https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99 2026-04-12T03:36:41Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=838296&oldid=prev 2026-03-30T17:08:31Z

<p>בינוויקי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:08, 30 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l112">שורה 112:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 112:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ל&quot;ג בעומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ל&quot;ג בעומר]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:נשמות מאצילות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:נשמות מאצילות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[en:Shimon bar Yochai]]</ins></div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=808701&oldid=prev 2025-11-04T17:05:36Z

<p>הסרת קישור מיותר</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:05, 4 בנובמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב&quot;י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&amp;st=&amp;pgnum=260 אור התורה ויקרא ע&#039; רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד&quot;ה בזהר כו&#039; זימנא חדא תרכ&quot;ז] (תורת שמואל תרכ&quot;ז ע&#039; עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד&quot;ה תניא א&quot;ר יוסי תשל&quot;ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב]. ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב&quot;י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&amp;st=&amp;pgnum=260 אור התורה ויקרא ע&#039; רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד&quot;ה בזהר כו&#039; זימנא חדא תרכ&quot;ז] (תורת שמואל תרכ&quot;ז ע&#039; עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד&quot;ה תניא א&quot;ר יוסי תשל&quot;ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד&quot;ה איתא בזהר תשמ&quot;ב]. ועוד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב"י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב"ה ללא התייחסות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[עולם]]</del>, ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד"ה איתא בזהר תשמ"ב. להבין ענין רשב"י תשמ"ה.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב"י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב"ה ללא התייחסות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעולם</ins>, ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד"ה איתא בזהר תשמ"ב. להבין ענין רשב"י תשמ"ה.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב&quot;י &quot;שבת&quot; - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו &quot;פני האדון ה&#039;&quot;, פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי&quot;ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה&#039; יתברך, ויחד עם זה &quot;אדון&quot;, [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף ו.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב&quot;י &quot;שבת&quot; - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו &quot;פני האדון ה&#039;&quot;, פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי&quot;ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה&#039; יתברך, ויחד עם זה &quot;אדון&quot;, [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד&quot;ה להבין ענין רשב&quot;י תשמ&quot;ה סעיף ו.}}.</div></td></tr> </table>

שולם ס. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=781427&oldid=prev 2025-07-03T12:56:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:56, 3 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l111">שורה 111:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 111:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ל&quot;ג בעומר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ל&quot;ג בעומר]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:נשמות מאצילות]]</ins></div></td></tr> </table>

א.י.ל. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=771446&oldid=prev 2025-05-30T04:03:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:03, 30 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב"י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מפנה|רבי שמעון}}</ins>[[קובץ:קבר רשב"י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי שמעון בר יוחאי&#039;&#039;&#039; (או &#039;&#039;&#039;בן יוֹחַי&#039;&#039;&#039;{{הערה|ברוב המקומות בש&quot;ס בהם מופיע רשב&quot;י נכתב &quot;בן יוחי&quot; ולא &quot;בר יוחאי&quot;.}}; מכונה בקיצור &#039;&#039;&#039;רשב&quot;י&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;רבי שמעון&#039;&#039;&#039;; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם &#039;&#039;&#039;בוצינא קדישא&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה ב[[ספר הזוהר]] (חלק ג [[פרשת האזינו]] דף רצ&quot;ו עמוד ב, [[אידרא זוטא]]), כי שם צוה יי&#039; את הברכה &#039;&#039;&#039;חיים עד העולם&#039;&#039;&#039;, אמר [[רבי אבא]], לא סיים &#039;&#039;&#039;בוצינא קדישא&#039;&#039;&#039; למימר [[חיים]], עד דאשתככו מלוי וכו&#039;, וכן ([[תיקוני הזוהר]] דף קא עמוד א&#039;), בשעתא דמזוני אמר ליה &#039;&#039;&#039;בוצינא קדישא&#039;&#039;&#039; כולי האי וכו&#039; &quot;&#039;&#039;&#039;חיי בני ומזוני/בני חיי ומזוני&#039;&#039;&#039;&quot; לאו ב[[זכות]]יה תליא מלתא דהא [[מזל]]יה גרים ליה וכו&#039;, ובמקומות נוספים}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם &quot;רבי שמעון&quot; סתם. רשב&quot;י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי שמעון בר יוחאי&#039;&#039;&#039; (או &#039;&#039;&#039;בן יוֹחַי&#039;&#039;&#039;{{הערה|ברוב המקומות בש&quot;ס בהם מופיע רשב&quot;י נכתב &quot;בן יוחי&quot; ולא &quot;בר יוחאי&quot;.}}; מכונה בקיצור &#039;&#039;&#039;רשב&quot;י&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;רבי שמעון&#039;&#039;&#039;; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם &#039;&#039;&#039;בוצינא קדישא&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה ב[[ספר הזוהר]] (חלק ג [[פרשת האזינו]] דף רצ&quot;ו עמוד ב, [[אידרא זוטא]]), כי שם צוה יי&#039; את הברכה &#039;&#039;&#039;חיים עד העולם&#039;&#039;&#039;, אמר [[רבי אבא]], לא סיים &#039;&#039;&#039;בוצינא קדישא&#039;&#039;&#039; למימר [[חיים]], עד דאשתככו מלוי וכו&#039;, וכן ([[תיקוני הזוהר]] דף קא עמוד א&#039;), בשעתא דמזוני אמר ליה &#039;&#039;&#039;בוצינא קדישא&#039;&#039;&#039; כולי האי וכו&#039; &quot;&#039;&#039;&#039;חיי בני ומזוני/בני חיי ומזוני&#039;&#039;&#039;&quot; לאו ב[[זכות]]יה תליא מלתא דהא [[מזל]]יה גרים ליה וכו&#039;, ובמקומות נוספים}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם &quot;רבי שמעון&quot; סתם. רשב&quot;י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

