ערב רב - היסטוריית גרסאות

ספרא רבא ב־11:38, 2 במרץ 2025

2025-03-02T11:38:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:38, 2 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר\|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].		'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר\|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

	==~~ב[[מקרא]]~~==		==במקרא==
	בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון\|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה\|[[מדרש רבה\|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה\|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר\|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה\|שם=עגל\|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה\|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].		בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון\|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה\|[[מדרש רבה\|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה\|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר\|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה\|שם=עגל\|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה\|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

קודש לנשיא הדור: /* בחסידות */

2025-03-02T11:35:06Z

בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:35, 2 במרץ 2025
שורה 14:		שורה 14:
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

	על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה\|[[לקוטי תורה (אריז"ל)\|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)\|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה\|שם=~~ויקהל~~\|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה\|שם=ויקהל\|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}		על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה\|[[לקוטי תורה (אריז"ל)\|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)\|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה\|שם=מאמר\|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה\|שם=ויקהל\|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}

	בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה\|תינוקות שנשבו]]{{הערה\|שם=ויקהל}}.		בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה\|תינוקות שנשבו]]{{הערה\|שם=ויקהל}}.

קודש לנשיא הדור ב־11:34, 2 במרץ 2025

2025-03-02T11:34:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:34, 2 במרץ 2025
שורה 4:		שורה 4:
	בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון\|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה\|[[מדרש רבה\|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה\|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר\|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה\|שם=עגל\|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה\|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].		בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון\|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה\|[[מדרש רבה\|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה\|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר\|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה\|שם=עגל\|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה\|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

	קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון\|אֵלֶּה ~~אֱלֹהֶיךָ~~ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}. אחרי המעשה אמר הקב"ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ", כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה\|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב"ה אמר למשה: "אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות"{{הערה\|[[מדרש רבה]] שם.}}.		קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון\|אֵלֶּה אֱ-לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה\|[[פרשת כי תשא]] לב, ד.}}. אחרי המעשה אמר הקב"ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] {{ציטוטון\|לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת '''עַמְּךָ'''}}, כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה\|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב"ה אמר למשה: "אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות"{{הערה\|[[מדרש רבה]] שם.}}.

	במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון\|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש"נאספו" אל תוך העם{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש"י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.		במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון\|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש"נאספו" אל תוך העם{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש"י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.
שורה 13:		שורה 13:
	==בחסידות==		==בחסידות==
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

			על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה\|[[לקוטי תורה (אריז"ל)\|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)\|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה\|שם=ויקהל\|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה\|שם=ויקהל\|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}

			בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה\|תינוקות שנשבו]]{{הערה\|שם=ויקהל}}.

			==בגאולה==
			[[הרבי]] אומר שבשעת [[קיבוץ גלויות]] שיהיה [[לעתיד לבוא]], ייגאלו גם אלו שהם בבחינת ערב רב, כמו שהיה ב[[יציאת מצרים]], כי גם בהיותם במעמד ומצב בלתי רצוי (כמו [[חטא העגל]]) מייחד הקב"ה עליהם שמו של [[משה רבינו]] והם נקראים "עמך", והם שייכים לגאולה יחד עם משה רבינו ו[[דור המדבר]] שמתלווים אליו{{הערה\|שיחת [[עשרה בטבת]] [[תנש"א]].}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

קודש לנשיא הדור ב־10:38, 2 במרץ 2025

2025-03-02T10:38:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:38, 2 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''ערב רב''' ~~הם קבוצה של~~ [[גר\|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ~~ומשה~~ רבינו ~~קבלם וקירבם לסיני~~.		'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר\|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

			==ב[[מקרא]]==
			בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון\|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], "הכשרים שבמצרים"{{הערה\|[[מדרש רבה\|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה\|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב"ם]].}} הם [[גר\|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו "טוב שידבקו גרים בשכינה"{{הערה\|שם=עגל\|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש"י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז"ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה\|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].

			קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון\|אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}. אחרי המעשה אמר הקב"ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ", כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה\|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב"ה אמר למשה: "אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות"{{הערה\|[[מדרש רבה]] שם.}}.

			במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון\|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש"נאספו" אל תוך העם{{הערה\|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש"י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.
	==בקבלה==		==בקבלה==
	בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.		בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.

יוסי כהן ב־20:56, 23 ביולי 2022

2022-07-23T20:56:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:56, 23 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	'''ערב רב''' הם קבוצה של [[גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ומשה רבינו קבלם וקירבם לסיני.		'''ערב רב''' הם קבוצה של [[גר\|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ומשה רבינו קבלם וקירבם לסיני.

	==בקבלה==		==בקבלה==

אחדות לקבלת פני משיח: /* בחסידות */

2022-07-23T20:47:35Z

בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:47, 23 ביולי 2022
שורה 6:		שורה 6:
	בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.		בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
	==בחסידות==		==בחסידות==
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

חלוקת קונטרסים: קידוד קישורים

2022-02-21T12:13:28Z

קידוד קישורים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:13, 21 בפברואר 2022
שורה 6:		שורה 6:
	בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.		בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
	==בחסידות==		==בחסידות==
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=~~%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8~~ תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

			==לקריאה נוספת==
			* שיחת כי תשא, לקוטי שיחות חלק ט"ז שיחה ד

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:קליפות]]		[[קטגוריה:קליפות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"

2021-07-25T09:16:25Z

החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:16, 25 ביולי 2021
שורה 4:		שורה 4:
	בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.		בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.

	בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - ~~סעיף~~ כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.		בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
	==בחסידות==		==בחסידות==
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ"

2021-07-25T08:20:22Z

החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:20, 25 ביולי 2021
שורה 4:		שורה 4:
	בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.		בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.

	בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.		בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סעיף כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
	==בחסידות==		==בחסידות==
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:18:39Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:18, 3 במרץ 2021
שורה 7:		שורה 7:
	==בחסידות==		==בחסידות==
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:קליפות]]		[[קטגוריה:קליפות]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:35, 2 במרץ 2025
שורה 14:		שורה 14:
	בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.		בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון\|לית מחשבה תפיסא ביה כלל\|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

	על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה\|[[לקוטי תורה (אריז"ל)\|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)\|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה\|שם=~~ויקהל~~\|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה\|שם=ויקהל\|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}		על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה\|[[לקוטי תורה (אריז"ל)\|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)\|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה\|שם=מאמר\|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה\|שם=ויקהל\|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}

	בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה\|תינוקות שנשבו]]{{הערה\|שם=ויקהל}}.		בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה\|תינוקות שנשבו]]{{הערה\|שם=ויקהל}}.