https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 2026-05-05T12:28:13Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=824003&oldid=prev 2026-02-10T23:10:23Z

<p><span class="autocomment">פיוט לשבת זכור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:10, 11 בפברואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוט לשבת זכור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פיוט לשבת זכור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>חיבר פיוט ל[[שבת זכור]] הנהוג בכל בתי הכנסת של [[יהדות ספרד]] לאומרו לפני קריאת התורה בשבת והוא נקרא פיוט [[מי כמוך ואין כמוך]] שרוב הפיוט בנוי על פסוקי מגילת אסתר, והודפסו בסידורי הספרדים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יהודה </ins>חיבר פיוט ל[[שבת זכור]] הנהוג בכל בתי הכנסת של [[יהדות ספרד]] לאומרו לפני קריאת התורה בשבת והוא נקרא פיוט [[מי כמוך ואין כמוך]] שרוב הפיוט בנוי על פסוקי מגילת אסתר, והודפסו בסידורי הספרדים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> </table>

שיע.ק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=819227&oldid=prev 2026-01-18T11:35:59Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 18 בינואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פיוט לשבת זכור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא חיבר פיוט ל[[שבת זכור]] הנהוג בכל בתי הכנסת של [[יהדות ספרד]] לאומרו לפני קריאת התורה בשבת והוא נקרא פיוט [[מי כמוך ואין כמוך]] שרוב הפיוט בנוי על פסוקי מגילת אסתר, והודפסו בסידורי הספרדים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> </table>

איש מחובד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=815752&oldid=prev 2025-12-24T20:55:58Z

<p>חלק אחד הועבר למקומו הנכון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:55, 24 בדצמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ימי נדודים&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ימי נדודים&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב. בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד&#039;תתק&quot;א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקראת סוף ימיו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], אולם נפטר בדרך ב[[מצרים]] בחודש אב ד&#039;תתק&quot;א.</div></td></tr> </table>

77.137.79.8 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=755517&oldid=prev 2025-04-08T22:00:31Z

<p><span class="autocomment">הכוזרי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:00, 9 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הכוזרי&#039;&#039;&#039; הינו ספר שאותו כתב ר&#039; יהודה הלוי על ענייני אמונה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הכוזרי&#039;&#039;&#039; הינו ספר שאותו כתב ר&#039; יהודה הלוי על ענייני אמונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מלך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[</ins>כוזר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב&quot;ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו&quot;ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו{{הערה|ראו: [https://chabadlibrary.org/books/3000730393 ספר החקירה - דרך אמונה מח, א].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב&quot;ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו&quot;ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו{{הערה|ראו: [https://chabadlibrary.org/books/3000730393 ספר החקירה - דרך אמונה מח, א].}}.</div></td></tr> </table>

יונה זאב סטמבלר https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=740270&oldid=prev 2025-02-14T01:04:46Z

<p><span class="autocomment">הכוזרי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:04, 14 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו{{הערה|ראו: [<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר החקירה - דרך אמונה מח, א </del>https://chabadlibrary.org/books/3000730393].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו{{הערה|ראו: [https://chabadlibrary.org/books/3000730393 <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר החקירה - דרך אמונה מח, א</ins>].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלוח "היום יום" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יט סיון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלוח "היום יום"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|[[היום יום]] </ins>יט סיון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.}} </ins>מוזכר שאדמו"ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו"ר מהר"ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע"פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td></tr> </table>

ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=740251&oldid=prev 2025-02-13T22:12:47Z

<p><span class="autocomment">הכוזרי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:12, 14 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו {{הערה|</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו{{הערה|ראו: [ספר החקירה - דרך אמונה מח, א https://chabadlibrary.org/books/3000730393]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראו: [ספר החקירה - דרך אמונה מח, א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>https://chabadlibrary.org/books/3000730393]}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלוח &quot;היום יום&quot; (יט סיון) מוזכר שאדמו&quot;ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו&quot;ר מהר&quot;ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע&quot;פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלוח &quot;היום יום&quot; (יט סיון) מוזכר שאדמו&quot;ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו&quot;ר מהר&quot;ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע&quot;פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.  </div></td></tr> </table>

ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=740250&oldid=prev 2025-02-13T22:11:35Z

<p><span class="autocomment">הכוזרי</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:11, 14 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו {{הערה|  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]] מצטט [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבות את דברי ספר הכוזרי בדבר האמונה ב[[הקב"ה]]. בין היתר, מעתיק אדמו"ר הצמח צדק מאמרים מספר הכוזרי בקשר לנושא הלשונות (השפות), ומבאר את דבריו {{הערה|</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראו: ספר החקירה - דרך אמונה מח, א. https://chabadlibrary.org/books/3000730393 }}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ראו: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>ספר החקירה - דרך אמונה מח, א. https://chabadlibrary.org/books/3000730393<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלוח &quot;היום יום&quot; (יט סיון) מוזכר שאדמו&quot;ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו&quot;ר מהר&quot;ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע&quot;פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בלוח &quot;היום יום&quot; (יט סיון) מוזכר שאדמו&quot;ר הצמח צדק למד עם בנו אדמו&quot;ר מהר&quot;ש את הכוזרי ועוד ספרי חקירה ע&quot;פ תורת החסידות במשך תקופה מסוימת.  </div></td></tr> </table>

ר.ז. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=735100&oldid=prev 2025-01-27T10:02:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:02, 27 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חיים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תתנ&quot;ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תתנ&quot;ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי&quot;ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי&quot;ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>ואכן מצינו בכמה מקומות בספרו של רבי אברהם אבן עזרא על התורה שמביא מדברי רבי יהודה הלוי בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים שרבי יהודה הלוי היה חמיו של רבי אברהם אבן עזרא, ולא ידידו.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt;</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|</ins>ואכן מצינו בכמה מקומות בספרו של רבי אברהם אבן עזרא על התורה שמביא מדברי רבי יהודה הלוי בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים שרבי יהודה הלוי היה חמיו של רבי אברהם אבן עזרא, ולא ידידו.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרבי]] מתייחס לעניין שמזכיר הכוזרי אודות המנהג [[נענוע בתורה ובתפילה|להתנועע בעת התפילה]] (הדברים נכתבו כהערה למאמר שכתב הרב יעקב עימנואל שוחט): &quot;למה שהובא מהכוזרי בהנוגע לתנועות בעת התפלה ולא מספרים אחרים - ע&quot;פ פשוט דמשם מוכח שהנוהג הי&#039; עד כדי כך טיפוסי לבני ישראל עד שהכוזרי מדבר עליו במיוחד, מה שאין כן בשאר הספרים שאפשר לפרש בהם שיש מי שנוהג כן&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק יט, איגרת ז&#039;שפב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=734802&oldid=prev 2025-01-26T00:39:54Z

<p>בבקשה, בלי ראשי תיבות לא מוכרים לציבור - בערכים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:39, 26 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תתנ&quot;ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תתנ&quot;ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי&quot;ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי&quot;ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום&lt;ref&gt;ואכן מצינו בכמה מקומות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בראב"ע עה"ת </del>שמביא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את ריה"ל </del>בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שריה"ל </del>היה חמיו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראב"ע</del>, ולא ידידו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום&lt;ref&gt;ואכן מצינו בכמה מקומות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספרו של רבי אברהם אבן עזרא על התורה </ins>שמביא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי רבי יהודה הלוי </ins>בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרבי יהודה הלוי </ins>היה חמיו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי אברהם אבן עזרא</ins>, ולא ידידו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

שיע.ק https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=733895&oldid=prev 2025-01-21T21:08:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:08, 22 בינואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תתנ&quot;ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תתנ&quot;ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי&quot;ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי&quot;ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בצעירותו התחבר עם ר' [[משה אבן עזרא]] ויחד איתו נדד ממקום למקום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;ואכן מצינו בכמה מקומות בראב"ע עה"ת שמביא את ריה"ל בכינויי חיבה וכבוד. אמנם יש הטוענים שריה"ל היה חמיו של ראב"ע, ולא ידידו.&lt;/ref&gt;</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי&quot;ף נתוודע ר&#039; יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר&#039; משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

ספרא רבא