https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%22%D7%91_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9Fק"ב ניצוצין - היסטוריית גרסאות2026-04-15T00:39:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%22%D7%91_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9F&diff=818363&oldid=prevמ. רובין ב־19:30, 11 בינואר 20262026-01-11T19:30:26Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:30, 11 בינואר 2026</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרי עץ חיים מבואר{{הערה|שער חג המצות פרק ז'.}}, שניצוצות אלו הם בחינת הדינים היוצאים לחיצונים, וזהו הרמז בדברי המשנה במסכת שבת{{הערה|סה, ב.}} "קיטע יוצא ב'''קב''' שלו".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרי עץ חיים מבואר{{הערה|שער חג המצות פרק ז'.}}, שניצוצות אלו הם בחינת הדינים היוצאים לחיצונים, וזהו הרמז בדברי המשנה במסכת שבת{{הערה|סה, ב.}} "קיטע יוצא ב'''קב''' שלו".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מובא בנוגע לענין זה, שהמילוי של האותיות, הוא המכוון העיקרי שבהם, והמשכה של ק"ב ניצוצות אלו נמשך דווקא לבחינת המלכות (שהיא כנגד השם הרביעי, [[שם ב"נ]]) שמקבלת את המילוי של השמות שמעליה, וזהו 'קב טהור' ועל בחינת קב זה נאמר "רוצה אשה בקב ... מט' ופרישות"{{הערה|עץ חיים שער יט פרק ג. אור התורה פרשת שלח סוף עמוד תקיב ואילך.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתורת החסידות מובא בנוגע לענין זה, שהמילוי של האותיות, הוא המכוון העיקרי שבהם, והמשכה של ק"ב ניצוצות אלו נמשך דווקא לבחינת המלכות (שהיא כנגד השם הרביעי, [[שם ב"נ]]) שמקבלת את המילוי של השמות שמעליה, וזהו 'קב טהור' ועל בחינת קב זה נאמר "רוצה אשה בקב ... מט' ופרישות"{{הערה|עץ חיים שער יט פרק ג. אור התורה פרשת שלח סוף עמוד תקיב ואילך.}}.</div></td></tr>
</table>מ. רוביןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%22%D7%91_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9F&diff=719498&oldid=prevלהתראות: הוספת ערך2024-11-04T08:10:47Z<p>הוספת ערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''ק"ב ניצוצין דתוהו''' הוא מושג מתורת ה[[קבלה]] המוזכר במקומות מועטים בתורת החסידות, העוסק בניצוצות של [[עולם התהו]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] ואינם מתבררים בדרך הרגיל על ידי עבודת השם הרגילה, אלא העלאתם היא על ידי הצדיקים דווקא.<br />
<br />
==עניינם ומספרם==<br />
בתורת הקבלה מבוארים שני ענינים בק"ב ניצוצות אלו, אחד באופן של מילוי, ואחד באופן של אחוריים.<br />
<br />
===ק"ב דמילוי===<br />
כאשר מחשבים '''רק את המילוי''' של אותיות שם הוי' של שמות [[שם ע"ב]], [[שם ס"ג]] ו[[שם מ"ה]], מגיעים למספר ק"ב:<br />
*שם ע"ב - (י)וד (ה)י (ו)יו (ה)י = וד-י-יו-י = 46<br />
*שם ס"ג - (י)וד (ה)י (ו)או (ה)י = וד-י-או-י = 37<br />
*שם מ"ה - (י)וד (ה)א (ו)או (ה)א = וד-א-או-א = 19<br />
<br />
בפרי עץ חיים מבואר{{הערה|שער חג המצות פרק ז'.}}, שניצוצות אלו הם בחינת הדינים היוצאים לחיצונים, וזהו הרמז בדברי המשנה במסכת שבת{{הערה|סה, ב.}} "קיטע יוצא ב'''קב''' שלו".<br />
<br />
<br />
בתורת החסידות מובא בנוגע לענין זה, שהמילוי של האותיות, הוא המכוון העיקרי שבהם, והמשכה של ק"ב ניצוצות אלו נמשך דווקא לבחינת המלכות (שהיא כנגד השם הרביעי, [[שם ב"נ]]) שמקבלת את המילוי של השמות שמעליה, וזהו 'קב טהור' ועל בחינת קב זה נאמר "רוצה אשה בקב ... מט' ופרישות"{{הערה|עץ חיים שער יט פרק ג. אור התורה פרשת שלח סוף עמוד תקיב ואילך.}}.<br />
