שבת פרה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־16:23, 6 בינואר 2025

2025-01-06T16:23:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:23, 6 בינואר 2025
שורה 39:		שורה 39:
	*רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/article_פרשת-פרה-סוד-פרה-אדומה/ פרשת פרה – סוד פרה אדומה]''', באתר חב"ד אור אין סוף		*רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/article_פרשת-פרה-סוד-פרה-אדומה/ פרשת פרה – סוד פרה אדומה]''', באתר חב"ד אור אין סוף

	{{~~חגים וזמנים~~}}		{{שבת}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]		[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]

אליהו ב.: /* קישורים חיצוניים */

2024-06-11T18:29:55Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 11 ביוני 2024
שורה 28:		שורה 28:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_parah לקוטי שיחות מועדים - פרשת פרה] {{מפתח}}
	*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}}		*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}}
	הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4792&CategoryID=1142 מה המשמעות של קריאת פרשת פרה לקראת חודש ניסן?]''', שיחת השבוע 1108, פינת הלכה ומנהג {{}} '''[http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17048&CategoryID=2589 האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?]''', גליון 1783		הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4792&CategoryID=1142 מה המשמעות של קריאת פרשת פרה לקראת חודש ניסן?]''', שיחת השבוע 1108, פינת הלכה ומנהג {{}} '''[http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17048&CategoryID=2589 האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?]''', גליון 1783

להתראות ב־21:54, 18 באפריל 2023

2023-04-18T21:54:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:54, 19 באפריל 2023
שורה 2:		שורה 2:

	==בספרות ההלכתית==		==בספרות ההלכתית==
	קריאת פרשת פרה כחלק [[~~מארבע~~ פרשיות]] הנקראות בחודש [[אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל\|תקנת חז"ל]]{{הערה\|[[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.		קריאת פרשת פרה כחלק מ[[ארבע פרשיות]] הנקראות בחודש [[אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל\|תקנת חז"ל]]{{הערה\|[[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.

	לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ל[[פרשת השבוע]], במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה\|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין [[פורים]] ל[[שבת מברכים]] [[ניסן]], מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}.		לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ל[[פרשת השבוע]], במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה\|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין [[פורים]] ל[[שבת מברכים]] [[ניסן]], מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}.

אליהו ב. ב־18:38, 10 במרץ 2023

2023-03-10T18:38:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:38, 10 במרץ 2023
שורה 20:		שורה 20:
	בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה\|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה\|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה\|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה\|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה\|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'\|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.		בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה\|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה\|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה\|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה\|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה\|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'\|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.

	בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים מיוחדים ~~ויוצרות~~ לרגל השבת המיוחדת.		בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים מיוחדים, יוצרות ו"קרובות" לרגל השבת המיוחדת.

	==בחסידות חב"ד==		==בחסידות חב"ד==

אליהו ב. ב־15:36, 10 במרץ 2023

2023-03-10T15:36:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:36, 10 במרץ 2023
שורה 2:		שורה 2:

	==בספרות ההלכתית==		==בספרות ההלכתית==
	קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות בחודש אדר, מקורה ב[[תקנות חז"ל\|תקנת חז"ל]]{{הערה\| [[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.		קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות בחודש [[אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל\|תקנת חז"ל]]{{הערה\|[[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.

	לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ~~לפרשת~~ השבוע, במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה\|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין פורים ל[[שבת מברכים]] ניסן, מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}.		לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ל[[פרשת השבוע]], במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה\|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין [[פורים]] ל[[שבת מברכים]] [[ניסן]], מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}.

	הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה\|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}.		הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה\|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}.
שורה 16:		שורה 16:
	במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.		במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.

	בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה\|~~[[ספר~~ יחזקאל]] לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.		בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת מ[[ספר יחזקאל]] הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה\|יחזקאל לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.

	בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה\|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה\|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה\|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה\|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה\|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'\|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.		בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה\|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה\|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה\|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה\|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה\|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'\|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.

	בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים ~~וקרובות~~ לרגל השבת המיוחדת.		בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים מיוחדים ויוצרות לרגל השבת המיוחדת.

	==בחסידות חב"ד==		==בחסידות חב"ד==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2021-04-13T18:42:53Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:42, 13 באפריל 2021
שורה 10:		שורה 10:
	למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג\|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה\|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.		למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג\|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה\|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.

	בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה\|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}, והרבי ציין ש[[מנהג]] ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה{{הערה\|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.}}.		בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה\|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}, והרבי ציין ש[[מנהג]] ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה{{הערה\|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.}}.

	בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה\|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.		בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה\|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

להתראות ב־08:27, 8 במרץ 2021

2021-03-08T08:27:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:27, 8 במרץ 2021
שורה 10:		שורה 10:
	למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג\|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה\|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.		למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג\|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה\|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.

	בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה\|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}.		בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה\|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}, והרבי ציין ש[[מנהג]] ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה{{הערה\|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.}}.

	בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה\|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.		בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה\|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

להתראות ב־03:35, 8 במרץ 2021

2021-03-08T03:35:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:35, 8 במרץ 2021
שורה 18:		שורה 18:
	בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה\|[[ספר יחזקאל]] לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.		בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה\|[[ספר יחזקאל]] לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.

	בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה\|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה\|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה\|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה\|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'\|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.		בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה\|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה\|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה\|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה\|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה\|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'\|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.

	בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים וקרובות לרגל השבת המיוחדת.		בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים וקרובות לרגל השבת המיוחדת.

חלוקת קונטרסים: קידוד קישורים

2021-03-07T17:37:31Z

קידוד קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:37, 7 במרץ 2021
שורה 8:		שורה 8:
	הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה\|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}.		הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה\|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}.

	למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג\|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה\|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.		למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג\|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה\|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.

	בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה\|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}.		בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה\|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}.
שורה 14:		שורה 14:
	בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה\|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.		בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה\|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

	במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[ http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון~~{{הערה\|~~{{מקור}}}}.		במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.

	בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה\|[[ספר יחזקאל]] לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.		בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה\|[[ספר יחזקאל]] לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.
שורה 21:		שורה 21:

	בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים וקרובות לרגל השבת המיוחדת.		בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה\|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים וקרובות לרגל השבת המיוחדת.


	==בחסידות חב"ד==		==בחסידות חב"ד==
שורה 27:		שורה 26:

	שבת זו היא שבת כללית והיא נותנת את הכח לכללות עבודת השם באופן של [[רצוא ושוב]], כפי שמדוייק בכך שלא נאמר 'זאת חוקת הפרה', אלא 'זאת חוקת התורה'{{הערה\|לקוטי תורה חוקת נו, א. שיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה תשמ"ט.}}.		שבת זו היא שבת כללית והיא נותנת את הכח לכללות עבודת השם באופן של [[רצוא ושוב]], כפי שמדוייק בכך שלא נאמר 'זאת חוקת הפרה', אלא 'זאת חוקת התורה'{{הערה\|לקוטי תורה חוקת נו, א. שיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה תשמ"ט.}}.


	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
שורה 38:		שורה 36:
	*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=86916 שבת פרה - בלי חשבונות ■ פרשת השבוע החסידית]''', עיבוד משיחת הרבי בשבת פרשת פרה תש"ל {{שטורעם}}		*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=86916 שבת פרה - בלי חשבונות ■ פרשת השבוע החסידית]''', עיבוד משיחת הרבי בשבת פרשת פרה תש"ל {{שטורעם}}
	*הרבנית ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5885/#_ftnref9 פרשת פרה – עניינה רצוא ושוב]''', באתר חב"ד אור אין סוף		*הרבנית ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5885/#_ftnref9 פרשת פרה – עניינה רצוא ושוב]''', באתר חב"ד אור אין סוף
	*רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/~~article_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA~~-~~%D7%A4%D7%A8%D7%94~~-~~%D7%A1%D7%95%D7%93~~-~~%D7%A4%D7%A8%D7%94~~-~~%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94~~/ פרשת פרה – סוד פרה אדומה]''', באתר חב"ד אור אין סוף		*רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/article_פרשת-פרה-סוד-פרה-אדומה/ פרשת פרה – סוד פרה אדומה]''', באתר חב"ד אור אין סוף

	{{חגים וזמנים}}		{{חגים וזמנים}}

להתראות: הוספת ערך

2021-03-07T10:46:53Z

הוספת ערך

דף חדש

'''שבת פרה''' הינה השבת אחת לפני אחרונה בחודש אדר, בה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מתחילת [[פרשת חוקת]] העוסקת ב[[טהרה]] מ[[טומאת מת]] על ידי אפר של [[פרה אדומה]].

==בספרות ההלכתית==
קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות בחודש אדר, מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה| [[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.

לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין פורים ל[[שבת מברכים]] ניסן, מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}.

הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}.

למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.

בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}.

בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[ http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{הערה|{{מקור}}}}.

בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה|[[ספר יחזקאל]] לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.

בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.

בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים וקרובות לרגל השבת המיוחדת.

==בחסידות חב"ד==
הרבי מקשר את העובדה שקוראים את פרשת פרה דווקא בשבת לאחר חג הפורים, היות שיש להם תוכן משותף, שדווקא מהירידה והביטול הגדולים ביותר כמו פרה מגושמת שיורדת ממעלתה עוד יותר והופכת לאפר, אפשר להיטהר ולהגיע למעלות הגבוהות ביותר, כפי שבחג הפורים, דווקא הירידה של בני ישראל בגלות והמצב האיום של הגזירה בימי המן, הביאו אותם לקבלת התורה באופן הנעלה ביותר{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit140.htm שיחת שבת פרשת פרה תשד"מ].}}.

שבת זו היא שבת כללית והיא נותנת את הכח לכללות עבודת השם באופן של [[רצוא ושוב]], כפי שמדוייק בכך שלא נאמר 'זאת חוקת הפרה', אלא 'זאת חוקת התורה'{{הערה|לקוטי תורה חוקת נו, א. שיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה תשמ"ט.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}}
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4792&CategoryID=1142 מה המשמעות של קריאת פרשת פרה לקראת חודש ניסן?]''', שיחת השבוע 1108, פינת הלכה ומנהג {{*}} '''[http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17048&CategoryID=2589 האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?]''', גליון 1783
*הרב זלמן נוטיק, '''[https://chabad.info/beis-medrash/40241/ הסוד של פרשת פרה]''' {{וידפו}}
*הרב [[נחמן לרנר]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/656866/ שיעור וידאו - מאמר לפרשת פרה]''' {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656865/ מסר והוראה נפלאה מאפר הפרה • צפו]''', סרטון 'רבי יומי' {{וידפו}}
*הרב [[יוסף צבי סגל]], '''[https://col.org.il/news/129627 פרשת פרה, חובתה ומשמעותה: שיעור מרתק]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=86916 שבת פרה - בלי חשבונות ■ פרשת השבוע החסידית]''', עיבוד משיחת הרבי בשבת פרשת פרה תש"ל {{שטורעם}}
*הרבנית ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5885/#_ftnref9 פרשת פרה – עניינה רצוא ושוב]''', באתר חב"ד אור אין סוף
*רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/article_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A4%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/ פרשת פרה – סוד פרה אדומה]''', באתר חב"ד אור אין סוף

{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]