פרשת קדושים - היסטוריית גרסאות

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של 147.235.208.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע בוט

2025-07-06T16:10:54Z

שוחזר מעריכה של 147.235.208.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע בוט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:10, 6 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~חשיבות~~}}		{{קשר חב"די}}
	'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת.		'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת.

147.235.208.91 ב־12:15, 4 ביולי 2025

2025-07-04T12:15:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:15, 4 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~קשר חב"די~~}}		{{חשיבות}}
	'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת.		'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת.

שיע בוט: החלפת טקסט – "{{שמע}}" ב־"{{צליל}}"

2025-02-01T16:58:31Z

החלפת טקסט – "{{שמע}}" ב־"{{צליל}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:58, 1 בפברואר 2025
שורה 25:		שורה 25:
	*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=276&article=2735 טקסט פרשת קדושים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}		*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=276&article=2735 טקסט פרשת קדושים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
	*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=288&article=2744 פרשת קדושים בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}		*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=288&article=2744 פרשת קדושים בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
	*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1534 קריאת התורה של פרשת קדושים עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{~~שמע~~}} {{אינפו}}		*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1534 קריאת התורה של פרשת קדושים עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{צליל}} {{אינפו}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

אליהו ב.: /* קישורים חיצונים */

2023-01-25T19:03:42Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 25 בינואר 2023
שורה 20:		שורה 20:
	*'''שביעי''' - בסיום הפרשה אנו קוראים על ההתנייה בין היאחזות העם היהודי ב[[ארץ ישראל]] ונתינתה להם, לבין השמירה על המצוות שנתן לבני ישראל, וההקפדה על ההבדלה וההפרדה שהציב בין עם ישראל לבין שאר האומות על ידי המצוות. על ידי ביצוע המצוות אנו מתחברים אל ה' ונהיים קדושים.		*'''שביעי''' - בסיום הפרשה אנו קוראים על ההתנייה בין היאחזות העם היהודי ב[[ארץ ישראל]] ונתינתה להם, לבין השמירה על המצוות שנתן לבני ישראל, וההקפדה על ההבדלה וההפרדה שהציב בין עם ישראל לבין שאר האומות על ידי המצוות. על ידי ביצוע המצוות אנו מתחברים אל ה' ונהיים קדושים.

	==קישורים ~~חיצונים~~==		==קישורים חיצוניים==
			*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/kedoshim לקוטי שיחות פרשיות - פרשת קדושים] {{מפתח}}
	*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=276 רעיונות לפרשת קדושים] - {{חב"ד בישראל}}		*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=276 רעיונות לפרשת קדושים] - {{חב"ד בישראל}}
	*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=276&article=2735 טקסט פרשת קדושים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}		*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=276&article=2735 טקסט פרשת קדושים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}

מ.ק.: /* הפרשה בקצרה */

2022-08-04T21:01:38Z

הפרשה בקצרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:01, 5 באוגוסט 2022
שורה 8:		שורה 8:
	*'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה להוכיח את בני ישראל להיות קדושים, ולאחר מכן תמצות של מספר חוקים ומצוות כמו [[כיבוד הורים]], שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה ב[[שדה]] עבור העניים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור{{הערה\|מצוה זו כוללת גם את האזהרה שלא לגרום לאדם אחר לחטוא, ולדוגמא לומר לאדם על מאכל שהוא כשר בזמן שהוא טרף.}}, לא להישבע לשקר בשם ה', לא להלין את שכר העובד, לא לקלל חרש, לא לעבוד [[עבודה זרה]], איסור לחשוב מחשבת חוץ בזמן שחיטת הקרבן, והציווי לאכול אותו בזמן המיועד לו.		*'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה להוכיח את בני ישראל להיות קדושים, ולאחר מכן תמצות של מספר חוקים ומצוות כמו [[כיבוד הורים]], שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה ב[[שדה]] עבור העניים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור{{הערה\|מצוה זו כוללת גם את האזהרה שלא לגרום לאדם אחר לחטוא, ולדוגמא לומר לאדם על מאכל שהוא כשר בזמן שהוא טרף.}}, לא להישבע לשקר בשם ה', לא להלין את שכר העובד, לא לקלל חרש, לא לעבוד [[עבודה זרה]], איסור לחשוב מחשבת חוץ בזמן שחיטת הקרבן, והציווי לאכול אותו בזמן המיועד לו.