שנות חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=771099&oldid=prev 2025-05-29T09:02:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:02, 29 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בן יוחי" ולא "בר יוחאי".}}; מכונה בקיצור '''רשב"י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה| ראה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זוהר </del>(חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</del>(תיקוני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זוהר </del>דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזכותיה </del>תליא מלתא דהא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזליה </del>גרים ליה וכו' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד עשרות מקומות</del>}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בן יוחי" ולא "בר יוחאי".}}; מכונה בקיצור '''רשב"י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה|ראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר הזוהר]] </ins>(חלק ג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>פרשת האזינו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>דף רצ"ו עמוד ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, [[</ins>אידרא זוטא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>), כי שם צוה יי' את הברכה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>חיים עד העולם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>, אמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי אבא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חיים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, עד דאשתככו מלוי וכו', <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>תיקוני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזוהר]] </ins>דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"'''חיי בני ומזוני/בני חיי ומזוני'''" </ins>לאו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[זכות]]יה </ins>תליא מלתא דהא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מזל]]יה </ins>גרים ליה וכו'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובמקומות נוספים</ins>}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td></tr> </table>

שנות חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=771097&oldid=prev 2025-05-29T08:59:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:59, 29 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטים לכבודו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטים לכבודו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים קרוב ל500 פיוטים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, ה[[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]] שחיברו המקובל רבי [[שמעון בן לביא]] בעל ה'כתם פז' על [[ספר הזוהר]]  מטריפולי-לוב שכיהן שם כרב, [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]] בשבח ומעלת הרשב"י על פי הקבלה מאת נר המערבי הרב [[משפחת אבוחצירא|יעקב אבוחצירא]] סבו וזקינו של הרה"ק רבי [[ישראל אבוחצירא]] [[בבא סאלי]] פאר [[יהדות מרוקו]] שמנוחתו כבוד ב[[נתיבות]], והפיוט [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] עטרת פאר [[יהדות ספרד]] המכונה ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק. פיוטים נוספים התחברו על ידי הרב [[יוסף לייב שפירא]] תושב [[תל אביב]]-[[יפו]]{{הערה|ובשנותיו הראשונות היה תושב [[צפת]] ולעת זקנותו העביר את מגוריו ודירתו ל[[תל אביב]]}} לפי סדר א"ב והם הפיוטים; [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]] והפיוט [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], עוד פיוט רגילים הבאים לציונו ביום ל"ג בעומר לשורר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא שהוא רבו המובהק של הרשב"י וכל תורת הרשב"י ממנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים קרוב ל500 פיוטים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, ה[[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]] שחיברו המקובל רבי [[שמעון בן לביא]] בעל ה'כתם פז' על [[ספר הזוהר]]  מטריפולי-לוב שכיהן שם כרב, [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]] בשבח ומעלת הרשב"י על פי הקבלה מאת נר המערבי הרב [[משפחת אבוחצירא|יעקב אבוחצירא]] סבו וזקינו של הרה"ק רבי [[ישראל אבוחצירא]] [[בבא סאלי]] פאר [[יהדות מרוקו]] שמנוחתו כבוד ב[[נתיבות]], והפיוט [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] עטרת פאר [[יהדות ספרד]] המכונה ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק. פיוטים נוספים התחברו על ידי הרב [[יוסף לייב שפירא]] תושב [[תל אביב]]-[[יפו]]{{הערה|ובשנותיו הראשונות היה תושב [[צפת]] ולעת זקנותו העביר את מגוריו ודירתו ל[[תל אביב]]}} לפי סדר א"ב והם הפיוטים; [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]] והפיוט [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], עוד פיוט רגילים הבאים לציונו ביום ל"ג בעומר לשורר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אַשְׁרֵיכֶם '''יִשְׂרַאֵל'''" וכו' </ins>שהוא רבו המובהק של הרשב"י וכל תורת הרשב"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפשט התורה </ins>ממנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td></tr> </table>

