שנה ראשונה (נישואין) - היסטוריית גרסאות

ברכת הגאולה ב־04:35, 16 בפברואר 2026

2026-02-16T04:35:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:35, 16 בפברואר 2026
שורה 34:		שורה 34:
	בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה\|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה\|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה\|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמתה{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.		בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה\|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה\|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה\|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמתה{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.

	דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה\|ראו לעיל המובא מספר הזוהר פרשת תצא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה פרק ג: "ילמד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה, טרם יוולדו בנים הרבה".}}, בדגש על לימודי הלכה{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.		דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה\|ראו לעיל המובא מספר הזוהר פרשת תצא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה פרק ג: "ילמד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה, טרם יוולדו בנים הרבה".}}, בדגש על לימודי הלכה{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, [[תורת מנחם התוועדויות]] תשמ"ו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440 חלק ד' עמ' 438], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=308&hilite= לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=557&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540], ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.

	בנוסף, שלל הרבי החמרות שונות בעניני פרישות לא בשנה הראשונה ולא לאחריה, היות שבדורנו חומרה בזה – עלולה להביא לידי קולא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, והורה שלא להתחיל בבדיקות רפואיות וכדומה במשך כל השנה הראשונה באם האשה עוד לא נכנסה ל[[הריון]]{{הערה\|אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תצז.}}.		בנוסף, שלל הרבי החמרות שונות בעניני פרישות לא בשנה הראשונה ולא לאחריה, היות שבדורנו חומרה בזה – עלולה להביא לידי קולא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, והורה שלא להתחיל בבדיקות רפואיות וכדומה במשך כל השנה הראשונה באם האשה עוד לא נכנסה ל[[הריון]]{{הערה\|אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תצז.}}.

חלוקת קונטרסים: /* הוראות והתייחסויות הרבי */

2022-10-07T09:48:51Z

הוראות והתייחסויות הרבי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:48, 7 באוקטובר 2022
שורה 32:		שורה 32:

	===הוראות והתייחסויות הרבי===		===הוראות והתייחסויות הרבי===
	בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה\|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה\|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה\|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל ~~בהסכמת האשה~~{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.		בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה\|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה\|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה\|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמתה{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.

	דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה\|ראו לעיל המובא מספר הזוהר פרשת תצא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה פרק ג: "ילמד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה, טרם יוולדו בנים הרבה".}}, בדגש על לימודי הלכה{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.		דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה\|ראו לעיל המובא מספר הזוהר פרשת תצא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה פרק ג: "ילמד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה, טרם יוולדו בנים הרבה".}}, בדגש על לימודי הלכה{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.

להתראות ב־07:26, 17 באוגוסט 2022

2022-08-17T07:26:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:26, 17 באוגוסט 2022
שורה 1:		שורה 1:
			{{מפנה\|שנה ראשונה\|י"ב חודשי האבלות הראשונים לאחר שנפטר אחד משבעת הקרובים\|י"ב חודש (אבלות)}}
	ה'''שנה ראשונה''' שלאחר ה[[נישואין]] הוא זמן בו על פי תורה הבעל מחוייב לשמוח עם אשתו החדשה ולהקדיש את הזמן לבניית הבית החדש, דבר הכולל הסתעפויות נוספות כגון מקום המגורים, דחיית היציאה ל[[שליחות]] ועוד.		ה'''שנה ראשונה''' שלאחר ה[[נישואין]] הוא זמן בו על פי תורה הבעל מחוייב לשמוח עם אשתו החדשה ולהקדיש את הזמן לבניית הבית החדש, דבר הכולל הסתעפויות נוספות כגון מקום המגורים, דחיית היציאה ל[[שליחות]] ועוד.

