שיחה:אלגמיינר ז'ורנאל - היסטוריית גרסאות

להתראות ב־19:09, 8 באוגוסט 2016

2016-08-08T19:09:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:09, 8 באוגוסט 2016
שורה 85:		שורה 85:
	{{ח"כ\|		{{ח"כ\|
	\|שם=נתן (פרידמן-)ילין-מור		\|שם=נתן (פרידמן-)ילין-מור
	\|תאריך לידה=[[1913]]		\|תאריך לידה=1913
	\|תאריך פטירה=[[19 בפברואר~~]] [[~~1980]]		\|תאריך פטירה=19 בפברואר 1980
	\|כנסות=[[הכנסת ה-1~~\|1]]~~		\|כנסות=הכנסת ה-1
	\|סיעות=[[מפלגת הלוחמים]]		\|סיעות=מפלגת הלוחמים
	\|תפקידים=		\|תפקידים=
	\|}}		\|}}
	'''נתן יֶלִין-מוֹר''' ('''פרידמן''') ([[כ"ג בסיוון]] [[תרע"ג]], [[28 ביוני~~]] [[~~1913]] – [[19 בפברואר~~]] [[~~1980]]) היה ממנהיגי מחתרת ~~ה[[לח~~"י~~]] ו[[חבר~~ הכנסת]]. מאוחר יותר דגל בגישה ~~[[פציפיזם\|~~פציפיסטית]] ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד ~~ה[[ערבי]] ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי\|סכסוך~~ במזרח-התיכון]].		'''נתן יֶלִין-מוֹר''' ('''פרידמן''') ([[כ"ג בסיוון]] [[תרע"ג]], 28 ביוני 1913 – 19 בפברואר 1980) היה ממנהיגי מחתרת הלח"י וחבר הכנסת. מאוחר יותר דגל בגישה פציפיסטית ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד הערבי בסכסוך במזרח-התיכון.

	===ביוגרפיה===		===ביוגרפיה===
	נתן פרידמן-ילין נולד בשנת [[1913]] בעיר [[גרודנו]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)]]" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כ[[מהנדס]] ב{{ה\|פוליטכניון של ורשה}}. בצעירותו היה פעיל בתנועת [[בית"ר]] ובתנועת [[ציונות רוויזיוניסטית\|הציונות הרוויזיוניסטית]] שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה\|פולין]] בשנת [[1933]]. בפעילות בבית"ר הכיר את [[אברהם שטרן (יאיר)]], לימים מייסד ארגון ה[[לוחמי חירות ישראל\|לח"י]].		נתן פרידמן-ילין נולד בשנת 1913 בעיר [[גרודנו]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)]]" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כ[[מהנדס]] ב{{ה\|פוליטכניון של ורשה}}. בצעירותו היה פעיל בתנועת [[בית"ר]] ובתנועת [[ציונות רוויזיוניסטית\|הציונות הרוויזיוניסטית]] שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה\|פולין]] בשנת [[1933]]. בפעילות בבית"ר הכיר את [[אברהם שטרן (יאיר)]], לימים מייסד ארגון ה[[לוחמי חירות ישראל\|לח"י]].

	הוא ערך את עיתון ה[[אצ"ל]] בפולין, "די טאט", בשנים [[1938]]–[[1939]]. ב-[[1941]], בעת [[מלחמת העולם השנייה]], [[העפלה\|עלה באופן בלתי-לגאלי]] ל[[המנדט הבריטי\|ארץ ישראל]], הצטרף לארגון הלח"י וקיבל שם את כינויו המחתרתי '''גֵּרָא'''.		הוא ערך את עיתון ה[[אצ"ל]] בפולין, "די טאט", בשנים [[1938]]–[[1939]]. ב-[[1941]], בעת [[מלחמת העולם השנייה]], [[העפלה\|עלה באופן בלתי-לגאלי]] ל[[המנדט הבריטי\|ארץ ישראל]], הצטרף לארגון הלח"י וקיבל שם את כינויו המחתרתי '''גֵּרָא'''.

להתראות: מחיקת קטגוריות מסיבות מובנות

2014-04-23T04:23:24Z

מחיקת קטגוריות מסיבות מובנות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 23 באפריל 2014
שורה 117:		שורה 117:

	{{מיון רגיל:ילין מור, נתן}}		{{מיון רגיל:ילין מור, נתן}}

	~~[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]~~
	~~[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם סיעות יחיד]]~~
	~~[[קטגוריה:לוחמי הלח"י]]~~
	~~[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בישראל]]~~
	~~[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]~~
	~~[[קטגוריה:חברי הכנסת הראשונה]]~~
	~~[[קטגוריה:ישראלים שקיבלו חנינה]]~~

	== תמונה ==		== תמונה ==

	למישהו יש את התמונה של הרבי נכנס ל-770 מחזיק את האלגעמיינער בידו?--[[משתמש:יוסי ג\|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג\|שיחה]] 23:49, 28 בנובמבר 2013 (UTC)		למישהו יש את התמונה של הרבי נכנס ל-770 מחזיק את האלגעמיינער בידו?--[[משתמש:יוסי ג\|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג\|שיחה]] 23:49, 28 בנובמבר 2013 (UTC)

יוסי ג: /* תמונה */ פסקה חדשה

2013-11-28T23:49:35Z

תמונה: פסקה חדשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 29 בנובמבר 2013
שורה 125:		שורה 125:
	[[קטגוריה:חברי הכנסת הראשונה]]		[[קטגוריה:חברי הכנסת הראשונה]]
	[[קטגוריה:ישראלים שקיבלו חנינה]]		[[קטגוריה:ישראלים שקיבלו חנינה]]

			== תמונה ==

			למישהו יש את התמונה של הרבי נכנס ל-770 מחזיק את האלגעמיינער בידו?--[[משתמש:יוסי ג\|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג\|שיחה]] 23:49, 28 בנובמבר 2013 (UTC)

זוננשיין ב־13:57, 16 ביולי 2013

2013-07-16T13:57:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:57, 16 ביולי 2013
שורה 85:		שורה 85:
	{{ח"כ\|		{{ח"כ\|
	\|שם=נתן (פרידמן-)ילין-מור		\|שם=נתן (פרידמן-)ילין-מור
	~~\|תמונה=[[תמונה:Nathan Yellin-Mor.jpg\|150px\|נתן ילין-מור (פרידמן)]]~~
	\|תאריך לידה=[[1913]]		\|תאריך לידה=[[1913]]
	\|תאריך פטירה=[[19 בפברואר]] [[1980]]		\|תאריך פטירה=[[19 בפברואר]] [[1980]]
שורה 92:		שורה 91:
	\|תפקידים=		\|תפקידים=
	\|}}		\|}}
	[[קובץ:Palestine Police Force Wanted List (Lehi).jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מודעת "מבוקש" על ראשם של [[יצחק שמיר]], נתן ילין-מור, ו[[יעקב אליאב]]]]
	'''נתן יֶלִין-מוֹר''' ('''פרידמן''') ([[כ"ג בסיוון]] [[תרע"ג]], [[28 ביוני]] [[1913]] – [[19 בפברואר]] [[1980]]) היה ממנהיגי מחתרת ה[[לח"י]] ו[[חבר הכנסת]]. מאוחר יותר דגל בגישה [[פציפיזם\|פציפיסטית]] ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד ה[[ערבי]] ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי\|סכסוך במזרח-התיכון]].		'''נתן יֶלִין-מוֹר''' ('''פרידמן''') ([[כ"ג בסיוון]] [[תרע"ג]], [[28 ביוני]] [[1913]] – [[19 בפברואר]] [[1980]]) היה ממנהיגי מחתרת ה[[לח"י]] ו[[חבר הכנסת]]. מאוחר יותר דגל בגישה [[פציפיזם\|פציפיסטית]] ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד ה[[ערבי]] ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי\|סכסוך במזרח-התיכון]].

	==ביוגרפיה==		===ביוגרפיה===
	נתן פרידמן-ילין נולד בשנת [[1913]] בעיר [[גרודנו]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)]]" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כ[[מהנדס]] ב{{ה\|פוליטכניון של ורשה}}. בצעירותו היה פעיל בתנועת [[בית"ר]] ובתנועת [[ציונות רוויזיוניסטית\|הציונות הרוויזיוניסטית]] שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה\|פולין]] בשנת [[1933]]. בפעילות בבית"ר הכיר את [[אברהם שטרן (יאיר)]], לימים מייסד ארגון ה[[לוחמי חירות ישראל\|לח"י]].		נתן פרידמן-ילין נולד בשנת [[1913]] בעיר [[גרודנו]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)]]" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כ[[מהנדס]] ב{{ה\|פוליטכניון של ורשה}}. בצעירותו היה פעיל בתנועת [[בית"ר]] ובתנועת [[ציונות רוויזיוניסטית\|הציונות הרוויזיוניסטית]] שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה\|פולין]] בשנת [[1933]]. בפעילות בבית"ר הכיר את [[אברהם שטרן (יאיר)]], לימים מייסד ארגון ה[[לוחמי חירות ישראל\|לח"י]].

זוננשיין: /* נתן ילין מור */ פסקה חדשה

2013-07-16T13:56:22Z

נתן ילין מור: פסקה חדשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:56, 16 ביולי 2013
שורה 75:		שורה 75:

	אבל עיתונאי דרמטיסט נשאר עיתונאי, והוא מסיים: "דרישת שלום חמה מגהנום".--[[משתמש:יוסי ג\|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג\|שיחה]] 11:39, 16 ביולי 2013 (UTC)		אבל עיתונאי דרמטיסט נשאר עיתונאי, והוא מסיים: "דרישת שלום חמה מגהנום".--[[משתמש:יוסי ג\|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג\|שיחה]] 11:39, 16 ביולי 2013 (UTC)

			== נתן ילין מור ==

			הסיפור עליו לא ראוי להופיע באלגעמיינער אלא בערך נפרד על תולדות חייו.

			אני מעתיק לכאן את הטקסט לתועלת אלו שירצו ערך מן המוכן. • '''[[משתמש:זוננשיין\|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין\|תמיד בשמחה]]''' • ט' באב ה'תשע"ג • 13:56, 16 ביולי 2013 (UTC)

			=== מויקיפדיה - מוכרח לעבור עריכה! ===
			{{ח"כ\|
			\|שם=נתן (פרידמן-)ילין-מור
			\|תמונה=[[תמונה:Nathan Yellin-Mor.jpg\|150px\|נתן ילין-מור (פרידמן)]]
			\|תאריך לידה=[[1913]]
			\|תאריך פטירה=[[19 בפברואר]] [[1980]]
			\|כנסות=[[הכנסת ה-1\|1]]
			\|סיעות=[[מפלגת הלוחמים]]
			\|תפקידים=
			\|}}
			[[קובץ:Palestine Police Force Wanted List (Lehi).jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מודעת "מבוקש" על ראשם של [[יצחק שמיר]], נתן ילין-מור, ו[[יעקב אליאב]]]]
			'''נתן יֶלִין-מוֹר''' ('''פרידמן''') ([[כ"ג בסיוון]] [[תרע"ג]], [[28 ביוני]] [[1913]] – [[19 בפברואר]] [[1980]]) היה ממנהיגי מחתרת ה[[לח"י]] ו[[חבר הכנסת]]. מאוחר יותר דגל בגישה [[פציפיזם\|פציפיסטית]] ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד ה[[ערבי]] ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי\|סכסוך במזרח-התיכון]].

			==ביוגרפיה==
			נתן פרידמן-ילין נולד בשנת [[1913]] בעיר [[גרודנו]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)]]" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כ[[מהנדס]] ב{{ה\|פוליטכניון של ורשה}}. בצעירותו היה פעיל בתנועת [[בית"ר]] ובתנועת [[ציונות רוויזיוניסטית\|הציונות הרוויזיוניסטית]] שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה\|פולין]] בשנת [[1933]]. בפעילות בבית"ר הכיר את [[אברהם שטרן (יאיר)]], לימים מייסד ארגון ה[[לוחמי חירות ישראל\|לח"י]].

			הוא ערך את עיתון ה[[אצ"ל]] בפולין, "די טאט", בשנים [[1938]]–[[1939]]. ב-[[1941]], בעת [[מלחמת העולם השנייה]], [[העפלה\|עלה באופן בלתי-לגאלי]] ל[[המנדט הבריטי\|ארץ ישראל]], הצטרף לארגון הלח"י וקיבל שם את כינויו המחתרתי '''גֵּרָא'''.

			לאחר שפגישתו של [[נפתלי לובינצ'יק]] עם נציג [[דיפלומטיה\|דיפלומטי]] גרמני ב[[ביירות]] ב-[[1940]], שבה הציע הלה שיתוף פעולה בין הלח"י לבין [[מדינות הציר]] ([[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]]) במלחמתן ב[[בריטניה]], לא נשאה פרי, הוטלה על ילין-מור המשימה לחדש את הקשר עם גרמניה הנאצית. לאחר הניצחון ב[[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה\|מערכה בסוריה ובלבנון]] ביולי [[1941]], שלטו בעלות הברית ב[[סוריה]], וניתן היה להגיע דרכה לגבול [[טורקיה]] הנייטרלית, בה שכנה שגרירות של גרמניה. בדצמבר 1941 יצא ילין-מור לסוריה כדי להגיע משם לטורקיה, ליצור קשר עם הגרמנים, ולשכנעם להושיט עזרה ללח"י במלחמתו באויב המשותף, [[בריטניה]]. ילין-מור השתמש בסיפור כיסוי לפיו הוא מתעתד לעבוד עבור קבלן [[יהודי]] מ[[ארץ ישראל]] בשם שמעון דיסקין, שבנה ביצורים בשדות תעופה בסוריה ובלבנון. בעיר [[חאלב]] יצר קשר עם מבריחי גבול שהיו אמורים להעבירו לטורקיה. לפתע, הגיעה אליו הוראה מאברהם שטרן לדחות את צאתו כי בדעת שטרן לצרפו למפקדת הלח"י כאחראי על מחלקת ההסברה. ה[[מודיעין צבאי\|מודיעין]] הבריטי גילה את מקום המצאו, מתוך מכתב של ילין-מור שנתפס ובו כתובתו בסוריה, ובינואר [[1942]] אסר את ילין-מור בעיירה באב אל-הווא שליד חאלב, והביא אותו לארץ ישראל ל[[מחנה המעצר מזרעה]].

			לאחר ששטרן נרצח, מונה צוות של שלושה אנשים להנהגת הלח"י, [[יצחק שמיר]], ד"ר [[ישראל אלדד]], ונתן ילין-מור. רוב הזמן, אחד או יותר מהשלושה, היה במעצר. כך היה ילין-מור עצור משנת [[1942]] ועד סתיו [[1943]], אז ב-[[1 בנובמבר]] [[בריחת ה-20 מלטרון\|ברח]] מ[[מחנה המעצר בלטרון]] יחד עם חבריו.

			בשנת [[1948]], זמן קצר לאחר [[קום המדינה]], נעצר ילין-נור בחשד למעורבות ברצח המתווך מטעם ה[[או"ם]], הרוזן [[פולקה ברנדוט]]. בית דין צבאי מיוחד ב[[עכו]] הרשיע אותו בפברואר [[1949]] בעבירות על [[פקודת מניעת טרור\|הפקודה למניעת טרור]] וגזר עליו שמונה שנות [[מאסר בפועל]]. כעבור זמן לא רב, שוחרר במסגרת [[חנינה כללית]].

			באותה עת, חל פילוג בין יוצאי הלח"י, וילין-מור, שנמנה עם הפלג השמאלי, הקים מפלגה בשם "[[רשימת הלוחמים]]" שהוא עמד בראשה ב[[הבחירות לאספה המכוננת\|בחירות לאספה המכוננת]], והיה [[חבר הכנסת]] היחיד שנבחר מטעמה. המפלגה התפוררה עקב מחלוקות פנימיות ולא התמודדה עוד.

			ב-1954 רכש ליאון אליגולשוילי, בעל הון מצרפת, 5000 דונם ממזרח ל[[אשקלון]], והטיל על ילין-מור להקים בשטח [[חווה חקלאית]] פרטית. ילין-מור ניהל את "חוות מרים" עד 1965.

			ב-1956 נמנה ילין-מור על מייסדי תנועת [[הפעולה השמית]]. הוא ערך את בטאונה "אתגר" שיצא לאור בשנים 1960-1968.

			ב{{ה\|בחירות לכנסת השביעית}} (1969) התמודד במקום שני מטעם [[רשימת השלום]] ברשותו של [[גדי יציב]], אולם המפלגה לא עברה את [[אחוז החסימה]]. בפעילותו הפוליטית דגל בשיתוף פעולה עם [[ברית המועצות]] ובהקמת [[מדינה פלסטינית]].

			==ספריו==
			* "'''לוחמי חרות ישראל'''" [[יצא לאור]] בשנת [[1974]].
			* ספרו ה[[אוטוביוגרפיה\|אוטוביוגרפי]], "'''שנות בטרם'''", יצא לאור בהוצאת כנרת בשנת [[1990]].

			{{מיון רגיל:ילין מור, נתן}}

			[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
			[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם סיעות יחיד]]
			[[קטגוריה:לוחמי הלח"י]]
			[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בישראל]]
			[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
			[[קטגוריה:חברי הכנסת הראשונה]]
			[[קטגוריה:ישראלים שקיבלו חנינה]]

יוסי ג: /* מתוך "הרשת החברתית של ד'ה מרקר" (לא שאני יודע מה זה...) */ פסקה חדשה

2013-07-16T11:39:55Z

מתוך "הרשת החברתית של ד'ה מרקר" (לא שאני יודע מה זה...): פסקה חדשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:39, 16 ביולי 2013
שורה 1:		שורה 1:
	יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאיר מכתב לקוראים על כך שהוא בגהינום וכו' ושהוא חזר בתשובה, אם מישהו מכיר את הסיפור, אז בבקשה! • [[משתמש:כתית למאור\|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור\|ועידת ליובאוויטש]] 10:26, 16 ביולי 2013 (UTC)		יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאיר מכתב לקוראים על כך שהוא בגהינום וכו' ושהוא חזר בתשובה, אם מישהו מכיר את הסיפור, אז בבקשה! • [[משתמש:כתית למאור\|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור\|ועידת ליובאוויטש]] 10:26, 16 ביולי 2013 (UTC)
	:[[נתן ילין מור]]. הסיפור נמצא ברשת. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד\|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד\|חדר אורחים]]'''		:[[נתן ילין מור]]. הסיפור נמצא ברשת. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד\|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד\|חדר אורחים]]'''

			== מתוך "הרשת החברתית של ד'ה מרקר" (לא שאני יודע מה זה...) ==

			הרב גרשון ג'קובסון ז"ל היה עורך העיתון השבועי באידיש ובאנגלית "אלגמיינר ג'ורנל" והיה לו סופר ועיתונאי בעל טור באידיש בעיתון בשם נתן ילין מור.

			נתן ילין מור ז"ל היה סופר ועיתונאי מוצלח אשר ניחן ביכולת כתיבה ותיאור יוצא מן הכלל, הוא כתב אידיש מקצועית כמו גם עברית מקצועית, ובכלל היה טיפוס מעניין. בשנות ה-40 שירת בלח"י אבל לאחר קום המדינה ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים עבר מהפך בנפשו, ודגל במניעים של הערבים, האמין שיש בארץ כיבוש עוד כשזה עדיין לא היה פופולארי כמו היום בתרבות המדינה. הוא נלחם נגד כל מה שקשור בדת ישראל והוא היה מבטא את דעותיו הקיצוניות שמאלניות בעיתון השבועי של הרב גרשון ז"ל. הרב גרשון היה חסיד חב"ד אבל "דמוקרט" והיה מדפיס את הטורים שלו כל שבוע. המאמרים היו כל כך קיצוניים ומקוממים ויחד עם כישרון הכתיבה הבלתי רגיל שלו, היו מלהיבים את הדם ומסעירים את הנפש.

			בשנת תשל"ז ביום השני של ראש השנה, הגיע העיתונאי נתן ילין מור לביתו של הרב גרשון בניו יורק. הרב גרשון סיפר לו על ההתוועדות הנערכת ב-770 עם הרבי מלובאוויטש בה הרבי נוטל ידיים אוכל סעודה עם החסידים, ברכת המזון, ערבית, הבדלה, ומחלק כוס של ברכה. הוא הציע לו לפגוש את הרבי ולקבל כוס של ברכה.

