שבת שלפני ראש השנה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־21:20, 16 במרץ 2026

2026-03-16T21:20:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:20, 17 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	'''שבת שלפני ראש השנה''' היא שבת המיוחדת בכך שבשונה משאר השבתות שלפני [[ראש חודש]] שהם "[[שבת מברכים]]", בשבת זו אין מברכים את החודש.		'''שבת שלפני ראש השנה''' היא שבת המיוחדת בכך שבשונה משאר השבתות שלפני [[ראש חודש]] שהם "[[שבת מברכים]]", בשבת זו אין מברכים את החודש.

			שבת זו גם נקראת [[שבת הגדול]]{{הערה\|[[כתר שם טוב]] ח"ג}}.

	==הטעם שלא מברכים את החודש==		==הטעם שלא מברכים את החודש==

א.י.ל.: /* אב הרחמים */

2026-03-08T13:43:01Z

אב הרחמים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:43, 8 במרץ 2026
שורה 14:		שורה 14:

	==הנהגת תלמידי הישיבה==		==הנהגת תלמידי הישיבה==
	אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.		בשבת זו אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.

	== אב הרחמים ==		== אב הרחמים ==
	אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.		בשבת זו אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "([^א-ת]ו?[בל]?)חדשי([^א-ת])" ב־"$1חודשי$2"

2020-09-08T20:11:33Z

החלפת טקסט – "([^א-ת]ו?[בל]?)חדשי([^א-ת])" ב־"$1חודשי$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:11, 8 בספטמבר 2020
שורה 4:		שורה 4:
	בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו:		בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו:

	א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון ~~לחדשי~~ השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה\|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול\|כ"ו אלול]]}}.		א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחודשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה\|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול\|כ"ו אלול]]}}.

	ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה\|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.		ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה\|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.

אליהו ב. ב־03:25, 1 בספטמבר 2020

2020-09-01T03:25:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:25, 1 בספטמבר 2020
שורה 16:		שורה 16:
	אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.		אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.

	== אב-הרחמים ==		== אב הרחמים ==
	אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.		אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.

	~~==מקורות==~~		{{הערות שוליים}}
	~~<references/>~~

	{{אוצר מנהגי חב"ד}}		{{אוצר מנהגי חב"ד}}
	{{ראש השנה}}		{{ראש השנה}}

	[[קטגוריה:מנהגי ראש השנה]]		[[קטגוריה:מנהגי ראש השנה]]

אליהו ב. ב־03:24, 1 בספטמבר 2020

2020-09-01T03:24:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 1 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''שבת שלפני ראש השנה''' היא שבת המיוחדת בכך ~~ששלא ככל שאר~~ השבתות שלפני ראש חודש, אין מברכים בה את החודש.		'''שבת שלפני ראש השנה''' היא שבת המיוחדת בכך שבשונה משאר השבתות שלפני [[ראש חודש]] שהם "[[שבת מברכים]]", בשבת זו אין מברכים את החודש.

	==הטעם שלא מברכים את החודש==		==הטעם שלא מברכים את החודש==
	בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו:		בחסידות נתבאר כמה טעמים לכך שאין מברכים את החודש בשבת זו:

	א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה\|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול\|כ"ו אלול]]}}.		א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה\|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול\|כ"ו אלול]]}}.

שורה 8:		שורה 9:

	==תהלים==		==תהלים==

	בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].		בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].

שורה 14:		שורה 14:

	==הנהגת תלמידי הישיבה==		==הנהגת תלמידי הישיבה==

	אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.		אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T17:32:37Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:32, 31 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה\|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.		ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה\|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.

	==~~תהילים~~==		==תהלים==

	בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].		בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:54:40Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:54, 24 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה\|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול\|כ"ו אלול]]}}.		א) [[אדמו"ר הזקן]] סיפר: בהיותי ב[[מעזריטש]] שמעתי ממורי ורבי הרב [[המגיד ממזריטש]] בשם מורו רבו [[הבעל שם טוב]] נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון ד[[חודש אלול]], ובכח זה [[ישראל]] מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על [[ראש השנה]] שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש [[אלול]] קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה{{הערה\|[[תבנית:היום יום/כ"ו אלול\|כ"ו אלול]]}}.

	ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי {{הערה\|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.		ב) כדי לערבב את השטן (כמבואר בפוסקים). הרבי{{הערה\|בשערי המועדים לראש השנה ע' מה}} מבאר ענין זה בארוכה, כי כל הענין של ערבוב השטן הוא על ידי שאין עושים את העניינים הרוחנים השייכים לענין [[ראש חודש]] תשרי, הן לענין שבת מברכים עצמו והן לענין ראש השנה שאין מזכירים בו עניני ראש חודש, ובכך מונעים מהשטן את כח הדין המתעורר בראש השנה כחלק מחודש תשרי, מכיון שכח הדין של ראש חודש נעשה רק על ידי ישראל שעל פיהם היא קביעת החודש.

	==תהילים==		==תהילים==

שיע בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2017-02-07T21:54:25Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:54, 8 בפברואר 2017
שורה 11:		שורה 11:
	בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].		בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].

	אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים [[קדיש]] יתום אחר כל ספר~~<ref>~~[[ספר המנהגים]].}}.		אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים [[קדיש]] יתום אחר כל ספר{{הערה\|[[ספר המנהגים]].}}.

	==הנהגת תלמידי הישיבה==		==הנהגת תלמידי הישיבה==

	אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים~~<ref>~~תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.		אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים{{הערה\|תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.

	== אב-הרחמים ==		== אב-הרחמים ==
	אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]~~<ref>~~שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.		אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.

	==מקורות==		==מקורות==

שיע בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2017-02-07T21:50:20Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:50, 8 בפברואר 2017
שורה 11:		שורה 11:
	בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].		בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].

	אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים [[קדיש]] יתום אחר כל ספר<ref>[[ספר המנהגים]].~~</ref>~~.		אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים [[קדיש]] יתום אחר כל ספר<ref>[[ספר המנהגים]].}}.

	==הנהגת תלמידי הישיבה==		==הנהגת תלמידי הישיבה==

	אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים<ref>תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].~~</ref>~~.		אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחרכך לומדים [[חסידות]] ומתפללים. בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש"ק מתוועדים<ref>תקנות [[אדמו"ר מוהריי"צ]] לישיבות [[תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}.

	== אב-הרחמים ==		== אב-הרחמים ==
	אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]<ref>שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.~~</ref>~~.		אומרים "אב הרחמים" קודם [[מוסף]]<ref>שיחת שבת פרשת נצו"י [[תש"נ]], אות יד.}}.

	==מקורות==		==מקורות==

שלום בוט2: החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש "

2016-10-14T17:28:52Z

החלפת טקסט – " קדיש " ב־" קדיש "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:28, 14 באוקטובר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].		בשבת שלפני [[ראש השנה]], אומרים, קודם ה[[תפילה]], כל ה[[תהלים]] ו[[קדיש יתום]] אחר זה, כמו בכל [[שבת מברכים]].

	אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים קדיש יתום אחר כל ספר<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.		אם יש חיוב [[יארצייט]] או אבל, אומרים [[קדיש]] יתום אחר כל ספר<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.

	==הנהגת תלמידי הישיבה==		==הנהגת תלמידי הישיבה==