להתראות ב־04:37, 3 במרץ 2021

2021-03-03T04:37:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:37, 3 במרץ 2021
שורה 25:		שורה 25:
	ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי' של י"ב חודשי השנה, לכן צריך להיות "נקי יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו שנים עשר חודשים{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.		ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי' של י"ב חודשי השנה, לכן צריך להיות "נקי יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו שנים עשר חודשים{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.

	==הוראות והתייחסויות הרבי==		בזוהר מובא שעיקר העיסוק בשנה הראשונה היא להרבות בלימוד התורה{{הערה\|זוהר פרשת תצא: "נקי יהיה לביתו - לא יעמול במילי דעלמא".}}, וכך אכן דרש הרבי מחתנים בשנה הראשונה, שיקדישו את זמנם ללימוד ב[[כולל אברכים]].

			==אצל הרבי==
			לאחר [[חתונת הרבי]], שיגר לו אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)\|לוי יצחק שניאורסאהן]] מכתב בו פירט את מעלותיה ומטרתה של השנה הראשונה{{הערה\|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד שכ.}}, שכאשר האיש והאשה דרים יחד במשך השנה הראשונה באהבה וחיבה כפי שהתורה מצווה, הם בונים יחד את העולם הפרטי שלהם וכך הם יכולים אחר כך לצאת ולכבוש את העולם ולתקן את הניצוצות השייכים להם, ובמילוי השנה הזאת כפי שהתורה מצווה, תלויים גם יוצאי חלציהם לדורי דורות.

			===הוראות והתייחסויות הרבי===
	בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה\|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה\|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה\|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמת האשה{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.		בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה\|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה\|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה\|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמת האשה{{הערה\|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.

	דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]], בדגש על לימודי הלכה{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.		דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה\|ראו לעיל המובא מספר הזוהר פרשת תצא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה פרק ג: "ילמד ב' או ג' שנים בלי טרדה גדולה, טרם יוולדו בנים הרבה".}}, בדגש על לימודי הלכה{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.

	בנוסף, שלל הרבי החמרות שונות בעניני פרישות לא בשנה הראשונה ולא לאחריה, היות שבדורנו חומרה בזה – עלולה להביא לידי קולא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, והורה שלא להתחיל בבדיקות רפואיות וכדומה במשך כל השנה הראשונה באם האשה עוד לא נכנסה ל[[הריון]]{{הערה\|אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תצז.}}.		בנוסף, שלל הרבי החמרות שונות בעניני פרישות לא בשנה הראשונה ולא לאחריה, היות שבדורנו חומרה בזה – עלולה להביא לידי קולא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, והורה שלא להתחיל בבדיקות רפואיות וכדומה במשך כל השנה הראשונה באם האשה עוד לא נכנסה ל[[הריון]]{{הערה\|אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תצז.}}.

			==לקריאה נוספת==
			*הרבנית סימה אשכנזי, '''כשהספינה יוצאת לדרך''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1874 עמוד 22

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

2020-09-08T20:17:25Z

החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 8 בספטמבר 2020
שורה 21:		שורה 21:
	===בדרושי הרמז והסוד===		===בדרושי הרמז והסוד===
	בהתאם לדברי חז"ל "מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות"{{הערה\|מדרש רבה פרשת משפטים.}}, אנחנו מוצאים שגם לאחר ה'חתונה' של הקב"ה עם בני ישראל ב[[מתן תורה]], קיים הקב"ה בעצמו את המנהג של "נקי יהיה לביתו שנה אחת" בכך שהקב"ה נותר בהר סיני עם בני ישראל במשך שנה שלימה מו' סיון עד לשנה הבאה בכ' אייר שנעלה הענן{{הערה\|רבינו בחיי פרשת כי תצא כד, ה. רש"י ד"ה מכדי, ביצה ה, ב.		בהתאם לדברי חז"ל "מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות"{{הערה\|מדרש רבה פרשת משפטים.}}, אנחנו מוצאים שגם לאחר ה'חתונה' של הקב"ה עם בני ישראל ב[[מתן תורה]], קיים הקב"ה בעצמו את המנהג של "נקי יהיה לביתו שנה אחת" בכך שהקב"ה נותר בהר סיני עם בני ישראל במשך שנה שלימה מו' סיון עד לשנה הבאה בכ' אייר שנעלה הענן{{הערה\|רבינו בחיי פרשת כי תצא כד, ה. רש"י ד"ה מכדי, ביצה ה, ב.
	רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא,ב.}}.		רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא, ב.}}.

	ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי' של י"ב חודשי השנה, לכן צריך להיות "נקי יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו שנים עשר חודשים{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.		ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי' של י"ב חודשי השנה, לכן צריך להיות "נקי יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו שנים עשר חודשים{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

2020-08-26T05:14:07Z

החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 26 באוגוסט 2020
שורה 8:		שורה 8:
	מצווה זו חלה על כל נושא אשה חדשה – הן בתולה, הן אלמנה, והן גרושה, אך לא על מי שנושא מחדש את גרושתו, או אדם שמקיים נישואין אסורים.		מצווה זו חלה על כל נושא אשה חדשה – הן בתולה, הן אלמנה, והן גרושה, אך לא על מי שנושא מחדש את גרושתו, או אדם שמקיים נישואין אסורים.

	בדומה לכך חתן בשנה הראשונה פטור (לחלק מהדעות) מכל מס אזרחי{{הערה\|רמב"ם מלכים, ז, י-יא. הרי"פ פערלא לאוין לא תעשה קנה, ועוד.}}, וכך גם לנסוע ללא אשתו מחוץ לעיר למשך זמן רב{{הערה\|רמב"ם ספר המצות שי"א, ספר החינוך מצוה תקפב. בנוגע לנסיעה לצרכי מסחר ישנה מחלוקת הפוסקים האם מועילה מחילת האשה ועל דעת כן נישאה היות וידעה שזו פרנסתו, או שציווי התורה הוא כולל (ספר החינוך תקפב. אנציקלופדיה תלמודית חלק יח, חתן וכלה, סימן י. שו"ת רדב"ז סימן רלח.}}, ויש לכך השלכה הלכתית ישירה - שכל סעודה הנערכת מחמת הנישואין בשנה הראשונה ניתן לברך בזימון 'שהשמחה במעונו'{{הערה\| חדושי ריטב"א לכתובות ח, א. אך שהיום לא נוהגים כך בפועל - שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סב, יג}}.		בדומה לכך חתן בשנה הראשונה פטור (לחלק מהדעות) מכל מס אזרחי{{הערה\|רמב"ם מלכים, ז, י-יא. הרי"פ פערלא לאוין לא תעשה קנה, ועוד.}}, וכך גם לנסוע ללא אשתו מחוץ לעיר למשך זמן רב{{הערה\|רמב"ם ספר המצות שי"א, ספר החינוך מצוה תקפב. בנוגע לנסיעה לצרכי מסחר ישנה מחלוקת הפוסקים האם מועילה מחילת האשה ועל דעת כן נישאה היות וידעה שזו פרנסתו, או שציווי התורה הוא כולל (ספר החינוך תקפב. אנציקלופדיה תלמודית חלק יח, חתן וכלה, סימן י. שו"ת רדב"ז סימן רלח.}}, ויש לכך השלכה הלכתית ישירה - שכל סעודה הנערכת מחמת הנישואין בשנה הראשונה ניתן לברך בזימון 'שהשמחה במעונו'{{הערה\|חדושי ריטב"א לכתובות ח, א. אך שהיום לא נוהגים כך בפועל - שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סב, יג}}.

	לדעת רש"י המצווה היא לשמח '''את''' האשה במשך השנה, ולא רק לשמוח '''עם''' האשה{{הערה\|דברים כד, ה.}}.		לדעת רש"י המצווה היא לשמח '''את''' האשה במשך השנה, ולא רק לשמוח '''עם''' האשה{{הערה\|דברים כד, ה.}}.

