https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90 2026-04-12T09:19:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=757800&oldid=prev 2025-04-16T10:27:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:27, 16 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא ששורש האמונה שבנפש הוא למעלה משכל הגלוי. דלמרות שבהשקפה ראשונה אמונה פשוטה נראית נחותה מאד לעומת הבנת אלוקות או אפילו לעומת אהבת ה&#039; ויראתו הנה שרשה הוא בהררי קודש שלמעלה מהבנה והשגה. היינו, ביטוי זה הוא הסבר לשאלה מניין מגיעה אמונה ליהודי פשוט שאין לו שום הבנה והשגה בגדלות ה&#039; (ואפילו לנשים וילדים, שעל דרך הרגיל לא לומדים כלל עניינים אלו). תורת החסידות מסבירה שאמונה פשוטה זו נמשכת לכל ישראל מאכילת המצה בפסח. היינו, בשונה ממאכלים אחרים הנמשכים מספירת הבינה (שלכן בכוחם להוסיף &#039;&#039;&#039;בשכל&#039;&#039;&#039; האדם), הנה התבואה (חמשת מיני הדגן) נמשכת מספירת החכמה (הפועלת באדם &#039;&#039;&#039;ביטול&#039;&#039;&#039;) - ויש בה בחינת קטנות וגדלות: מצה היא כשיש בלחם רק &quot;מה שהוא&quot; (בחינת קטנות). ואילו הלחם (קרבן החמץ שמביאים בחג השבועות) נמשך מבחינת החכמה כמו שמאירה באמונה בשלימות ובגילוי (וספירת העומר היא העבודה המביאה מבחינת קטנות לגדלות){{הערה|כפי שמוסבר במאמרי ספירת העומר שבפרשת במדבר, ועוד.}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא ששורש האמונה שבנפש הוא למעלה משכל הגלוי. דלמרות שבהשקפה ראשונה אמונה פשוטה נראית נחותה מאד לעומת הבנת אלוקות או אפילו לעומת אהבת ה&#039; ויראתו הנה שרשה הוא בהררי קודש שלמעלה מהבנה והשגה. היינו, ביטוי זה הוא הסבר לשאלה מניין מגיעה אמונה ליהודי פשוט שאין לו שום הבנה והשגה בגדלות ה&#039; (ואפילו לנשים וילדים, שעל דרך הרגיל לא לומדים כלל עניינים אלו). תורת החסידות מסבירה שאמונה פשוטה זו נמשכת לכל ישראל מאכילת המצה בפסח. היינו, בשונה ממאכלים אחרים הנמשכים מספירת הבינה (שלכן בכוחם להוסיף &#039;&#039;&#039;בשכל&#039;&#039;&#039; האדם), הנה התבואה (חמשת מיני הדגן) נמשכת מספירת החכמה (הפועלת באדם &#039;&#039;&#039;ביטול&#039;&#039;&#039;) - ויש בה בחינת קטנות וגדלות: מצה היא כשיש בלחם רק &quot;מה שהוא&quot; (בחינת קטנות). ואילו הלחם (קרבן החמץ שמביאים בחג השבועות) נמשך מבחינת החכמה כמו שמאירה באמונה בשלימות ובגילוי (וספירת העומר היא העבודה המביאה מבחינת קטנות לגדלות){{הערה|כפי שמוסבר במאמרי ספירת העומר שבפרשת במדבר, ועוד.}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביטוי זה דומה לביטוי [[מוחין דקטנות|קטנות המוחין]], אבל הם שני עניינים שונים: במקומות בחסידות בהם מדובר על [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]] הכוונה למוחין '''דאמא''' והשפעתם על המידות, היינו, הקשר שבין ספירת הבינה לז"א. ואילו בקטנות וגדלות אבא מדובר על מוחין '''דאבא'''{{הערה|פרי עץ חיים שער המצות פרק ב' בתחילתו.}} והשפעתם על ספירת המלכות, היינו, הקשר שבין הספירות חכמה ומלכות{{הערה|סידור עם דא"ח, שער חג המצות ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל בתחילתו, ובכ"מ.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביטוי זה דומה לביטוי [[מוחין דקטנות|קטנות המוחין]], אבל הם שני עניינים שונים: במקומות בחסידות בהם מדובר על [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]] הכוונה למוחין '''דאמא''' והשפעתם על המידות, היינו, הקשר שבין ספירת הבינה לז"א. ואילו בקטנות וגדלות אבא מדובר על מוחין '''דאבא'''{{הערה|פרי עץ חיים שער המצות פרק ב' בתחילתו.