרגות; המדרגה האחת, מדרגה הנגלית לכל אדם. המדרגה השנית, היא הנסתר בתורה, שאינו מובן רק לחכמים ולנבונים. המדרגה השלישית, היא שיש בתורה דברים מורים על [[עולם הבא]], ודבר זה לא יושג לשום אדם, כי &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] סד, ג), וכל (הנבראים) [הנביאים] לא ראו רק עולם הזה, לא עולם הבא, שהוא עוד יותר במעלה, שעליו נאמר &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ולפיכך יש לקרות התורה שנים מקרא ואחד תרגום.. כי התרגום אינו נחשב לשון כלל, כמו שאמרו (מגילה י, ב) &quot;והכרתי לבבל שם ושאר&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] יד, כב), אלו כשדים, שאין להם כתב ולשון. ובארנו זה במקומו, כי לשון ארמי, שהוא לשון בבל, אינו נחשב לשון.. ועוד, שאין מלאכי השרת מבינים זה הלשון, כחז&quot;ל, שהרי אמרו ([[מסכת שבת|שבת]] יב, ב) ישראל ששואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאינו לשון המלאכים. ולכך פעם שלישית הוא תרגום, כי הוא כנגד עולם הבא , שאין שייך למלאכים עולם הבא, כי אם לישראל, כמו שהוא ידוע. והוא דבר מבואר ברור למשכילים, שאין ספק בזה כלל למי שיודע ברזי התורה, ונתבאר במקום אחר. מכל מקום הדברים מבוארים, כי התורה הזאת גבוה על גבוה, ומדרגה על מדרגה יש לה, עד עולם הבא&quot;.}}. על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נאמר שהיא מגדר קיום חובת תלמוד תורה, ובקריאתה בביתו יכול להשכיל יותר בהבנת הדברים מאשר בקריאה בציבור{{הערה|וז&quot;ל בעל ה&#039;חינוך&#039; בהקדמתו ל[[ספר החינוך]]: &quot;אחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצות לימוד התורה.. ועל כן קבענו לנו חז&quot;ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוף העם, שהוא [[בית הכנסת]], ועוד חייבונו חז&quot;ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ.. כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו&quot; וראו מ&quot;ש [[השל&quot;ה]] ([[מסכת שבת]], נר מצווה, אות יז) ש&quot;כשקורא שמו&quot;ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא הן ממצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר., הן בכל תועלת אשר יכול להוציא מכל ענין וענין. ויקרא כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים&quot;. ובכה&quot;ח (סרפ&quot;ה סק&quot;ד): &quot;וכתב בס&#039; מגיד מישרים למרן הק&#039;, וז&quot;ל: והטוב בעיניך שאתה קורא הפ&#039; שנים מקרא ואחד תרגום ברהיטא כחותה על הגחלים לפרוק עול מעליך, והלא יש לך לזכור מאמר רשב&quot;א אל תעשה תפילתך וכו&#039;, אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדיקדוקיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ - עיין במפרשים.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תרגום אונקלוס אינו מתרגם תרגום מילולי גרידא, אלא אף מבאר דברים שלא ניתן להבינם מהמקרא עצמו. לכן כתבו ה[[ראשונים]] שלא ניתן לצאת ידי חובת תרגום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקריאת </del>התורה ללשון לעז, משום שהתרגום הארמי לא רק מתרגם אלא אף מפרש{{הערה|וז"ל הרא"ש (ברכות א, ח): "יש מפרשים דהוא הדין לכל הלועזות - לעז שלהן הוי כמו התרגום. כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעים לשון הקודש, ואם כן הוא הדין לעז למכירין בו. ולא נהירא, לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא.. ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי חובה תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תרגום אונקלוס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>אינו מתרגם תרגום מילולי גרידא, אלא אף מבאר דברים שלא ניתן להבינם מהמקרא עצמו. לכן כתבו ה[[ראשונים]] שלא ניתן לצאת ידי חובת תרגום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קריאת </ins>התורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ללשון לעז, משום שהתרגום הארמי לא רק מתרגם אלא אף מפרש{{הערה|וז"ל הרא"ש (ברכות א, ח): "יש מפרשים דהוא הדין לכל הלועזות - לעז שלהן הוי כמו התרגום. כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעים לשון הקודש, ואם כן הוא הדין לעז למכירין בו. ולא נהירא, לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא.. ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי חובה תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}}. יתר על כן הביאו הפוסקים את המקובל מפי קדמונים, שמעלת התרגום היא שזכה וניתן מסיני{{הערה|וכפי שאמרו חכמים שהתרגום היה מצוי כבר בימי עזרא, אלא שנשכח והיה צורך לחדש תרגום ואח"כ "חזרו ויסדום" ([[מסכת מגילה|מגילה]] ג, א). וראו [[רש"י]] ([[מסכת קידושין|קידושין]] מט, א ד"ה הרי זה): "אונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי' במגילה ושום שכל זה תרגום", וראו תוס' שם ד"ה המתרגם. וראו הל' ת"ת לאדה"ז פ"א קו"א סק"ב</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמנו==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמנו==  </div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=784108&oldid=prev 2025-07-13T17:27:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:27, 13 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה &quot;[[באר היטב]]&quot;{{הערה|ראו מט&quot;מ סי&#039; תסד: &quot;ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב&quot;.}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה|כ&quot;כ [[מהר&quot;ל מפראג|המהר&quot;ל]] (תפארת ישראל פי&quot;ג): &quot;שיש לתורה ג&#039; מדרגות; המדרגה האחת, מדרגה הנגלית לכל אדם. המדרגה השנית, היא הנסתר בתורה, שאינו מובן רק לחכמים ולנבונים. המדרגה השלישית, היא שיש בתורה דברים מורים על [[עולם הבא]], ודבר זה לא יושג לשום אדם, כי &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] סד, ג), וכל (הנבראים) [הנביאים] לא ראו רק עולם הזה, לא עולם הבא, שהוא עוד יותר במעלה, שעליו נאמר &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ולפיכך יש לקרות התורה שנים מקרא ואחד תרגום.. כי התרגום אינו נחשב לשון כלל, כמו שאמרו (מגילה י, ב) &quot;והכרתי לבבל שם ושאר&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] יד, כב), אלו כשדים, שאין להם כתב ולשון. ובארנו זה במקומו, כי לשון ארמי, שהוא לשון בבל, אינו נחשב לשון.. ועוד, שאין מלאכי השרת מבינים זה הלשון, כחז&quot;ל, שהרי אמרו ([[מסכת שבת|שבת]] יב, ב) ישראל ששואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאינו לשון המלאכים. ולכך פעם שלישית הוא תרגום, כי הוא כנגד עולם הבא , שאין שייך למלאכים עולם הבא, כי אם לישראל, כמו שהוא ידוע. והוא דבר מבואר ברור למשכילים, שאין ספק בזה כלל למי שיודע ברזי התורה, ונתבאר במקום אחר. מכל מקום הדברים מבוארים, כי התורה הזאת גבוה על גבוה, ומדרגה על מדרגה יש לה, עד עולם הבא&quot;.}}. על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נאמר שהיא מגדר קיום חובת תלמוד תורה, ובקריאתה בביתו יכול להשכיל יותר בהבנת הדברים מאשר בקריאה בציבור{{הערה|וז&quot;ל בעל ה&#039;חינוך&#039; בהקדמתו ל[[ספר החינוך]]: &quot;אחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצות לימוד התורה.. ועל כן קבענו לנו חז&quot;ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוף העם, שהוא [[בית הכנסת]], ועוד חייבונו חז&quot;ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ.. כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו&quot; וראו מ&quot;ש [[השל&quot;ה]] ([[מסכת שבת]], נר מצווה, אות יז) ש&quot;כשקורא שמו&quot;ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא הן ממצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר., הן בכל תועלת אשר יכול להוציא מכל ענין וענין. ויקרא כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים&quot;. ובכה&quot;ח (סרפ&quot;ה סק&quot;ד): &quot;וכתב בס&#039; מגיד מישרים למרן הק&#039;, וז&quot;ל: והטוב בעיניך שאתה קורא הפ&#039; שנים מקרא ואחד תרגום ברהיטא כחותה על הגחלים לפרוק עול מעליך, והלא יש לך לזכור מאמר רשב&quot;א אל תעשה תפילתך וכו&#039;, אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדיקדוקיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ - עיין במפרשים.