עלמא דחירו - היסטוריית גרסאות

צוברענגען משיח ב־14:01, 15 באוגוסט 2023

2023-08-15T14:01:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:01, 15 באוגוסט 2023
שורה 1:		שורה 1:
			{{קצרמר\|חסידות}}
	'''עָלְמָא דְּחִירוּ''' (עולם החירות) הוא כינוי ל[[בינה]], ומבטא את הבחינה שלה כפי שהאור מאיר בגלוי בלי הגבלות למעלה מהמציאות כפי שהיא מחולקת לפרטים.		'''עָלְמָא דְּחִירוּ''' (עולם החירות) הוא כינוי ל[[בינה]], ומבטא את הבחינה שלה כפי שהאור מאיר בגלוי בלי הגבלות למעלה מהמציאות כפי שהיא מחולקת לפרטים.

חיים כ: /* הקשר עם שנת היובל */

2023-07-23T18:17:34Z

הקשר עם שנת היובל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 23 ביולי 2023
שורה 11:		שורה 11:

	==הקשר עם שנת היובל==		==הקשר עם שנת היובל==
	~~{{ערך מורחב\|ערך=[[יובל]]}}~~
	במאמרי חסידות רבים מתקשר מושג זה עם [[שנת היובל]] (שאף היא השנה החמישים שרומז ל[[חמישים שערי בינה]]), בה כל הקרקעות והעבדים משתחררים - עולם של חירות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/60b.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה ס, ב].}}		במאמרי חסידות רבים מתקשר מושג זה עם [[שנת היובל]] (שאף היא השנה החמישים שרומז ל[[חמישים שערי בינה]]), בה כל הקרקעות והעבדים משתחררים - עולם של חירות{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/60b.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה ס, ב].}}

דוד קורצוג ב־12:39, 31 ביולי 2022

2022-07-31T12:39:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:39, 31 ביולי 2022
שורה 6:		שורה 6:
	ספירת הבינה מכונה בשם זה מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}.		ספירת הבינה מכונה בשם זה מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}.

	בדוגמת הענין כפי שהוא באלוקות, כך גם אצל האדם שנברא בדומה ~~לקדוש~~ ברוך הוא, כח הבינה מסמל את החירות האמיתית, היות ששאר הכוחות הם מוגבלים בפרטים שונים, ואילו דווקא כח השכל שעיקרו הוא ה[[בינה]] - שבאמצעות ההתבוננות והעמקה שכלית של האדם, יכול הוא לתפוס את הדבר ולהתחבר אליו בצורה אמיתית כפי שהוא, וכח זה הוא גם המקור ל[[בחירה חופשית]], שאדם בן חורין לעשות מה שנכון לפי האמת ולא לפי נטיית הלב שלו.		בדוגמת הענין כפי שהוא באלוקות, כך גם אצל האדם שנברא בדומה להקדוש ברוך הוא, כח הבינה מסמל את החירות האמיתית, היות ששאר הכוחות הם מוגבלים בפרטים שונים, ואילו דווקא כח השכל שעיקרו הוא ה[[בינה]] - שבאמצעות ההתבוננות והעמקה שכלית של האדם, יכול הוא לתפוס את הדבר ולהתחבר אליו בצורה אמיתית כפי שהוא, וכח זה הוא גם המקור ל[[בחירה חופשית]], שאדם בן חורין לעשות מה שנכון לפי האמת ולא לפי נטיית הלב שלו.

	גם בסדר הפרשיות שב[[תפילין]], כח הבינה הוא כנגד פרשת והיה כי יביאך בה מוזכרת יציאת מצרים, היות שענינה של הבינה הוא עולם החירות{{הערה\|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/18b.htm ביאור אדמו"R הצמח צדק בסדרך מצוותיך מצוות תפילין יח, ב].}}.		גם בסדר הפרשיות שב[[תפילין]], כח הבינה הוא כנגד פרשת והיה כי יביאך בה מוזכרת יציאת מצרים, היות שענינה של הבינה הוא עולם החירות{{הערה\|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/18b.htm ביאור אדמו"ר הצמח צדק בסדרך מצוותיך מצוות תפילין יח, ב].}}.

	==הקשר עם שנת היובל==		==הקשר עם שנת היובל==

להתראות: הוספת ערך

2022-07-31T09:04:44Z

הוספת ערך

דף חדש

'''עָלְמָא דְּחִירוּ''' (עולם החירות) הוא כינוי ל[[בינה]], ומבטא את הבחינה שלה כפי שהאור מאיר בגלוי בלי הגבלות למעלה מהמציאות כפי שהיא מחולקת לפרטים.

==מקור הביטוי וביאורו==
מקור הביטוי הוא מ[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ב' קפו, א (פרשת תצוה: "תָּא חֲזֵי, מִיּוֹמָא עִלָּאָה הֲווֹ אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין, רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, מַאן דָּאִין דִּינָא דְּעָלְמָא, דְּהָא דִּינָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּהַאי עָלְמָא, אֶלָּא מִדִּינָא תַּתָּאָה, (ס''א רזא) דְּדָא (ישעיה נד) אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא. דְּאִי תֵּימָא דִּינָא דְּעָלְמָא דָּאִין לְעֵילָּא, אִי הָכִי לָא אִתְקְרֵי עָלְמָא דְּחִירוּ, עָלְמָא דִּנְהִירוּ דְּכָל עָלְמִין. עָלְמָא דְּכָל חַיִּין, עָלְמָא דְּכָל חִירוּ. וְאִי תֵּימָא מִדִּינָא דְּיִצְחָק. אִי אִיהוּ אִתְּעַר דִּינָא לְגַבֵּי הַאי עָלְמָא, לָא יַכְלִין כָּל עָלְמָא לְמִסְבַּל, דְּהַהוּא אֶשָּׁא תַּקִּיפָא עִלָּאָה, לָא אִית מַאן דְּסָבִיל לֵיהּ, אֶלָּא אֶשָּׁא דִּלְתַתָּא, דְּאִיהוּ אֶשָּׁא דְּסָבִיל אֶשָּׁא".}}, ומשמעות הדברים שם הוא שכאשר יש דין והגבלה, אין הדבר יכול להיקרא 'עולם החירות', ודווקא כשהאור האלוקי מאיר בגלוי כפי שהוא, מתבטלים ממילא כל ההעלמות וההסתרים וההגבלות, והמציאות 'משתחררת' מכל מה שמגביל ומסתיר{{הערה|1=משמעות הזוהר שם, וראה בדומה לכך ב[https://drive.google.com/file/d/1Klus_9gRqqPHe0_s7iSx8uDAns0O-XdF/view לקוטי שיחות חלק ז' שיחה א' לפרשת בהר סעיף ד'].}}.

ספירת הבינה מכונה בשם זה מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}.

בדוגמת הענין כפי שהוא באלוקות, כך גם אצל האדם שנברא בדומה לקדוש ברוך הוא, כח הבינה מסמל את החירות האמיתית, היות ששאר הכוחות הם מוגבלים בפרטים שונים, ואילו דווקא כח השכל שעיקרו הוא ה[[בינה]] - שבאמצעות ההתבוננות והעמקה שכלית של האדם, יכול הוא לתפוס את הדבר ולהתחבר אליו בצורה אמיתית כפי שהוא, וכח זה הוא גם המקור ל[[בחירה חופשית]], שאדם בן חורין לעשות מה שנכון לפי האמת ולא לפי נטיית הלב שלו.

גם בסדר הפרשיות שב[[תפילין]], כח הבינה הוא כנגד פרשת והיה כי יביאך בה מוזכרת יציאת מצרים, היות שענינה של הבינה הוא עולם החירות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/18b.htm ביאור אדמו"R הצמח צדק בסדרך מצוותיך מצוות תפילין יח, ב].}}.

==הקשר עם שנת היובל==
{{ערך מורחב|ערך=[[יובל]]}}
במאמרי חסידות רבים מתקשר מושג זה עם [[שנת היובל]] (שאף היא השנה החמישים שרומז ל[[חמישים שערי בינה]]), בה כל הקרקעות והעבדים משתחררים - עולם של חירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/60b.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה ס, ב].}}

אדמו"ר הצמח צדק מביא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/2/1/75.htm?q=%D7%90%D7%95%D7%A8 אור התורה במדבר א' דרושים לחג השבועות והיה אמונת עתיך, עה].}} שכח הבינה מוזכר בפסוק בקשר עם לימוד התורה אצל בני שבט [[יששכר]], "ומבני יששכר '''י'''ודעי '''ב'''ינה '''ל'''עיתים"{{הערה|דברי הימים א' יב, לג.}}, שהוא ראשי תיבות יובל, כי על ידי כח הבינה, ובפרטיות - על ידי לימוד התורה בכח זה, מגיעים לבחינת החירות האמיתית, בחינת יובל.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]