רבי יוסי (מחכמי הזוהר) - היסטוריית גרסאות

ב. א. א. ב־17:02, 13 בדצמבר 2023

2023-12-13T17:02:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:02, 13 בדצמבר 2023
שורה 1:		שורה 1:
			{{קשר חב"די}}
	'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה\|משניות]].		'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה\|משניות]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:14:56Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:14, 3 במרץ 2021
שורה 11:		שורה 11:
	מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים		מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים
	ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.		ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]		[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב"

2020-09-06T04:24:52Z

החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:24, 6 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה\|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו		בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה\|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו
	שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא		שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא
	הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום ~~הישוב~~ לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום ~~הישוב~~ וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של ~~הישוב~~ כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל ~~הישוב~~ שאינו ניזון משם ע"כ.		הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום היישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום היישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם ע"כ.

	מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים		מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

2020-08-23T22:37:11Z

החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:37, 24 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:
	הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.		הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.

	מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר ~~בתפלת~~ מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[~~תפלת~~ מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים		מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים
	ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.		ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]		[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]

כתית למאור: החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

2020-07-22T03:24:00Z

החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 22 ביולי 2020
שורה 9:		שורה 9:
	הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.		הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.

	מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו ~~בתפלה~~ זו ביותר להמשיך רחמים		מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים
	ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.		ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]		[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]

חלוקת קונטרסים: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-07-05T21:53:02Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:53, 6 ביולי 2020
שורה 5:		שורה 5:
	==אמרותיו==		==אמרותיו==

	בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה\|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו		בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה\|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו
	שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא		שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא
	הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.		הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום הישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום הישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של הישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל הישוב שאינו ניזון משם ע"כ.

שלום ב־05:43, 31 באוקטובר 2016

2016-10-31T05:43:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:43, 31 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~

	'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה\|משניות]].		'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה\|משניות]].

כתית למאור: /* פתיח */

2016-10-31T05:42:53Z

פתיח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:42, 31 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}

	'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים מדובר ~~בחכם אחד (לא~~ [[רבי יוסי]] מה[[משנה]]).		'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה\|משניות]].

	מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)\|רבי חייא]].		מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)\|רבי חייא]].

שלום ב־05:19, 31 באוקטובר 2016

2016-10-31T05:19:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:19, 31 באוקטובר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים מדובר בחכם אחד (לא [[רבי יוסי]] מה[[משנה]]).		'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים מדובר בחכם אחד (לא [[רבי יוסי]] מה[[משנה]]).

	מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא]].		מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)\|רבי חייא]].

	==אמרותיו==		==אמרותיו==
שורה 13:		שורה 13:
	מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפלה זו ביותר להמשיך רחמים		מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה{{הערה\|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפלת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפלה זו ביותר להמשיך רחמים
	ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.		ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
			{{הערות שוליים\|}}
			[[קטגוריה:חכמי הזוהר\|י]]

שלום: שלום העביר את הדף רבי יוסי (מהזוהר) ל־רבי יוסי (מחכמי הזוהר)

2016-10-31T05:17:57Z

שלום העביר את הדף רבי יוסי (מהזוהר) ל־רבי יוסי (מחכמי הזוהר)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־08:17, 31 באוקטובר 2016
(אין הבדלים)