			"גרשון, אתה משוגע, אני מכיר אותו, הוא הרי ממש נגד כל דבר שאני אוחז. אם הוא בכלל יכיר אותי הוא יצעק עלי ויזרוק אותי מבית הכנסת שלו".

			הרב גרשון: "ראשית הוא מכיר אותך, דבר שני הרבי הוא אומנם יש לו שיטות פנימיות מאוד בענייני עם ישראל ותורת ישראל, אבל הוא ג'נטלמן, הוא מאוד נחמד ומדבר בעדינות לא צועק ואני אומר לך זו תהיה פגישה נעימה".

			מגיעים לרבי ל"כוס של ברכה" הרב גרשון לוקח כוס של ברכה. הרבי אומר לו "לחיים ולברכה". והרב גרשון אומר לרבי "זה נתן ילין מור". נתן ילין מור כולו רועד ומפוחד כמעט בטוח שעוד רגע הרבי יצווה לחסידים להכות אותו ח"ו ולזרוק אותו מבית הכנסת. והרבי - מרים שתי ידיו הקדושות מקבל פניו בפנים מאירות ואומר (באידיש): "מר נתן ילין מור איזה כבוד שהגעת לבית הכנסת שלי לביקור אני אומר לך אתה סופר נפלא, כשאני מקבל את העיתון בכל יום רביעי בערב אני קורא את הטור שלך ראשון במחילה מהעורך עוד לפני דבר העורך. אתה סופר נפלא ואני רוצה לברך אותך שתמשיך לכתוב ולנצל את כל הכישרונות והחושים שלך לאריכות ימים ושנים טובות".

			הבנאדם כמעט התעלף. לא יכול היה להאמין אם זה דימיון או מציאות. מופתע ונדהם מול קבלת פניו של הרבי שליט"א, אמר לרבי בגימגום קל: "כבודו קורא הטורים שלי? אני לא מבין? אתה מסכים עם מה שאני כותב?"

			הרבי עונה לו בחיוך: "תשמע ידידי, אם אני הייתי קורא רק דברים שאני מסכים איתם, הייתי קורא מעט מאוד בחיי. אני קורא הרבה דברים וגם את הטור שלך".

			העיתונאי: "אני לא מבין אם אתה לא מסכים איתי למה אתה אומר שאני סופר נפלא?"

			הרבי שליט"א: "הקב"ה העניק לך חוש כתיבה יוצא מן הכלל"

			העיתונאי: "אבל למה הרבי מברך אותי שאני אמשיך לכתוב אם אני כותב דברים שהרבי לא מסכים איתם"

			הרבי שליט"א: "האמת עוד תגיע יום אחד עכשיו תכתוב."

			לכל אדם יש מתנות חושים כישורים שה' העניק לו בחייו והאדם מחובתו לנצל כל חוש וכישרון במידה מקסימאלית ואני רוצה לראות שאתה מנצל את כישוריך עוד יותר מהיום.

			העיתונאי היה המום לגמרי.

			הוא נפרד מהרבי באמירת שלום. הרבי ענה לו שלום ואז כשהוא כבר פנה ללכת הרבי קורא לו בחזרה. וכאן מתחיל האקשן האמיתי...

			הרב גרשון ז"ל היה נבוך מגישתו של הרבי. היה כאן יהודי שכל שבוע הטיף דברים נגד עם ישראל ותורת ישראל וכאן הרבי רק מברך אותו וכאילו ששום דבר לא נפעל.

			הרבי: "עכשיו יש לי שאלה אליך, שאלתי היא מה קורה בחייך הפרטיים מבחינת תורה ומצוות, מבחינת יהדות?"

			העיתונאי : "אאיד טראכט" (יהודי חושב על זה).

			הרבי: "אם היית בן 17 בהחלט טוב לחשוב אבל בלי עין הרע אתה כבר יהודי שעבר את גיל השבעים צריכים כבר להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות משהו עד מתי אתה מניח את העשייה?"

			בהזדמנות אחרת סיפר להם העיתונאי שהוא חשב לעצמו, הרי מה אומר לרבי? שאני שונא את הדת שלו? זה לא ג'נטלמני. ולומר שאני שומר תורה ומצוות? הרי אני לא שקרן. אז אמרתי לרבי במילים אלו: "זה כמו הסיפור של רבי לוי יצחק מברדיטשוב".

			מבלי לשהות רגע הרבי עונה: "לא, אני לא מסכים איתך. הסיפור של הרבי מברדיטשוב זה מה שהוא אמר אודות יהודי שני אבל אתה אומר זאת על עצמך".

			העיתונאי היה המום. גיחך במבוכה אמר שלום והלך.

			הוא הגיע הביתה נרגש וסיפר את מה שהתכוון לומר לרבי. הרי יש אין ספור סיפורים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב ואיך ידע הרבי לאיזה סיפור התכוון העיתונאי נתן ילין מור. לנו סיפר לאחר מכן שהתכוון לסיפור הבא:

			רבי לוי יצחק מברדיטשוב הגיע לבית הכנסת ביום הכיפורים וראה יהודי לפניו מעשן. שאל הרבי את היהודי, יהודי יקר, אולי אינך זוכר שהיום יום כיפור?, דוקא כן ענה היהודי. אולי אינך יודע שאסור לעשן ביום כיפור? ענה היהודי אני יודע שהיום יום כיפור אני יודע שאסור היום לעשן ובכל זאת אני מעשן. הרים רבי לוי יצחק מבטו לשמיים ואמר: אבא שבשמיים תראה איזה יהודים יקרים יש לך. יהודי בפני בית כנסת ביום הכיפורים מעשן בפרהסיה אבל הוא לא יוציא שקר מפיו.

			הרבי למרות אין ספור הסיפורים שישנם ידע בדיוק מה בתוכו של העיתונאי ולאיזה סיפור התכוון וענה לו מיד שרבי לוי יצחק מברדיטשוב אמר זאת על יהודי שני כדי ללמד עליו זכות ואילו הוא אמר זאת על עצמו, על עצמנו יש שליטה ואנו יכולים לשנות את מעשינו וחיינו, יש לנו בחירה.

			הייתה זו חוויה מרגשת ועמוקה כל-כך שזעזעה אותו באופן חיובי בהחלט והוא רחש כבוד עמוק לרבי. בכל אופן, למרות שהפגישה ריגשה אותו באופן מאוד עמוק, הוא לא שינה קו במאמריו והרב גרשון חשב לעצמו: נו, הרבי הוא יהודי חכם ונחמד בעל חוש הומר מיוחד אבל לא יכול כנראה לשנות כל אדם ולנגוע בנשמתו של כל אחד. הוא חשב שלא כל מבצע של הרבי מצליח. אבל הוא לא ראה עדיין ולא הבין מה שהתייחסותו של הרבי פעלה.

			בשנת תשמ"א צלצל לרב גרשון וסיפר שהוא נמצא בבית רפואה במנהטן חולה ב"מחלה" וביקש שיבוא לבקרו. למחרת כשהגיע לביקור אמר שהרופאים לא יכולים לעשות דבר ואומרים שיש לו 2 חודשים לחיות. הוא קרא לו על מנת לומר לו שלום ולהיפרד ממנו.

			"אני מודה לך על שנתת לי הזדמנות להתבטא בעיתון שלך למרות שזה לא היה קל עבורך אני הרי יודע עד כמה דעותינו שונות ואני מכיר טובה לך, היה מאוד נעים לעבוד איתך." והוא מגיש לו מעטפה ואומר "את המעטפה בבקשה לפתוח לאחר מותי".

			הרב גרשון: "מה נעשית לי מיסטי פתאום? ואני הרי לא יודע אם אתה בכלל מאמין בחיים אחרי המוות".

			"רק תעשה מה שאני מבקש". הם התחבקו ונפרדו אחד מהשני בדמעות. למרות ניגודי הדעות היו ידידים טובים כיון שהיו אנשים אינטליגנטים ומכובדים.

			לאחר 2 חודשים נתן ילין מור ז"ל הסתלק לעולמו. הרב גרשון מיד פתח את המעטפה וראה שיש שם כתבה - טור לעיתון, ועל פיסת נייר קטנה שוב הודה לו על ההזדמנות וביקש שידפיס הכתבה בעיתון תחת שמו. הרב גרשון הדפיס את הכתבה תחת השם נתן ילין מור ז"ל. סגנונו היה דרמטי מאוד וידע בכתיבתו להביע ולתאר באופן שנוגע בנפש ומעורר את הלב.

