רב אשי - היסטוריית גרסאות

ספרא רבא ב־18:06, 8 במרץ 2025

2025-03-08T18:06:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:06, 8 במרץ 2025
שורה 34:		שורה 34:

	כאשר הייתה מתעוררת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.		כאשר הייתה מתעוררת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.

			קבר המיוחס לרב אשי נמצא בגבול [[לבנון]]. בשנת [[ה'תשפ"ה\|תשפ"ה]] שופץ הציון והגישה אליו חודשה.

	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]		[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]

ספרא רבא ב־13:03, 28 בינואר 2025

2025-01-28T13:03:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:03, 28 בינואר 2025
שורה 29:		שורה 29:

	==פטירתו==		==פטירתו==
	לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] ~~המוות~~ בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).		לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך המוות]] בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).

	עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.		עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.

חב"ד בדרך לגאולה: /* פטירתו */שגיאה

2024-03-01T12:42:38Z

פטירתו: שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:42, 1 במרץ 2024
שורה 33:		שורה 33:
	עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.		עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.

	כאשר הייתה ~~מתעורת~~ לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.		כאשר הייתה מתעוררת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.

	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]		[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T05:06:15Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:06, 20 בדצמבר 2020
שורה 9:		שורה 9:
	רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.		רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

	ידוע שהיה [[עושר\|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{הערה\|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו ~~שהיתה~~ לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.		ידוע שהיה [[עושר\|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{הערה\|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהייתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.

	==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==		==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==
שורה 33:		שורה 33:
	עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.		עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.

	כאשר ~~היתה~~ מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.		כאשר הייתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.

	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]		[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:56:16Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:56, 24 באוגוסט 2020
שורה 12:		שורה 12:

	==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==		==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==
	מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר {{הערה\|ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.		מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר{{הערה\|ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.

	המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{ציטוטון\|רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה}}{{הערה\|ב"מ פו:א}}.		המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{ציטוטון\|רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה}}{{הערה\|ב"מ פו:א}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:37:27Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
שורה 31:		שורה 31:
	לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).		לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).

	עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{~~הערת שוליים~~\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.		עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.

	כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.		כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו"

2020-08-23T20:47:39Z

החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:47, 23 באוגוסט 2020
שורה 31:		שורה 31:
	לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).		לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).

	עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[~~כסליו~~]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.		עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסלו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.

	כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.		כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.

חלוקת קונטרסים: /* סידור התלמוד הבבלי ועריכתו */

2020-07-28T18:54:58Z

סידור התלמוד הבבלי ועריכתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:54, 28 ביולי 2020
שורה 14:		שורה 14:
	מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר {{הערה\|ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.		מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר {{הערה\|ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.

	המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{~~ציטוט~~\|~~תוכן="~~רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה"{{הערה\|ב"מ פו:א}}.~~\|מרכאות=לא}}~~		המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{ציטוטון\|רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה}}{{הערה\|ב"מ פו:א}}.

	רש"י מבאר: {{~~ציטוט~~\|~~תוכן="~~סוף כל האמוראין... רב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות, כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה...~~".\|מרכאות=לא~~}}		רש"י מבאר ש{{ציטוטון\|סוף כל האמוראין... רב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות, כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה...}}.

	רב אשי ורבינא לא היו המסדרים הראשונים והיחידים של התלמוד הבבלי, שהרי יש הרבה סוגיות בתלמוד שעל פי תוכנן, לשונן וסגנונן אפשר לראות שהיו מסודרות זמן רב לפני רב אשי. רוב דברי האמוראים הראשונים הגיעו לרב אשי כשהם מסודרים כפי שהם בתלמוד לפנינו, ובעיקר פירוש המשנה, שנשנה והתפרש החל מן האמוראים הראשונים.		רב אשי ורבינא לא היו המסדרים הראשונים והיחידים של התלמוד הבבלי, שהרי יש הרבה סוגיות בתלמוד שעל פי תוכנן, לשונן וסגנונן אפשר לראות שהיו מסודרות זמן רב לפני רב אשי. רוב דברי האמוראים הראשונים הגיעו לרב אשי כשהם מסודרים כפי שהם בתלמוד לפנינו, ובעיקר פירוש המשנה, שנשנה והתפרש החל מן האמוראים הראשונים.
שורה 26:		שורה 26:
	בבבל מלך המלך איזגדר השני, שיחסו לכל אזרחיו היה הוגן. בייחוד התייחס בחיבה ליהודים, ואת חכמיהם הוקיר. תחת שלטונו היה מצבם הכלכלי של יהודי בבל טוב למדי, והם נהנו מחופש יחסי. תנאים אלה איפשרו את המנוחה הדרושה לחכמי ישראל לביצוע המפעל הכביר.		בבבל מלך המלך איזגדר השני, שיחסו לכל אזרחיו היה הוגן. בייחוד התייחס בחיבה ליהודים, ואת חכמיהם הוקיר. תחת שלטונו היה מצבם הכלכלי של יהודי בבל טוב למדי, והם נהנו מחופש יחסי. תנאים אלה איפשרו את המנוחה הדרושה לחכמי ישראל לביצוע המפעל הכביר.

	נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" {{הערה\| גטין נט:א}}. היו לו נכסים מרובים ויערות {{הערה\| מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב}}. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.		נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד"{{הערה\|גטין נט:א}}. היו לו נכסים מרובים ויערות{{הערה\|מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב}}. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.

	==פטירתו==		==פטירתו==

חלוקת קונטרסים ב־18:53, 28 ביולי 2020

2020-07-28T18:53:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:53, 28 ביולי 2020
שורה 9:		שורה 9:
	רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.		רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת ה[[תלמוד בבלי]] יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את [[בית הכנסת]] והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

	ידוע שהיה [[עושר\|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{~~הערת שוליים~~\|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.		ידוע שהיה [[עושר\|עשיר]] ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "[[תורה]] וגדולה במקום אחד"{{הערה\|[[גיטין]] נט ע"א.}}, וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. בכח מנוחת דעתו שהיתה לו כתוצאה מגדולתו, ניצל לערוך את ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4601&hilite=ed54c453-9c5c-4010-9788-3c2b44edf64c&st=%D7%A8%D7%91+%D7%90%D7%A1%D7%99&pgnum=447 חלק א'].}}. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.

	==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==		==סידור התלמוד הבבלי ועריכתו==
	מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר {{הערה\| ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.		מפעל חייו היה סידור התלמוד הבבלי ועריכתו. במקום אחד אומר רבינא, תלמידו של רב אשי: במהדורה קמא של רב אשי אמר לנו כך, ובמהדורה בתרא של רב אשי אמר לנו באופן אחר {{הערה\|ב"ב קנז:ב}}. לפי פירוש רב האיי גאון, רב אשי עמד בראש הישיבה ששים שנה, ובכל שנה, בשני חודשי הכלה, היה מסיים שתי מסכתות, באופן שבשלושים שנה סיים את כל הש"ס. וכן עשה בשלושים שנה אחרונות. מהדורה קמא היינו שלושים שנה ראשונות, ומהדורה בתרא הן שלושים שנה אחרונות.

	המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{ציטוט \| תוכן="רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה" ~~\| מרכאות=לא}}~~ {{הערה\| ב"מ פו:א}}.		המסורת שרב אשי הוא עורך התלמוד מסתמכת בעיקר על המימרא {{ציטוט\|תוכן="רבי ור' נתן סוף משנה, רב אשי ורבינא סוף הוראה"{{הערה\|ב"מ פו:א}}.\|מרכאות=לא}}

	רש"י מבאר:		רש"י מבאר: {{ציטוט\|תוכן="סוף כל האמוראין... רב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות, כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה...".\|מרכאות=לא}}

	~~{{ציטוט\| תוכן= "סוף כל האמוראין...~~ רב אשי ורבינא ~~סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות~~, ~~כל אחד ואחד אצל~~ המשנה ~~הראויה והשנויה לה..."~~.~~\| מרכאות=לא}}~~		רב אשי ורבינא לא היו המסדרים הראשונים והיחידים של התלמוד הבבלי, שהרי יש הרבה סוגיות בתלמוד שעל פי תוכנן, לשונן וסגנונן אפשר לראות שהיו מסודרות זמן רב לפני רב אשי. רוב דברי האמוראים הראשונים הגיעו לרב אשי כשהם מסודרים כפי שהם בתלמוד לפנינו, ובעיקר פירוש המשנה, שנשנה והתפרש החל מן האמוראים הראשונים.

	רב אשי ורבינא לא היו המסדרים הראשונים והיחידים של התלמוד הבבלי, שהרי יש הרבה סוגיות בתלמוד שעל פי תוכנן, לשונן וסגנונן אפשר לראות שהיו מסודרות זמן רב לפני רב אשי. רוב דברי האמוראים הראשונים הגיעו לרב אשי כשהם מסודרים כפי שהם בתלמוד לפנינו, ובעיקר פירוש המשנה, שנשנה והתפרש החל מן האמוראים הראשונים.
	רב אשי סידר את החומר של הדור הקודם לו, וערך את החומר הרב, שהגיע אליו מסודר מבתי מדרש שונים, בלשונות שונות ובגרסאות שונות. ברר את אמיתת הגרסאות, ומסר לאומה תלמוד מסודר ומשוכלל.		רב אשי סידר את החומר של הדור הקודם לו, וערך את החומר הרב, שהגיע אליו מסודר מבתי מדרש שונים, בלשונות שונות ובגרסאות שונות. ברר את אמיתת הגרסאות, ומסר לאומה תלמוד מסודר ומשוכלל.

	גורמים שונים עזרו לרב אשי בביצוע המפעל הכביר שנטל על שכמו, שהקיף תקופה של מאות שנים. יש להניח שמפעל זה נעשה על ידי ועד גדול של חכמים, שהתרכז בישיבת סורא, בראשו עמד רב אשי.		גורמים שונים עזרו לרב אשי בביצוע המפעל הכביר שנטל על שכמו, שהקיף תקופה של מאות שנים. יש להניח שמפעל זה נעשה על ידי ועד גדול של חכמים, שהתרכז בישיבת סורא, בראשו עמד רב אשי. דבר זה נתאפשר בראש ובראשונה הודות לתנאים פוליטיים נוחים ומצב כלכלי טוב.
	דבר זה נתאפשר בראש ~~וראשונה~~ הודות לתנאים פוליטיים נוחים ומצב כלכלי טוב.
	בבבל מלך המלך איזגדר השני, שיחסו לכל אזרחיו היה הוגן. בייחוד התייחס בחיבה ליהודים, ואת חכמיהם הוקיר. תחת שלטונו היה מצבם הכלכלי של יהודי בבל טוב למדי, והם נהנו מחופש יחסי. תנאים אלה איפשרו את המנוחה הדרושה לחכמי ישראל לביצוע המפעל הכביר.		בבבל מלך המלך איזגדר השני, שיחסו לכל אזרחיו היה הוגן. בייחוד התייחס בחיבה ליהודים, ואת חכמיהם הוקיר. תחת שלטונו היה מצבם הכלכלי של יהודי בבל טוב למדי, והם נהנו מחופש יחסי. תנאים אלה איפשרו את המנוחה הדרושה לחכמי ישראל לביצוע המפעל הכביר.

	נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" {{הערה\| גטין נט:א}}. היו לו נכסים מרובים ויערות {{הערה\| מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב}}. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.		נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" {{הערה\| גטין נט:א}}. היו לו נכסים מרובים ויערות {{הערה\| מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב}}. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.

	==פטירתו==		==פטירתו==
	לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).		לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).
שורה 33:		שורה 33:
	עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.		עד רבינא ורב אשי היו [[סמיכה לרבנות\|סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים\|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים\|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}.

	כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{~~הערת שוליים~~\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.		כאשר היתה מתעורת לו שאלה בכשרות, הוא היה אוסף עשרה קצבים ושואל את דעתם. הרבי לומד מכך, שכמו רב אשי שהיה גביר, גדול בישראל וחד בדרא, עם כל זה הוא היה שואל את דעתם של קצבים, על אחת כמה וכמה שעל סתם יהודי להזהר בכל הכרעה הנוגעת, ובפרט לרבים{{הערה\|1=[[אגרות קודש]] כרך ט ב'תרסח.}}.

	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}


	[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]		[[קטגוריה:אמוראים\|אשי]]

חסיד ליובאוויטש: /* סידור התלמוד הבבלי ועריכתו */

2020-07-27T19:30:48Z

סידור התלמוד הבבלי ועריכתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:30, 27 ביולי 2020
שורה 28:		שורה 28:

	נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" {{הערה\| גטין נט:א}}. היו לו נכסים מרובים ויערות {{הערה\| מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב}}. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.		נוסף לזה היה רב אשי עשיר מופלג. "מימות רבי עד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" {{הערה\| גטין נט:א}}. היו לו נכסים מרובים ויערות {{הערה\| מו"ק יב:ב, נדרים סב:ב}}. בביתו השתמשו בכלים של זכוכית לבנה, שהיו יקרים מאוד.
			==פטירתו==
	לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).		לפני פטירתו נגלה אליו [[מלאך]] המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך [[מלאך]] המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).