פסוק אישי - היסטוריית גרסאות

חב"ד בדרך לגאולה ב־17:05, 18 בפברואר 2025

2025-02-18T17:05:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:05, 18 בפברואר 2025
שורה 25:		שורה 25:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=146394&width=-17&scroll=0&udid=16054733709109092&pagenum=3 פסוק לי פסוקך]''', ר' חיים צבי קעניג, ~~נצרת עלית~~ י' שבט תשנ"ב (עורכים שותפים: הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[גרשון בורקיס]])		*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=146394&width=-17&scroll=0&udid=16054733709109092&pagenum=3 פסוק לי פסוקך]''', ר' [[חיים צבי קעניג]], נוף הגליל, י' שבט תשנ"ב (עורכים שותפים: הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[גרשון בורקיס]])
	*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=697&CategoryID=68 אמירת פסוקים בסיום תפלת שמונה עשרה]''' במדור השו"ת באתר צעירי חב"ד		*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=697&CategoryID=68 אמירת פסוקים בסיום תפלת שמונה עשרה]''' במדור השו"ת באתר צעירי חב"ד
	*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49197&st=&pgnum=748 מאיר עוז חלק ד' - אמירת פסוק כשמו]''', עמוד תרפ"ב ואילך, סימן קכב סעיף ג		*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49197&st=&pgnum=748 מאיר עוז חלק ד' - אמירת פסוק כשמו]''', עמוד תרפ"ב ואילך, סימן קכב סעיף ג

ד. שטרן ב־16:45, 18 בפברואר 2025

2025-02-18T16:45:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 18 בפברואר 2025
שורה 18:		שורה 18:

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, ~~שמועה~~ טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; ~~משלי~~ ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רלא, ממשלי ט"ו, ל' (בפסוק נכתב "שמועה טובה" ללא ו', אך בקובץ [[התמים (בית משיח)]] גליון ב' (עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין]] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש).}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך ~~בקובץ~~ [~~[התמים (בית משיח)]] גליון ב~~' ~~(עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין~~]~~] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש~~.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים:''' בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו] דחה סברה זו.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

להתראות ב־08:46, 25 באוגוסט 2024

2024-08-25T08:46:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:46, 25 באוגוסט 2024
שורה 15:		שורה 15:
	לא לכל הווריאציות של השמות יש פסוקים מתאימים בתנ"ך, המתחילים ומסיימים באותה האות{{הערה\|הצירופים שאין עבורם פסוקים מתאימים בתנ"ך: '''ג)''' ג-ג, ג-ז, ג-ט, ג-ס. '''ד)''' ד-ג, ד-ז, ד-ח, ד-ט, ד-ס, ד-ע, ד-ק. '''ז)''' ז-ג, ז-ע. '''ח)''' ח-ג, ח-ע. '''ט)''' ט-ג, ט-ז, ט-צ, ט-ק. '''כ)''' כ-ג. '''ל)''' ל-ג. '''מ)''' מ-ג. '''נ)''' נ-ג, נ-ט, נ-ע. '''ס)''' ס-א, ס-ב, ס-ג, ס-ז, ס-ח, ס-ט, ס-ס, ס-פ, ס-ק, ס-ש. '''ע)''' ע-ג. '''פ)''' פ-ז, פ-ח, פ-ק. '''צ)''' צ-ג, צ-ז, צ-ט, צ-ס, צ-פ. '''ק)''' ק-ג, ק-ז, ק-ס, ק-ק. '''ר)''' ר-ג, ר-ס. '''ש)''' ש-ז, ש-ס. '''ת)''' ת-ג, ת-ס.}}, והשל"ה כתב שבמקרה זה במידה ויש פסוק הכולל את השם עצמו, ניתן לומר את הפסוק הזה.		לא לכל הווריאציות של השמות יש פסוקים מתאימים בתנ"ך, המתחילים ומסיימים באותה האות{{הערה\|הצירופים שאין עבורם פסוקים מתאימים בתנ"ך: '''ג)''' ג-ג, ג-ז, ג-ט, ג-ס. '''ד)''' ד-ג, ד-ז, ד-ח, ד-ט, ד-ס, ד-ע, ד-ק. '''ז)''' ז-ג, ז-ע. '''ח)''' ח-ג, ח-ע. '''ט)''' ט-ג, ט-ז, ט-צ, ט-ק. '''כ)''' כ-ג. '''ל)''' ל-ג. '''מ)''' מ-ג. '''נ)''' נ-ג, נ-ט, נ-ע. '''ס)''' ס-א, ס-ב, ס-ג, ס-ז, ס-ח, ס-ט, ס-ס, ס-פ, ס-ק, ס-ש. '''ע)''' ע-ג. '''פ)''' פ-ז, פ-ח, פ-ק. '''צ)''' צ-ג, צ-ז, צ-ט, צ-ס, צ-פ. '''ק)''' ק-ג, ק-ז, ק-ס, ק-ק. '''ר)''' ר-ג, ר-ס. '''ש)''' ש-ז, ש-ס. '''ת)''' ת-ג, ת-ס.}}, והשל"ה כתב שבמקרה זה במידה ויש פסוק הכולל את השם עצמו, ניתן לומר את הפסוק הזה.

