שירת הים - היסטוריית גרסאות

אור פני משה ב־12:11, 2 בדצמבר 2025

2025-12-02T12:11:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:11, 2 בדצמבר 2025
שורה 4:		שורה 4:
	\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.		\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
	}}		}}
	'''שִׁירַת הַיָּם''' (נקראת גם; '''אָז יָשִׁיר''') היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, ~~והעשירית~~ תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.		'''שִׁירַת הַיָּם''' (נקראת גם; '''אָז יָשִׁיר''') היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, וה[[שירה העשירית]] תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.

	שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.		שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.

שנות חיים ב־07:34, 2 בדצמבר 2025

2025-12-02T07:34:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:34, 2 בדצמבר 2025
שורה 4:		שורה 4:
	\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.		\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
	}}		}}
	'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.		'''שִׁירַת הַיָּם''' (נקראת גם; '''אָז יָשִׁיר''') היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.

	שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.		שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.

יוצר חב"די ב־16:42, 10 בספטמבר 2025

2025-09-10T16:42:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:42, 10 בספטמבר 2025
שורה 71:		שורה 71:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:יציאת מצרים]]		[[קטגוריה:יציאת מצרים]]
			[[קטגוריה:תפילת שחרית]]

עזריאל: /* בתור סגולה */הסרת רווח

2024-07-07T13:11:06Z

בתור סגולה: הסרת רווח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:11, 7 ביולי 2024
שורה 60:		שורה 60:
	בקרב קהילות רבות נהוג לאמר את השירה כ[[סגולה]] ל[[שידוך]] ולדברים נוספים.		בקרב קהילות רבות נהוג לאמר את השירה כ[[סגולה]] ל[[שידוך]] ולדברים נוספים.

	ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] עברה את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים [[פולין\|פולניים]] מזוייפים, בדרכה ל[[פריז]], כחלק מ[[הבריחה הגדולה מרוסיה]]. מסופר בשם [[הרבי]] כי באותו יום, ישב [[הרבי הריי"צ]] בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. [[הרבי]] הסביר זאת בעובדה שבתוך שירת הים מופיע הפסוק "עד יעבור עמך ה'"{{הערה\|[[שיחה\|שיחת]] [[הרבי]] [[הרבי בפריז\|בהיותו בפריז]], [[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]]. [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] [https://drive.google.com/file/d/1Fl9R-m_zILf5OwAMTr8ADrFxhDpkd-No/view עמוד 119].}}.		ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] עברה את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים [[פולין\|פולניים]] מזוייפים, בדרכה ל[[פריז]], כחלק מ[[הבריחה הגדולה מרוסיה]]. מסופר בשם [[הרבי]] כי באותו יום, ישב [[הרבי הריי"צ]] בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. [[הרבי]] הסביר זאת בעובדה שבתוך שירת הים מופיע הפסוק "עד יעבור עמך ה'"{{הערה\|[[שיחה\|שיחת]] [[הרבי]] [[הרבי בפריז\|בהיותו בפריז]], [[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]]. [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] [https://drive.google.com/file/d/1Fl9R-m_zILf5OwAMTr8ADrFxhDpkd-No/view עמוד 119].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

קודש לנשיא הדור: /* קריאת השירה ואמירתה */

2024-02-08T02:46:18Z

קריאת השירה ואמירתה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:46, 8 בפברואר 2024
שורה 37:		שורה 37:

	==קריאת השירה ואמירתה==		==קריאת השירה ואמירתה==
			===בקריאת התורה===
	השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה\|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה\|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}.		השירה נמצאת ב[[פרשת בשלח]] שב[[ספר שמות]], וה[[שבת]] שבה קוראים אותה כחלק מ[[פרשת השבוע]] נקראת גם "[[שבת שירה]]" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מ[[קריאת התורה\|הקריאה הרגילה בתורה]]. בשבת זו [[הפטרה\|מפטירים]] בקריאת [[שירת דבורה]]. שירת הים גם נקראת ב[[שביעי של פסח]], שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא [[שירת דוד]], בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/13.htm שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג].}}.

שורה 45:		שורה 46:
	בדרך כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו לעלות ל"מפטיר"{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/8.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.		בדרך כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו לעלות ל"מפטיר"{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/8.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.

	===~~אמירת השירה~~ בתפילה===		===בתפילה===
	בגמרא{{הערה\|ראש השנה לא, א.}} מובא ששירת הים נאמרה ב[[שירת הלויים]] בשבת בעת הקרבת [[קורבן התמיד]] של בין הערביים.		בגמרא{{הערה\|ראש השנה לא, א.}} מובא ששירת הים נאמרה ב[[שירת הלויים]] בשבת בעת הקרבת [[קורבן התמיד]] של בין הערביים.

שורה 55:		שורה 56:

	{{ציטוטון\|ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד}}.		{{ציטוטון\|ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד}}.

			===בתור סגולה===
			בקרב קהילות רבות נהוג לאמר את השירה כ[[סגולה]] ל[[שידוך]] ולדברים נוספים.

			ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] קבוצה גדולה של [[חסידי חב"ד]] עברה את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים [[פולין\|פולניים]] מזוייפים, בדרכה ל[[פריז]], כחלק מ[[הבריחה הגדולה מרוסיה]]. מסופר בשם [[הרבי]] כי באותו יום, ישב [[הרבי הריי"צ]] בחדרו ואמר את שירת הים בדביקות שוב ושוב, עד שנאנח אנחת רווחה באמרו חרישית: "ברוך השם, הם עברו, הם עברו, מספיק". למחרת התקבל מברק כי הם עברו בשלום את גבול רוסיה והגיעו לפְּשֶׁמישְל שבפולין. [[הרבי]] הסביר זאת בעובדה שבתוך שירת הים מופיע הפסוק "עד יעבור עמך ה'"{{הערה\|[[שיחה\|שיחת]] [[הרבי]] [[הרבי בפריז\|בהיותו בפריז]], [[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]]. [[שיחות קודש קודם הנשיאות]] [https://drive.google.com/file/d/1Fl9R-m_zILf5OwAMTr8ADrFxhDpkd-No/view עמוד 119].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

חיים כ ב־14:39, 7 בספטמבר 2023

2023-09-07T14:39:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:39, 7 בספטמבר 2023
שורה 4:		שורה 4:
	\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.		\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
	}}		}}
	'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של ~~עשר~~ שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.		'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של תשעה שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.

	שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.		שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.
שורה 16:		שורה 16:

	===פתיחת השירה על ידי משה===		===פתיחת השירה על ידי משה===
	ב[[גמרא]]{{הערה\|סוטה ל, ב.}} מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר [[משה]] ענו ~~היהודים~~ "אשירה לה'". שיטת שנייה היא שכל דבר שאמר משה, חזרו ואמרו אחריו. שיטה שלישית היא שמשה פתח את השירה, אך את שאר השירה אמרו כולם יחד.		ב[[גמרא]]{{הערה\|סוטה ל, ב.}} מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר [[משה]] ענו עם ישראל "אשירה לה'". שיטת שנייה היא שכל דבר שאמר משה, חזרו ואמרו אחריו. שיטה שלישית היא שמשה פתח את השירה, אך את שאר השירה אמרו כולם יחד.

	הרבי מבאר{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א עמוד 69.}} את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה ב[[אחדות]] גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - [[נשיא הדור]], שהוא כולל בו את הדור כולו{{הערה\|כדברי [[רש"י]] במדבר כא, כא.}}, ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד.		[[הרבי]] מבאר{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"א עמוד 69.}} את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה ב[[אחדות]] גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - [[נשיא הדור]], שהוא כולל בו את הדור כולו{{הערה\|כדברי [[רש"י]] במדבר כא, כא.}}, ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד.

	וכפי שמתאר ה[[אור החיים]]{{הערה\|על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".}}: "שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה".		וכפי שמתאר ה[[אור החיים]]{{הערה\|על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".}}: {{ציטוטון\|שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה"}}.

	===השתתפות הנשים===		===השתתפות הנשים===

	בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל [[אשה\|הנשים]] (ובראשן [[מרים הנביאה]]) הייתה גדולה משל האנשים, בכך ~~שדוקא~~ הנשים יצאו עם תופים ומחולות{{הערה\|שמות טו, כ.}}, והסיבה לכך היא משום שגם הצער של הנשים הייתה גדולה יותר מצד הגזירות שהיו על ילדיהם במצרים.		בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל [[אשה\|הנשים]] (ובראשן [[מרים הנביאה]]) הייתה גדולה משל האנשים, בכך שדווקא הנשים יצאו עם תופים ומחולות{{הערה\|שמות טו, כ.}}, והסיבה לכך היא משום שגם הצער של הנשים הייתה גדולה יותר מצד הגזירות שהיו על ילדיהם במצרים.

	אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת [[דבורה]] בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמוד 233.}} שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם ב[[ארץ ישראל]], אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים ל[[אשה]].		אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת [[דבורה]] בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו עמוד 233.}} שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם ב[[ארץ ישראל]], אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים ל[[אשה]].
שורה 31:		שורה 31:
	בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"{{הערה\|שמות טו, א.}}, ובגמרא{{הערה\|סנהדרין צא, ב.}} למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה [[תחיית המתים]].		בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"{{הערה\|שמות טו, א.}}, ובגמרא{{הערה\|סנהדרין צא, ב.}} למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה [[תחיית המתים]].

	הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה ~~דרגא~~ של ה' בו הוא [[הוי'\|היה הוה ויהיה כאחד]], ובשירת הים היה כלול השירה של לעתיד לבוא בתחיית המתים.		הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה דרגה של ה' בו הוא [[הוי'\|היה הוה ויהיה כאחד]], ובשירת הים היה כלול השירה של לעתיד לבוא בתחיית המתים.

	==צורת כתיבתה==		==צורת כתיבתה==
שורה 52:		שורה 52:
	עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים.		עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים.

