רבה בר רב הונא - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־18:29, 23 בנובמבר 2025

2025-11-23T18:29:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 23 בנובמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבה בר רב הונא''' ~~(נפטר ב-[[322]])~~ היה [[אמוראים\|אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי של התקופה. בנו של [[רב הונא]]. יש האומרים ששימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת סורא]] לאחר מות [[רב חסדא]]{{הערה\|על פי [[אגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87. עיין [[דורות הראשונים]] עמ' רי"ז}}.		'''רבה בר רב הונא''' היה [[אמוראים\|אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי של התקופה. בנו של [[רב הונא]]. יש האומרים ששימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת סורא]] לאחר מות [[רב חסדא]]{{הערה\|על פי [[אגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87. עיין [[דורות הראשונים]] עמ' רי"ז}}.

	השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=אמורא&pgnum=332 עמ' 833].}}.		השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=אמורא&pgnum=332 עמ' 833].}}.

מ. רובין: צ'קטי

2025-11-23T18:28:58Z

צ'קטי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:28, 23 בנובמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]]~~, תלמידו של~~ [[רב ~~(אמורא)~~\|רב]].		'''רבה בר רב הונא''' (נפטר ב-[[322]]) היה [[אמוראים\|אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי של התקופה. בנו של [[רב הונא]]. יש האומרים ששימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת סורא]] לאחר מות [[רב חסדא]]{{הערה\|על פי [[אגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87. עיין [[דורות הראשונים]] עמ' רי"ז}}.

	השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=~~%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90~~&pgnum=332 עמ' 833].}}		השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=אמורא&pgnum=332 עמ' 833].}}.

	הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:		הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
שורה 7:		שורה 7:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערה\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערה\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערה\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערה\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערה\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערה\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}

	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=~~%D7%A8%D7%91%D7%99~~+~~%D7%90%D7%91%D7%90~~&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=רבי+אבא&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ב[[שבת]] בעתיד.		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ב[[שבת]] בעתיד.

	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-09-15T04:33:10Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:33, 15 בספטמבר 2020
שורה 14:		שורה 14:
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}


	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:43:11Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:43, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]], תלמידו של [[רב (אמורא)\|רב]].		'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]], תלמידו של [[רב (אמורא)\|רב]].

	השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}		השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}

	הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:		הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{~~הערת שוליים~~\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{~~הערת שוליים~~\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{~~הערת שוליים~~\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערה\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערה\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערה\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}

	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{~~הערת שוליים~~\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

2016-07-26T06:24:45Z

החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:24, 26 ביולי 2016
שורה 11:		שורה 11:
	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ~~בשבת~~ בעתיד.		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל ב[[שבת]] בעתיד.
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

שלום בוט: החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "

2016-06-17T07:49:46Z

החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:49, 17 ביוני 2016
שורה 11:		שורה 11:
	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ~~שאדמו~~"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות ש[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.
	{{אמוראים}}		{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

שיע בוט: שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט

2016-02-02T19:16:44Z

שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של די העכסטע צייט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:16, 2 בפברואר 2016
שורה 9:		שורה 9:
	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו ח.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.

שיע בוט: החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""

2016-02-02T19:12:44Z

החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:12, 2 בפברואר 2016
שורה 9:		שורה 9:
	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו ~~חז"ל~~.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו ח.

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.

די העכסטע צייט ב־15:56, 7 באפריל 2015

2015-04-07T15:56:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:56, 7 באפריל 2015
שורה 12:		שורה 12:

	הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.		הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.
			{{אמוראים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	~~{{אמוראים}}~~
	[[קטגוריה:אמוראים]]		[[קטגוריה:אמוראים]]

שלום בוט: החלפת טקסט – "[[ " ב־" [["

2014-03-24T01:36:53Z

החלפת טקסט – "[[ " ב־" [["

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:36, 24 במרץ 2014
שורה 5:		שורה 5:
	הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:		הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי[[ ריש גלותא]]{{הערת שוליים\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערת שוליים\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}

	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:43, 24 באוגוסט 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]], תלמידו של [[רב (אמורא)\|רב]].		'''רבה בר רב הונא''' היה בנו של [[רב הונא]], תלמידו של [[רב (אמורא)\|רב]].

	השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}		השם "רבה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שלמרות היותו [[אמורא]] הוא מכונה בשם [[רבי]], הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}

	הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:		הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערה\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{~~הערת שוליים~~\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{~~הערת שוליים~~\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{~~הערת שוליים~~\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערה\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערה\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערה\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}

	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{~~הערת שוליים~~\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

	ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.		ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירו חז"ל.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:36, 24 במרץ 2014
שורה 5:		שורה 5:
	הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:		הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים\|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי[[ ריש גלותא]]{{הערת שוליים\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערת שוליים\|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים\|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים\|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.}}

	על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".		על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים\|1=[[מסכת אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".