	הרבי הציע{{הערה\|1=[http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה צפתמן סיון תשע"ב עמוד 11]~~, וכן בשם הרב בן ציון מוצפי, ועוד~~.}} שבמקרה כזה יאמרו פסוק שמתחיל באותיות מאותו מוצא, כך לדוגמא עבור השם 'זעליג', יאמרו את הפסוק "'''זָ'''רַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּי'''ק'''"{{הערה\|תהלים קיב, ד. ובפרט, שלחלק מהנוסחאות בדיני גיטין, יש המאייתים 'זעליק'.}}.		הרבי הציע{{הערה\|1=[http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה צפתמן סיון תשע"ב עמוד 11].}} שבמקרה כזה יאמרו פסוק שמתחיל באותיות מאותו מוצא, כך לדוגמא עבור השם 'זעליג', יאמרו את הפסוק "'''זָ'''רַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּי'''ק'''"{{הערה\|תהלים קיב, ד. ובפרט, שלחלק מהנוסחאות בדיני גיטין, יש המאייתים 'זעליק'.}}.

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===

להתראות: /* שמות שאין פסוק בתנ"ך שמתאים לשמם */

2024-08-24T22:09:15Z

שמות שאין פסוק בתנ"ך שמתאים לשמם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:09, 25 באוגוסט 2024
שורה 15:		שורה 15:
	לא לכל הווריאציות של השמות יש פסוקים מתאימים בתנ"ך, המתחילים ומסיימים באותה האות{{הערה\|הצירופים שאין עבורם פסוקים מתאימים בתנ"ך: '''ג)''' ג-ג, ג-ז, ג-ט, ג-ס. '''ד)''' ד-ג, ד-ז, ד-ח, ד-ט, ד-ס, ד-ע, ד-ק. '''ז)''' ז-ג, ז-ע. '''ח)''' ח-ג, ח-ע. '''ט)''' ט-ג, ט-ז, ט-צ, ט-ק. '''כ)''' כ-ג. '''ל)''' ל-ג. '''מ)''' מ-ג. '''נ)''' נ-ג, נ-ט, נ-ע. '''ס)''' ס-א, ס-ב, ס-ג, ס-ז, ס-ח, ס-ט, ס-ס, ס-פ, ס-ק, ס-ש. '''ע)''' ע-ג. '''פ)''' פ-ז, פ-ח, פ-ק. '''צ)''' צ-ג, צ-ז, צ-ט, צ-ס, צ-פ. '''ק)''' ק-ג, ק-ז, ק-ס, ק-ק. '''ר)''' ר-ג, ר-ס. '''ש)''' ש-ז, ש-ס. '''ת)''' ת-ג, ת-ס.}}, והשל"ה כתב שבמקרה זה במידה ויש פסוק הכולל את השם עצמו, ניתן לומר את הפסוק הזה.		לא לכל הווריאציות של השמות יש פסוקים מתאימים בתנ"ך, המתחילים ומסיימים באותה האות{{הערה\|הצירופים שאין עבורם פסוקים מתאימים בתנ"ך: '''ג)''' ג-ג, ג-ז, ג-ט, ג-ס. '''ד)''' ד-ג, ד-ז, ד-ח, ד-ט, ד-ס, ד-ע, ד-ק. '''ז)''' ז-ג, ז-ע. '''ח)''' ח-ג, ח-ע. '''ט)''' ט-ג, ט-ז, ט-צ, ט-ק. '''כ)''' כ-ג. '''ל)''' ל-ג. '''מ)''' מ-ג. '''נ)''' נ-ג, נ-ט, נ-ע. '''ס)''' ס-א, ס-ב, ס-ג, ס-ז, ס-ח, ס-ט, ס-ס, ס-פ, ס-ק, ס-ש. '''ע)''' ע-ג. '''פ)''' פ-ז, פ-ח, פ-ק. '''צ)''' צ-ג, צ-ז, צ-ט, צ-ס, צ-פ. '''ק)''' ק-ג, ק-ז, ק-ס, ק-ק. '''ר)''' ר-ג, ר-ס. '''ש)''' ש-ז, ש-ס. '''ת)''' ת-ג, ת-ס.}}, והשל"ה כתב שבמקרה זה במידה ויש פסוק הכולל את השם עצמו, ניתן לומר את הפסוק הזה.

