עיר מקלט - היסטוריית גרסאות

ר.ז. ב־02:25, 23 ביולי 2025

2025-07-23T02:25:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:25, 23 ביולי 2025
שורה 22:		שורה 22:
	בערי המקלט התגוררו [[כהן\|כהנים]] או [[שבט לוי\|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם\|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.		בערי המקלט התגוררו [[כהן\|כהנים]] או [[שבט לוי\|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם\|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

	כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)\|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול{{הערה\|על אורך זמן שהותו בערי מקלט (מכיון ששהותו בערי מקלט אינה רק (להנצל מסכנה של נקמה -) בכדי שגואל הדם לא יהרגנו, אלא גם '''דין''' שאם יצא גואל הדם יש לו להרגו כי אין לו דם, הוא הורג אדם הרוג) ישנם שני טעמים - '''א'''. מכיון שהכהו גדול ענינו להאריך ימיו של האדם והוא קיצר ימיו של אדם, אינו ראוי שיעמוד בפני הכהן גדול. '''ב'''. כי כפרתו יהיה על ידי מיתת הכהן גדול (מיתת צדיקים מכפרת), ודווקא במיתת כהן הגדול כי הוא זה שהיה צריך להתפלל שלא יארע תקלה בימיו, ולא התפלל, ועד אז יש לו עדיין חיוב מיתה מחמת עוונו כשיצא מעיר מקלטו אין לו דם, ולכן יש לו לשהות שם עד מיתתו של הכהן הגדול.}}. מיתת רשאי היה הרוצח לשוב לעירו (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".		כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)\|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול{{הערה\|על אורך זמן שהותו בערי מקלט (מכיון ששהותו בערי מקלט אינה רק (להנצל מסכנה של נקמה -) בכדי שגואל הדם לא יהרגנו, אלא גם '''דין''' שאם יצא גואל הדם יש לו להרגו כי אין לו דם, הוא הורג אדם הרוג) ישנם שני טעמים - '''א'''. מכיון שהכהו גדול ענינו להאריך ימיו של האדם והוא קיצר ימיו של אדם, אינו ראוי שיעמוד בפני הכהן גדול. '''ב'''. כי כפרתו יהיה על ידי מיתת הכהן גדול (מיתת צדיקים מכפרת), ודווקא במיתת כהן הגדול כי הוא זה שהיה צריך להתפלל שלא יארע תקלה בימיו, ולא התפלל, ועד אז יש לו עדיין חיוב מיתה מחמת עוונו כשיצא מעיר מקלטו אין לו דם, ולכן יש לו לשהות שם עד מיתתו של הכהן הגדול. (ע"פ פירוש רש"י במדבר לה, כה. ולקו"ש חלק ל"ג ע' 206 ואילך).}}. מיתת רשאי היה הרוצח לשוב לעירו (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

	על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.		על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

ר.ז. ב־02:21, 23 ביולי 2025

2025-07-23T02:21:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:21, 23 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]		[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
	[[קובץ:עיר מקלט7.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מיקומם של ששת ערי המקלט]]		[[קובץ:עיר מקלט7.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
	'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם\|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה\|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}		'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם\|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה{{הערה\|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}.

	ב[[הגאולה האמיתית והשלימה\|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.		ב[[הגאולה האמיתית והשלימה\|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות.
שורה 10:		שורה 10:
	{{גודל\|2\|{{ציטוט		{{גודל\|2\|{{ציטוט
	\|מרכאות=כן		\|מרכאות=כן
	\|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה\|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג}}		\|מקור=[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א{{הערה\|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג.}}
	:::\|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ		:::\|תוכן=כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי. פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ
	}}}}		}}}}
שורה 18:		שורה 18:
	.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.		.. וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

	.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.\|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}		.. זו המשימה.. לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.\|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן.}}
	==כיצד מתנהלת עיר מקלט==		==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
	בערי המקלט התגוררו [[כהן\|כהנים]] או [[שבט לוי\|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם\|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.		בערי המקלט התגוררו [[כהן\|כהנים]] או [[שבט לוי\|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם\|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

	כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)\|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".		כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)\|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול\|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול{{הערה\|על אורך זמן שהותו בערי מקלט (מכיון ששהותו בערי מקלט אינה רק (להנצל מסכנה של נקמה -) בכדי שגואל הדם לא יהרגנו, אלא גם '''דין''' שאם יצא גואל הדם יש לו להרגו כי אין לו דם, הוא הורג אדם הרוג) ישנם שני טעמים - '''א'''. מכיון שהכהו גדול ענינו להאריך ימיו של האדם והוא קיצר ימיו של אדם, אינו ראוי שיעמוד בפני הכהן גדול. '''ב'''. כי כפרתו יהיה על ידי מיתת הכהן גדול (מיתת צדיקים מכפרת), ודווקא במיתת כהן הגדול כי הוא זה שהיה צריך להתפלל שלא יארע תקלה בימיו, ולא התפלל, ועד אז יש לו עדיין חיוב מיתה מחמת עוונו כשיצא מעיר מקלטו אין לו דם, ולכן יש לו לשהות שם עד מיתתו של הכהן הגדול.}}. מיתת רשאי היה הרוצח לשוב לעירו (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

	על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.		על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.
שורה 41:		שורה 41:

	==ערי מקלט בגאולה==		==ערי מקלט בגאולה==
	ב[[הגאולה האמיתית והשלימה\|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה\|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון\|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה\|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.		ב[[הגאולה האמיתית והשלימה\|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה\|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון\|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה\|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים.}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

	הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.		הערים הנוספים יוקמו בארצות קיני, קניזי וקדמוני.

יוסף הקצון ב־18:33, 22 באפריל 2025

2025-04-22T18:33:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:33, 22 באפריל 2025
שורה 54:		שורה 54:

	הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].		הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

			== בעבודת האדם ==
			<blockquote>הרבי באחת משיחותיו<ref>לקו"ש חלק ב' פרשת ואתחנן</ref> ביאר את עבודת השם שלומדים מ(הדרך ל)עיר מקלט. כשם שבדרך כפשוטה היה שלט לאדם שרץ לעיר מקלט, שמורה לו את הדרך, ומנגיש לו אותה, כך האדם צריך להיות כשלט עבור יהודים שרצים למקלט, חיי התורה והמצות, וצריך להראות להם את הדרך, למרות שבעקבות התפקיד הוא עלול להחשף לדברים שיכולים להפריע לו בעבודת ה'.

			"... וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו".

			הרבי מוסיף שהיהודי צריך להיות 'שלט' חי שרק כך הוא יוכל להחיות יהודים אחרים.</blockquote>

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

יוסף הקצון ב־18:22, 22 באפריל 2025

2025-04-22T18:22:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:22, 22 באפריל 2025
שורה 51:		שורה 51:

	===ערי מקלט כראיה לגאולה===		===ערי מקלט כראיה לגאולה===
	ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה\|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה\|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.		ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה\|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה\|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ד פרשת שופטים עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

	הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].		הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

יוסף הקצון ב־18:21, 22 באפריל 2025

2025-04-22T18:21:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:21, 22 באפריל 2025
שורה 51:		שורה 51:

	===ערי מקלט כראיה לגאולה===		===ערי מקלט כראיה לגאולה===
	ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה\|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה\|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה ~~בתורה~~ אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.		ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה\|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה\|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה\|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה שיש לה תוקף, שהיא "עומדת לעולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת..." <ref>רמב"ם הלכות יסודי התורה</ref>, אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

	הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].		הקשר בין מצווה זו דווקא לגאולה: כשם שעיר מקלט קולטת במקום כך ישנו קליטה בזמן. אשר זמן הגאולה יקלוט את כל הבעיות של זמן ה[[גלות]], ואז יגמר קליטתן וכפרתן של [[עם ישראל]].

יוסף הקצון ב־18:15, 22 באפריל 2025

2025-04-22T18:15:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:15, 22 באפריל 2025
שורה 74:		שורה 74:
	[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]		[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
	[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]		[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]
			[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
			[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

מ. רובין ב־17:52, 18 במרץ 2025

2025-03-18T17:52:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:52, 18 במרץ 2025
שורה 70:		שורה 70:
	{{גאולה ומשיח}}		{{גאולה ומשיח}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]		[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
			[[en:Ir Miklat (City of Refuge)]]

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2025-02-07T06:23:38Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:23, 7 בפברואר 2025
שורה 66:		שורה 66:
	* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו\|}}		* [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%A3-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C/ מהי השאלה המתבקשת שאף אחד לא שואל?] {{וידפו\|}}
	*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}		*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}
			*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf ערי מקלט לעתיד לבוא]''', [[התמים (בית משיח)\|התמים]] גליון נ"ה עמוד 32

	{{גאולה ומשיח}}		{{גאולה ומשיח}}

עקשן להבאת הגאולה ב־20:40, 18 ביוני 2024

2024-06-18T20:40:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:40, 18 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
	[[קובץ:עיר מקלט7.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מיקומם של ששת ערי המקלט]]		[[קובץ:עיר מקלט7.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
	'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם\|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה\|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}		'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם\|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה\|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}

חב"דפדי פעיל: /* קישורים חיצוניים */

2023-07-09T05:50:08Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:50, 9 ביולי 2023
שורה 66:		שורה 66:
	*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}		*'''[https://chabad.info/beis-medrash/658567/ לשם מה מצווה התורה להוסיף ערי מקלט בגאולה?]''', שיעור מאת הרב מנחם מענדל חדאד {{וידאו}}{{אינפו}}

			{{גאולה ומשיח}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	~~{{תבנית:גאולה ומשיח}}~~

	[[קטגוריה:מצוות]]		[[קטגוריה:מצוות]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
	[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]		[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:40, 18 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:שלט עיר מקלט.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שלט שמראה היכן העיר מקלט]]
	[[קובץ:עיר מקלט7.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מיקומם של ששת ערי המקלט]]		[[קובץ:עיר מקלט7.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מיקומם של ששת ערי המקלט]]
	'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם\|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה\|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}		'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם\|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה.{{הערה\|ספר המצות להרמב"ם - [[מצוות עשה]] קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - [[מצוות עשה]] עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.}}