ציפייה לגאולה - היסטוריית גרסאות

להתראות: /* ספרים וקבצים */

2026-04-07T10:14:50Z

ספרים וקבצים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:14, 7 באפריל 2026
שורה 66:		שורה 66:
	*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)\|שלום דובער וולף]] - [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwb0VUOWo0T21EVVk מחכה לביאתו], פרק מתוך הספר [[ענינו של משיח]], בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]		*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)\|שלום דובער וולף]] - [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwb0VUOWo0T21EVVk מחכה לביאתו], פרק מתוך הספר [[ענינו של משיח]], בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
	*נועם בס, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/04/02-04-2026-22-11-13-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90.pdf אחכה לו בכל יום שיבוא]''', במוסף 'התמים' גליון ס"א, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב חג הפסח ה'תשפ"ו, עמוד 18		*נועם בס, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/04/02-04-2026-22-11-13-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90.pdf אחכה לו בכל יום שיבוא]''', במוסף 'התמים' גליון ס"א, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב חג הפסח ה'תשפ"ו, עמוד 18
			*'''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view שרי חד ואסיר חד]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות"ל המרכזית 770 י"א ניסן ה'תשפ"ו עמוד 159

	===מולטימדיה===		===מולטימדיה===

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2026-04-05T06:02:50Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:02, 5 באפריל 2026
שורה 65:		שורה 65:
	*הרב נחום שטרוקס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15022&hilite=4123c34b-4aa6-4b0b-8c82-257507f3d38b&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=78 מחכה לביאתו] - הערות וביאורים (תשנ"ח (ב))		*הרב נחום שטרוקס - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15022&hilite=4123c34b-4aa6-4b0b-8c82-257507f3d38b&st=%u05de%u05d7%u05db%u05d4+%u05dc%u05d1%u05d9%u05d0%u05ea%u05d5&pgnum=78 מחכה לביאתו] - הערות וביאורים (תשנ"ח (ב))
	*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)\|שלום דובער וולף]] - [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwb0VUOWo0T21EVVk מחכה לביאתו], פרק מתוך הספר [[ענינו של משיח]], בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]		*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)\|שלום דובער וולף]] - [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwb0VUOWo0T21EVVk מחכה לביאתו], פרק מתוך הספר [[ענינו של משיח]], בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
			*נועם בס, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/04/02-04-2026-22-11-13-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A1%D7%90.pdf אחכה לו בכל יום שיבוא]''', במוסף 'התמים' גליון ס"א, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב חג הפסח ה'תשפ"ו, עמוד 18

	===מולטימדיה===		===מולטימדיה===

מ. רובין: בינוויקי

2026-03-31T11:55:23Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:55, 31 במרץ 2026
שורה 76:		שורה 76:

	{{תבנית:גאולה ומשיח}}		{{תבנית:גאולה ומשיח}}
			[[en:The Anticipation for Geulah]]

שיע בוט: החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה"

2024-12-11T18:59:26Z

החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:59, 11 בדצמבר 2024
שורה 12:		שורה 12:

	בתפיסה זו של הרמב"ם ישנו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.		בתפיסה זו של הרמב"ם ישנו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.
	יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה\|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמִשֶׁלׁא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה\|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה\|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה\|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה ביטחון בה' שמשיח יבוא ברגע זה.{{הערה\|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה\|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ~~ראה לדוגמא~~: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה\|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה\|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.		יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה\|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמִשֶׁלׁא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה\|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה\|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה\|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה ביטחון בה' שמשיח יבוא ברגע זה.{{הערה\|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה\|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראו לדוגמה: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה\|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה\|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.

	==אופייה ושרשה==		==אופייה ושרשה==

212.76.101.196 ב־14:52, 28 בפברואר 2023

2023-02-28T14:52:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:52, 28 בפברואר 2023
שורה 7:		שורה 7:
	חשיבות הציפייה לגאולה גדולה כל כך עד כי חז"ל קיללו את מחשבי הקץ המחלישים את לב העם מלצפות ולהאמין בגאולה:		חשיבות הציפייה לגאולה גדולה כל כך עד כי חז"ל קיללו את מחשבי הקץ המחלישים את לב העם מלצפות ולהאמין בגאולה:
	{{ציטוט\|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.\|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}		{{ציטוט\|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.\|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}
	===~~הצפייה~~ כחלק מעיקרי הדת===		===הציפייה כחלק מעיקרי הדת===
	הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בציפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אדם שאינו מצפה לביאתו של המשיח ככופר בעצם מציאותו. ובלשונו:		הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בציפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אדם שאינו מצפה לביאתו של המשיח ככופר בעצם מציאותו. ובלשונו:
	{{ציטוט\|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.\|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}		{{ציטוט\|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.\|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}

	בתפיסה זו של הרמב"ם ישנו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.		בתפיסה זו של הרמב"ם ישנו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.
	יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה\|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי ~~שמשלא~~ נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה\|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה\|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה\|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה ~~בטחון~~ בה' ~~שיבוא~~ ברגע זה.{{הערה\|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה\|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה\|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה\|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.		יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה\|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמִשֶׁלׁא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה\|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה\|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה\|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה ביטחון בה' שמשיח יבוא ברגע זה.{{הערה\|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה\|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה\|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה\|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.

