עירוי חמין לצוננין - היסטוריית גרסאות

נסיעה לרבי ב־17:07, 25 במרץ 2026

2026-03-25T17:07:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:07, 25 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{~~לעריכה~~}}		{{עריכה\|כל הערך=כן}}
	[[קובץ:הכנת תה.JPG~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]		[[קובץ:הכנת תה.JPG\|ממוזער\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]
	'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].		'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].

	==במשנה==		==במשנה==

	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן\|מקור=שבת פרק ג, ה}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן\|מקור=שבת פרק ג, ה}}

שורה 11:		שורה 10:
	במשנה ישנן שלש שיטות :		במשנה ישנן שלש שיטות :

	לשיטת רש"י, החילוק בין חלקה הראשון של המשנה לחלקה השנ הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. לפיכך החילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", עוסק בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.		לשיטת רש"י, החילוק בין חלקה הראשון של המשנה לחלקה השנ הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. לפיכך החילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", עוסק בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.

	ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אך לא מים מרובים. לשיטה זו עצמה ישנם שתי דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. הרי"ף פוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.		ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אך לא מים מרובים. לשיטה זו עצמה ישנם שתי דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. הרי"ף פוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.
שורה 25:		שורה 24:

	למרות כל זאת קובע הצמח צדק שלכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה.		למרות כל זאת קובע הצמח צדק שלכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה.

	[[קטגוריה:הלכות שבת]]		[[קטגוריה:הלכות שבת]]

ברכת הגאולה ב־21:38, 14 ביולי 2024

2024-07-14T21:38:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:38, 15 ביולי 2024
שורה 9:		שורה 9:
	בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".		בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי [[בית שמאי]]. ו[[בית הלל]] אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ו[[רבי שמעון בן מנסיא]] אוסר".
	==מחלוקת הראשונים==		==מחלוקת הראשונים==
	~~שלשת~~ שיטות ~~ישנן במשנה~~:		במשנה ישנן שלש שיטות :

	~~שיטה אחת היא שיטת~~ רש"י, ~~שהחילוק~~ בין המשנה ~~לסיפא~~ הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. ~~ומכיון שכך נמצא שהחילוק~~ שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", ~~הוא~~ בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.		לשיטת רש"י, החילוק בין חלקה הראשון של המשנה לחלקה השנ הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. לפיכך החילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", עוסק בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.

	ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, ~~אבל~~ לא מים מרובים. ~~לפי שיטה~~ זו עצמה ~~יש שני~~ דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ~~ולפי~~ הרי"ף ~~שפוסק~~ כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.		ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אך לא מים מרובים. לשיטה זו עצמה ישנם שתי דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. הרי"ף פוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.

	שיטה שנייה היא התוספות בשם [[רבינו תם]] ~~שאין~~ כלל ~~חילוק~~ בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק ~~כמות~~ המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, ~~אבל~~ אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.		שיטה שנייה היא שיטת התוספות בשם [[רבינו תם]] שלא מחלק כלל בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק בכמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אך אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.

	שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ייתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.		שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ייתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.

קרייזי אבאוט משיח ב־21:34, 25 ביולי 2021

2021-07-25T21:34:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:34, 26 ביולי 2021
שורה 1:		שורה 1:
			{{לעריכה}}
	[[קובץ:הכנת תה.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]		[[קובץ:הכנת תה.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]
	'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].		'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:15:24Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 8 בספטמבר 2020
שורה 16:		שורה 16:
	שיטה שנייה היא התוספות בשם [[רבינו תם]] שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.		שיטה שנייה היא התוספות בשם [[רבינו תם]] שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.

	שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ~~יתכן~~ רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.		שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ייתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.

	==הכרעת הצמח צדק==		==הכרעת הצמח צדק==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה "

2020-08-31T03:08:02Z

החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:08, 31 באוגוסט 2020
שורה 14:		שורה 14:
	ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.		ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.

	שיטה ~~שניה~~ היא התוספות בשם [[רבינו תם]] שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.		שיטה שנייה היא התוספות בשם [[רבינו תם]] שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.

	שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול יתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.		שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול יתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.

שלום ב־15:31, 18 בספטמבר 2016

2016-09-18T15:31:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:31, 18 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:הכנת תה.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]		[[קובץ:הכנת תה.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]
	'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב.		'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב או שמא יש בכך משום איסור [[מלאכת מבשל]].

	==במשנה==		==במשנה==

שלום בוט2: החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "

2016-09-15T08:28:21Z

החלפת טקסט – "הרשב"א " ב־"הרשב"א "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:28, 15 בספטמבר 2016
שורה 19:		שורה 19:

	==הכרעת הצמח צדק==		==הכרעת הצמח צדק==
	הצמח צדק (מסכת שבת, ע' מ') דן בענין שפיכת מים רותחים לתוך שיירי תה. לפי שיטת רש"י ~~והרשב~~"א נמצא שמותר שהרי המים הצוננין הם התחתונים והמים הרותחים הם העליונים ולפי שיטת התוספות אסור שהרי המים הקרים הם המועטים. ומכיון שבשולחן ערוך פסק כשיטת הרי"ף דהיינו שההלכה היא לא כרבי שמעון בן מנסיא המחמיר אפילו באופן שהמים הקרים הם התחתונים ולפי פירושו של רש"י נמצא שאין כל איסור לעשות כן.		הצמח צדק (מסכת שבת, ע' מ') דן בענין שפיכת מים רותחים לתוך שיירי תה. לפי שיטת רש"י ו[[הרשב"א]] נמצא שמותר שהרי המים הצוננין הם התחתונים והמים הרותחים הם העליונים ולפי שיטת התוספות אסור שהרי המים הקרים הם המועטים. ומכיון שבשולחן ערוך פסק כשיטת הרי"ף דהיינו שההלכה היא לא כרבי שמעון בן מנסיא המחמיר אפילו באופן שהמים הקרים הם התחתונים ולפי פירושו של רש"י נמצא שאין כל איסור לעשות כן.

	ועוד, שאפילו לשיטת התוספות שהקובע היא כמות המים, יש לצדד כאן בסניף נוסף להיתר: שהרי יש שיטה האומרת שאין בישול אחר בישול אפילו במים שהם דבר לח, ואם כן יש כאן סניף להיתר.		ועוד, שאפילו לשיטת התוספות שהקובע היא כמות המים, יש לצדד כאן בסניף נוסף להיתר: שהרי יש שיטה האומרת שאין בישול אחר בישול אפילו במים שהם דבר לח, ואם כן יש כאן סניף להיתר.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "רבינו תם " ב־"רבינו תם "

2016-09-15T05:50:51Z

החלפת טקסט – "רבינו תם " ב־"רבינו תם "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:50, 15 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.		ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.

	שיטה שניה היא התוספות בשם רבינו תם שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.		שיטה שניה היא התוספות בשם [[רבינו תם]] שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.

	שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול יתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.		שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול יתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.

שלום בוט2: החלפת טקסט – "קטגוריה:אורח חיים" ב־"קטגוריה:הלכות שבת"

2016-09-15T05:39:23Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:אורח חיים" ב־"קטגוריה:הלכות שבת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:39, 15 בספטמבר 2016
שורה 24:		שורה 24:

	למרות כל זאת קובע הצמח צדק שלכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה.		למרות כל זאת קובע הצמח צדק שלכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה.
	[[קטגוריה:~~אורח חיים~~]]		[[קטגוריה:הלכות שבת]]

שלום בוט2 ב־03:45, 15 בספטמבר 2016

2016-09-15T03:45:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:45, 15 בספטמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:הכנת תה.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|האם מותר להוסיף מים חמים מכלי ראשון על שיירי תה קר?]]
	'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב.		'''עירוי חמין לצוננין''' היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב.