https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7שורוק - היסטוריית גרסאות2026-04-12T07:04:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=801233&oldid=prevשולם ס.: אחידות2025-09-07T23:10:55Z<p>אחידות</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:10, 8 בספטמבר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי הביא את דברי אדמו"ר הריי"צ שסיפר שאף שאצל הבעל שם טוב היה נהוג לאחל בכל המועדים "גיט יום טוב", בחיריק, כמנהג פולין, בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים דייקו לומר דווקא בשורוק, "גוט יום טוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/13/15.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשכ"ב], וראו שם, שהטעם לכך כיון ש'גוט' בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים ובכל המועדים.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי הביא את דברי אדמו"ר הריי"צ שסיפר שאף שאצל הבעל שם טוב היה נהוג לאחל בכל המועדים "גיט יום טוב", בחיריק, כמנהג פולין, בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים דייקו לומר דווקא בשורוק, "גוט יום טוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/13/15.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשכ"ב], וראו שם, שהטעם לכך כיון ש'גוט' בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים ובכל המועדים.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בלוח האל"ף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בלוח האל"ף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"ת</ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב אמר הרבי שצריך לשנות את סדר ההדפסה בלוח האל"ף בי"ת שנדפס בהוצאת קה"ת בתחילת הסידור, כאשר השורוק מופיע לאחרי הקובוץ, בעוד לפי הדקדוק השורוק הוא זה שצריך להופיע ראשון כיון שהוא תנועה גדולה, ורק לאחריו הקובוץ שהוא התנועה הקטנה שלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב אמר הרבי שצריך לשנות את סדר ההדפסה בלוח האל"ף בי"ת שנדפס בהוצאת קה"ת בתחילת הסידור, כאשר השורוק מופיע לאחרי הקובוץ, בעוד לפי הדקדוק השורוק הוא זה שצריך להופיע ראשון כיון שהוא תנועה גדולה, ורק לאחריו הקובוץ שהוא התנועה הקטנה שלו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>שולם ס.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=794715&oldid=prevספרא רבא ב־19:59, 14 באוגוסט 20252025-08-14T19:59:40Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:59, 14 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמו של ניקוד זה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמו של ניקוד זה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספרי אדמו"ר האמצעי מכנה את הניקוד המקובל לקרוא בשם [[קובוץ]] "שורוק".</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.</div></td></tr>
</table>ספרא רבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=728894&oldid=prevשיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "2024-12-29T23:25:25Z<p>החלפת טקסט – " " ב־" "</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:25, 30 בדצמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמו של ניקוד זה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שמו של ניקוד זה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.</div></td></tr>
</table>שיע בוטhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=612495&oldid=prevחב"דפדי פעיל ב־11:56, 14 ביולי 20232023-07-14T11:56:32Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:56, 14 ביולי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=שורוק|תמונה=[[קובץ:Shuruk.jpg|80px]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{אות|שם=שורוק|תמונה=[[קובץ:Shuruk.jpg|80px]]}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שׁוּרוּק''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן בדומה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[דגש]]</del>, יחד עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אם קריאה|</del>אם הקריאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ו', המסומנת בנקודה באמצעה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שׁוּרוּק''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן בדומה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדגש</ins>, יחד עם אם הקריאה ו', המסומנת בנקודה באמצעה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרחבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרחבה==</div></td></tr>