}} והשפעתם על ספירת המלכות, היינו, הקשר שבין הספירות חכמה ומלכות{{הערה|סידור עם דא"ח, שער חג המצות ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל בתחילתו, ובכ"מ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- '''וראה מקום שנסמן בהערה קודמת'''</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הביטוי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הביטוי==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=757799&oldid=prev 2025-04-16T10:25:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:25, 16 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא ששורש האמונה שבנפש הוא למעלה משכל הגלוי. דלמרות שבהשקפה ראשונה אמונה פשוטה נראית נחותה מאד לעומת הבנת אלוקות או אפילו לעומת אהבת ה&#039; ויראתו הנה שרשה הוא בהררי קודש שלמעלה מהבנה והשגה. היינו, ביטוי זה הוא הסבר לשאלה מניין מגיעה אמונה ליהודי פשוט שאין לו שום הבנה והשגה בגדלות ה&#039; (ואפילו לנשים וילדים, שעל דרך הרגיל לא לומדים כלל עניינים אלו). תורת החסידות מסבירה שאמונה פשוטה זו נמשכת לכל ישראל מאכילת המצה בפסח. היינו, בשונה ממאכלים אחרים הנמשכים מספירת הבינה (שלכן בכוחם להוסיף &#039;&#039;&#039;בשכל&#039;&#039;&#039; האדם), הנה התבואה (חמשת מיני הדגן) נמשכת מספירת החכמה (הפועלת באדם &#039;&#039;&#039;ביטול&#039;&#039;&#039;) - ויש בה בחינת קטנות וגדלות: מצה היא כשיש בלחם רק &quot;מה שהוא&quot; (בחינת קטנות). ואילו הלחם (קרבן החמץ שמביאים בחג השבועות) נמשך מבחינת החכמה כמו שמאירה באמונה בשלימות ובגילוי (וספירת העומר היא העבודה המביאה מבחינת קטנות לגדלות){{הערה|כפי שמוסבר במאמרי ספירת העומר שבפרשת במדבר, ועוד.}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא ששורש האמונה שבנפש הוא למעלה משכל הגלוי. דלמרות שבהשקפה ראשונה אמונה פשוטה נראית נחותה מאד לעומת הבנת אלוקות או אפילו לעומת אהבת ה&#039; ויראתו הנה שרשה הוא בהררי קודש שלמעלה מהבנה והשגה. היינו, ביטוי זה הוא הסבר לשאלה מניין מגיעה אמונה ליהודי פשוט שאין לו שום הבנה והשגה בגדלות ה&#039; (ואפילו לנשים וילדים, שעל דרך הרגיל לא לומדים כלל עניינים אלו). תורת החסידות מסבירה שאמונה פשוטה זו נמשכת לכל ישראל מאכילת המצה בפסח. היינו, בשונה ממאכלים אחרים הנמשכים מספירת הבינה (שלכן בכוחם להוסיף &#039;&#039;&#039;בשכל&#039;&#039;&#039; האדם), הנה התבואה (חמשת מיני הדגן) נמשכת מספירת החכמה (הפועלת באדם &#039;&#039;&#039;ביטול&#039;&#039;&#039;) - ויש בה בחינת קטנות וגדלות: מצה היא כשיש בלחם רק &quot;מה שהוא&quot; (בחינת קטנות). ואילו הלחם (קרבן החמץ שמביאים בחג השבועות) נמשך מבחינת החכמה כמו שמאירה באמונה בשלימות ובגילוי (וספירת העומר היא העבודה המביאה מבחינת קטנות לגדלות){{הערה|כפי שמוסבר במאמרי ספירת העומר שבפרשת במדבר, ועוד.}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביטוי זה דומה לביטוי [[קטנות המוחין]], אבל הם שני עניינים שונים: במקומות בחסידות בהם מדובר על [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]] הכוונה למוחין '''דאמא''' והשפעתם על המידות, היינו, הקשר שבין ספירת הבינה לז"א. ואילו בקטנות וגדלות אבא מדובר על מוחין '''דאבא'''{{הערה|פרי עץ חיים שער המצות פרק ב' בתחילתו.}} והשפעתם על ספירת המלכות, היינו, הקשר שבין הספירות חכמה ומלכות{{הערה|סידור עם דא"ח, שער חג המצות ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל בתחילתו, ובכ"מ.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביטוי זה דומה לביטוי [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוחין דקטנות|</ins>קטנות המוחין]], אבל הם שני עניינים שונים: במקומות בחסידות בהם מדובר על [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]] הכוונה למוחין '''דאמא''' והשפעתם על המידות, היינו, הקשר שבין ספירת הבינה לז"א. ואילו בקטנות וגדלות אבא מדובר על מוחין '''דאבא'''{{הערה|פרי עץ חיים שער המצות פרק ב' בתחילתו.