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה &quot;[[באר היטב]]&quot;{{הערה|ראו מט&quot;מ סי&#039; תסד: &quot;ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב&quot;.}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה|כ&quot;כ [[מהר&quot;ל מפראג|המהר&quot;ל]] (תפארת ישראל פי&quot;ג): &quot;שיש לתורה ג&#039; מדרגות; המדרגה האחת, מדרגה הנגלית לכל אדם. המדרגה השנית, היא הנסתר בתורה, שאינו מובן רק לחכמים ולנבונים. המדרגה השלישית, היא שיש בתורה דברים מורים על [[עולם הבא]], ודבר זה לא יושג לשום אדם, כי &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] סד, ג), וכל (הנבראים) [הנביאים] לא ראו רק עולם הזה, לא עולם הבא, שהוא עוד יותר במעלה, שעליו נאמר &quot;עין לא ראתה אלקים זולתך&quot; ולפיכך יש לקרות התורה שנים מקרא ואחד תרגום.. כי התרגום אינו נחשב לשון כלל, כמו שאמרו (מגילה י, ב) &quot;והכרתי לבבל שם ושאר&quot; ([[ספר ישעיה|ישעיה]] יד, כב), אלו כשדים, שאין להם כתב ולשון. ובארנו זה במקומו, כי לשון ארמי, שהוא לשון בבל, אינו נחשב לשון.. ועוד, שאין מלאכי השרת מבינים זה הלשון, כחז&quot;ל, שהרי אמרו ([[מסכת שבת|שבת]] יב, ב) ישראל ששואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאינו לשון המלאכים. ולכך פעם שלישית הוא תרגום, כי הוא כנגד עולם הבא , שאין שייך למלאכים עולם הבא, כי אם לישראל, כמו שהוא ידוע. והוא דבר מבואר ברור למשכילים, שאין ספק בזה כלל למי שיודע ברזי התורה, ונתבאר במקום אחר. מכל מקום הדברים מבוארים, כי התורה הזאת גבוה על גבוה, ומדרגה על מדרגה יש לה, עד עולם הבא&quot;.}}. על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נאמר שהיא מגדר קיום חובת תלמוד תורה, ובקריאתה בביתו יכול להשכיל יותר בהבנת הדברים מאשר בקריאה בציבור{{הערה|וז&quot;ל בעל ה&#039;חינוך&#039; בהקדמתו ל[[ספר החינוך]]: &quot;אחת מן המצוות, והיא עיקר ויסוד שכולן נשענות עליו, היא מצות לימוד התורה.. ועל כן קבענו לנו חז&quot;ל לקרות חלק אחד מספר התורה במקום קיבוף העם, שהוא [[בית הכנסת]], ועוד חייבונו חז&quot;ל לקרותו כל אחד מישראל בביתו בכל שבוע ושבוע כמו שקורין אותו במקום הקיבוץ.. כדי שישכיל בדברים יותר בקרותו אותו בביתו&quot; וראו מ&quot;ש [[השל&quot;ה]] ([[מסכת שבת]], נר מצווה, אות יז) ש&quot;כשקורא שמו&quot;ת ישים לבו ועיניו להתבונן במה שקורא הן ממצוות התורה, הן במידות, הן בדרכי מוסר., הן בכל תועלת אשר יכול להוציא מכל ענין וענין. ויקרא כדי ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים&quot;. ובכה&quot;ח (סרפ&quot;ה סק&quot;ד): &quot;וכתב בס&#039; מגיד מישרים למרן הק&#039;, וז&quot;ל: והטוב בעיניך שאתה קורא הפ&#039; שנים מקרא ואחד תרגום ברהיטא כחותה על הגחלים לפרוק עול מעליך, והלא יש לך לזכור מאמר רשב&quot;א אל תעשה תפילתך וכו&#039;, אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בדיקדוקיה ולתרץ אותם, ומה שלא תוכל לתרץ - עיין במפרשים.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תרגום אונקלוס אינו מתרגם תרגום מילולי גרידא, אלא אף מבאר דברים שלא ניתן להבינם מהמקרא עצמו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תרגום אונקלוס אינו מתרגם תרגום מילולי גרידא, אלא אף מבאר דברים שלא ניתן להבינם מהמקרא עצמו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. לכן כתבו ה[[ראשונים]] שלא ניתן לצאת ידי חובת תרגום בקריאת התורה ללשון לעז, משום שהתרגום הארמי לא רק מתרגם אלא אף מפרש{{הערה|וז"ל הרא"ש (ברכות א, ח): "יש מפרשים דהוא הדין לכל הלועזות - לעז שלהן הוי כמו התרגום. כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעים לשון הקודש, ואם כן הוא הדין לעז למכירין בו. ולא נהירא, לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא.. ונראה שהקורא בפירוש התורה יוצא בו ידי חובה תרגום, כיון שמפורש בו כל מלה ומלה".}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמנו==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זמנו==  </div></td></tr> </table>

מ. רובין