	~~והיה מי שהציע~~{{הערה\|בשם הרב בן ציון מוצפי, ועוד.}} שבמקרה כזה יאמרו פסוק שמתחיל באותיות מאותו מוצא~~{{הערה\|~~לדוגמא ~~אשה ששמה שירז~~, ~~תאמר~~ את הפסוק "~~שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחזותך אפסי ארץ~~", ~~כיון שהאותיות ז~~' וצ' ~~מתחלפות כיון שיש להן את אותו מוצא מחמשת מוצאות הפה, ונוצרות באמצעות השיניים~~.}}.		הרבי הציע{{הערה\|1=[http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה צפתמן סיון תשע"ב עמוד 11], וכן בשם הרב בן ציון מוצפי, ועוד.}} שבמקרה כזה יאמרו פסוק שמתחיל באותיות מאותו מוצא, כך לדוגמא עבור השם 'זעליג', יאמרו את הפסוק "'''זָ'''רַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּי'''ק'''"{{הערה\|תהלים קיב, ד. ובפרט, שלחלק מהנוסחאות בדיני גיטין, יש המאייתים 'זעליק'.}}.

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===

ד. שטרן: /* מנהגים והוראות */

2024-07-29T20:41:38Z

מנהגים והוראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:41, 29 ביולי 2024
שורה 18:		שורה 18:

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים ~~בדורות קודמים נהגו~~ לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, ~~הכרעה זו נתונה לפרשנויות שונות~~.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך בקובץ [[התמים (בית משיח)]] גליון ב' (עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין]] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

ברכת הגאולה: /* מנהגים והוראות */

2024-05-18T20:53:36Z

מנהגים והוראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:53, 18 במאי 2024
שורה 19:		שורה 19:
	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"~~ק חלק יח~~ עמ' יז, שערי ~~הלו"מ~~ עמ' ~~קפה~~, בספר הליכות מנחם נכתב ~~משום מה שדברי~~ הרבי הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, הכרעה זו נתונה לפרשנויות שונות.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

ברכת הגאולה: /* מנהגים והוראות */

2024-02-26T14:12:28Z

מנהגים והוראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 26 בפברואר 2024
שורה 19:		שורה 19:
	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם ~~החליטו~~ משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש לנהוג כמובא בספר המנהגים ~~ולומר~~ את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם נכתב משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

ברכת הגאולה: /* מנהגים והוראות */

2024-02-26T14:07:59Z

מנהגים והוראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:07, 26 בפברואר 2024
שורה 19:		שורה 19:
	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם החליטו משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש לנהוג כמובא בספר המנהגים ולומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

מר"ש: /* מנהגים והוראות */

2021-03-09T08:05:01Z

מנהגים והוראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:05, 9 במרץ 2021
שורה 18:		שורה 18:

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים חסידים לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של הרבי: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''"{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי טו, ל.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כד, ה.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת הרבי בקונטרס צט (אדמו"ר הריי"צ) עמוד קז, מיוסד על דברי אדמו"ר הצמח צדק המובאים שם. וכן ~~באגרות~~ קודש חלק יח עמ' יז, שערי הלכה ומנהג עמ' ~~קפה~~.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון כ"ה חשון תשע"ח עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ~~שאדמו~~"ר הרש"ב הורה לבנו אדמו"ר הריי"צ לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת תד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, י"א ניסן תש"ע.}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.
	*'''בחירת פסוק בעל משמעות חיובית:''' מהוראה פרטית של הרבי ניתן להסיק שכאשר יש אפשרות, כדאי לבחור בפסוק בעל משמעות חיובית{{הערה\|כאשר ר' [[צבי רוכוורגר]] נכנס ל[[יחידות]] ~~בחודש~~ תשרי תשל"ז ושאל את הרבי אם ייתכן שהועבדה שקשה לו בחיים היא בגלל שהפסוק האישי שאומר לאחר 'אלוקי נצור' הוא בעל משמעות שלילית, "צר ומצחוק מצאוני מצוותיך שעשועי", והרבי הוא לו לשאול רב בעניין, ולאחר התייעצות עם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] החליף את הפסוק. שבועון בית משיח י"ח כסלו תשפ"א עמוד 38.}}.		*'''בחירת פסוק בעל משמעות חיובית:''' מהוראה פרטית של הרבי ניתן להסיק שכאשר יש אפשרות, כדאי לבחור בפסוק בעל משמעות חיובית{{הערה\|כאשר ר' [[צבי רוכוורגר]] נכנס ל[[יחידות]] ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ז]] ושאל את הרבי אם ייתכן שהועבדה שקשה לו בחיים היא בגלל שהפסוק האישי שאומר לאחר 'אלוקי נצור' הוא בעל משמעות שלילית, "צר ומצחוק מצאוני מצוותיך שעשועי", והרבי הוא לו לשאול רב בעניין, ולאחר התייעצות עם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] החליף את הפסוק. [[שבועון בית משיח]] [[י"ח כסלו]] [[תשפ"א]] עמוד 38.}}.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

מר"ש: /* מקור המנהג ומשמעותו */

2021-03-09T07:56:29Z

מקור המנהג ומשמעותו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:56, 9 במרץ 2021
שורה 8:		שורה 8:
	ההסבר לכך הוא ששמו של האדם הוא צינור החיות של נשמתו{{הערה\|זוהר-חדש רות פ"ד, ב'. ספר הבהיר אות פ' ובאור בהיר שם.}}. ובזוהר נאמר שהרשעים בגהינום אינם זוכרים את שמותיהם.		ההסבר לכך הוא ששמו של האדם הוא צינור החיות של נשמתו{{הערה\|זוהר-חדש רות פ"ד, ב'. ספר הבהיר אות פ' ובאור בהיר שם.}}. ובזוהר נאמר שהרשעים בגהינום אינם זוכרים את שמותיהם.

	וב{{ה\|של"ה}} מובא שאם האדם שוכח את שמו בשעה שנפטר ודנים אותו בבית דין של מעלה, גורם לו הדבר לייסורים רבים ואף קשים, ולכן צריך להשתדל להתגבר ולזכור את שמו (המורה על שליחותו בעולם), ומביא שם 2 אפשרויות, הראשונה, לומר מידי תפילה בסיום שמונה עשרה פסוק שהאות הראשונה שבו מתחילה באות הראשונה של שמו. והאות האחרונה שבפסוק מסתיימת באות האחרונה של שמו, והאפשרות השניה, פסוק הכולל בתוכו את שמו של האדם{{הערה\|"בעת פטירתו של אדם שואלים אותו איך קראו לו. והוא שוכח את שמו, דבר שגורם לו ייסורים רבים וקשים. סגולה שלא ישכח את שמו ליום הדין יאמר בחייו בכל יום בסוף תפילת שמונה עשרה לפני הפסוק: 'יהיו לרצון…' שבסיום, פסוק אחד שמתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה. ואם מצא פסוק שיש בו אזכור שמו מה טוב, ואין צורך באותיות ראשונה ואחרונה".}}, והמנהג צוטט אף בספרי האחרונים{{הערה\|בכף החיים אורח חיים סוף סימן קכ"ב, ובערוך השולחן סימן ~~קכב~~, ח.}}.		וב{{ה\|של"ה}} מובא שאם האדם שוכח את שמו בשעה שנפטר ודנים אותו בבית דין של מעלה, גורם לו הדבר לייסורים רבים ואף קשים, ולכן צריך להשתדל להתגבר ולזכור את שמו (המורה על שליחותו בעולם), ומביא שם 2 אפשרויות, הראשונה, לומר מידי תפילה בסיום שמונה עשרה פסוק שהאות הראשונה שבו מתחילה באות הראשונה של שמו. והאות האחרונה שבפסוק מסתיימת באות האחרונה של שמו, והאפשרות השניה, פסוק הכולל בתוכו את שמו של האדם{{הערה\|"בעת פטירתו של אדם שואלים אותו איך קראו לו. והוא שוכח את שמו, דבר שגורם לו ייסורים רבים וקשים. סגולה שלא ישכח את שמו ליום הדין יאמר בחייו בכל יום בסוף תפילת שמונה עשרה לפני הפסוק: 'יהיו לרצון…' שבסיום, פסוק אחד שמתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה. ואם מצא פסוק שיש בו אזכור שמו מה טוב, ואין צורך באותיות ראשונה ואחרונה".}}, והמנהג צוטט אף בספרי האחרונים{{הערה\|בכף החיים אורח חיים סוף סימן קכ"ב, ובערוך השולחן סימן קכ"ב, ח'.}}.

	ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] הוסיף, שאותיות פסוקים אלו מטהרות את הארת הנשמה שבגוף מהלכלוך של חומריות הגוף, והעיד על אחד מהחסידים שעם התמימות והפשטות שאמר פסוקים אלו, פעל את אותה פעולה שפועלים חסידים אחרים עם ביאורים והשכלות עמוקות{{הערה\|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד ~~ערב~~.}}.		ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] הוסיף, שאותיות פסוקים אלו מטהרות את הארת הנשמה שבגוף מהלכלוך של חומריות הגוף, והעיד על אחד מהחסידים שעם התמימות והפשטות שאמר פסוקים אלו, פעל את אותה פעולה שפועלים חסידים אחרים עם ביאורים והשכלות עמוקות{{הערה\|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ו' עמוד ער"ב.}}.

	===שמות שאין פסוק בתנ"ך שמתאים לשמם===		===שמות שאין פסוק בתנ"ך שמתאים לשמם===

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 18 בפברואר 2025
שורה 18:		שורה 18:

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, ~~שמועה~~ טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; ~~משלי~~ ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רלא, ממשלי ט"ו, ל' (בפסוק נכתב "שמועה טובה" ללא ו', אך בקובץ [[התמים (בית משיח)]] גליון ב' (עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין]] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש).}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך ~~בקובץ~~ [~~[התמים (בית משיח)]] גליון ב~~' ~~(עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין~~]~~] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש~~.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים:''' בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו] דחה סברה זו.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:41, 29 ביולי 2024
שורה 18:		שורה 18:

	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים ~~בדורות קודמים נהגו~~ לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. ישנם חסידים שנהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72 (עדות המתייחסת למנהג החסידים ברוסיה, כנראה בטרם נודע להם על מכתב הרבי בנושא).}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, ~~הכרעה זו נתונה לפרשנויות שונות~~.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, אך בקובץ [[התמים (בית משיח)]] גליון ב' (עמ' 23) פורסם מאמרו של [[הרב יוסף ישעיה ברוין]] התומך באמירת הפסוק כפי שנדפס באגרות קודש.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:53, 18 במאי 2024
שורה 19:		שורה 19:
	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"~~ק חלק יח~~ עמ' יז, שערי ~~הלו"מ~~ עמ' ~~קפה~~, בספר הליכות מנחם נכתב ~~משום מה שדברי~~ הרבי הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אגרות קודש חלק י"ח עמ' י"ז, ו[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה, בספר הליכות מנחם עמ' רו נכתב שלכאורה דברי הרבי באגרת הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון, הכרעה זו נתונה לפרשנויות שונות.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 26 בפברואר 2024
שורה 19:		שורה 19:
	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם ~~החליטו~~ משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש לנהוג כמובא בספר המנהגים ~~ולומר~~ את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם נכתב משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:07, 26 בפברואר 2024
שורה 19:		שורה 19:
	===מנהגים והוראות===		===מנהגים והוראות===
	*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.		*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון\|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''{{הערה\|מתאים לשם 'מנחם'; משלי ט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון\|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''{{הערה\|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כ,"ד, ה'.}}{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי]] בקונטרס צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד ק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] המובאים שם. וכן ב[[אגרות קודש]] חלק י"ח עמ' י"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג]] עמ' קפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח\|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה\|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.
	*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.		*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה\|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה\|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה\|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם החליטו משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש לנהוג כמובא בספר המנהגים ולומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.
	*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.		*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים ש[[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה\|אגרות קודש חלק ב' אגרת ת"ד.}}.
	*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.		*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה\|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן]] [[תש"ע]].}}.