קוצו של יוד - היסטוריית גרסאות

95.86.97.1: /* הכתר */

2023-12-21T18:23:01Z

הכתר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:23, 21 בדצמבר 2023
שורה 7:		שורה 7:
	לפי פירוש זה הסיבה שהכתר אינו נרמז בשום אחת מהאותיות רק בקוצו של יוד היא מכיון שספירת הכתר היא למעלה מגילוי בעולמות, כמו שהכתר הוא על ראש האדם ואינו חלק ממנו.		לפי פירוש זה הסיבה שהכתר אינו נרמז בשום אחת מהאותיות רק בקוצו של יוד היא מכיון שספירת הכתר היא למעלה מגילוי בעולמות, כמו שהכתר הוא על ראש האדם ואינו חלק ממנו.

	הרבי מבאר בשם אביו ה[[קבלה\|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)\|לוי יצחק]] כי גם הקוץ שעל היוד ~~אינו~~ רק רמז לכתר, ואינו משמש כ[[כלי]] לספירת הכתר, בדומה לשאר הספירות.		הרבי מבאר בשם אביו ה[[קבלה\|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)\|לוי יצחק]] כי גם הקוץ שעל היוד הינו רק רמז לכתר, ואינו משמש כ[[כלי]] לספירת הכתר, בדומה לשאר הספירות.

	==קדמות השכל==		==קדמות השכל==

חלוקת קונטרסים: /* קדמות השכל */

2020-10-25T04:02:53Z

קדמות השכל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:02, 25 באוקטובר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.		לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.

	הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: "האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]]".		הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|[http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: "האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]]".

	המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ, למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].		המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ, למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:27:28Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:27, 21 באוקטובר 2020
שורה 17:		שורה 17:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

2020-09-08T20:17:38Z

החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 8 בספטמבר 2020
שורה 14:		שורה 14:
	הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: "האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]]".		הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: "האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]]".

	המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].		המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ, למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:חסידות]]		[[קטגוריה:חסידות]]

אחדות לקבלת פני משיח: /* קדמות השכל */

2020-08-18T20:40:29Z

קדמות השכל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:40, 18 באוגוסט 2020
שורה 12:		שורה 12:
	לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.		לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.

	הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].		הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: "האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]]".

	המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].		המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].

אחדות לקבלת פני משיח: /* קדמות השכל */

2020-08-18T20:39:43Z

קדמות השכל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:39, 18 באוגוסט 2020
שורה 10:		שורה 10:

	==קדמות השכל==		==קדמות השכל==
	לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד ~~היא~~ מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.		לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.

	הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].		הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].

	המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].~~{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}~~		המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:חסידות]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

2017-01-29T09:23:05Z

Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:23, 29 בינואר 2017
שורה 17:		שורה 17:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:~~ערכים בחסידות~~]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים בתורת החסידות לקטגוריה:ערכים בחסידות

2017-01-25T15:33:22Z

Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים בתורת החסידות לקטגוריה:ערכים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:33, 25 בינואר 2017
שורה 17:		שורה 17:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
			[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – " מ"מ " ב־" מכל מקום "

2016-09-28T05:23:47Z

החלפת טקסט – " מ"מ " ב־" מכל מקום "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:23, 28 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].		הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].

	המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, ~~מ"מ~~ אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}		המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מכל מקום אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "ספירת החכמה " ב־"ספירת החכמה "

2016-09-22T22:38:57Z

החלפת טקסט – "ספירת החכמה " ב־"ספירת החכמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:38, 23 בספטמבר 2016
שורה 12:		שורה 12:
	לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד היא מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.		לפעמים משמשת הקוץ שעל היוד כרמז לשורש השכל, המוזכר פעמים רבות בספרי החסידות בתואר "קדמות השכל". לפי ביאור זה הקוץ של היוד היא מורה על צמצום כח ה[[מחשבה]] השכלי אשר דווקא על ידי פעולה זו האדם מרכז את מחשבתו והדבר מסייע לו להבין דברים עמוקים.

	הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת ספירת החכמה שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].		הדבר מוזכר בדברי [[המגיד ממעזריטש]] בדבריו: האדם מהרהר במחשבותיו תמיד, ומחשבתו מתפזרת בכל מיני מקומות, כי בכל דבר שהאדם רואה אותו הוא מהרהר בו, ואף בשעה שאינו רואה שום דבר, הוא מהרהר במה שכבר ראה, או מחשב באיזה דבר אחר. ואם רוצה האדם לחשוב בדבר אחד ההכרחי לו, צריך הוא לצמצם מחשבתו בצמצום גדול שלא יחשוב [[מחשבה]] אחרת מלבד ה[[מחשבה]] הנצרכת לו, שאם לא כן תבולבל מחשבתו ולא יגמור את ה[[מחשבה]] ההכרחית לו. וענין זה שהוא מצמצם את שכלו נרמז בקוץ של י' העליון שהוא המצמצם את הי' שהיא מרמזת על ה[[מחשבה]] שלא תפנה לכאן ולכאן, ואז תיכף כאשר בא השכל ההוא מיד נתגלה לו קצת ההבנה בדבר שנתקשה בו בדרך כללות, ואז יש לו [[תענוג]] גדול ושמחה גדולה מאוד. מכיון שנתגלה לו עולם השכל הנקראת [[ספירת החכמה]] שהוא עולם נעלה מאוד (למרות שעדיין לא השיג לגמרי את ההבנה לאשורה, אשר ענין זה הוא [[ספירת הבינה]].

	המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מ"מ אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}		המגיד ממשיל את הדבר בהמשך דבריו, לאדם שיושב בחדר חשוך מאוד, והאדם יודע שיש בחדר הזה הרבה חפצים הצריכין לו, רק שאינו יכול להשיגם וליקח אותם שאינו יודע מקום הנחתם, והוא מצטער תמיד על כך שאינו יכול ללקטם וללוקחם. וכאשר מביא אחד אור בחדר החשוך הזה, יש לאדם ההוא שמחה ותענוג גדול לאין קץ,למרות שאינו נהנה באותו רגע ההוא מהחפצים המבוקשים לו, מ"מ אין שיעור לתענוג ההוא שיש לו, מפני שיודע שיוכל אחר כך למלאות תאוותו ומבוקשתו. כן הוא בהנמשל הנזכר, כי מתחילה, כאשר מאירה בשכלו של האדם ההברקה שמשם יבין לאחר מכן את הסברא, אזי מתחיל הענין להיות מובן בשכלו, ואחר כך האדם מחשב בפרטיות לסדר הדברים וליישבן כל אחד ואחד על מקומו. והיא בחינתה של [[ספירת הבינה]].{{הערה\|1- [http://www.chabadlibrary.org/books/ אור תורה פרשת כי תבוא עמוד קעט-ב].}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]