שמעון בן עזאי - היסטוריית גרסאות

נסיעה לרבי ב־14:35, 28 במרץ 2025

2025-03-28T14:35:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:35, 28 במרץ 2025
שורה 7:		שורה 7:
	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת [[שם הוי']] שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת [[שם הוי']] שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.

			{{תנאים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	~~{{תנאים}}~~
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

ב. א. א. ב־11:14, 12 בדצמבר 2024

2024-12-12T11:14:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:14, 12 בדצמבר 2024
שורה 5:		שורה 5:
	לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.		לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם ~~הויה~~ שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת [[שם הוי']] שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{תנאים}}		{{תנאים}}
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

172.226.20.102: תיקנתי שגיאה

2024-08-19T06:27:55Z

תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:27, 19 באוגוסט 2024
שורה 3:		שורה 3:
	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].

	לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ~~ואבא~~, ובכלל מאתים מנה.		לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.

תמים של הרבי ב־19:15, 18 ביוני 2024

2024-06-18T19:15:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:15, 18 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
	'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.		'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב ~~כ[[תלמיד~~ חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].

	~~הוא~~ לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.

חלוקה בוט: קו מפריד בטווח מספרים, קטע מועתק ולא מותאם לאתר

2021-10-08T16:05:59Z

קו מפריד בטווח מספרים, קטע מועתק ולא מותאם לאתר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:05, 8 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.		'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] ~~[[S:בבא בתרא~~ קנח ב~~\|קנח:ב]],~~}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[~~תארים רבניים\|~~רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות~~\|סמיכה~~]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' ~~12-11~~ שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{תנאים}}		{{תנאים}}
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " }}" ב־"}}"

2020-08-26T06:04:45Z

החלפת טקסט – " }}" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:04, 26 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.		'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], }}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]],}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:38:47Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:38, 24 באוגוסט 2020
שורה 3:		שורה 3:
	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], }}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], }}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{~~הערת שוליים~~\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{~~הערת שוליים~~\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{~~הערת שוליים~~\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{תנאים}}		{{תנאים}}
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]

שיע בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2017-02-07T21:50:45Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:50, 8 בפברואר 2017
שורה 1:		שורה 1:
	'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.		'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]~~<ref>~~[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], }}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], }}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

שיע בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2017-02-07T21:45:33Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:45, 8 בפברואר 2017
שורה 1:		שורה 1:
	'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.		'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], ~~</ref>~~. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], }}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "

2016-10-31T07:50:35Z

החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:50, 31 באוקטובר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערת שוליים\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערת שוליים\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:27, 19 באוגוסט 2024
שורה 3:		שורה 3:
	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]{{הערה\|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]].

	לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ~~ואבא~~, ובכלל מאתים מנה.		לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:50, 31 באוקטובר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].		רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב\|קנח:ב]], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה\|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים\|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות\|סמיכה]].

	הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.		הוא לא התחתן, [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים\|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים\|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

	בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערת שוליים\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.		בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערת שוליים\|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערת שוליים\|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].}}.