פיקוח נפש בשבת - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

2025-10-21T13:55:55Z

קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:55, 21 באוקטובר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	על פי דיני התורה, הותרה '''[[פיקוח נפש]] בשבת'''. מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש [[פיקוח נפש]] נחשב כ[[רוצח]], וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"{{הערה\|ויקרא יח ה.}}, כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה{{הערה\|שבת פה ב.}}. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא רק אלא רפואה שהיא ידועה לכול{{הערה\|רמ"א יורה דעה סוף סימן קנ"ה, [[שולחן ערוך הרב]] סימן שכ"ח סעיף ב'.}}. או על פי רופא מומחה{{הערה\|ר"ן פרק י"ד, [[שולחן ערוך הרב]] סימן שכ"ח סעיף ב'.}}.		על פי דיני התורה, הותרה '''[[פיקוח נפש]] בשבת'''. מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש פיקוח נפש נחשב כ[[רוצח]], וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"{{הערה\|ויקרא יח ה.}}, כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה{{הערה\|שבת פה ב.}}. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא רק אלא רפואה שהיא ידועה לכול{{הערה\|רמ"א יורה דעה סוף סימן קנ"ה, [[שולחן ערוך הרב]] סימן שכ"ח סעיף ב'.}}. או על פי רופא מומחה{{הערה\|ר"ן פרק י"ד, [[שולחן ערוך הרב]] סימן שכ"ח סעיף ב'.}}.
	==מי מחלל==		==מי מחלל==
	[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:		[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:

	יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן ב[[שבת]] מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש ה[[משניות]] [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.		יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן ב[[שבת]] מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש ה[[משניות]] [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.
שורה 8:		שורה 8:

	להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.		להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.

	===ביאורי הרבי===		===ביאורי הרבי===
	הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר ~~שכידוע היה~~ ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת ~~למרות~~ שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=~~%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94~~&pgnum=362 חלק א'].}}.		הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שהיה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת אף על פי שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=מומחה&pgnum=362 חלק א'].}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכות שבת]]		[[קטגוריה:הלכות שבת]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:32:07Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:32, 24 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:
	להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.		להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.
	===ביאורי הרבי===		===ביאורי הרבי===
	הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.		הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכות שבת]]		[[קטגוריה:הלכות שבת]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "קטגוריה:אורח חיים" ב־"קטגוריה:הלכות שבת"

2016-09-15T05:39:26Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:אורח חיים" ב־"קטגוריה:הלכות שבת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:39, 15 בספטמבר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.		הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~אורח חיים~~]]		[[קטגוריה:הלכות שבת]]

שלום: החלפת טקסט – "קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד" ב־"קטגוריה:אורח חיים"

2016-09-07T20:03:27Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד" ב־"קטגוריה:אורח חיים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:03, 7 בספטמבר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.		הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~הלכה בתורת חב"ד~~]]		[[קטגוריה:אורח חיים]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות "

2016-09-05T20:22:32Z

החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:22, 5 בספטמבר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:		[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:

	יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן ב[[שבת]] מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש ~~המשניות~~ [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.		יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן ב[[שבת]] מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש ה[[משניות]] [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.

	דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]] (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה\|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה\|רמ"א סימן שי"ח.}}.		דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]] (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה\|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה\|רמ"א סימן שי"ח.}}.

שלום בוט2: החלפת טקסט – " יראת שמים" ב־" יראת שמים"

2016-08-30T19:58:37Z

החלפת טקסט – " יראת שמים" ב־" יראת שמים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:58, 30 באוגוסט 2016
שורה 9:		שורה 9:
	להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.		להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.
	===ביאורי הרבי===		===ביאורי הרבי===
	הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.		הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]		[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]

שלום: החלפת טקסט – "שולחן ערוך הרב " ב־"שולחן ערוך הרב "

2016-08-09T17:16:42Z

החלפת טקסט – "שולחן ערוך הרב " ב־"שולחן ערוך הרב "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:16, 9 באוגוסט 2016
שורה 1:		שורה 1:
	על פי דיני התורה, הותרה '''[[פיקוח נפש]] בשבת'''. מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש [[פיקוח נפש]] נחשב כ[[רוצח]], וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"{{הערה\|ויקרא יח ה.}}, כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה{{הערה\|שבת פה ב.}}. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא רק אלא רפואה שהיא ידועה לכול{{הערה\|רמ"א יורה דעה סוף סימן קנ"ה, שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.}}. או על פי רופא מומחה{{הערה\|ר"ן פרק י"ד, שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.}}.		על פי דיני התורה, הותרה '''[[פיקוח נפש]] בשבת'''. מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש [[פיקוח נפש]] נחשב כ[[רוצח]], וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"{{הערה\|ויקרא יח ה.}}, כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה{{הערה\|שבת פה ב.}}. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא רק אלא רפואה שהיא ידועה לכול{{הערה\|רמ"א יורה דעה סוף סימן קנ"ה, [[שולחן ערוך הרב]] סימן שכ"ח סעיף ב'.}}. או על פי רופא מומחה{{הערה\|ר"ן פרק י"ד, [[שולחן ערוך הרב]] סימן שכ"ח סעיף ב'.}}.
	==מי מחלל==		==מי מחלל==
	[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:		[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:

שלום בוט2: החלפת טקסט – "יראת שמים " ב־"יראת שמים "

2016-08-03T04:12:35Z

החלפת טקסט – "יראת שמים " ב־"יראת שמים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:12, 3 באוגוסט 2016
שורה 9:		שורה 9:
	להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.		להלכה נפסק ב[[שולחן ערוך הרב]] כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.
	===ביאורי הרבי===		===ביאורי הרבי===
	הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ~~היראת~~ שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.		הרבי ציטט פעם פסק של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים\|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]		[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

2016-07-26T06:27:00Z

החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:27, 26 ביולי 2016
שורה 3:		שורה 3:
	[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:		[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:

	יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן ~~בשבת~~ מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש המשניות [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.		יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן ב[[שבת]] מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש המשניות [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.

	דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]] (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה\|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה\|רמ"א סימן שי"ח.}}.		דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]] (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה\|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה\|רמ"א סימן שי"ח.}}.

שלום: החלפת טקסט – "מסכת שבת " ב־"מסכת שבת "

2016-07-24T23:33:23Z

החלפת טקסט – "מסכת שבת " ב־"מסכת שבת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:33, 25 ביולי 2016
שורה 3:		שורה 3:
	[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:		[[אדמו"ר הזקן]] מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:

	יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן בשבת מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש המשניות מסכת שבת סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.		יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול{{הערה\|שם=רמב"ן\|רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן בשבת מ' א ד"ה אין.}}. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל{{הערה\|שם=רמב"ן}}, וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי [[עם הארץ]], אלא ליהודי [[תלמיד חכם]], מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו){{הערה\|רמב"ם בפירוש המשניות [[מסכת שבת]] סוף פרק יח.}}, וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים{{הערה\|ט"ז על סימן שי"ח.}}.

	דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]] (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה\|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה\|רמ"א סימן שי"ח.}}.		דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי [[שבת דחויה היא]] (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי{{הערה\|ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'}} או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו{{הערה\|רמ"א סימן שי"ח.}}.