	אדמו"ר הזקן הביא ~~בשולחן~~ ערוך בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח:		[[אדמו"ר הזקן]] הביא ב[[שולחן ערוך הרב\|שולחן ערוך]] בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח:

	"ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד".		{{ציטוטון\|ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

אליהו ב.: /* קריאת השירה ואמירתה */

2021-07-14T02:32:39Z

קריאת השירה ואמירתה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:32, 14 ביולי 2021
שורה 40:		שורה 40:

	בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה\|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}.		בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של [[שביעי של פסח]] ושל [[אחרון של פסח]], לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה{{הערה\|ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).}}. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/6.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח].}}.

			בעת קריאת השירה נוהגים לעמוד{{הערה\|ספר המנהגים, על פי לוח 'היום יום' עמ' מז.}}. בשנים שבהן נהג [[הרבי]] לעמוד כל משך קריאת התורה, היה מסובב פניו לעבר בעל הקורא. בשנים שבהן נהג לשבת במשך הקריאה (החל מ[[תשל"ח]]) נעמד במיוחד לקריאת השירה כשפניו אל הספר תורה. לפעמים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", ולפעמים בתיבות "וירא ישראל" ולפעמים בתיבות אחרות. פעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל קריאה.

			בדרך כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו לעלות ל"מפטיר"{{הערה\|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/2/8.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.

	===אמירת השירה בתפילה===		===אמירת השירה בתפילה===

אליהו ב. ב־15:45, 13 ביולי 2021

2021-07-13T15:45:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:45, 13 ביולי 2021
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	\| כותרת = שירת הים		\| כותרת = שירת הים

אליהו ב. ב־02:37, 3 ביוני 2021

2021-06-03T02:37:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:37, 3 ביוני 2021
שורה 4:		שורה 4:
	\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.		\| תוכן = א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר {{ש}}אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.{{ש}} ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {{ש}}ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. {{ש}}ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {{ש}}ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. {{ש}}ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. {{ש}}ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. {{ש}}ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. {{ש}}ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. {{ש}}י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. {{ש}}יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. {{ש}}יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {{ש}}יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. {{ש}}יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {{ש}}טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {{ש}}טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. {{ש}}יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. {{ש}}יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ש}}יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
	}}		}}
	'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא ~~הראשונה בסדרה~~ של עשר שירות, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.		'''שִׁירַת הַיָּם''' היא השירה אותה אמרו [[משה רבינו]] ו[[בני ישראל]] לאחר ה[[נס]] הגדול של [[קריעת ים סוף]], והיא אחת מהסדרה של עשר שירות הכתובות בתנ"ך, והעשירית תהיה בזמן [[הגאולה]]{{הערה\|מכילתא שמות טו, א.}}.

	שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.		שירת הים כתובה ב[[ספר תורה\|ספר התורה]] בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת [[פרשת בשלח]] וב[[שביעי של פסח]] בו התרחש נס קריעת ים סוף.

	השירה נאמרת מדי יום ב[[תפילת שחרית]] בסיומם של [[פסוקי דזמרה]].		השירה נאמרת מדי יום ב[[תפילת שחרית]] בסיומם של [[פסוקי דזמרה]].
שורה 50:		שורה 50:
	אדמו"ר הזקן הביא בשולחן ערוך בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח:		אדמו"ר הזקן הביא בשולחן ערוך בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח:

	"ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה ושירת הים לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד".		"ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים, ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה, ושירת הים, לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד".

	==ראו גם==		==ראו גם==

אליהו ב.: /* תוכן השירה */

2021-06-02T13:24:28Z

תוכן השירה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:24, 2 ביוני 2021
שורה 11:		שורה 11:

	== תוכן השירה ==		== תוכן השירה ==
	השירה מופיעה ב[[ספר שמות]] ב[[פרשת בשלח]], והיא נאמרה על ידי [[משה רבינו]] ובני ישראל לאחר נס [[קריעת ים סוף]], שבמהלכו ~~חצו~~ בני ישראל ~~את הים~~ שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.		השירה מופיעה ב[[ספר שמות]] ב[[פרשת בשלח]], והיא נאמרה על ידי [[משה רבינו]] ובני ישראל לאחר נס [[קריעת ים סוף]], שבמהלכו עברו בני ישראל בים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.

	תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לה' על ~~ה[[נס]] שנעשה לעם ישראל בקריעת~~ ים סוף ~~וב[[יציאת מצרים]], והמשכה~~ בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה ל[[ארץ ישראל]] ובניית [[המשכן]] ו[[בית המקדש]].		תוכן השירה הוא בעיקר הודיה ושבח לה' על הנס של קריעת ים סוף ועל גילוי מלכותו של ה' שהיתה במהלכו ובעקבותיו. השירה ממשיכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה ל[[ארץ ישראל]] ובניית [[המשכן]] ו[[בית המקדש]].

	===פתיחת השירה על ידי משה===		===פתיחת השירה על ידי משה===