	*'''שני''' - ציווי על הדיינים לשפוט בצדק, איסור לרכל ולספר לשון הרע, ציווי לעזור לאדם אחר מישראל הנמצא במצוקת-חיים, מצוות [[אהבת ישראל]] ואיסור שנאת אדם אחר מישראל ואיסור נקימה ונטירה, והזהירות מ[[~~איסורי~~ כלאיים]] (עבודה בצוות של שני בהמות מסוגים שונים, ולבישת [[בגד]] הארוג מצמר וכלאיים וכיוצא בזה), האיסור להינשא לשפחה חצי-משוחררת{{הערה\|כגון שנקנתה על ידי שני שותפים ואחד מהם החליט לשחרר אותה לחופשי.}} המאורסת לעבד עברי, ואופן הכפרה על חטא זה.		*'''שני''' - ציווי על הדיינים לשפוט בצדק, איסור לרכל ולספר לשון הרע, ציווי לעזור לאדם אחר מישראל הנמצא במצוקת-חיים, מצוות [[אהבת ישראל]] ואיסור שנאת אדם אחר מישראל ואיסור נקימה ונטירה, והזהירות מאיסורי [[כלאיים]] (עבודה בצוות של שני בהמות מסוגים שונים, ולבישת [[בגד]] הארוג מצמר וכלאיים וכיוצא בזה), האיסור להינשא לשפחה חצי-משוחררת{{הערה\|כגון שנקנתה על ידי שני שותפים ואחד מהם החליט לשחרר אותה לחופשי.}} המאורסת לעבד עברי, ואופן הכפרה על חטא זה.

	*'''שלישי''' - [[איסור ערלה]], לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו. האיסור לנהוג בהפקרות בפריצות ובחוסר צניעות, איסור [[כישוף]] וקעקוע, האיסור לגזור את הזקן ולהקיף את פאת הראש, ואזהרה כפולה על [[שבת\|שמירת השבת]] ולהקפיד על שמירת הקדושה של ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]], ועל כבודם של זקנים ואנשי שיבה.		*'''שלישי''' - [[איסור ערלה]], לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו. האיסור לנהוג בהפקרות בפריצות ובחוסר צניעות, איסור [[כישוף]] וקעקוע, האיסור לגזור את הזקן ולהקיף את פאת הראש, ואזהרה כפולה על [[שבת\|שמירת השבת]] ולהקפיד על שמירת הקדושה של ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]], ועל כבודם של זקנים ואנשי שיבה.

חסיד של הרבי ב־20:32, 7 בנובמבר 2021

2021-11-07T20:32:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:32, 7 בנובמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
			{{קשר חב"די}}
	'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת.		'''פרשת קדושים''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ט פסוק א' עד פרק כ' פסוק כ"ז), והיא עוסקת ב[[מצוות לא תעשה]] שנועדו להפריש את היהודי מעניני העולם ולקדש אותו. בפרשה זו מרוכז המספר הגדול ביותר של מצוות שכתוב בפרשה אחת.

שיר770: הסרה כאמור באולם

2021-07-30T11:08:32Z

הסרה כאמור באולם

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 *'''שביעי''' - בסיום הפרשה אנו קוראים על ההתנייה בין היאחזות העם היהודי ב[[ארץ ישראל]] ונתינתה להם, לבין השמירה על המצוות שנתן לבני ישראל, וההקפדה על ההבדלה וההפרדה שהציב בין עם ישראל לבין שאר האומות על ידי המצוות. על ידי ביצוע המצוות אנו מתחברים אל ה' ונהיים קדושים.
 ==קישורים חיצונים==
 *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=276 רעיונות לפרשת קדושים] - {{חב"ד בישראל}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:56:40Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:56, 20 בדצמבר 2020
שורה 13:		שורה 13:
	*'''רביעי''' - התורה מצווה לא לשנוא [[גר\|גרים]], וכן להיות כנים וישרים במסחר ולהקפיד לא להונות במכירות הנעשות על פי מידה ומשקל.		*'''רביעי''' - התורה מצווה לא לשנוא [[גר\|גרים]], וכן להיות כנים וישרים במסחר ולהקפיד לא להונות במכירות הנעשות על פי מידה ומשקל.

	*'''חמישי''' - עונשו של המעביר את בנו ל[[עבודה זרה]] הנקראת "מולך" (~~שהיתה~~ נפוצה בארץ כנען קודם שבני ישראל נכנסו לארץ).		*'''חמישי''' - עונשו של המעביר את בנו ל[[עבודה זרה]] הנקראת "מולך" (שהייתה נפוצה בארץ כנען קודם שבני ישראל נכנסו לארץ).

	*'''שישי''' - האיסור לקלל הורים, ואיסורים הקשורים עם שמירת התא המשפחתי ו[[שמירת נידה]].		*'''שישי''' - האיסור לקלל הורים, ואיסורים הקשורים עם שמירת התא המשפחתי ו[[שמירת נידה]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-10-26T23:49:08Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 27 באוקטובר 2020
שורה 28:		שורה 28:
	[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 216 ואילך		[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה\|[[לקוטי שיחות]] חי"ז עמ' 216 ואילך
	}} ששנינו במסכת [[אבות]] ש"חביבין ישראל שנקראו בנים		}} ששנינו במסכת [[אבות]] ש"חביבין ישראל שנקראו בנים
	למקום" {{הערה\|פ"ג מ"ד}}. וכן אמרו [[חז"ל]] "למה הדבר		למקום"{{הערה\|פ"ג מ"ד}}. וכן אמרו [[חז"ל]] "למה הדבר
	דומה, למלך בשר ודם, שכעס על בנו וחבשו		דומה, למלך בשר ודם, שכעס על בנו וחבשו
	בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא		בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-10-06T22:17:41Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:17, 7 באוקטובר 2020
שורה 20:		שורה 20:

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	בנוגע למצות 'ואהבת לרעך כמוך' הקשו המפרשים [[רמב"ן]],		בנוגע למצות 'ואהבת לרעך כמוך' הקשו המפרשים [[רמב"ן]],
	פענח רזא, חזקוני, ועוד, הרי כל אדם יכול לשלוט		פענח רזא, חזקוני, ועוד, הרי כל אדם יכול לשלוט
	על מעשיו אך אין בכחו של כל אחד ליצור		על מעשיו אך אין בכחו של כל אחד ליצור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:01, 5 באוגוסט 2022
שורה 8:		שורה 8:
	*'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה להוכיח את בני ישראל להיות קדושים, ולאחר מכן תמצות של מספר חוקים ומצוות כמו [[כיבוד הורים]], שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה ב[[שדה]] עבור העניים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור{{הערה\|מצוה זו כוללת גם את האזהרה שלא לגרום לאדם אחר לחטוא, ולדוגמא לומר לאדם על מאכל שהוא כשר בזמן שהוא טרף.}}, לא להישבע לשקר בשם ה', לא להלין את שכר העובד, לא לקלל חרש, לא לעבוד [[עבודה זרה]], איסור לחשוב מחשבת חוץ בזמן שחיטת הקרבן, והציווי לאכול אותו בזמן המיועד לו.		*'''ראשון''' - הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה להוכיח את בני ישראל להיות קדושים, ולאחר מכן תמצות של מספר חוקים ומצוות כמו [[כיבוד הורים]], שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה ב[[שדה]] עבור העניים, לא לגנוב, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור{{הערה\|מצוה זו כוללת גם את האזהרה שלא לגרום לאדם אחר לחטוא, ולדוגמא לומר לאדם על מאכל שהוא כשר בזמן שהוא טרף.}}, לא להישבע לשקר בשם ה', לא להלין את שכר העובד, לא לקלל חרש, לא לעבוד [[עבודה זרה]], איסור לחשוב מחשבת חוץ בזמן שחיטת הקרבן, והציווי לאכול אותו בזמן המיועד לו.

	*'''שני''' - ציווי על הדיינים לשפוט בצדק, איסור לרכל ולספר לשון הרע, ציווי לעזור לאדם אחר מישראל הנמצא במצוקת-חיים, מצוות [[אהבת ישראל]] ואיסור שנאת אדם אחר מישראל ואיסור נקימה ונטירה, והזהירות מ[[~~איסורי~~ כלאיים]] (עבודה בצוות של שני בהמות מסוגים שונים, ולבישת [[בגד]] הארוג מצמר וכלאיים וכיוצא בזה), האיסור להינשא לשפחה חצי-משוחררת{{הערה\|כגון שנקנתה על ידי שני שותפים ואחד מהם החליט לשחרר אותה לחופשי.}} המאורסת לעבד עברי, ואופן הכפרה על חטא זה.		*'''שני''' - ציווי על הדיינים לשפוט בצדק, איסור לרכל ולספר לשון הרע, ציווי לעזור לאדם אחר מישראל הנמצא במצוקת-חיים, מצוות [[אהבת ישראל]] ואיסור שנאת אדם אחר מישראל ואיסור נקימה ונטירה, והזהירות מאיסורי [[כלאיים]] (עבודה בצוות של שני בהמות מסוגים שונים, ולבישת [[בגד]] הארוג מצמר וכלאיים וכיוצא בזה), האיסור להינשא לשפחה חצי-משוחררת{{הערה\|כגון שנקנתה על ידי שני שותפים ואחד מהם החליט לשחרר אותה לחופשי.}} המאורסת לעבד עברי, ואופן הכפרה על חטא זה.

	*'''שלישי''' - [[איסור ערלה]], לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו. האיסור לנהוג בהפקרות בפריצות ובחוסר צניעות, איסור [[כישוף]] וקעקוע, האיסור לגזור את הזקן ולהקיף את פאת הראש, ואזהרה כפולה על [[שבת\|שמירת השבת]] ולהקפיד על שמירת הקדושה של ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]], ועל כבודם של זקנים ואנשי שיבה.		*'''שלישי''' - [[איסור ערלה]], לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו. האיסור לנהוג בהפקרות בפריצות ובחוסר צניעות, איסור [[כישוף]] וקעקוע, האיסור לגזור את הזקן ולהקיף את פאת הראש, ואזהרה כפולה על [[שבת\|שמירת השבת]] ולהקפיד על שמירת הקדושה של ה[[משכן]] ו[[בית המקדש]], ועל כבודם של זקנים ואנשי שיבה.