			הטור (באידיש) התחיל כך:

			"אני עכשיו כבר לא בארץ אני עכשיו נמצא בשבעה מדורי גהנום." והוא מתאר בדרמטיות את האש המתלקחת בתוך הברד של הגהנום, את האש הלבנה, האדומה, כחולה וירוקה ושחורה והאנשים המתבשלים באש והאש רותחת ומדור אחד יותר מפחיד ונורא מהשני והלב מתמוגג מפחד ובהלה, לא מבינים מה נעשה לציני הזה...

			והטור ממשיך "תשמעו רבותי אני בהחלט ראוי לכך, כל חיי נלחמתי נגד תורת ישראל ואלוקי ישראל. לא האמנתי בחיים אחרי המוות אבל אם יש חיים כאלו אתם יודעים איפה אני נמצא עכשיו " זה היה טור שבד"כ לא קוראים בעיתון.

			"ופתאום, אור שבעת הימים ששקול כנגד שבעת מדורי גהנום בוקע את כל החומות את כל המחיצות של גהנום בוקע נוקב יורד עד התהום ששם נשמתי נמצאת והאור הזה בוקע את מחיצת הברזל של הזהות שלי שהפסיקה ביני לבין אבי שבשמיים. והאור הזה לוקח וכובש את עומק ההוויה היהודית שלי מתוך הנקודה הפנימית שלה ומשתדל לגאול אותה מרדת שחת. אני חושב שבזכות האור הזה אני עוד אצא מהתהום. תשאלו מה זה האור הזה? זהו אור הנשמה של מנהיג ישראל וקודשו רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, ופה אני רוצה לספר לכם סיפור..." וכאן הוא מספר את כל הסיפור שקרה באותו ראש השנה וממשיך "אם יש לי זכות אחת בחיי, זו הפגישה ההיא עם מנהיג ישראל שהייתה לו אמונה כזאת שהיא לא רק באלוקים אלא אמונה כל כך חזקה באלוקים שהוא האמין גם בי, הוא האמין גם ביהדותי בכוח התשובה שלי. בגלל האמונה שלו בי הגם שאני לא האמנתי בעצמי אני מאמין שהאור הזה של האמונה שלי בו יוציא אותי מהבוץ לתוך האור הנצחי של האלוקות".

			אבל עיתונאי דרמטיסט נשאר עיתונאי, והוא מסיים: "דרישת שלום חמה מגהנום".--[[משתמש:יוסי ג\|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג\|שיחה]] 11:39, 16 ביולי 2013 (UTC)

חסיד ב־10:41, 16 ביולי 2013

2013-07-16T10:41:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:41, 16 ביולי 2013
שורה 1:		שורה 1:
	יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאיר מכתב לקוראים על כך שהוא בגהינום וכו' ושהוא חזר בתשובה, אם מישהו מכיר את הסיפור, אז בבקשה! • [[משתמש:כתית למאור\|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור\|ועידת ליובאוויטש]] 10:26, 16 ביולי 2013 (UTC)		יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאיר מכתב לקוראים על כך שהוא בגהינום וכו' ושהוא חזר בתשובה, אם מישהו מכיר את הסיפור, אז בבקשה! • [[משתמש:כתית למאור\|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור\|ועידת ליובאוויטש]] 10:26, 16 ביולי 2013 (UTC)
			:[[נתן ילין מור]]. הסיפור נמצא ברשת. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד\|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד\|חדר אורחים]]'''

כתית למאור: יצירת דף עם התוכן "יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאי..."

2013-07-16T10:26:04Z

יצירת דף עם התוכן "יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאי..."

דף חדש

יש בצוות אחד אפיקורס שכתב, בהוראת הרבי השאירו אותו, והוא הגיע לרבי וכו' ובפטירתו הוא השאיר מכתב לקוראים על כך שהוא בגהינום וכו' ושהוא חזר בתשובה, אם מישהו מכיר את הסיפור, אז בבקשה! • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 10:26, 16 ביולי 2013 (UTC)