להתראות: /* בדרושי הרמז והסוד */

2020-08-16T15:12:00Z

בדרושי הרמז והסוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:12, 16 באוגוסט 2020
שורה 23:		שורה 23:
	רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא,ב.}}.		רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא,ב.}}.

	ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי', לכן צריך להיות "נקי		ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי' של י"ב חודשי השנה, לכן צריך להיות "נקי יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו שנים עשר חודשים{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.
	יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו ~~י"ב חודש~~{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.

	==הוראות והתייחסויות הרבי==		==הוראות והתייחסויות הרבי==

להתראות: /* בדרושי הרמז והסוד */

2020-08-16T15:11:31Z

בדרושי הרמז והסוד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:11, 16 באוגוסט 2020
שורה 20:		שורה 20:

	===בדרושי הרמז והסוד===		===בדרושי הרמז והסוד===
	~~החתונה דהקב~~"ה עם ~~כנסת~~ ישראל ~~מתבטא לא רק במנהגי יום החתונה~~		בהתאם לדברי חז"ל "מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות"{{הערה\|מדרש רבה פרשת משפטים.}}, אנחנו מוצאים שגם לאחר ה'חתונה' של הקב"ה עם בני ישראל ב[[מתן תורה]], קיים הקב"ה בעצמו את המנהג של "נקי יהיה לביתו שנה אחת" בכך שהקב"ה נותר בהר סיני עם בני ישראל במשך שנה שלימה מו' סיון עד לשנה הבאה בכ' אייר שנעלה הענן{{הערה\|רבינו בחיי פרשת כי תצא כד, ה. רש"י ד"ה מכדי, ביצה ה, ב.
	~~עצמו~~, ~~אלא גם בכל הפרטים והדקדוקים שלפני זה ולאחרי זה, כולל גם~~ "נקי		רש"י ד"ה 'ההר' מסכת תענית כא,ב.}}.
	יהיה לביתו שנה אחת ~~ושמח ...~~" ~~)תצא כד,ה(. והרי מצינו,~~ שהקב"ה ~~היה בסיני~~ עם
	~~<תשורה מרדכי דובער הכהן ורייזל ראזענפעלד מרדכי דובער הכהן ורייזל ראזענפעלד 43~~		ה[[של"ה]] הוסיף רמז, שביחוד של חתן וכלה שמביא להמשך התולדות{{הערה\|כפי שמתאים לשלימות קיום מצות פריה ורביה - בהולדת בן ובת דווקא.}} רמוז שם הוי': '''יו"ד''' - חכמה, אב. '''ה"א''' - בינה, אם. '''וא"ו''' - ז"א, בן. '''ה"א''' - מלכות, בת. ובהתאם לי"ב צירופי שם הוי', לכן צריך להיות "נקי
	ישראל~~, דוגמת חתן וכלה, שלא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה בו~~'		יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו י"ב חודש{{הערה\|של"ה על פרשת תצא, מצות נקי יהיה לביתו שנה אחת.}}.
	סיון עד ~~שנה~~ הבאה כ' אייר שנעלה הענן )רבינו בחיי פ' כי תצא כד,ה. רש"י ד"ה מכדי, ביצה ה,ב.
	~~וראה גם~~ רש"י ד"ה ההר תענית כא,ב(
	~~הערה: הכוונה~~ "~~שנה" בחדשים ולא בימים~~, ~~שהרי חסרים ט"ז ימים.~~
	~~רמז: במצות~~ פריה ורביה ~~נשלם~~ שם הוי'~~. י~~': חכמה, אב. ה': בינה, אם. ו':
	ז"א, בן. ה': מלכות, בת. ~~וכיון שיש י~~"ב צירופי שם הוי', לכן צריך להיות "נקי
	יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו י"ב חודש~~. )~~של"ה, ~~פ' תצא(~~

	==הוראות והתייחסויות הרבי==		==הוראות והתייחסויות הרבי==

להתראות: הוספת ערך

2020-08-16T14:13:39Z

הוספת ערך

דף חדש

ה'''שנה ראשונה''' שלאחר ה[[נישואין]] הוא זמן בו על פי תורה הבעל מחוייב לשמוח עם אשתו החדשה ולהקדיש את הזמן לבניית הבית החדש, דבר הכולל הסתעפויות נוספות כגון מקום המגורים, דחיית היציאה ל[[שליחות]] ועוד.

==החיוב ומקורותיו==
בפרשת כי תצא נאמר: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח{{הערה|דברים כד, ה.}}.

ציווי זה הוא [[מצוות עשה]], כפי שנפסק ב[[רמב"ם]]: "שצוונו להתייחד החתן עם אשתו שנה תמימה, שלא יסע חוץ לעיר ולא יצא בצבא ולא יעבור עליו דבר מהדברים הדומים לאלו, אבל ישמח עמה עד מלוא שנה מיום בואו אליה"{{הערה|ספר המצוות, מצוות עשה ריד.}}.

מצווה זו חלה על כל נושא אשה חדשה – הן בתולה, הן אלמנה, והן גרושה, אך לא על מי שנושא מחדש את גרושתו, או אדם שמקיים נישואין אסורים.

בדומה לכך חתן בשנה הראשונה פטור (לחלק מהדעות) מכל מס אזרחי{{הערה|רמב"ם מלכים, ז, י-יא. הרי"פ פערלא לאוין לא תעשה קנה, ועוד.}}, וכך גם לנסוע ללא אשתו מחוץ לעיר למשך זמן רב{{הערה|רמב"ם ספר המצות שי"א, ספר החינוך מצוה תקפב. בנוגע לנסיעה לצרכי מסחר ישנה מחלוקת הפוסקים האם מועילה מחילת האשה ועל דעת כן נישאה היות וידעה שזו פרנסתו, או שציווי התורה הוא כולל (ספר החינוך תקפב. אנציקלופדיה תלמודית חלק יח, חתן וכלה, סימן י. שו"ת רדב"ז סימן רלח.}}, ויש לכך השלכה הלכתית ישירה - שכל סעודה הנערכת מחמת הנישואין בשנה הראשונה ניתן לברך בזימון 'שהשמחה במעונו'{{הערה| חדושי ריטב"א לכתובות ח, א. אך שהיום לא נוהגים כך בפועל - שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סב, יג}}.

לדעת רש"י המצווה היא לשמח '''את''' האשה במשך השנה, ולא רק לשמוח '''עם''' האשה{{הערה|דברים כד, ה.}}.

===טעם המצווה===
בספר החינוך מוסבר שהסיבה לחיוב השנה הראשונה היא מכיון שמטרת הנישואין הוא אחדות בין הבעל והאשה, ההרגל שאדם מתרגל אליו במשך שנה שלימה ברציפות, גורם לכך שהאיש והאשה יתרגלו זה לזה עד שזה יהפוך להיות הרצון הטבעי שלהם, והנצי"ב הוסיף על כך, שהחשש הוא שאם יסיח דעתו ממנה מיד בתחילת הנישואין, עלול להיות שמאורע קיצוני (כמו מלחמה או דבר דומה) יגרום לניתוק קשר הנישואין שעדיין אינו חזק דיו.

בספר הכוזרי{{הערה|ג' - י"א.}} מוסבר שמצוות שנה ראשונה היא על מנת שהחתן ישִֹים לב למתנה הנפלאה שזכה בה, דוגמת החיוב מן התורה לשים לב לכל המתנות הרבות שהקב"ה נותן לנו ולחוש את השמחה המתווספת לנו על ידם, כמו שכתוב "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך"{{הערה|דברים כו, יא.}}.

כך גם פירשו חסידים את הפסוק "כי ייקח איש אישה חדשה... נקי יהיה לביתו שנה אחת" - רצונך להיות נקי לביתך? העצה היא התנהגות ראויה בשנה הראשונה{{הערה|1=אוצר פתגמי חב"ד. [http://www.teshura.com/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf תשורה ז' שבט תשע"ג עמוד 20].}}.