}} והשפעתם על ספירת המלכות, היינו, הקשר שבין הספירות חכמה ומלכות{{הערה|סידור עם דא"ח, שער חג המצות ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל בתחילתו, ובכ"מ.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הביטוי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הביטוי==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=757798&oldid=prev 2025-04-16T10:24:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:24, 16 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קטנות דאבא''' הוא ביטוי מתורת הסוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|אף שלא נמצא בקבלה מקור מפורש למושג "קטנות אבא", הנה בכמה מקומות בדא"ח נסמן למקומות שונים בספרי הקבלה שם מופיע '''תוכן''' עניין זה, וראה: לקו"ת צו יב, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א עמ' תכט ועמ' תמ (בדם הפע"ח). מאמרי אדה"ז על פרשיות ח"ב עמ' תקנ (בשם הע"ח). שער האמונה לאדהאמצ"צ ח, א (בשם כתבי האריז"ל). יב, א (בשם הפע"ח). תו"ח שמות ח"א (הוצאת תשס"ד) קטו, ג ואילך (בשם ספרי הקבלה). סה"מ תרכ"ז עמ רלז ואילך. תר"ל עמ' קטו ואילך (בשם כתבי האריז"ל), ועוד.}} </del>המופיע בעיקר כהסבר לתוכן הפנימי של [[מצוות אכילת מצה]] ב[[חג הפסח]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קטנות דאבא''' הוא ביטוי מתורת הסוד המופיע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת החסידות </ins>בעיקר כהסבר לתוכן הפנימי של [[מצוות אכילת מצה]] ב[[חג הפסח]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלמרות שהמצה היא מאכל גשמי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיון שמאיר בה ה[[עצמי|עצם]] של בחינת </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבא</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- הבחינה הנעלית ביותר בספירת </del>החכמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כפי שהיא מושרשת בכוחות שלמעלה ממנה </del>- <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש במצה את ההארה הנעלית ביותר, כיון שהבדל של </del>קטנות וגדלות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>רק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבדל בכמות, אך </del>מבחינת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהות והאיכות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במצה שהיא 'קטנות דאבא' יש את הכל</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ששורש האמונה שבנפש הוא למעלה משכל הגלוי. דלמרות שבהשקפה ראשונה אמונה פשוטה נראית נחותה מאד לעומת הבנת אלוקות או אפילו לעומת אהבת ה' ויראתו הנה שרשה הוא בהררי קודש שלמעלה מהבנה והשגה. היינו, ביטוי זה הוא הסבר לשאלה מניין מגיעה אמונה ליהודי פשוט שאין לו שום הבנה והשגה בגדלות ה' (ואפילו לנשים וילדים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל דרך הרגיל לא לומדים כלל עניינים אלו). תורת החסידות מסבירה שאמונה פשוטה זו נמשכת לכל ישראל מאכילת המצה בפסח. היינו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשונה ממאכלים אחרים הנמשכים מספירת הבינה (שלכן בכוחם להוסיף '''בשכל'</ins>'' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האדם), הנה התבואה (חמשת מיני הדגן) נמשכת מספירת </ins>החכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הפועלת באדם '''ביטול''') </ins>- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש בה בחינת </ins>קטנות וגדלות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: מצה היא כשיש בלחם </ins>רק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"מה שהוא" (בחינת קטנות). ואילו הלחם (קרבן החמץ שמביאים בחג השבועות) נמשך מבחינת החכמה כמו שמאירה באמונה בשלימות ובגילוי (וספירת העומר היא העבודה המביאה </ins>מבחינת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטנות לגדלות){{הערה|כפי שמוסבר במאמרי ספירת העומר שבפרשת במדבר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד.}}</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביטוי זה דומה לביטוי [[קטנות המוחין]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שבביטוי </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטנות המוחין</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכוונה להדגיש את החסרון שבמצב זה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטנות דאבא</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמדגיש את הצד ההפוך, שלמרות שכעת זהו מצב של </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטנות</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, יש בו את ה</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצם</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכולל בתוכו את הכל</del>{{הערה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראו גם חסידות מבוארת 'ימי שמחה' חלק </del>ב' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמוד קלח</del>.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביטוי זה דומה לביטוי [[קטנות המוחין]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל הם שני עניינים שונים: במקומות בחסידות בהם מדובר על [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]] הכוונה למוחין '''דאמא</ins>''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' והשפעתם על המידות, היינו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשר שבין ספירת הבינה לז"א. ואילו בקטנות וגדלות אבא מדובר על מוחין </ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאבא</ins>'''{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרי עץ חיים שער המצות פרק </ins>ב' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתחילתו.}} והשפעתם על ספירת המלכות, היינו, הקשר שבין הספירות חכמה ומלכות{{הערה|סידור עם דא"ח, שער חג המצות ד"ה להבין שרשי הדברים הנ"ל בתחילתו, ובכ"מ</ins>.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הביטוי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור הביטוי==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורת החסידות מופיע הביטוי במקומות רבים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעיתים </del>בשם 'כתבי האריז"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולעיתים </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי </del>הקבלה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|ראו לדוגמא ספר המאמרים </del>תר"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאמר ד</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצה זו</del>' "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכתבי </del>האריז"ל"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ושם בעמוד תד: </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי </del>הקבלה".}}. בספרים שלפנינו המקור הקדום ביותר לביטוי זה הוא בשער האמונה{{הערה|פרק ד', בשם הפרי עץ חיים. וראו ספר המאמרים תרכ"ח סוף עמוד קכח.