שבעת המינים - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־19:11, 21 ביולי 2025

2025-07-21T19:11:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:11, 21 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:שבעת המינים.jpg\|ממוזער\|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
	[[קובץ:שבעת המינים.jpg~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
	'''שבעת המינים''' הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר. כפי שנמנו בכתוב: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"{{הערה\|דברים ח, ח.}}.		'''שבעת המינים''' הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר. כפי שנמנו בכתוב: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"{{הערה\|דברים ח, ח.}}.

	==דינים==		==דינים==

	שבעת המינים נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות משבעת המינים מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה". ואפילו פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ חותמין לאחריהם על הארץ ועל פירותיה{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/piskey/52/1&search=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D פסקי הסידור הלכות ברכת הנהנין סימן א']}}.		שבעת המינים נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות משבעת המינים מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה". ואפילו פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ חותמין לאחריהם על הארץ ועל פירותיה{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/piskey/52/1&search=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D פסקי הסידור הלכות ברכת הנהנין סימן א']}}.

שורה 34:		שורה 32:
	*'''[[זית]] (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו ב[[גלות]], שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.		*'''[[זית]] (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו ב[[גלות]], שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.

	*'''[[~~שמן (משקה)\|~~שמן]]''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.		*'''[[שמן]]''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.

	*'''[[דבש]]''' – הדבש מגיע מ[[תמרים]]. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, מה שמלמד על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.		*'''[[דבש]]''' – הדבש מגיע מ[[תמרים]]. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, מה שמלמד על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.

ספרא רבא ב־20:49, 2 במרץ 2025

2025-03-02T20:49:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:49, 2 במרץ 2025
שורה 22:		שורה 22:
	*'''"גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"''' – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.		*'''"גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"''' – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.

	*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.		*'''[[חיטה]]''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

	*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה '[[נפש הבהמית]]' שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר"{{הערה\|משלי יד, ד.}}.		*'''[[שעורה]]''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה '[[נפש הבהמית]]' שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר"{{הערה\|משלי יד, ד.}}.

	*'''גפן''' – ל[[יין]] טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה ב[[שמחה]] כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם ה[[נפש הבהמית]], לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"{{הערה\|תהלים קד, טו.}}, לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.		*'''[[גפן]]''' – ל[[יין]] טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה ב[[שמחה]] כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם ה[[נפש הבהמית]], לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"{{הערה\|תהלים קד, טו.}}, לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.

	*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מעלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה[[לבושים]]. ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.		*'''[[תאנה]]''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מעלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה[[לבושים]]. ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.

	*'''רימון''' – על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון"{{הערה\|עירובין יט,א. חגיגה בסופה.}}. הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה[[מצוות]].		*'''[[רימון]]''' – על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון"{{הערה\|עירובין יט,א. חגיגה בסופה.}}. הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה[[מצוות]].

	*'''זית (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו ב[[גלות]], שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.		*'''[[זית]] (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו ב[[גלות]], שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.

	*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.		*'''[[שמן (משקה)\|שמן]]''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.

	*'''דבש''' – הדבש מגיע מ[[תמרים]]. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, מה שמלמד על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.		*'''[[דבש]]''' – הדבש מגיע מ[[תמרים]]. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, מה שמלמד על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.

	==ביכורים==		==ביכורים==

להתראות ב־19:40, 17 באוקטובר 2023

2023-10-17T19:40:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:40, 17 באוקטובר 2023
שורה 36:		שורה 36:
	*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.		*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.

	*'''דבש''' – הדבש מגיע ~~מתמרים~~. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה!{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}} ~~תמר מלמדנו~~ על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.		*'''דבש''' – הדבש מגיע מ[[תמרים]]. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, מה שמלמד על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.

