עשרת ימי תשובה - היסטוריית גרסאות

א.י.ל.: /* כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה */

2025-12-08T18:05:46Z

כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:05, 8 בדצמבר 2025
שורה 81:		שורה 81:
	ב[[מכתב כללי]] של [[הרבי]]{{הערה\|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו.		ב[[מכתב כללי]] של [[הרבי]]{{הערה\|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו.

	ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.		ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי\|בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.

	באחד ה[[יומן\|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה\|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו למניין תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.		באחד ה[[יומן\|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה\|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו למניין תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

אליהו ב. ב־16:49, 6 באוקטובר 2024

2024-10-06T16:49:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:49, 6 באוקטובר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]]		[[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]]
	'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ל[[תשובה]], ~~לעשיית חשבון~~ נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל ב[[י' בתשרי]].		'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ל[[תשובה]], לחשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל ב[[י' בתשרי]].

	שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.		שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.
שורה 30:		שורה 30:
	הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים.		הרבי עורר על כך, ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם מכוונים כנגד כל ימות השבוע של השנה החולפת, ומהווים הכנה לימות השבוע של השנה הבאה. לכן על האדם ביום ראשון לתקן את כל הימי ראשון של השנה החולפת ולהתכונן לכל הימי ראשון של השנה הבאה, וכן הלאה בימים הבאים.

	כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך ב[[חג הסוכות]] וב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ועל ידם ממשיכים שמחה בכל ימי השנה הבאה.		כל מה שמתקנים בעשרה ימים אלו נמשך ומתגלה אחר כך ב[[חג הסוכות]] וב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], ועל ידם ממשיכים [[שמחה]] בכל ימי השנה הבאה.

	==שינויים בתפילה==		==שינויים בתפילה==
	;בתפילת העמידה		;בתפילת העמידה
	על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "[[המלך הקדוש]]" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב [[צדקה]] ומשפט".		על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".

	כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב:		כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב:
שורה 47:		שורה 47:

	;בשאר חלקי התפילה		;בשאר חלקי התפילה
	אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ~~ומנחה~~ במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.		אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ו[[מנחה]] במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.

	מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת ה[[סליחות]] נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה\|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.		מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת ה[[סליחות]] נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה. המנהג בחב"ד הוא שאין אומרים סליחות בעשרת ימי תשובה (למעט מ[[צום גדליה]] החל בג' תשרי). בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות וכן ידוע על הרבניות שאמרו. הרבי מביא את פתגם ה[[צמח צדק]] בעניין: יש זמן שצריכים לומר ויש זמן שצריכים לעשות. עוד ביאור: שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה\|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.
שורה 53:		שורה 53:
	בימים אלו אומרים ב[[תפילת שחרית]] לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'".		בימים אלו אומרים ב[[תפילת שחרית]] לאחר ברכת ישתבח את המזמור "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'".

	וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות [[שחרית]] ומנחה.		וכן אומרים בימים אלו, כמו בכל החודש המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילות שחרית ומנחה.

	כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש [[חודש אלול]] עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה\|לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהלים.		כשהיה ה[[צמח צדק]] בן תשע שנים אמר לו [[אדמו"ר הזקן]]: קבלתי ממורי (הרב המגיד ממזריטש) שקיבל ממורו (הבעש"ט) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני של ראש [[חודש אלול]] עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה פרקי תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה פרקים{{הערה\|לוח היום יום, א' אלול}}. כך שמסיימים את כל ספר התהלים.
שורה 83:		שורה 83:
	ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.		ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.

	באחד ה[[יומן\|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה\|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו ~~למניה~~ תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.		באחד ה[[יומן\|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה\|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו למניין תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

	ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע.		ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע.
שורה 102:		שורה 102:
	{{חגים וזמנים}}		{{חגים וזמנים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{הלכה}}~~
	[[קטגוריה:ימים נוראים]]		[[קטגוריה:ימים נוראים]]
	[[קטגוריה:חגים וזמנים]]		[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

אליהו ב.: /* קישורים חיצוניים */

2024-06-11T17:39:05Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:39, 11 ביוני 2024
שורה 95:		שורה 95:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
			*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/aseres_yemay_teshuvah לקוטי שיחות מועדים - עשרת ימי תשובה] {{מפתח}}
	*[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}		*[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
	*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}		*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}

להתראות: /* התשובה בימים אלו */

2023-09-18T07:29:31Z

התשובה בימים אלו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:29, 18 בספטמבר 2023
שורה 13:		שורה 13:

	וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}}{{הערה\|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}.‏		וכך הובא גם להלכה בספרו של ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון\|אף על פי שהתשובה וה[[צעקה]] יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר: "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".}}{{הערה\|היד החזקה הלכות תשובה ב, ח}}.‏

			בשם האריז"ל מובא, שימים אלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת [[חול המועד]]{{הערה\|1=[https://drive.google.com/file/d/1-JIMrZoO79xn8UdT5jTUup7SUl8BU2iN/view שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר].}}.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

להתראות: /* שינויים בתפילה */

2022-10-06T09:31:30Z

שינויים בתפילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:31, 6 באוקטובר 2022
שורה 40:		שורה 40:
	"ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, ישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה.		"ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, ישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת שים שלום, הברכה התשע עשרה.

	בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים.		בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה{{הערה\|ראה בכף החיים שמקור המנהג בדברי ה[[תורת הקבלה\|מקובלים]] ש'עושה השלום' הוא בגימטריא ספריא"ל, המלאך הממונה על הכתיבה לחיים טובים.}}. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדישים{{הערה\|זאת בשונה ממנהג המקובלים שנוהגים זאת רק באמירת 'עושה השלום' שבסיום תפילת שמונה עשרה.}}.

	בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק ב[[תפילת נעילה]] שבסיום יום הכיפורים.		בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק ב[[תפילת נעילה]] שבסיום יום הכיפורים.

אליהו ב.: עריכה

2022-09-29T04:24:59Z

עריכה

הצגת שינויים

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2021-09-16T21:16:46Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:16, 17 בספטמבר 2021
שורה 99:		שורה 99:
	*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}		*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}
	*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45055 איך נראית ה'תשובה' של חסידי חב"ד? ● ראיון מרתק] - באתר [[שטורעם (אתר)\|שטורעם]] {{שטורעם}}		*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45055 איך נראית ה'תשובה' של חסידי חב"ד? ● ראיון מרתק] - באתר [[שטורעם (אתר)\|שטורעם]] {{שטורעם}}
			*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/713052/ רבי לילדים: כְּשֶׁה' קָרוֹב • הוראות לחיים] {{וידפו}}
	{{חגים וזמנים}}		{{חגים וזמנים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

אליהו ב. ב־00:43, 9 בספטמבר 2021

2021-09-09T00:43:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:43, 9 בספטמבר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]]		[[קובץ:אורחים גודשים את בית חיינו בעשי"ת.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אלפי אורחים גודשים את בית חיינו בעשרת ימי תשובה]]
	'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ~~לתשובה~~, לעשיית חשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל בי' בתשרי.		'''עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה''' הם עשרת הימים הראשונים של [[חודש תשרי]] המסוגלים להתקרב לה', ל[[תשובה]], לעשיית חשבון נפש, ולבקשת סליחה איש מרעהו. שני הימים הראשונים בעשרת ימי תשובה הם [[ראש השנה]], היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא [[יום הכיפורים]], החל ב[[י' בתשרי]].

	שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.		שם נוסף לימים אלו הוא 'בין כֵּסֶה לעשור', על פי הפסוק בתהלים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.
שורה 33:		שורה 33:
	עוד מוסבר בחסידות שעשרת הימים בעשרת ימי תשובה מקבילים ל[[עשר הספירות]] ול[[עשר כוחות הנפש]].		עוד מוסבר בחסידות שעשרת הימים בעשרת ימי תשובה מקבילים ל[[עשר הספירות]] ול[[עשר כוחות הנפש]].

	==שינויים בתפילה==		==שינויים בתפילה==
			;בתפילת העמידה
	~~'''~~בתפילת העמידה~~'''~~

	על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "[[המלך הקדוש]]" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב [[צדקה]] ומשפט".		על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת [[שמונה עשרה]] כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "[[המלך הקדוש]]" במקום "הא-ל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב [[צדקה]] ומשפט".

שורה 49:		שורה 47:
	בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק בתפילת נעילה שבסיום יום הכיפורים.		בחלק מקהילות ישראל נהוג שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעילא ולעילא', במקום 'לעילא', הנאמר כל השנה. בחב"ד כופלים תיבת 'לעילא' רק בתפילת נעילה שבסיום יום הכיפורים.

	~~'''~~בשאר חלקי התפילה~~'''~~		;בשאר חלקי התפילה

	אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ומנחה במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.		אומרים תפילת "אבינו מלכנו" אחרי [[שמונה עשרה]] של תפילות [[שחרית]] ומנחה במהלך עשרת ימי תשובה. פותחים את ארון הקודש באמירת "אבינו מלכנו" ואין אומרים אותו בשבתות.

שורה 62:		שורה 59:

	==מנהגים==		==מנהגים==
	יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה.{{הערה\|רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.}}		יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה{{הערה\|רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.}}.

	גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה.{{הערה\|שולחן ערוך סימן תר"ג}}		גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה{{הערה\|שולחן ערוך סימן תר"ג}}.

	מאחלים "חתימה וגמר תתימה טובה" בין כסה לעשור. הן בדיבור והן בכתיבה.		מאחלים "חתימה וגמר תתימה טובה" בין כסה לעשור. הן בדיבור והן בכתיבה.

	בעשרת ימי תשובה נהג ~~הרבי~~ [[הרש"ב]] למעט בדיבור.{{הערה\|ספר השיחות תש"ד, עמ' 3}}		בעשרת ימי תשובה נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] למעט בדיבור{{הערה\|ספר השיחות תש"ד, עמ' 3}}.

	==שבת תשובה==		==שבת תשובה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[שבת תשובה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[שבת תשובה]]}}
	בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים ב[[שבת]] זו, המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע ~~י"ד~~, ב). ב[[תורת החסידות]] מוסבר ששבת זו היא במדריגת [[תשובה עילאה]].		בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים ב[[שבת]] זו, המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע יד, ב). ב[[תורת החסידות]] מוסבר ששבת זו היא במדריגת [[תשובה עילאה]].

	נוסח התפילה ב[[שבת]] זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, ב[[תפילת ערבית]] בברכת מעין שבע אומרים '[[המלך הקדוש]] שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.		נוסח התפילה ב[[שבת]] זו זהה לשאר שבתות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, ב[[תפילת ערבית]] בברכת מעין שבע אומרים '[[המלך הקדוש]] שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'הא-ל הקדוש שאין כמוהו'.
שורה 80:		שורה 77:
	נוהגים, שהרב דורש ב[[שבת]] זו בפני הציבור וקורא לתשובה.		נוהגים, שהרב דורש ב[[שבת]] זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

	מנהג בית הרב להדליק נר מיוחד לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט".		מנהג בית הרב להדליק נר מיוחד לשבת תשובה "[[תשובה ליכט\|אַ תשובה ליכט]]".

	==כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה==		==כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה==

חלוקת קונטרסים: הגהה

2020-09-14T21:50:46Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:50, 15 בספטמבר 2020
שורה 83:		שורה 83:

	==כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה==		==כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה==
	ב[[מכתב הכללי]] של [[הרבי]]{{הערה\|~~בתר שבתא דח~~"י אלול, ~~שנת השבע, ה'~~תשל"ג,אגרות קודש כרך כח עמ' שכד-}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי{{הערה\|וכלשונו:בקשתי רבה והצעתי.. שבאחד מימי הסליחות.. לכנס בנים ובנות שלפני בר (בת) מצוה.. מבקשים את כל אחד ואחת מהמשתתפים בכנס זה לומר... אבינו מלכנו אבינו אתה... עשה עמנו צדקה וחסד למען שמך הגדול והושיענו.. וטוב ונכון – לעשות גם באחד מימי עשרת ימי תשובה ככל הנ"ל...}}, שבאחד בימי הסליחות ~~או בימים~~ הנוראים יש לעשות ~~כינוס~~ ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]].		ב[[מכתב הכללי]] של [[הרבי]]{{הערה\|אחרי השבת של [[ח"י אלול]], [[תשל"ג]], אגרות קודש כרך כח עמ' שכד}} שהופנה בעבור עסקני החינוך שברחבי העולם, כתב הרבי, שבאחד בימי הסליחות ובימים הנוראים יש לעשות כינוסי ילדים ונוער שמתחת לגיל ה[[בר מצווה]] וה[[בת מצווה]] ולומר בהם אבינו מלכנו.
	ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור אדמו"ר הזקן בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.

	~~ביומנו של א' מהתמימים ששהה~~ ב[[בית חיינו]] ~~נכתב ביום ד~~' ~~ז' תשרי~~ [[~~תשל~~"ד]]:		ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור [[אדמו"ר הזקן]] בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.
	~~{{ציטוט\|תוכן="היום במנחה באו להתפלל עם אד"ש כ~~- 300 ילדים תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

	"~~הרה~~"ח ~~ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש אד~~"ש שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע...		באחד ה[[יומן\|יומנים]] מ-[[770]] בשנת [[תשל"ד]], כתב אחד התמימים{{הערה\|ביום ד' ז' תשרי תשל"ד}} שהגיעו למניה תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת הרבי במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

	"כל ~~הסדר~~ הזה ~~התנהל בשעה שאד"ש כבר נכח בבית הכנסת;~~		ר' דובער חן אמר עם הילדים את הפסוקים והקטע שביקש הרבי שיאמרו עם הילדים: 1) תורה ציווה... יעקב. 2) שמע ישראל... אחד. 3) ברוך שם... ועד. 4) אבינו מלכנו... למען שמך הגדול והושיענו. 5) אמר הבעל שם טוב: כל יהודי מגיע לעולם-הזה החומרי בשליחות מסויימת של תורה אור כו' ועם שליחות זו של תורה-ומצוות הולך הוא ונוסע סביב, הן בעירו והן היכן ובאיזו הזדמנות שהוא נוסע.