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אף שלא נמצא בקבלה מקור מפורש למושג "קטנות אבא", הנה בכמה מקומות בדא"ח{{הערה|לקו"ת צו יב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א עמ' תכט ועמ' תמ (</ins>בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפע"ח). מאמרי אדה"ז על פרשיות ח"ב עמ</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקנ (בשם הע"ח). שער האמונה לאדהאמצ"צ ח, א (בשם </ins>כתבי האריז"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">). יב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א (בשם הפע"ח). תו"ח שמות ח"א (הוצאת תשס</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד) קטו, ג ואילך (בשם ספרי </ins>הקבלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">). סה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ תרכ"ז עמ רלז ואילך. </ins>תר"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עמ' קטו ואילך (בשם כתבי האריז</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל), ועוד.}} נסמן למקומות שונים בספרי הקבלה שם מופיע '''תוכן'</ins>'' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניין זה, לעיתים באופן כללי בשם </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבי </ins>האריז"ל" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או כללי עוד יותר בשם </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרי </ins>הקבלה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ולעיתים בשם הפרי עץ חיים או בשם הע"ח{{הערה|ראה פירוט בהערה קודמת</ins>.}}. בספרים שלפנינו המקור הקדום ביותר לביטוי זה הוא בשער האמונה{{הערה|פרק ד', בשם הפרי עץ חיים. וראו ספר המאמרים תרכ"ח סוף עמוד קכח.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרחבה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרחבה==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=757780&oldid=prev 2025-04-16T09:06:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:06, 16 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קטנות דאבא''' הוא ביטוי מתורת הסוד המופיע בעיקר כהסבר לתוכן הפנימי של [[מצוות אכילת מצה]] ב[[חג הפסח]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קטנות דאבא''' הוא ביטוי מתורת הסוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|אף שלא נמצא בקבלה מקור מפורש למושג "קטנות אבא", הנה בכמה מקומות בדא"ח נסמן למקומות שונים בספרי הקבלה שם מופיע '''תוכן''' עניין זה, וראה: לקו"ת צו יב, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א עמ' תכט ועמ' תמ (בדם הפע"ח). מאמרי אדה"ז על פרשיות ח"ב עמ' תקנ (בשם הע"ח). שער האמונה לאדהאמצ"צ ח, א (בשם כתבי האריז"ל). יב, א (בשם הפע"ח). תו"ח שמות ח"א (הוצאת תשס"ד) קטו, ג ואילך (בשם ספרי הקבלה). סה"מ תרכ"ז עמ רלז ואילך. תר"ל עמ' קטו ואילך (בשם כתבי האריז"ל), ועוד.}} </ins>המופיע בעיקר כהסבר לתוכן הפנימי של [[מצוות אכילת מצה]] ב[[חג הפסח]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא, שלמרות שהמצה היא מאכל גשמי, כיון שמאיר בה ה[[עצמי|עצם]] של בחינת &#039;אבא&#039; - הבחינה הנעלית ביותר בספירת החכמה, כפי שהיא מושרשת בכוחות שלמעלה ממנה - יש במצה את ההארה הנעלית ביותר, כיון שהבדל של קטנות וגדלות הוא רק הבדל בכמות, אך מבחינת המהות והאיכות, במצה שהיא &#039;קטנות דאבא&#039; יש את הכל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>משמעות הביטוי היא, שלמרות שהמצה היא מאכל גשמי, כיון שמאיר בה ה[[עצמי|עצם]] של בחינת &#039;אבא&#039; - הבחינה הנעלית ביותר בספירת החכמה, כפי שהיא מושרשת בכוחות שלמעלה ממנה - יש במצה את ההארה הנעלית ביותר, כיון שהבדל של קטנות וגדלות הוא רק הבדל בכמות, אך מבחינת המהות והאיכות, במצה שהיא &#039;קטנות דאבא&#039; יש את הכל.</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=755427&oldid=prev 2025-04-08T12:30:18Z

<p><span class="autocomment">הרחבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:30, 8 באפריל 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתוך כלל סוגי המזון, הלחם מורה על [[מוחין]]{{הערה|באמרי בינה (שער קריאת שמע ע&#039; נב) מבואר כי התלמוד נקראת לחם כמאמר רז&quot;ל &quot;דגנך זה תלמוד כו&#039;&quot;, והוא עיקר המזון לנשמות שנקראו אדם, וכמו שכתוב &quot;לכו לחמו בלחמי&quot;, וכמו שכתוב &quot;ותורתך בתוך מעי&quot;, (וכמו שמכריזין בגן עדן &quot;אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעולם הזה בידו&quot;, כי התלמוד הוא מזון לנשמות בגן עדן). ראו ביתר הרחבה בערך [[לחם]].}}., והמצה בפרטיות מורה על כח החכמה כפי שהיא בבחינת [[ביטול]], שהרי יש בה את כל התכונות של הלחם אלא שעושים אותה בצורה כזו שלא תחמיץ ותתפח{{הערה|דיבור המתחיל &#039;ששת ימים תאכל מצות&#039; לקוטי תורה ויקרא דף צו. וראו סידור עם דא&quot;ח שער המצות רפה, א. שער האמונה בתחליתו.}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתוך כלל סוגי המזון, הלחם מורה על [[מוחין]]{{הערה|באמרי בינה (שער קריאת שמע ע&#039; נב) מבואר כי התלמוד נקראת לחם כמאמר רז&quot;ל &quot;דגנך זה תלמוד כו&#039;&quot;, והוא עיקר המזון לנשמות שנקראו אדם, וכמו שכתוב &quot;לכו לחמו בלחמי&quot;, וכמו שכתוב &quot;ותורתך בתוך מעי&quot;, (וכמו שמכריזין בגן עדן &quot;אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעולם הזה בידו&quot;, כי התלמוד הוא מזון לנשמות בגן עדן). ראו ביתר הרחבה בערך [[לחם]].}}., והמצה בפרטיות מורה על כח החכמה כפי שהיא בבחינת [[ביטול]], שהרי יש בה את כל התכונות של הלחם אלא שעושים אותה בצורה כזו שלא תחמיץ ותתפח{{הערה|דיבור המתחיל &#039;ששת ימים תאכל מצות&#039; לקוטי תורה ויקרא דף צו. וראו סידור עם דא&quot;ח שער המצות רפה, א. שער האמונה בתחליתו.}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כח החכמה נאמר "פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה חלק ב' עמוד תתסה. לקוטי תורה נצבים מט, ד. תורת חיים שמות כג, א הערה 951. ספר המאמרים תר"ל עמוד תח (בשם פרי עץ חיים). ספר המאמרים תרכ"ח עמוד יא. ספר המאמרים תרל"א חל' א' עמוד עז. המשך מצה זו תר"מ., כלומר שהפנימיות של ספירת החכמה היא פנימיות ה[[כתר]] העליון, הבחינה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ספר המאמרים תר"ל חלק א' עמוד רעא.}}, וגם בתוך ההבנה וההשגה בהרחבת הביאור, מונח בפנימיות עצם ההשכלה שלמעלה מהשכל, שמונח אצל האדם שכך הוא העניין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על כח החכמה נאמר "פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה חלק ב' עמוד תתסה. לקוטי תורה נצבים מט, ד. תורת חיים שמות כג, א הערה 951. ספר המאמרים תר"ל עמוד תח (בשם פרי עץ חיים). ספר המאמרים תרכ"ח עמוד יא. ספר המאמרים תרל"א חל' א' עמוד עז. המשך מצה זו תר"מ.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>, כלומר שהפנימיות של ספירת החכמה היא פנימיות ה[[כתר]] העליון, הבחינה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ספר המאמרים תר"ל חלק א' עמוד רעא.}}, וגם בתוך ההבנה וההשגה בהרחבת הביאור, מונח בפנימיות עצם ההשכלה שלמעלה מהשכל, שמונח אצל האדם שכך הוא העניין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%90&diff=755426&oldid=prev 2025-04-08T12:30:05Z

