רינה - היסטוריית גרסאות

להתראות ב־10:41, 9 בנובמבר 2022

2022-11-09T10:41:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:41, 9 בנובמבר 2022
שורה 4:		שורה 4:
	הרינה היא שמחה שבאה לידי ביטוי בפה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/27/8b.htm ליקוטי תורה ואתחנן ח, ב].}}, וקשורה עם שירת הלויים. ובמאמרי אדמו"ר הצמח צדק מבואר ששמחה זו קשורה עם הבנה והשגה דווקא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/2/7/50.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 ויחי תרט"ו עמוד נ].}}.		הרינה היא שמחה שבאה לידי ביטוי בפה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/27/8b.htm ליקוטי תורה ואתחנן ח, ב].}}, וקשורה עם שירת הלויים. ובמאמרי אדמו"ר הצמח צדק מבואר ששמחה זו קשורה עם הבנה והשגה דווקא{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/2/7/50.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 ויחי תרט"ו עמוד נ].}}.

	הרינה קשורה עם הריחוק, החוץ, והחושך, כפי שעולה מפסוקים רבים בהם מוזכר הלשון רינה: "קומי רוני בלילה לראש אשמורות", "חכמות בחוץ תרונה", ועוד{{הערה\|אם כי יש מקומות בהם הרינה קשורה עם הבוקר דווקא, כמו הלשון 'ברון יחד כוכבי בוקר'.}}.		הרינה קשורה עם הריחוק, החוץ, והחושך, כפי שעולה מפסוקים רבים בהם מוזכר הלשון רינה: "קומי רוני בלילה לראש אשמורות"{{הערה\|איכה ב, יט.}}, "חכמות בחוץ תרונה"{{הערה\|משלי א, כ.}}, ועוד{{הערה\|אם כי יש מקומות בהם הרינה קשורה עם הבוקר דווקא, כמו הלשון 'ברון יחד כוכבי בוקר'.}}.

	בעבודת האדם, שמחה זו קשורה עם העלאת הניצוצות שב[[עבודת הבירורים]] כמו שכתוב 'בא יבוא ברינה נושא אלומותיו'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/68c.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 שערי תשובה ששים המה מלכות סח, ג].}}, השמחה מהתוצאות שלאחר היגיעה, ובדומה לכך הקול רינה שבתרועת המלחמה שקשורה עם הניצחון דווקא לאחר שהיו בסכנת המלחמה ולא רק שלא נכבשו אלא ניצחו וכבשו את האויב והמנגד{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/65a.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 שם סה, א].}}, וכן היפוך הרשע והתכלוותו בטוב ובאלוקות, כמו שנאמר 'באבוד רשעים רינה'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/47/84d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות פד, ד].}}.		בעבודת האדם, שמחה זו קשורה עם העלאת הניצוצות שב[[עבודת הבירורים]] כמו שכתוב{{הערה\|תהלים קכו, ו.}} 'בא יבוא ברינה נושא אלומותיו'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/68c.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 שערי תשובה ששים המה מלכות סח, ג].}}, השמחה מהתוצאות שלאחר היגיעה, ובדומה לכך הקול רינה שבתרועת המלחמה שקשורה עם הניצחון דווקא לאחר שהיו בסכנת המלחמה ולא רק שלא נכבשו אלא ניצחו וכבשו את האויב והמנגד{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/65a.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 שם סה, א].}}, וכן היפוך הרשע והתכלוותו בטוב ובאלוקות, כמו שנאמר 'באבוד רשעים רינה'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/47/84d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות פד, ד].}}.

