שמשון הגיבור - היסטוריית גרסאות

חלוקת קונטרסים ב־20:24, 22 ביוני 2021

2021-06-22T20:24:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:24, 22 ביוני 2021
שורה 6:		שורה 6:
	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}.		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}.

	ב[[תלמוד הירושלמי]] מובא ששמשון הנהיג את העם 20 שנה לאחר פטירתו, [[הרבי]] אמר שאם שמשון שהיה שופט הנהיג את העם לאחר הסתלקותו, קל וחומר ש[[רבי]] יכול להנהיג את העם לאחר הסתלקותו{{הערה\|'''תורת מנחם''', [[תשי"א]], ח"ב, עמ' 186.}}.		ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה\|סוטה פרק א' הלכה ח'. הובא גם בילקוט שמעוני ספר שופטים רמז עא.}} מובא ששמשון הנהיג את העם 20 שנה לאחר פטירתו, [[הרבי]] אמר שאם שמשון שהיה שופט הנהיג את העם לאחר הסתלקותו, קל וחומר ש[[רבי]] יכול להנהיג את העם לאחר הסתלקותו בכמה ענינים{{הערה\|'''תורת מנחם''', [[תשי"א]], ח"ב, עמ' 186.}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

שמואל חיים: עריכה

2021-06-20T17:51:12Z

עריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 20 ביוני 2021
שורה 6:		שורה 6:
	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}.		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}.

	ב[[תלמוד הירושלמי]] מובא ששמשון הנהיג את העם 20 שנה לאחר פטירתו, [[הרבי]] אמר שאם שמשון שהיה שופט הנהיג את העם לאחר הסתלקותו, [[קל וחומר]] ש[[רבי]] יכול להנהיג את העם לאחר הסתלקותו{{הערה\|'''תורת מנחם''', [[תשי"א]], ח"ב, עמ' 186.}}.		ב[[תלמוד הירושלמי]] מובא ששמשון הנהיג את העם 20 שנה לאחר פטירתו, [[הרבי]] אמר שאם שמשון שהיה שופט הנהיג את העם לאחר הסתלקותו, קל וחומר ש[[רבי]] יכול להנהיג את העם לאחר הסתלקותו{{הערה\|'''תורת מנחם''', [[תשי"א]], ח"ב, עמ' 186.}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

שמואל חיים: הרחבה

2021-06-20T17:51:02Z

הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 20 ביוני 2021
שורה 4:		שורה 4:
	לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}.

			ב[[תלמוד הירושלמי]] מובא ששמשון הנהיג את העם 20 שנה לאחר פטירתו, [[הרבי]] אמר שאם שמשון שהיה שופט הנהיג את העם לאחר הסתלקותו, [[קל וחומר]] ש[[רבי]] יכול להנהיג את העם לאחר הסתלקותו{{הערה\|'''תורת מנחם''', [[תשי"א]], ח"ב, עמ' 186.}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:38:16Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:38, 24 באוגוסט 2020
שורה 4:		שורה 4:
	לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{~~הערת שוליים~~\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערה\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

31.44.137.238 ב־11:24, 15 בדצמבר 2011

2011-12-15T11:24:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:24, 15 בדצמבר 2011
שורה 4:		שורה 4:
	לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.		לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה\|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

	הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה ~~עבוור~~ נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערת שוליים\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}		הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבורו נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערת שוליים\|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]		[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

חיים נהר ב־11:34, 12 בספטמבר 2010

2010-09-12T11:34:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:34, 12 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|קבר ~~שמשמון~~ ביער צרעה]]		[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|קבר שמשון ביער צרעה]]
	'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.		'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.

חיים נהר ב־11:30, 12 בספטמבר 2010

2010-09-12T11:30:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:30, 12 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ביער צרעה]]		[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|קבר שמשמון ביער צרעה]]
	'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.		'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.

שלום ב־02:41, 12 בספטמבר 2010

2010-09-12T02:41:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:41, 12 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|~~קבר שמשון~~]]		[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ביער צרעה]]
	'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.		'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.

שלום ב־02:38, 12 בספטמבר 2010

2010-09-12T02:38:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:38, 12 בספטמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:קבר שמשון.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|קבר שמשון]]
	'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.		'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.

שלום: דף חדש: '''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש. לפני לידת אמו בא המלאך לאמו…

2010-09-12T01:12:43Z

דף חדש: '''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש. לפני לידת אמו בא המלאך לאמו…

דף חדש

'''שמשון הגיבור''' היה אחד מהשופטים ששפט את ישראל היה נזיר ולא חת מפני איש.

לפני לידת אמו בא ה[[מלאך]] לאמו ובישר לה על לידת בנה שיהיה נזיר ולא יחות מפני איש. הרבי מסתפק מהיכן חלה נזירות על שמשון, אם תאמר על ידי נבואת המלאך וכי יש בכח המלאך להחיל נזירות על שמשון, ואם תאמר מפני הבטחת אמו, וכי יש בכח לאדם להקנות ולהחיל נזירות על דבר שלא בא לעולם. ועוד שאין בכל אם להחיל ולחייב את בנה בנזירות. ואם תאמר שחלה עליו נזירות על ידי הבטחת אביו מפני שמסתמא ניחא ליה במאי דעביד ליה אביו{{הערה|[[כתובות]] ט ע"א.}} למה לא נזכר זה בפסוק שזה עיקר מה שהחל עליו נזירות, ולא נזכר בפסוק רק נבואת המלאך והבטחת אמו.

הרבי מבאר כי היה כאן שילוב של נבואת המלאך והבטחת אמו. שעל ידי נבואת המלאך חלה על שמשון חיוב לקיים את דברי הנביא. והנה על ידי הבטחת אמו שחינכה אותו להיות נזיר, בכך שהסכים לאחר מכן לדברי המלאך ונהג בנזירות, חלה עליו למפרע הנזירות שהחלה עליו אמו, וזאת על פי הדין הכתוב ב[[מסכת כתובות]] שגר שהביאה אותו אמו להתגייר ואחר כך גדל ולא מחה והתנהג ביהדות, חלה עליו למפרע הגירות מכיון שהוכיח שזכות היא לו וזכין לאדם שלא בפניו, כך גם כאן, מכיון שאמו קיבלה עבוור נזירות מדין זכיה, ומכיון שכאשר גדל התנהג בנזירות (על פי דברי הנביא) חלה עליו למפרע החלות שהחילה עליו אמו{{הערת שוליים|ליקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 66.}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]