	~~"אחרי~~ תפילת מנחה נתן ~~אד"ש~~ לכל ~~ילד וילד~~ 2 מטבעות של 10 סענט~~...~~		הסדר התנהל כאשר הרבי כבר נכח בבית הכנסת ואחרי תפילת מנחה נתן לכל הילדים 2 מטבעות של 10 סענט; אחד כמתנה בהצעה (אבל לא תנאי) שהם יתנוה לצדקה, ואחד בבקשה שימסרוה בתור שלוחי צדקה{{הערה\|ראו גם בלקוטי שיחות כרך יד עמ' 266}}. לאחר מכן חילק מטבעות לילדות.

	["אחד ~~מתנה ממני – בהצעתי~~ (אבל לא תנאי) שהם יתנוה לצדקה; ואחד – בבקשה ~~שלי~~ שימסרוה בתור ~~שלוחַי לצדקה" – לשון מכתבו של כ"ק אדמו"ר (לקוטי~~ שיחות כרך יד עמ' 266~~)] –~~

	"אחרי שכל הבנים סיימו לקבל יצאו הבנים וכן גם כל הגברים שנכחו בבית-הכנסת, אז נכנסו הילדות וגם להם נתן אד"ש כנ"ל".\|מרכאות=לא}}

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.		*שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.
			*משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג
			*ספר המאמרים עשרת ימי תשובה יום הכיפורים, [[המכון להפצת תורתו של משיח]]

	~~משנה תורה, הלכות תשובה, פרקים ב-ג~~		== קישורים חיצוניים ==

	~~ספר המאמרים עשרת ימי תשובה יום הכיפורים, [[המכון להפצת תורתו של משיח]]~~
	~~{{הערות שוליים}}~~

	== קישורים ==
	*[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}		*[http://chabad.info/news/tishrei/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ גלריה מרהיבה מעשרת ימי תשובה אצל הרבי] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
	*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}		*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71222 מהי העבודה של עשרת ימי תשובה?] - באתר [[col]] {{בםך}}
	*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45055 איך נראית ה'תשובה' של חסידי חב"ד? ● ראיון מרתק] - באתר [[שטורעם (אתר)\|שטורעם]] {{שטורעם}}		*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=45055 איך נראית ה'תשובה' של חסידי חב"ד? ● ראיון מרתק] - באתר [[שטורעם (אתר)\|שטורעם]] {{שטורעם}}

	{{חגים וזמנים}}		{{חגים וזמנים}}
			{{הערות שוליים}}
			{{הלכה}}
	[[קטגוריה:ימים נוראים]]		[[קטגוריה:ימים נוראים]]
	[[קטגוריה:חגים וזמנים]]		[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
	~~{{הלכה}}~~

דער חב"דסקער: /* כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה */

2020-09-14T15:01:57Z

כינוס ילדים בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:01, 14 בספטמבר 2020
שורה 86:		שורה 86:
	ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור אדמו"ר הזקן בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.		ב[[בית חיינו]] התקיים באחד מעשרת ימי תשובה כנס, ובו הוסבר לילדים על פי הוראת הרבי שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור אדמו"ר הזקן בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ – נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני-ישראל.

	ביומנו של א'מהתמימים ששהה ב[[בית חיינו]] נכתב ביום ד' ז' תשרי תשל"ד:		ביומנו של א' מהתמימים ששהה ב[[בית חיינו]] נכתב ביום ד' ז' תשרי [[תשל"ד]]:
	{{ציטוט\|תוכן="היום במנחה באו להתפלל עם אד"ש כ- 300 ילדים תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.		{{ציטוט\|תוכן="היום במנחה באו להתפלל עם אד"ש כ- 300 ילדים תלמידי מוסדות החינוך "אהלי תורה" ו"אשען פארקווי" לפי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א במכתב למחנכים מ[מוצאי] ח"י אלול.

שורה 98:		שורה 98:

	"אחרי שכל הבנים סיימו לקבל יצאו הבנים וכן גם כל הגברים שנכחו בבית-הכנסת, אז נכנסו הילדות וגם להם נתן אד"ש כנ"ל".\|מרכאות=לא}}		"אחרי שכל הבנים סיימו לקבל יצאו הבנים וכן גם כל הגברים שנכחו בבית-הכנסת, אז נכנסו הילדות וגם להם נתן אד"ש כנ"ל".\|מרכאות=לא}}

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.		שולחן ערוך אורח חיים תר"ב-תר"ג.