פרק אישי (מנהג) - היסטוריית גרסאות

ברכת הגאולה: /* מנהגים נוספים */

2026-03-30T16:10:36Z

מנהגים נוספים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:10, 30 במרץ 2026
שורה 35:		שורה 35:
	גם הרבי נוהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.		גם הרבי נוהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.

			==קישורים חיצוניים==
			*מנדי ברגר, [https://col.org.il/news/175494 מיזם חדש מבית צעירי חב"ד: מתחברים לתהילים היומי] {{חב"ד און ליין\|}} י"א ניסן ה׳תשפ״ו 29.03.2026
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]		[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]

א.י.ל. ב־14:06, 27 במרץ 2026

2026-03-27T14:06:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:06, 27 במרץ 2026
שורה 28:		שורה 28:
	כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה\|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)\|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.}}.		כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים{{הערה\|המכתבים נלקטו ב[[קובץ התקשרות (ספר)\|קובץ התקשרות]] שיצא לאור על ידי [[את"ה העולמי]] שער שמיני פרק חמישי (במהדורת [[תש"ע]] עמוד 234).}}. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/124607 טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי], והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.}}.

	מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי ~~אדמו"ר שליט"א~~\|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות\|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.		מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין [[ניגונים על פרקי הרבי\|שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי]], אותו מנגנים בשעת ה[[התוועדות\|התוועדויות]] בפני הרבי, ובמועדים נוספים.

	==מנהגים נוספים==		==מנהגים נוספים==

שיע בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2025-05-31T20:06:42Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:06, 31 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:כמו סוכריה.jpg\|ממוזער\|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו "רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה", השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור ~~התהילים~~ שלו''']]		[[קובץ:כמו סוכריה.jpg\|ממוזער\|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו "רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה", השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור התהלים שלו''']]
	'''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.		'''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.

מרום גולן ב־08:29, 23 בפברואר 2025

2025-02-23T08:29:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:29, 23 בפברואר 2025
שורה 33:		שורה 33:
	בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים להתילים עמוד 214], מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.}}.		בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים להתילים עמוד 214], מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.}}.

	גם הרבי ~~נהג~~ במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.		גם הרבי נוהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]		[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]

מרום גולן ב־18:35, 22 בפברואר 2025

2025-02-22T18:35:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:35, 22 בפברואר 2025
שורה 5:		שורה 5:
	המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.		המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.

	הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה\|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.}}.		הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה\|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 ואילך.}}.

	הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון\|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.		הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון\|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.

להתראות: /* מקור המנהג */

2022-09-15T05:02:33Z

מקור המנהג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:02, 15 בספטמבר 2022
שורה 10:		שורה 10:

	על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה\|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.		על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה\|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.

			בשנת [[תשי"ג]] כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של [[תהלים יהל אור]], הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה{{הערה\|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב עמוד 19].}}

	ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה\|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.		ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה\|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.

להתראות ב־11:52, 2 בפברואר 2021

2021-02-02T11:52:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:52, 2 בפברואר 2021
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:כמו סוכריה.jpg\|ממוזער\|במענה לילד ישראל אריה לייב קרינסקי שכתב לרבי שלומד סידור וחומש בראשית וסיים את מכתבו "רבי, אני אוהב אותך כמו סוכריה", השיב הרבי: '''מזמן לזמן מזמור התהילים שלו''']]
	'''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.		'''פרק אישי''' הוא מנהג שמקורו מ[[הבעל שם טוב]] על פיו יש לומר בכל יום את פרק ה[[תהלים]] המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.

להתראות: /* מקור המנהג */

2021-01-17T18:41:36Z

מקור המנהג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:41, 17 בינואר 2021
שורה 3:		שורה 3:
	==מקור המנהג==		==מקור המנהג==
	המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.		המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.

			הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה\|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.}}.

	הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון\|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.		הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון\|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.

חלוקת קונטרסים: /* מזמור של הילדים */

2020-10-01T22:57:09Z

מזמור של הילדים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:57, 2 באוקטובר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	==מזמור של הילדים==		==מזמור של הילדים==
	===אמירתו על ידי הילדים עצמם===		===אמירתו על ידי הילדים עצמם===
	הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן{{הערה\|1=[~~file~~:///C:/~~Users~~/~~%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D~~/~~Downloads/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9''%D7%A0.pdf~~ מענות קודש תש"נ מענה צה].}}.		הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן{{הערה\|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה צה].}}.

	===אמירתו על ידי ההורים===		===אמירתו על ידי ההורים===

טאפרו דא פלאחו: /* אמירת המזמור של האדמו"ר */

2020-10-01T09:14:57Z

אמירת המזמור של האדמו"ר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:14, 1 באוקטובר 2020
שורה 18:		שורה 18:

	==אמירת המזמור של האדמו"ר==		==אמירת המזמור של האדמו"ר==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[אמירת פרק הרבי]]}}
	בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר\|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון\|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה\|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}.		בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור מ[[מאמר\|מאמרי]] אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: {{ציטוטון\|כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל [[תהלים]] של שנות האדמו"ר}}{{הערה\|1=נדפס ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26274& ספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:35, 22 בפברואר 2025
שורה 5:		שורה 5:
	המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.		המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}.

	הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה\|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.}}.		הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה\|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה\|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 ואילך.}}.

	הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון\|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.		הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון\|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:02, 15 בספטמבר 2022
שורה 10:		שורה 10:

	על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה\|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.		על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה\|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}.

			בשנת [[תשי"ג]] כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של [[תהלים יהל אור]], הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה{{הערה\|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב עמוד 19].}}

	ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה\|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.		ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה\|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.