</table>חב"דפדי פעילhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=603581&oldid=prevלהתראות: הוספת ערך2023-06-19T09:49:50Z<p>הוספת ערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div><br />
{{אות|שם=שורוק|תמונה=[[קובץ:Shuruk.jpg|80px]]}}<br />
'''שׁוּרוּק''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן בדומה ל[[דגש]], יחד עם [[אם קריאה|אם הקריאה]] ו', המסומנת בנקודה באמצעה.<br />
<br />
==הרחבה==<br />
שורוק הוא סימן הניקוד היחיד שיכול לעמוד בראש מילה ללא עיצור לפניו. זה קורה כאשר [[ו|וי"ו החיבור]] עומדת לפני אחת מאותיות [[בומ"פ]], או לפני כל אות שמנוקדת ב[[שווא]] למעט [[י|יו"ד]]: {{ציטוטון|וּמִכְתָּב, וּוֶרֶד, וּסְפָרִים}}.<br />
<br />
ביחס ל[[קובוץ]], נחשב השורוק ל[[תנועה גדולה]].<br />
<br />
הגיית השורוק והקובוץ זהה ברוב תפוצות ישראל, מלבד בהגיה הפולנית, שיש הבדל בהגייתם.<br />
<br />
==שמו של ניקוד זה==<br />
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם. <br />
<br />
בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'שורוק' על שם שהצליל דומה לשריקת הרוח.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
על פי [[חסידות]], מקביל השורוק לספירת ה[[יסוד]]{{הערה|זוהר קכט, ב: "שׁוּרֵק יוּהוּווּהוּ, דָּא צַדִּיק, דְּאִיהוּ קוֹשֵׁר הַמֶּרְכָּבָה, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ד"ה א כט יא) כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְדָא דְמִתַּרְגְּמִינָן דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ירמיה ב כא) וְאָנֹכִי נְטַעִִתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת".}}.<br />
<br />
בחסידות מוסבר ששורוק בכתיב חסר הוא 'שרק', אותיות שקר וקשר, כיון שבאמצעות מידת היסוד ניתן מצד אחד לקשר ולאחד את האורות העליונים עם העולמות בי"ע שתחתיה, ועם זאת, יכולים האורות ללכת לשקר ולאבדון{{הערה|שם=לקוטים}}.<br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק מקשר את דברי [[הפרדס]] בנוגע לג' הבחינות שנקראו כנסת ישראל כלפי הקב"ה 'בתי, אחותי, אמי', מקבילות לג' ה[[נקודות]] חיריק, שורוק, חולם, שחיריק שהוא למטה מהשורה וענינו ביטול מקביל לבחינת 'בתי' שהיא מקבלת מה'אבא', שהדבר מקביל לג' הברכות 'יברכך, יאר, ישא', שמתחילות שלושתן ביו"ד, שענינו הוא דוגמת החיריק{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/3/15/index.htm אור התורה במדבר כרך א פרשת נשא, כה תברכו].}}.<br />
<br />
הרבי הביא את דברי אדמו"ר הריי"צ שסיפר שאף שאצל הבעל שם טוב היה נהוג לאחל בכל המועדים "גיט יום טוב", בחיריק, כמנהג פולין, בראש השנה ובמוצאי יום הכיפורים דייקו לומר דווקא בשורוק, "גוט יום טוב"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/13/15.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשכ"ב], וראו שם, שהטעם לכך כיון ש'גוט' בגימטריא ח"י, להמשיך חיות בימים ושנים ובכל המועדים.}}.<br />
<br />
==בלוח האל"ף בית==<br />
בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב אמר הרבי שצריך לשנות את סדר ההדפסה בלוח האל"ף בי"ת שנדפס בהוצאת קה"ת בתחילת הסידור, כאשר השורוק מופיע לאחרי הקובוץ, בעוד לפי הדקדוק השורוק הוא זה שצריך להופיע ראשון כיון שהוא תנועה גדולה, ורק לאחריו הקובוץ שהוא התנועה הקטנה שלו.<br />
<br />
בהתוועדות ח"י אלול של אותה שנה התייחס לכך הרבי שוב וענה על הטענה שצריך להשאיר את הסדר כפי שהוא, כיון שכך מתאים יותר על פי הקבלה שהקובוץ הוא כנגד ההוא, והשורוק הוא כנגד היסוד, מכיון שהסידור מיועד גם לילדים קטנים, וצריך הוא להתאים לכל לראש לפי דרך הפשט{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1aML94hKeOc7edOV87eFD__SHfNY8cvdu/view התוועדויות סעיף י"ט].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:דקדוק]]<br />
[[קטגוריה:לשון הקודש]]</div>להתראות