פורים דמוקפין - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה"

2026-04-26T19:45:15Z

החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:45, 26 באפריל 2026
שורה 42:		שורה 42:
	[[הרבי]] מבאר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק א' עמ' 323.}} הענין ביום זה:		[[הרבי]] מבאר{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק א' עמ' 323.}} הענין ביום זה:

	מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה\|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם ~~אוה"ת~~ מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה\|1=נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה\|1=שה"ש ב, ב.}}.		מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה\|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אור התורה מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה\|1=נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה\|1=שה"ש ב, ב.}}.

	השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות\|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה\|נשמות]] ישראל.		השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות\|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה\|נשמות]] ישראל.
שורה 48:		שורה 48:
	הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.		הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.

	זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה\|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה\|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה\|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה ~~אוה"ת~~ אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה\|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה\|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}.		זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה\|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה\|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה\|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אור התורה אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה\|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה\|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}.

	==== כיום שניתנה בו תורה ====		==== כיום שניתנה בו תורה ====

מ. רובין: אחידות במיקום הערות שוליים

2026-03-05T09:51:13Z

אחידות במיקום הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:51, 5 במרץ 2026
שורה 11:		שורה 11:

	==הערים החוגגות בפורים דמוקפין==		==הערים החוגגות בפורים דמוקפין==
	ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר ~~קייימת~~ עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון\|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה\|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון\|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה\|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור.		ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר קיימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון\|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה\|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון\|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה\|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור.

	ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה\|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}.		ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה\|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}.
שורה 51:		שורה 51:

	==== כיום שניתנה בו תורה ====		==== כיום שניתנה בו תורה ====
	מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה\|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה\|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה\|שם=לז}}.		מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה\|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים{{הערה\|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}}, כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה\|שם=לז}}.


	{{פורים}}		{{פורים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]

שולם ס.: הסרת קישור מיותר

2026-03-05T00:26:47Z

הסרת קישור מיותר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:26, 5 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:חומות ירושלים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]		[[קובץ:חומות ירושלים.jpg\|250px\|ממוזער\|שמאל\|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]]
	'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר [[שושן]] וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''.		'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר שושן וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''.

	==מקור==		==מקור==

שיע.ק: /* מקור */

2026-03-04T23:52:55Z

מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:52, 5 במרץ 2026
שורה 3:		שורה 3:

	==מקור==		==מקור==
	ב[[מגילת אסתר]]{{הערה\|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] לבקשת המלכה ~~הדסה~~ אסתר יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:		ב[[מגילת אסתר]]{{הערה\|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] לבקשת המלכה אסתר יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=אסתר ט, יט\|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=אסתר ט, יט\|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
	בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:		בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:

איש מחובד ב־04:04, 18 בינואר 2026

2026-01-18T04:04:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:04, 18 בינואר 2026
שורה 3:		שורה 3:

	==מקור==		==מקור==
	ב[[מגילת אסתר]]{{הערה\|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:		ב[[מגילת אסתר]]{{הערה\|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] לבקשת המלכה הדסה אסתר יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=אסתר ט, יט\|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור=אסתר ט, יט\|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
	בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:		בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:

ב. א. א.: /* פורים משולש */

2023-03-06T00:58:07Z

פורים משולש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:58, 6 במרץ 2023
שורה 23:		שורה 23:
	סדר המצוות בפורים המשולש הוא:		סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
	*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].		*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
	*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל ~~הנסים~~ (פורים)\|ועל ~~הנסים~~]]".		*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הניסים (פורים)\|ועל הניסים]]".
	*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה\|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].		*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה\|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
	עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה\|שם=מא\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.		עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה\|שם=מא\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.

ב. א. א.: /* פורים משולש */

2023-03-06T00:57:14Z

פורים משולש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:57, 6 במרץ 2023
שורה 23:		שורה 23:
	סדר המצוות בפורים המשולש הוא:		סדר המצוות בפורים המשולש הוא:
	*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].		*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
	*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".		*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים (פורים)\|ועל הנסים]]".
	*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה\|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].		*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה\|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
	עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה\|שם=מא\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.		עם זאת, [[הרבי]] עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים{{הערה\|שם=מא\|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=497 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=767&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.

קרייזי אבאוט משיח ב־10:15, 25 בפברואר 2021

2021-02-25T10:15:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:15, 25 בפברואר 2021
שורה 52:		שורה 52:
	==== כיום שניתנה בו תורה ====		==== כיום שניתנה בו תורה ====
	מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה\|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה\|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה\|שם=לז}}.		מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה\|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה\|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה\|שם=לז}}.


	{{פורים}}		{{פורים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]

חלוקת קונטרסים: /* "שושן פורים" */

2021-02-25T10:00:30Z

"שושן פורים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:00, 25 בפברואר 2021
שורה 33:		שורה 33:
	== "שושן פורים" ==		== "שושן פורים" ==
	בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.		בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.

	הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה\|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה\|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות\|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה\|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו דברי אלוקים חיים]]{{הערה\|שם=לז\|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.		הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה\|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה\|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות\|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה\|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו דברי אלוקים חיים]]{{הערה\|שם=לז\|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.

	===בתורת החסידות===		===בתורת החסידות===
	==== שושנה ====		==== שושנה ====

קרייזי אבאוט משיח ב־09:40, 25 בפברואר 2021

2021-02-25T09:40:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:40, 25 בפברואר 2021
שורה 33:		שורה 33:
	== "שושן פורים" ==		== "שושן פורים" ==
	בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.		בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ואסור בתענית ובהספד.
	הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה\|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה\|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות\|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה\|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו ~~דא"ח~~]]{{הערה\|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.		הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה\|שאילתא סז.}} ובה"ג{{הערה\|סוף הלכות מגילה.}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות\|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה\|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.}} מכל מקום [[אלו ואלו דברי אלוקים חיים]]{{הערה\|שם=לז\|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.
	===בתורת החסידות===		===בתורת החסידות===
	==== שושנה ====		==== שושנה ====
שורה 42:		שורה 42:
	מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה\|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה\|1=נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה\|1=שה"ש ב, ב.}}.		מבואר ב[[תורה אור]]{{הערה\|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה\|1=נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה\|1=שה"ש ב, ב.}}.

	השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות\|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה\|נשמות]] ישראל..		השושנה אדומה בעצם, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות\|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה\|נשמות]] ישראל.

	הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.		הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.
שורה 49:		שורה 49:

	==== כיום שניתנה בו תורה ====		==== כיום שניתנה בו תורה ====
	מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה\|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה\|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה\|~~[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.~~}}.		מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה\|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{{הערה\|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה\|שם=לז}}.

	{{פורים}}		{{פורים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]