שנות חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=771096&oldid=prev 2025-05-29T08:57:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:57, 29 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטים לכבודו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוטים לכבודו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, ה[[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] ה'כתם פז' מטריפולי-לוב, [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פיוט בר יוחאי יסוד עולם</del>|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]] בשבח ומעלת הרשב"י על פי הקבלה מאת נר המערבי הרב [[יעקב אבוחצירא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהעיר תפילאלת שב[[מרוקו]] (ומנוחתו כבוד ב[[דמנהור]] שב[[מצרים]]) </del>סבו וזקינו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב הקדוש המפורסם לתהילה בוצינא דנהורא </del>רבי [[ישראל אבוחצירא]] [[בבא סאלי]] פאר [[יהדות מרוקו]] שמנוחתו כבוד ב[[נתיבות]], והפיוט [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק. פיוטים נוספים התחברו על ידי הרב [[יוסף לייב שפירא]] תושב [[תל אביב]]-[[יפו]]{{הערה|ובשנותיו הראשונות היה תושב [[צפת]] ולעת זקנותו העביר את מגוריו ודירתו ל[[תל אביב]]}} לפי סדר א"ב והם הפיוטים; [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מי לכם פה (פיוט לל</del>"ג בעומר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]] והפיוט [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי</del>|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], עוד פיוט רגילים הבאים לציונו ביום ל"ג בעומר לשורר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא שהוא רבו המובהק של הרשב"י וכל תורת הרשב"י ממנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קרוב ל500 פיוטים</ins>, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, ה[[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]] שחיברו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקובל </ins>רבי [[שמעון בן לביא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל </ins>ה'כתם פז' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על [[ספר הזוהר]]  </ins>מטריפולי-לוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיהן שם כרב</ins>, [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד</ins>|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]] בשבח ומעלת הרשב"י על פי הקבלה מאת נר המערבי הרב [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משפחת אבוחצירא|</ins>יעקב אבוחצירא]] סבו וזקינו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרה"ק </ins>רבי [[ישראל אבוחצירא]] [[בבא סאלי]] פאר [[יהדות מרוקו]] שמנוחתו כבוד ב[[נתיבות]], והפיוט [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עטרת פאר [[יהדות ספרד]] המכונה </ins>ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק. פיוטים נוספים התחברו על ידי הרב [[יוסף לייב שפירא]] תושב [[תל אביב]]-[[יפו]]{{הערה|ובשנותיו הראשונות היה תושב [[צפת]] ולעת זקנותו העביר את מגוריו ודירתו ל[[תל אביב]]}} לפי סדר א"ב והם הפיוטים; [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פיוטי ל</ins>"ג בעומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחב"ד</ins>|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]] והפיוט [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד</ins>|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], עוד פיוט רגילים הבאים לציונו ביום ל"ג בעומר לשורר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא שהוא רבו המובהק של הרשב"י וכל תורת הרשב"י ממנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ראו גם ==</div></td></tr> </table>

שנות חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=770864&oldid=prev 2025-05-28T20:20:41Z

<p>לא נהוג לנקד בערכים ביטול גרסה 770490 של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D" title="מיוחד:תרומות/שנות חיים">שנות חיים</a> (<a href="/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D" title="שיחת משתמש:שנות חיים">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:20, 28 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאִי</del>''' (או '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן </del>יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן יוֹחַי</del>" ולא "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בַּר יוֹחַאִי</del>".}}; מכונה בקיצור '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רַשְׁבִּ</del>"י''' או '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רַבִּי שִׁמְעוֹן</del>'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בּוֹצִינַא קַּדִישַׁא</del>'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמעון בר יוחאי</ins>''' (או '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן </ins>יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן יוחי</ins>" ולא "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בר יוחאי</ins>".}}; מכונה בקיצור '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשב</ins>"י''' או '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמעון</ins>'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בוצינא קדישא</ins>'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=770503&oldid=prev 2025-05-28T01:56:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:56, 28 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאִי''' (או '''בֵּן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בֵּן יוֹחַי" ולא "בַּר יוֹחַאִי".}}; מכונה בקיצור '''רַשְׁבִּ"י''' או '''רַבִּי שִׁמְעוֹן'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בּוֹציִנַא </del>קַּדִישַׁא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאִי''' (או '''בֵּן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בֵּן יוֹחַי" ולא "בַּר יוֹחַאִי".}}; מכונה בקיצור '''רַשְׁבִּ"י''' או '''רַבִּי שִׁמְעוֹן'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בּוֹצִינַא </ins>קַּדִישַׁא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td></tr> </table>

שנות חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&diff=770502&oldid=prev 2025-05-28T01:55:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:55, 28 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:קבר רשב&quot;י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאִי''' (או '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן </del>יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בֵּן יוֹחַי" ולא "בַּר יוֹחַאִי".}}; מכונה בקיצור '''רַשְׁבִּ"י''' או '''רַבִּי שִׁמְעוֹן'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בּוֹציִנַא קַּדִישַׁא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאִי''' (או '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בֵּן </ins>יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בֵּן יוֹחַי" ולא "בַּר יוֹחַאִי".}}; מכונה בקיצור '''רַשְׁבִּ"י''' או '''רַבִּי שִׁמְעוֹן'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בּוֹציִנַא קַּדִישַׁא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל&quot;ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.</div></td></tr> </table>

שנות חיים