	==ביכורים==		==ביכורים==

חב"דפדי פעיל ב־15:41, 25 ביוני 2023

2023-06-25T15:41:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:41, 25 ביוני 2023
שורה 42:		שורה 42:
	הביכורים באים רק מ[[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה ארץ ישראל. וגם בהם, רק מהמינים המובחרים שבהם - דהיינו, "לא מתמרים שבהרים, ולא מפרות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המבחר"{{הערה\|[[מסכת ביכורים]] פרק א משנה ג.}}, "אלא מתמרים שבעמקים ומפירות שבהרים לפי שהן מן המובחר"{{הערה\|שם=בג\|[[רמב"ם]] הלכות ביכורים פרק ב הלכה ג.}}. ולומדים זאת מכיוון שהתורה רוצה שיביאו מהמינים שבהם נשתבחה הארץ, והשבח הוא ב"ארץ זית שמן ודבש"{{הערה\|[[פרשת עקב]] ח, ח.}}, דהיינו, לא סתם זיתים, אלא זיתים המניבים שמן, ולא סתם תמרים (הנרמזים במילה "דבש") אלא תמרים משובחים שהם כדבש{{הערה\|פירוש המשניות להרמב"ם בביכורים שם.}}.		הביכורים באים רק מ[[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה ארץ ישראל. וגם בהם, רק מהמינים המובחרים שבהם - דהיינו, "לא מתמרים שבהרים, ולא מפרות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המבחר"{{הערה\|[[מסכת ביכורים]] פרק א משנה ג.}}, "אלא מתמרים שבעמקים ומפירות שבהרים לפי שהן מן המובחר"{{הערה\|שם=בג\|[[רמב"ם]] הלכות ביכורים פרק ב הלכה ג.}}. ולומדים זאת מכיוון שהתורה רוצה שיביאו מהמינים שבהם נשתבחה הארץ, והשבח הוא ב"ארץ זית שמן ודבש"{{הערה\|[[פרשת עקב]] ח, ח.}}, דהיינו, לא סתם זיתים, אלא זיתים המניבים שמן, ולא סתם תמרים (הנרמזים במילה "דבש") אלא תמרים משובחים שהם כדבש{{הערה\|פירוש המשניות להרמב"ם בביכורים שם.}}.
	הגמרא דנה במקרה שלא הביא מהמין הכי משובח: ר' יוחנן אמר: לא קדשו הביכורים; ריש לקיש אמר: קדשו, כי זה כמו שהקדיש בהמה כחושה, שהיא קדושה אפילו שזו לא מצוה מן המובחר. וטעמו של רבי יוחנן הוא: התורה אמרה: "'''מ'''ראשית" - ולא כל ראשית, "'''מ'''ארצך" - ולא כל ארצך{{הערה\|[[מסכת מנחות]] פד, ב.}}. והרמב"ם פסק: שהכוונה ב"לא מן המובחר" היא, "כגון תמרים שבהרים ותאנים סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות", ופירות אלו לא נתקדשו{{הערה\|שם=בג}} (אבל אם זה רק לא הכי משובח, זה קדש).		הגמרא דנה במקרה שלא הביא מהמין הכי משובח: ר' יוחנן אמר: לא קדשו הביכורים; ריש לקיש אמר: קדשו, כי זה כמו שהקדיש בהמה כחושה, שהיא קדושה אפילו שזו לא מצוה מן המובחר. וטעמו של רבי יוחנן הוא: התורה אמרה: "'''מ'''ראשית" - ולא כל ראשית, "'''מ'''ארצך" - ולא כל ארצך{{הערה\|[[מסכת מנחות]] פד, ב.}}. והרמב"ם פסק: שהכוונה ב"לא מן המובחר" היא, "כגון תמרים שבהרים ותאנים סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות", ופירות אלו לא נתקדשו{{הערה\|שם=בג}} (אבל אם זה רק לא הכי משובח, זה קדש).

			== ראו גם ==

			* [[דבר מלכות חמשה עשר בשבט]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

אליהו ב. ב־17:01, 5 בפברואר 2023

2023-02-05T17:01:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:01, 5 בפברואר 2023
שורה 1:		שורה 1:

	[[קובץ:שבעת המינים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]		[[קובץ:שבעת המינים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
	'''שבעת המינים''' הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר.		'''שבעת המינים''' הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר. כפי שנמנו בכתוב: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"{{הערה\|דברים ח, ח.}}.

	==דינים==		==דינים==

אליהו ב. ב־16:59, 5 בפברואר 2023

2023-02-05T16:59:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:59, 5 בפברואר 2023
שורה 24:		שורה 24:
	*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.		*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

	*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה 'נפש הבהמית' שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "~~רוב תבואות בכח שור~~".		*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה '[[נפש הבהמית]]' שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר"{{הערה\|משלי יד, ד.}}.

	*'''גפן''' – ~~ליין~~ טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה ~~בשמחה~~ כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם ~~הנפש~~ הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "~~יין ישמח לבב אנוש~~", לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.		*'''גפן''' – ל[[יין]] טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה ב[[שמחה]] כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם ה[[נפש הבהמית]], לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"{{הערה\|תהלים קד, טו.}}, לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.

	*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים ~~מלי~~ תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה[[לבושים]]. ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.		*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מעלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה[[לבושים]]. ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.