<p>הוספת ערך</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;קטנות דאבא&#039;&#039;&#039; הוא ביטוי מתורת הסוד המופיע בעיקר כהסבר לתוכן הפנימי של [[מצוות אכילת מצה]] ב[[חג הפסח]].<br /> <br /> משמעות הביטוי היא, שלמרות שהמצה היא מאכל גשמי, כיון שמאיר בה ה[[עצמי|עצם]] של בחינת &#039;אבא&#039; - הבחינה הנעלית ביותר בספירת החכמה, כפי שהיא מושרשת בכוחות שלמעלה ממנה - יש במצה את ההארה הנעלית ביותר, כיון שהבדל של קטנות וגדלות הוא רק הבדל בכמות, אך מבחינת המהות והאיכות, במצה שהיא &#039;קטנות דאבא&#039; יש את הכל.<br /> <br /> ביטוי זה דומה לביטוי [[קטנות המוחין]], אלא שבביטוי &#039;קטנות המוחין&#039; הכוונה להדגיש את החסרון שבמצב זה, לעומת &#039;קטנות דאבא&#039; שמדגיש את הצד ההפוך, שלמרות שכעת זהו מצב של &#039;קטנות&#039;, יש בו את ה&#039;עצם&#039; שכולל בתוכו את הכל{{הערה|וראו גם חסידות מבוארת &#039;ימי שמחה&#039; חלק ב&#039; עמוד קלח.}}.<br /> <br /> ==מקור הביטוי==<br /> בתורת החסידות מופיע הביטוי במקומות רבים, לעיתים בשם &#039;כתבי האריז&quot;ל&#039;, ולעיתים &quot;על פי הקבלה&quot;{{הערה|ראו לדוגמא ספר המאמרים תר&quot;ל מאמר ד&quot;ה &#039;מצה זו&#039; &quot;בכתבי האריז&quot;ל&quot;, ושם בעמוד תד: &quot;על פי הקבלה&quot;.}}. בספרים שלפנינו המקור הקדום ביותר לביטוי זה הוא בשער האמונה{{הערה|פרק ד&#039;, בשם הפרי עץ חיים. וראו ספר המאמרים תרכ&quot;ח סוף עמוד קכח.}}.<br /> <br /> ==הרחבה==<br /> בתורת החסידות מבואר כי המזון הגשמי שנותן לאדם כח וחיות, אינו אלא ביטוי חיצוני לחיות האלוקית הטמונה בתוכו{{הערה|תורת האריז&quot;ל על הפסוק &quot;כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה&#039; יחיה האדם. לקוטי תורה להאריז&quot;ל פרשת עקב. התבאר בדיבור המתחיל &#039;ששת ימים תאכל מצות&#039; לקוטי תורה ויקרא דף צו.}}.<br /> <br /> בתוך כלל סוגי המזון, הלחם מורה על [[מוחין]]{{הערה|באמרי בינה (שער קריאת שמע ע&#039; נב) מבואר כי התלמוד נקראת לחם כמאמר רז&quot;ל &quot;דגנך זה תלמוד כו&#039;&quot;, והוא עיקר המזון לנשמות שנקראו אדם, וכמו שכתוב &quot;לכו לחמו בלחמי&quot;, וכמו שכתוב &quot;ותורתך בתוך מעי&quot;, (וכמו שמכריזין בגן עדן &quot;אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעולם הזה בידו&quot;, כי התלמוד הוא מזון לנשמות בגן עדן). ראו ביתר הרחבה בערך [[לחם]].}}., והמצה בפרטיות מורה על כח החכמה כפי שהיא בבחינת [[ביטול]], שהרי יש בה את כל התכונות של הלחם אלא שעושים אותה בצורה כזו שלא תחמיץ ותתפח{{הערה|דיבור המתחיל &#039;ששת ימים תאכל מצות&#039; לקוטי תורה ויקרא דף צו. וראו סידור עם דא&quot;ח שער המצות רפה, א. שער האמונה בתחליתו.}}. <br /> <br /> על כח החכמה נאמר &quot;פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם&quot;{{הערה|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן תקס&quot;ה חלק ב&#039; עמוד תתסה. לקוטי תורה נצבים מט, ד. תורת חיים שמות כג, א הערה 951. ספר המאמרים תר&quot;ל עמוד תח (בשם פרי עץ חיים). ספר המאמרים תרכ&quot;ח עמוד יא. ספר המאמרים תרל&quot;א חל&#039; א&#039; עמוד עז. המשך מצה זו תר&quot;מ., כלומר שהפנימיות של ספירת החכמה היא פנימיות ה[[כתר]] העליון, הבחינה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ספר המאמרים תר&quot;ל חלק א&#039; עמוד רעא.}}, וגם בתוך ההבנה וההשגה בהרחבת הביאור, מונח בפנימיות עצם ההשכלה שלמעלה מהשכל, שמונח אצל האדם שכך הוא העניין.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]]<br /> *[[מצה]]<br /> *[[מוחין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוחין]]</div>

להתראות