===בדרושי הרמז והסוד===
החתונה דהקב"ה עם כנסת ישראל מתבטא לא רק במנהגי יום החתונה
עצמו, אלא גם בכל הפרטים והדקדוקים שלפני זה ולאחרי זה, כולל גם "נקי
יהיה לביתו שנה אחת ושמח ..." )תצא כד,ה(. והרי מצינו, שהקב"ה היה בסיני עם
<תשורה מרדכי דובער הכהן ורייזל ראזענפעלד מרדכי דובער הכהן ורייזל ראזענפעלד 43
ישראל, דוגמת חתן וכלה, שלא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה בו'
סיון עד שנה הבאה כ' אייר שנעלה הענן )רבינו בחיי פ' כי תצא כד,ה. רש"י ד"ה מכדי, ביצה ה,ב.
וראה גם רש"י ד"ה ההר תענית כא,ב(
הערה: הכוונה "שנה" בחדשים ולא בימים, שהרי חסרים ט"ז ימים.
רמז: במצות פריה ורביה נשלם שם הוי'. י': חכמה, אב. ה': בינה, אם. ו':
ז"א, בן. ה': מלכות, בת. וכיון שיש י"ב צירופי שם הוי', לכן צריך להיות "נקי
יהי' לביתו שנה אחת", דהיינו י"ב חודש. )של"ה, פ' תצא(

==הוראות והתייחסויות הרבי==
בשנה הראשונה צריכה האשה להתגורר בסביבת אנשים שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10148.htm?q=%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95 מכתב י"ד אייר תשל"א], שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קכח, שולחן מנחם חלק ו' עמוד רל, שמחת עולם עמוד 94, ועוד.}}, בסביבה חסידית{{הערה|שערי הלכה ומנהג שם.}} בקרבת נשים ממשפחתה{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf מענות קודש תנש"א, תשלב].}}, עם עדיפות לסביבה 'חמה' ו'ביתית'{{הערה|ממכתב יו"ד כסלו תשי"ג, צדיק למלך חלק ז' עמוד 113.}}, אך לא בצמוד למגורי ההורים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=83&CategoryID=285 התקשרות תסז].}}, ומקום מגורים זול{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}} והכל בהסכמת האשה{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד לו, וחלק כב עמוד רנז.}}.

דעת הרבי שיש להתחיל את חיי הנישואין בהקדשת שנה שלימה לכל הפחות ללימוד ב[[כולל אברכים]], בדגש על לימודי הלכה{{הערה|שיחת שבת פרשת נצבים-וילך תשמ"ו, לקוטי שיחות חלק לד עמוד 296, לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540, ועוד. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה.}}, ורק לאחר מכן לצאת לשליחות.

בנוסף, שלל הרבי החמרות שונות בעניני פרישות לא בשנה הראשונה ולא לאחריה, היות שבדורנו חומרה בזה – עלולה להביא לידי קולא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4203.htm אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רג].}}, והורה שלא להתחיל בבדיקות רפואיות וכדומה במשך כל השנה הראשונה באם האשה עוד לא נכנסה ל[[הריון]]{{הערה|אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תצז.}}.

==קישורים חיצוניים==
*הרב יצחק חביב, '''[https://chabad.info/news/tishrei/85823/ הקונפליקט: לנסוע לרבי ב"שנה ראשונה"?]''' {{אינפו}}
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], '''[https://chabad.info/magazine/73291/ על שלושה דברים השנה הראשונה עומדת]''', מתוך מגזין '[[דרך המלך (מגזין)|דרך המלך]]' {{אינפו}}
*הרב יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13066&CategoryID=2137 פינת הלכה ומנהג – שנה ראשונה]''', בתוך עלון [[שיחת השבוע]]

{{חתונה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:כוללים|*]]