	==אופייה ושרשה==		==אופייה ושרשה==

212.76.101.196 ב־14:50, 28 בפברואר 2023

2023-02-28T14:50:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:50, 28 בפברואר 2023
שורה 11:		שורה 11:
	{{ציטוט\|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.\|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}		{{ציטוט\|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.\|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}

	בתפיסה זו של הרמב"ם ~~ישינו~~ חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.		בתפיסה זו של הרמב"ם ישנו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.
	יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה\|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה\|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה\|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה\|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה\|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה\|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה\|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה\|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.		יש המבארים שיטתו שאין כוונתו לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה ואמונה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה\|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בין בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה\|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו של הרמב"ם לשיטה זו בדברי הגמרא{{הערה\|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה\|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה לשיטת הרמב"ם תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה\|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש המפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה\|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - וכהסבר למקורו של הרמב"ם מבארים כי הציפייה היא "מבחן" לאמיתותה של האמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה\|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא [[אייר]] [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש מי שפרש שחובת הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה\|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.

להתראות ב־04:34, 10 באוגוסט 2022

2022-08-10T04:34:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:34, 10 באוגוסט 2022
שורה 53:		שורה 53:
	* [[חיים יעקב לעבאוויטש]] - ספר 'צפית לישועה' - ליקוט פרטי המצווה לצפות למשיח (תשנ"ב).		* [[חיים יעקב לעבאוויטש]] - ספר 'צפית לישועה' - ליקוט פרטי המצווה לצפות למשיח (תשנ"ב).
	* [[חיים ששון]] - ספר 'עד מתי'.		* [[חיים ששון]] - ספר 'עד מתי'.
			*'''הרבי ענה: פתאום הוא יבוא!''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1970 עמוד 34

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

אחדות לקבלת פני משיח: /* אופייה ושרשה */

2022-07-04T08:19:47Z

אופייה ושרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:19, 4 ביולי 2022
שורה 21:		שורה 21:
	כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה\|שם=הו"ר מ"ד\|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}.		כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה\|שם=הו"ר מ"ד\|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}.

	הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[~~המגיד ממזריטש~~]]{{~~מקור~~}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב{{הערה\|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).		הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה\|בהקדמתו לספרו [[נר מצוה ותורה אור\|שער היחוד והאמונה - נר מצוה ותורה אור]].}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב{{הערה\|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).

	לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה\|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה\|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}		לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה\|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה\|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{קישור חבד וידפו" ב־"{{קישור חבד וידפו ישן"

2021-11-22T17:44:04Z

החלפת טקסט – "{{קישור חבד וידפו" ב־"{{קישור חבד וידפו ישן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:44, 22 בנובמבר 2021
שורה 68:		שורה 68:
	*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900566 '''שיחה של הרבי''' - לתבוע מבורא עולם את הגאולה] - באתר חב"ד אורג.		*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900566 '''שיחה של הרבי''' - לתבוע מבורא עולם את הגאולה] - באתר חב"ד אורג.
	[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]		[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
	*{{קישור חבד וידפו\|3983\|שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה}}		*{{קישור חבד וידפו ישן\|3983\|שיחה של הרבי - אין הסבר לגלות רק לתבוע הגאולה}}
	*{{קישור חבד וידפו\|3782\|שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה "מהרה יגלה"}}		*{{קישור חבד וידפו ישן\|3782\|שיחה של הרבי - הזכרת המשיח דורשת תפילה "מהרה יגלה"}}
	*{{קישור חבד וידפו\|2982\|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}}		*{{קישור חבד וידפו ישן\|2982\|שיחה של הרבי - הגלות מתחילה כשמפסיקים לחפש}}
	*{{קישור חבד וידפו\|4161\|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}}		*{{קישור חבד וידפו ישן\|4161\|שיחה של הרבי - הגעגועים למלך המשיח מקרבים הגאולה}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{תבנית:גאולה ומשיח}}		{{תבנית:גאולה ומשיח}}

חלוקת קונטרסים ב־17:42, 6 במרץ 2021

2021-03-06T17:42:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 6 במרץ 2021
שורה 8:		שורה 8:
	{{ציטוט\|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.\|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}		{{ציטוט\|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.\|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}}
	===הצפייה כחלק מעיקרי הדת===		===הצפייה כחלק מעיקרי הדת===
	הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בציפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אדם שאינו מצפה לביאתו של המשיח ככופר בעצם מציאותו. ובלשונו: {{ציטוט\|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.\|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}		הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בציפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אדם שאינו מצפה לביאתו של המשיח ככופר בעצם מציאותו. ובלשונו:
			{{ציטוט\|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.\|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}

	בתפיסה זו של הרמב"ם ישינו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.		בתפיסה זו של הרמב"ם ישינו חידוש משמעותי היות ועיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעוד ציפייה וכמיהה הם רגשות וייחולים לבביים.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:19, 4 ביולי 2022
שורה 21:		שורה 21:
	כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה\|שם=הו"ר מ"ד\|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}.		כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות ש[[הקב"ה]] הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה\|שם=הו"ר מ"ד\|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}.

	הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[~~המגיד ממזריטש~~]]{{~~מקור~~}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב{{הערה\|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).		הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה ש[[הקב"ה]] נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה\|בהקדמתו לספרו [[נר מצוה ותורה אור\|שער היחוד והאמונה - נר מצוה ותורה אור]].}} שגלות ה[[שכינה]] היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב{{הערה\|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).

	לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה\|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה\|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}		לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה\|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה\|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}