עני - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:26:09Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:26, 30 בדצמבר 2024
שורה 9:		שורה 9:
	למושג "עני" יש מושגים קרובים כמו "אביון", "דל" ו"רש". ההבדל שבין עני לאבחון הוא שלמרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.		למושג "עני" יש מושגים קרובים כמו "אביון", "דל" ו"רש". ההבדל שבין עני לאבחון הוא שלמרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.

	הרש הוא למטה מדל ככתוב "ולרש אין כל{{הערה\|שמואל ב י"ב, ג.}}", והוא במצב של דלי דלות. מבחינה רוחנית, רש קשור עם האות [[רי"ש]], ודל קשור עם האות [[דל"ת]] שיש בה מאחוריה נקודה, המורה על נקודת היהדות המקשרת את היהודי להשפעה העליונה שנעשה "גמול דלים"{{הערה\|[[דבר מלכות תרומה]] ס"ט.}}.		הרש הוא למטה מדל ככתוב "ולרש אין כל{{הערה\|שמואל ב י"ב, ג.}}", והוא במצב של דלי דלות. מבחינה רוחנית, רש קשור עם האות [[רי"ש]], ודל קשור עם האות [[דל"ת]] שיש בה מאחוריה נקודה, המורה על נקודת היהדות המקשרת את היהודי להשפעה העליונה שנעשה "גמול דלים"{{הערה\|[[דבר מלכות תרומה]] ס"ט.}}.

	==נסיון העניות==		==נסיון העניות==

בנציון: /* נסיון העניות */

2024-10-30T22:43:07Z

נסיון העניות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:43, 31 באוקטובר 2024
שורה 14:		שורה 14:
	בתלמוד אנו מוצאים שני מיני נסיונות; נסיון ה[[עושר]], ונסיון העוני. על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים"{{הערה\|יומא לה, ב.}}, כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי [[הלל הזקן]] היה עני מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול מחכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות נשיא ישראל.		בתלמוד אנו מוצאים שני מיני נסיונות; נסיון ה[[עושר]], ונסיון העוני. על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים"{{הערה\|יומא לה, ב.}}, כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי [[הלל הזקן]] היה עני מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול מחכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות נשיא ישראל.

	כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] ~~[[תשח~~"~~י]]~~ [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.		כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] חלק כ"ג [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

ב. א. א. ב־04:56, 27 באוגוסט 2023

2023-08-27T04:56:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:56, 27 באוגוסט 2023
שורה 19:		שורה 19:
	*[[עני המהפך בחררה]]		*[[עני המהפך בחררה]]
	*[[עשירות]]		*[[עשירות]]
			*[[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

אליהו ב. ב־03:25, 20 ביולי 2022

2022-07-20T03:25:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:25, 20 ביולי 2022
שורה 12:		שורה 12:

	==נסיון העניות==		==נסיון העניות==
			בתלמוד אנו מוצאים שני מיני נסיונות; נסיון ה[[עושר]], ונסיון העוני. על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים"{{הערה\|יומא לה, ב.}}, כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי [[הלל הזקן]] היה עני מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול מחכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות נשיא ישראל.

	כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.		כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

אליהו ב. ב־03:19, 20 ביולי 2022

2022-07-20T03:19:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:19, 20 ביולי 2022
שורה 4:		שורה 4:
	תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]].		תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]].

	[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה\|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".		[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה\|1=[[מסכת אבות]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".

	==~~=החילוק בין~~ עני ~~לאביון=~~==		==עני אביון דל ורש==
	~~למרות~~ שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ~~ישנו חילוק ברור בין שני אלו.~~ "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.		למושג "עני" יש מושגים קרובים כמו "אביון", "דל" ו"רש". ההבדל שבין עני לאבחון הוא שלמרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.

			הרש הוא למטה מדל ככתוב "ולרש אין כל{{הערה\|שמואל ב י"ב, ג.}}", והוא במצב של דלי דלות. מבחינה רוחנית, רש קשור עם האות [[רי"ש]], ודל קשור עם האות [[דל"ת]] שיש בה מאחוריה נקודה, המורה על נקודת היהדות המקשרת את היהודי להשפעה העליונה שנעשה "גמול דלים"{{הערה\|[[דבר מלכות תרומה]] ס"ט.}}.

			==נסיון העניות==
	כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.		כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

	==ראו ~~עוד~~==		==ראו גם==
	[[עני המהפך בחררה]]		*[[עני המהפך בחררה]]
			*[[עשירות]]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:צדקה]]		[[קטגוריה:צדקה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:19:50Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:19, 3 במרץ 2021
שורה 13:		שורה 13:
	==ראו עוד==		==ראו עוד==
	[[עני המהפך בחררה]]		[[עני המהפך בחררה]]
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:צדקה]]		[[קטגוריה:צדקה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:27:29Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:27, 21 באוקטובר 2020
שורה 15:		שורה 15:
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:צדקה]]		[[קטגוריה:צדקה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:12:48Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:12, 8 בספטמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:

	===החילוק בין עני לאביון===		===החילוק בין עני לאביון===
	למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ~~יתכן~~ שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.		למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.

	כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.		כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:34:28Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:34, 24 באוגוסט 2020
שורה 4:		שורה 4:
	תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]].		תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]].

	[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{~~הערת שוליים~~\|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".		[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה\|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".

	===החילוק בין עני לאביון===		===החילוק בין עני לאביון===
	למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.		למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; יתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה\|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה\|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה\|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.

	כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{~~הערת שוליים~~\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{~~הערת שוליים~~\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{~~הערת שוליים~~\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.		כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה\|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה\|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

	==ראו עוד==		==ראו עוד==

חבר: added Category:צדקה using HotCat

2020-07-21T18:13:07Z

added Category:צדקה using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:13, 21 ביולי 2020
שורה 16:		שורה 16:
	[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
	[[קטגוריה:חסידות]]		[[קטגוריה:חסידות]]
			[[קטגוריה:צדקה]]