<br />
===ק"ב דאחוריים===<br />
הקליפות נאחזות ומקבלות חיות מהקדושה בבחינת אחוריים. ואחד האופנים בחישוב האותיות ב[[נוטריקון]] על פי תורה, הוא מילוי דאחוריים, כלומר שלוקחים בכל מילה את האות הראשונה שהיא בבחינת ה'ראש' וה'פנים', ומחשבים אחריה שוב את האות עם זאת שאחריה, ואחרי זה את שניהם עם האותיות שאחריהם, עד סוף המילה.<br />
<br />
כך לדוגמא, ב[[שם ע"ב]] שהוא יו"ד - ה"י - וי"ו - ה"י:<br />
*יו"ד (3)<br />
*יו"ד - ה"י (5)<br />
*יו"ד - ה"י - וי"ו (8)<br />
*יו"ד - ה"י - וי"ו - ה"י (10)<br />
*3+5+8+10=26<br />
<br />
כשסופרים את כל האותיות יחד (מספר האותיות, לא הגימטריא שלהם), שם ע"ב כולל 26 אותיות בבחינת אחוריים.<br />
<br />
בדומה לכך בשם ס"ג:<br />
*יו"ד (3)<br />
*יו"ד - ה"י (5)<br />
*יו"ד - ה"י - וא"ו (8)<br />
*יו"ד - ה"י - וא"ו - ה"י (10)<br />
*3+5+8+10=26<br />
<br />
בדומה לכך בשם מ"ה:<br />
*יו"ד (3)<br />
*יו"ד - ה"א (5)<br />
*יו"ד - ה"א - וא"ו (8)<br />
*יו"ד - ה"א - וא"ו - ה"א (10)<br />
*3+5+8+10=26<br />
<br />
ואילו שם ב"נ הוא 25 אותיות בלבד:<br />
*יו"ד (3)<br />
*יו"ד - ה"ה (5)<br />
*יו"ד - ה"ה - ו"ו (7)<br />
*יו"ד - ה"ה - ו"ו - ה"ה (9)<br />
*3+5+7+9=24<br />
<br />
'''בסך הכל: 26+26+26+24=102''', כמספר ק"ב.<br />
<br />
ניצוצות אלו, שנפלו ב[[שבירת הכלים]] מעולם התוהו, הם בחינת "'''קב''' חרובין", מלשון חורבן, של המלכים מעולם התוהו ("לפני מלוך מלך לבני ישראל"), שנפלו למטה{{הערה|עץ חיים שער יט פרק ג. עץ חיים שער אנ"ך. מאמר הפסיעות לר' חיים ויטאל (נדפס בסוף הספר חסד לאברהם).}}.<br />
<br />
התוכן של ק"ב ניצוצות אלו רמוז גם בפעולת גוף האדם 'מבשרי אחזה אלוקה' בהוצאת הפסולת שנקרא בלשון הקודש בשם '[[צואה]]' ב[[גימטריא]] ק"ב, הרומז לק"ב ניצוצין דתהו שאינם יכולים להיתקן, ונדחים לחוץ ל'בית הכסא' שהוא בגימטריא של המלך הראשון ממלכי אדום, 'בלע בן בעור (מהעיר) דנהבה', שבהיותו הראשון - כולל את כל המלכים דתהו{{הערה|ובפרטיות, שמו הפרטי בלע, הוא גם בגימטריא 'צואה'.}}, וכן מקום הפסולת שהוא 'בית הכסא' הוא הלעומת זה של 'בית א-להים'{{הערה|שם=לקולויצ|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=7 לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י'].}}.<br />
<br />
התוכן של ירידת השפע בבחינת אחור, רמוז גם בתוכן המילולי של 'קב', שהוא דפוס רגל שחוקק ומניח ראש השוק בתוכו ובאמצעותו יכול להימשך ולהגביה, ואף שהקב עצמו הוא דומם ואינו מעצמיות גוף האדם ואין בו חיות - באמצעות הוא נמשך ומתגלה. בדומה לכך גם ברוחניות, כדי שהשפע ירד לחיצוניות העולם בחינם, בלא קיום תורה ומצוות, הוא באמצעות הקב, וזהו הרמז בביאור הפנימי בדברי המשנה "קיטע יוצא בקב שלו"{{הערה|אור התורה ענינים עמוד כז. אור התורה נ"ך עמוד שפו. ילקוט לוי יצחק על התורה חלק א' סימן יב. רלט.}}.<br />
<br />
==תיקון ק"ב ניצוצות==<br />
אף שבכללות בעבודת ה' הרגילה לא מתקנים ניצוצות אלו, זוהי עבודת הצדיק המתקן אותם, והדבר רמוז ב[[גימטריא]] של התיבת 'צדיק' (204), שעולה פעמיים ק"ב הניצוצות, ק"ב ניצוצות שבבחינת פנים וק"ב הניצוצות שבבחינת אחור.<br />
<br />
כפי שהירידה רמוזה בשמו של המלך הראשון, 'בלע בן בעור', כך גם התיקון רמוז בשמו של המלך האחרון משמונת המלכים, המלך 'הדר' שמורה על שלימות התיקון, והוא בגימטריא 'הצדיק'{{הערה|תורת לוי יצחק, חידושים וביאורים בש"ס עמוד שכא.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שבירת הכלים]]<br />
*[[רפ"ח ניצוצין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:צמצום]]</div>להתראות