	בעבודת השם בכל יום, קשורה בחינת הרננה עם [[פסוקי דזמרה]] שבתפילה{{הערה\|שם=חנוכה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/28/index.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א', שבת חנוכה, ד"ה רני ושמחי בת ציון].}}, וכן עם לימוד התורה, 'רינה של תורה', ובפרט בלילה כפי שנלמד מלשון הפסוק 'קומי רוני בלילה'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/38/256.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"א, ובנסמן בהערות שם].}}.		בעבודת השם בכל יום, קשורה בחינת הרננה עם [[פסוקי דזמרה]] שבתפילה{{הערה\|שם=חנוכה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/28/index.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א', שבת חנוכה, ד"ה רני ושמחי בת ציון].}}, וכן עם לימוד התורה, 'רינה של תורה', ובפרט בלילה כפי שנלמד מלשון הפסוק 'קומי רוני בלילה'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/38/256.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"א, ובנסמן בהערות שם].}}.

להתראות ב־10:40, 9 בנובמבר 2022

2022-11-09T10:40:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:40, 9 בנובמבר 2022
שורה 12:		שורה 12:
	המלאכים שייכים לבחינת 'רינה' בלבד ולא לבחינת שמחה{{הערה\|שם=מקץ\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37d.htm תורה אור מקץ לז, ד].}}, ובחינת הרינה קשורה עם סיפור שבחו של מקום, שהוא בחינה חיצונית (ובדוגמת העומד לפני המלך, שאין לו מה לספר את שבחו לפניו, ורק מי שרחוק מהמלך שייך שיספר שבחיו בהתלהבות), בחינת 'גבורות דאימא' והעלאה והשתוקקות מלמטה למעלה{{הערה\|שם=מקץ}}{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/219.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו, להבין שרשי הדברים הנ"ל, ריט].}}.		המלאכים שייכים לבחינת 'רינה' בלבד ולא לבחינת שמחה{{הערה\|שם=מקץ\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37d.htm תורה אור מקץ לז, ד].}}, ובחינת הרינה קשורה עם סיפור שבחו של מקום, שהוא בחינה חיצונית (ובדוגמת העומד לפני המלך, שאין לו מה לספר את שבחו לפניו, ורק מי שרחוק מהמלך שייך שיספר שבחיו בהתלהבות), בחינת 'גבורות דאימא' והעלאה והשתוקקות מלמטה למעלה{{הערה\|שם=מקץ}}{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/219.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו, להבין שרשי הדברים הנ"ל, ריט].}}.

	על אף שבדרך כלל מוסבר בחסידות שהרינה היא למטה מבחינת 'שמחה' סתם וקודמת לה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/114a.htm שערי אורה פרק טז], ועוד.}}, יש מקומות בהם מבואר שהרינה היא דווקא השמחה שבגמר העבודה, והיא שמחה גדולה יותר, והוא שיר הקשור עם התענוג העצמי{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/56/98d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות, עבדו את השמח בשמחה, צח, ד].}} (זאת מלבד הביאור שלפעמים השמחה קודמת לרינה כאשר מדובר על מצוות מעשיות בהן הסדר הוא הפוך, ~~שממיכים~~ אלוקות מלמעלה למטה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/223.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' רכג].}}).		על אף שבדרך כלל מוסבר בחסידות שהרינה היא למטה מבחינת 'שמחה' סתם וקודמת לה{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/114a.htm שערי אורה פרק טז], ועוד.}}, יש מקומות בהם מבואר שהרינה היא דווקא השמחה שבגמר העבודה, והיא שמחה גדולה יותר, והוא שיר הקשור עם התענוג העצמי{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/56/98d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות, עבדו את השמח בשמחה, צח, ד].}} (זאת מלבד הביאור שלפעמים השמחה קודמת לרינה כאשר מדובר על [[מצוות עשה\|מצוות מעשיות]] בהן הסדר הוא הפוך, שממשיכים אלוקות מלמעלה למטה ולכן קודם יש את השמחה העליונה ורק לאחר מכן את השמחה הנמוכה יותר, ה'רינה'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/223.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' רכג].}}).

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שמחה]]		[[קטגוריה:שמחה]]

להתראות: הוספת ערך

2022-11-09T06:26:51Z

הוספת ערך

דף חדש

'''רינה''' היא אחת הלשונות של [[שמחה]] ב[[לשון הקודש]], המבטאת סוג שמחה שבאה לאחר 'חושך' וקושי, כלשון הזוהר 'רננא ברמשא'{{הערה|זח"א רכט, ב.}}.

==בחסידות==
הרינה היא שמחה שבאה לידי ביטוי בפה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/27/8b.htm ליקוטי תורה ואתחנן ח, ב].}}, וקשורה עם שירת הלויים. ובמאמרי אדמו"ר הצמח צדק מבואר ששמחה זו קשורה עם הבנה והשגה דווקא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/2/7/50.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 ויחי תרט"ו עמוד נ].}}.

הרינה קשורה עם הריחוק, החוץ, והחושך, כפי שעולה מפסוקים רבים בהם מוזכר הלשון רינה: "קומי רוני בלילה לראש אשמורות", "חכמות בחוץ תרונה", ועוד{{הערה|אם כי יש מקומות בהם הרינה קשורה עם הבוקר דווקא, כמו הלשון 'ברון יחד כוכבי בוקר'.}}.

בעבודת האדם, שמחה זו קשורה עם העלאת הניצוצות שב[[עבודת הבירורים]] כמו שכתוב 'בא יבוא ברינה נושא אלומותיו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/68c.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 שערי תשובה ששים המה מלכות סח, ג].}}, השמחה מהתוצאות שלאחר היגיעה, ובדומה לכך הקול רינה שבתרועת המלחמה שקשורה עם הניצחון דווקא לאחר שהיו בסכנת המלחמה ולא רק שלא נכבשו אלא ניצחו וכבשו את האויב והמנגד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/65a.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 שם סה, א].}}, וכן היפוך הרשע והתכלוותו בטוב ובאלוקות, כמו שנאמר 'באבוד רשעים רינה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/47/84d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות פד, ד].}}.

בעבודת השם בכל יום, קשורה בחינת הרננה עם [[פסוקי דזמרה]] שבתפילה{{הערה|שם=חנוכה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/28/index.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א', שבת חנוכה, ד"ה רני ושמחי בת ציון].}}, וכן עם לימוד התורה, 'רינה של תורה', ובפרט בלילה כפי שנלמד מלשון הפסוק 'קומי רוני בלילה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/38/256.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"א, ובנסמן בהערות שם].}}.

המלאכים שייכים לבחינת 'רינה' בלבד ולא לבחינת שמחה{{הערה|שם=מקץ|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/37d.htm תורה אור מקץ לז, ד].}}, ובחינת הרינה קשורה עם סיפור שבחו של מקום, שהוא בחינה חיצונית (ובדוגמת העומד לפני המלך, שאין לו מה לספר את שבחו לפניו, ורק מי שרחוק מהמלך שייך שיספר שבחיו בהתלהבות), בחינת 'גבורות דאימא' והעלאה והשתוקקות מלמטה למעלה{{הערה|שם=מקץ}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/219.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו, להבין שרשי הדברים הנ"ל, ריט].}}.

על אף שבדרך כלל מוסבר בחסידות שהרינה היא למטה מבחינת 'שמחה' סתם וקודמת לה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/4/114a.htm שערי אורה פרק טז], ועוד.}}, יש מקומות בהם מבואר שהרינה היא דווקא השמחה שבגמר העבודה, והיא שמחה גדולה יותר, והוא שיר הקשור עם התענוג העצמי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/56/98d.htm?q=%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94 פירוש המילות, עבדו את השמח בשמחה, צח, ד].}} (זאת מלבד הביאור שלפעמים השמחה קודמת לרינה כאשר מדובר על מצוות מעשיות בהן הסדר הוא הפוך, שממיכים אלוקות מלמעלה למטה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/29/223.htm מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו חלק א' רכג].}}).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמחה]]