	*'''רימון''' – על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון". הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה[[מצוות]].		*'''רימון''' – על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון"{{הערה\|עירובין יט,א. חגיגה בסופה.}}. הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה[[מצוות]].

	*'''זית (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו ~~בגלות~~, שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.		*'''זית (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו ב[[גלות]], שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.

	*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה{שמות רבה}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.		*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה\|שמות רבה.}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.

	*'''דבש''' – הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה! תמר מלמדנו על ~~ריבוי וקושי~~ של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה.		*'''דבש''' – הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה!{{הערה\|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}} תמר מלמדנו על הריבוי והקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.

	==ביכורים==		==ביכורים==
שורה 47:		שורה 47:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

אליהו ב.: /* דינים */

2023-02-05T16:44:32Z

דינים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:44, 5 בפברואר 2023
שורה 11:		שורה 11:
	ה[[ביכורים]] ל[[בית המקדש]] מובאים דווקא מפירות שבעת המינים.		ה[[ביכורים]] ל[[בית המקדש]] מובאים דווקא מפירות שבעת המינים.

	בקהילות ישראל נהגו{{הערה\|ע"~~פ הס~~' [[חמדת ימים]]. ~~ועוד~~}} לאכול ~~משבעת~~ המינים ב[[חמשה עשר בשבט]], להיותו "ראש השנה לאילן"{{הערה\|[[משנה]], [[מסכת תענית]], פ"א משנה א'}}		בקהילות ישראל נהגו{{הערה\|מגן אברהם אורח חיים סימן קלא ס"ו. השלמה שם. וכן בס' [[חמדת ימים]] ועוד.}} לאכול מיני פירות בכלל ובפרט שבעת המינים ב[[חמשה עשר בשבט]], להיותו "ראש השנה לאילן"{{הערה\|[[משנה]], [[מסכת תענית]], פ"א משנה א'}}.

	==תוכנם הפנימי==		==תוכנם הפנימי==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "’" ב־"'"

2021-04-07T10:48:02Z

החלפת טקסט – "’" ב־"'"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:48, 7 באפריל 2021
שורה 24:		שורה 24:
	*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.		*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה'טוב' אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

	*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה ~~’נפש הבהמית’~~ שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "רוב תבואות בכח שור".		*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה 'נפש הבהמית' שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "רוב תבואות בכח שור".

	*'''גפן''' – ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.		*'''גפן''' – ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:21:07Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:21, 3 במרץ 2021
שורה 46:		שורה 46:
	*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1765 משמעותם הרוחנית של שבעת המינים] - שיערו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] בשיחת חמשה עשר בשבט [[תשנ"ב]], {{אינפו}}		*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1765 משמעותם הרוחנית של שבעת המינים] - שיערו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] בשיחת חמשה עשר בשבט [[תשנ"ב]], {{אינפו}}

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2021-02-10T22:34:35Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:34, 11 בפברואר 2021
שורה 26:		שורה 26:
	*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה ’נפש הבהמית’ שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "רוב תבואות בכח שור".		*'''שעורה''' – היא מאכל בהמה. יש אצלנו צד המכונה ’נפש הבהמית’ שנמשך ומבין רק בתענוגים גשמיים. השעורה, מרמזת לנו על העבודה עם נפש הבהמית - להתגבר על הרצונות הבהמיים, לעצור את השתוללות הבהמית, כאשר היא נמשכת להתרגז, לשנוא, לקלל, להתחצף. ולהשתמש בכוחות של הבהמית לקדושה "רוב תבואות בכח שור".

	*'''גפן''' – ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.		*'''גפן''' – ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.

	*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה[[לבושים]]. ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.		*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה[[לבושים]]. ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.
שורה 34:		שורה 34:
	*'''זית (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו בגלות, שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.		*'''זית (ארץ)''' – הזית הוא מזון מר. מורה על עבודתנו בגלות, שמרגישים 'מר' מכך שאנו רחוקים מהקב"ה, כאשר אנו לא עושים את רצונו, דבר הגורם לחיזוק בעבודה, והתעקשות מתמדת להיות שייך ולהתחבר לרוחני למרות הקושי.

	*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה{שמות רבה}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.		*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..."{{הערה{שמות רבה}}. על ידי הקושי בגלות, כתישת ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה'שמן', פנימיות התורה.

	*'''דבש''' – הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה! תמר מלמדנו על ריבוי וקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה.		*'''דבש''' – הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה! תמר מלמדנו על ריבוי וקושי של העבודה בגלות. דוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה.