פורס על שמע - היסטוריית גרסאות

יוצר חב"די ב־14:06, 15 בספטמבר 2025

2025-09-15T14:06:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:06, 15 בספטמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ה[[שליח ציבור\|חזן]] הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו.		'''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ה[[שליח ציבור\|חזן]] הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו.

			לפי [[רבי יהודה]] אסור לעיוור ([[סומא]]) לפרוס על שמע.

	==במשנה==		==במשנה==

באלייכטן הכי גדול: /* ביאורו של הצמח צדק */

2025-08-24T14:09:39Z

ביאורו של הצמח צדק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:09, 24 באוגוסט 2025
שורה 14:		שורה 14:
	על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.		על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.
	==ביאורו של הצמח צדק==		==ביאורו של הצמח צדק==
	התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפילה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפילה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

	(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)		(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
	[[קטגוריה:תפילה]]		[[קטגוריה:תפילה]]
	[[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:אורח חיים]]

174.234.106.114: להחליף רמב"ם עם הר"ן כי שיטתם היא להיפגש ממה שכתוב כאן

2025-07-23T02:31:01Z

להחליף רמב"ם עם הר"ן כי שיטתם היא להיפגש ממה שכתוב כאן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:31, 23 ביולי 2025
שורה 6:		שורה 6:

	==ביאור הראשונים==		==ביאור הראשונים==
	בראשונים מבוארים שני פירושים לתיבת פורס על שמע. לפי פירוש [[הרמב"ם]] הכוונה היא לומר ברכת יוצר אור לפני התיבה, וב[[ר"ן]] מבואר פירוש נוסף - כל ברכות קריאת שמע.		בראשונים מבוארים שני פירושים לתיבת פורס על שמע. לפי פירוש [[הר"ן\|הרמב"ם]] הכוונה היא לומר ברכת יוצר אור לפני התיבה, וב[[רמב"ם\|ר"ן]] מבואר פירוש נוסף - כל ברכות קריאת שמע.
	==קושיית הצמח צדק==		==קושיית הצמח צדק==
	[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה, ואילו בדין ברכות המגילה הוא סובר שקטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה, ואילו בדין ברכות המגילה הוא סובר שקטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה.

נסיעה לרבי ב־14:21, 11 במרץ 2025

2025-03-11T14:21:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:21, 11 במרץ 2025
שורה 17:		שורה 17:

	(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)		(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
	[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:תפילה]]
			[[קטגוריה:אורח חיים]]

כתית למאור: החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

2020-07-22T03:23:46Z

החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 22 ביולי 2020
שורה 14:		שורה 14:
	על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.		על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.
	==ביאורו של הצמח צדק==		==ביאורו של הצמח צדק==
	התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין ~~תפלה~~ מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפילה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

	(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)		(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
	[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "חזן " ב־"חזן "

2016-10-31T07:38:06Z

החלפת טקסט – "חזן " ב־"חזן "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:38, 31 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ~~החזן~~ הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו.		'''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ה[[שליח ציבור\|חזן]] הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו.

	==במשנה==		==במשנה==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "

2016-09-29T03:54:36Z

החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:54, 29 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.		על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.
	==ביאורו של הצמח צדק==		==ביאורו של הצמח צדק==
	התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

	(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)		(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
	[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]

שלום: החלפת טקסט – " א"כ" ב־" אם כן"

2016-09-21T03:56:21Z

החלפת טקסט – " א"כ" ב־" אם כן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:56, 21 בספטמבר 2016
שורה 12:		שורה 12:
	קושיא זו קשה רק לדברי התוספות (ברכות ס א) שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?		קושיא זו קשה רק לדברי התוספות (ברכות ס א) שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?

	על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה ~~א"כ~~ מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.		על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.
	==ביאורו של הצמח צדק==		==ביאורו של הצמח צדק==
	התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

שלום בוט2: החלפת טקסט – " " ב־" "

2016-09-19T13:59:53Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:59, 19 בספטמבר 2016
שורה 16:		שורה 16:
	התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

	(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)		(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
	[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]

שלום ב־19:39, 13 בספטמבר 2016

2016-09-13T19:39:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:39, 13 בספטמבר 2016
שורה 12:		שורה 12:
	קושיא זו קשה רק לדברי התוספות (ברכות ס א) שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?		קושיא זו קשה רק לדברי התוספות (ברכות ס א) שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?

	על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה א"כ מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.		על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה א"כ מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.
	==~~תירוצו~~ של הצמח צדק==		==ביאורו של הצמח צדק==
	~~לבסוף מתרץ~~ הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי ~~שנה~~ דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת ~~המגיה~~ היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין ~~שחאד~~ יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

	(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ~~לאור~~ גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)		(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
	[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]