עבד עברי - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: /* פתיח */

2026-02-21T17:40:49Z

פתיח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 21 בפברואר 2026
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{להשלים\|כל הערך=כן}}~~
	'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.		'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.

ר.ז. ב־05:26, 23 בפברואר 2025

2025-02-23T05:26:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:26, 23 בפברואר 2025
שורה 2:		שורה 2:
	'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.		'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.

	בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך [[אהבה ויראה]] (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ~~ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית~~.		בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך [[אהבה ויראה]] (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד, העבודה של העבד עברי היא מתוך חיבור פנימי לרגש וללב), אך בלי שינוי מוחלט במידות הנפש. הוא מתמקד בהבאת חיות רוחנית לנפשו דרך קיום מצוות, תפילה ולימוד תורה, כל זאת מתוך רצון לקרב את הנפש לה' ולחיות על פי דרכי הקדושה, אבל ללא שינוי מהותי של הטבע האנושי.

	== בנגלה ==		== בנגלה ==
שורה 28:		שורה 28:
	באם העבד היה נשוי קודם למכירתו, על האדון לפרנס במשך התקופה גם את בני משפחתו.		באם העבד היה נשוי קודם למכירתו, על האדון לפרנס במשך התקופה גם את בני משפחתו.

	כאשר העבד משתחרר (במידה ומדבר בעבד שנמכר על ידי בית דין), צריך האדון להעניק לו מתנה מהרכוש שלו (תבואה ובעלי חיים) בשווי מינימלי של שלושים סלעים, על מנת לאפשר לו להתחיל בצורה טובה את חיי החירות שלו. על האדון מוטל גם להשתדל להעניק לו ברוחב יד כפי יכולתו, בדומה ל'הענקה' שהקב"ה העניק לבני ישראל כאשר השתחררו מעבדות מצרים.		כאשר העבד משתחרר (במידה ומדבר בעבד שנמכר על ידי בית דין), צריך האדון [[מצוות הענקה\|להעניק לו מתנה]] מהרכוש שלו (תבואה ובעלי חיים) בשווי מינימלי של שלושים סלעים, על מנת לאפשר לו להתחיל בצורה טובה את חיי החירות שלו. על האדון מוטל גם להשתדל להעניק לו ברוחב יד כפי יכולתו, בדומה ל'הענקה' שהקב"ה העניק לבני ישראל כאשר השתחררו מעבדות מצרים.

	===שחרורו===		===שחרורו===
שורה 41:		שורה 41:

	== בתורת החסידות ==		== בתורת החסידות ==
	~~תפקידו להכניס אוכל מהשוק לבית של האדון~~, ~~כלומר להעלות~~ את ~~עניני העולם שמחוץ ל~~'~~היכל המלך' ולתקן אותם שיהיו ראויים להיכלל בקדושה~~.		מדריגת עבד עברי נחשבת למדריגה גבוהה יותר בעבודת ה' מאשר עבד כנעני, אך היא עדיין אינה מושלמת. עבד עברי מבצע את עבודתו מתוך הרגש הלב, ולא רק מתוך קיום חיצוני של מצוות או פעולות. עבודתו היא לא רק בצורה של הודאה וכפי' (כמו בעבד כנעני), אלא גם מתוך רגש פנימי שבקודש, אף שלפעמים הוא שומר על המידות הטבעיות שלו ללא שינוי מהותי.

	~~והעבד~~ עברי ~~אינו רוצה בפריקת עול ואף~~ על ~~פי שלפעמים נמשך אחרי תאוות תענוגי עולם הזה~~ הוא ~~מתענג מהם~~, ~~אבל אחר כך הוא במרירות~~ על כך.		כמו שבגשמיות, זה שהעבד עברי מביא את הצרכים הבסיסיים לבית, מבהירה שהעבודה אינה משנות את המהות של הדברים. כמו שצוין, הצרכים שהעבד מביא אינם ראויים לאכילה עד שהם לא עברו את תהליך ה[[בישול]] או הצלייה של [[אמה עבריה\|אמה העברייה]], כלומר - ישנם שלבים נוספים שצריך לעבור על המוצר כדי להפוך אותו ראוי לשימוש. זהו ביטוי לכך שהעבד עברי לא משנה את מהות הדברים בעצמו, אלא רק מבצע את עבודתו באופן החיצוני – הוא מביא את הצרכים, אך לא משנה את עצמם עד שיעברו שלב נוסף על ידי אמה העברייה.

	~~(ותפקידו להכניס אוכל מהשוק להיכל המלך ורק~~ משנה ~~בסך הכל~~ את ~~המיקום~~ של ~~האוכל ולא מבשל אותם)~~.		במובן הרוחני, זה מציין את העובדה שעבודת עבד עברי, אף שהיא נעשית מתוך רגש לב, אינה משנה את מהות הטבע של האדם. היא פשוט מקדמת את האדם לרוחניות באמצעות עבודה פנימית – כלומר הוא לא משנה את הטבע אלא מנצל אותו בקדושה, בדיוק כפי שהעבד מביא את הצרכים הבסיסיים לבית, אך אין בהם שינוי מהותי.

	* מדובר על עולם ה[[~~יצירה~~]] ~~שפועל רק בשינוי המציאות ולא ב~~[[~~שינוי המהות~~]].		למשל אם ניחן בכיווץ או בהתפשטות, הוא מנצל את המידות הללו לקדושה. כלומר, הוא משנה את הדרך שבה הוא מנצל את רגשותיו, אבל לא משנה את מהותן. זהו, למעשה, שלב ביניים – הוא עושה שימוש במידות הטבעיות לקיום עבודתו הרוחנית, אך הוא לא משנה אותן באופן מוחלט.
	~~כלומר שה~~[[~~אהבה~~]] ~~או היראה שלו הם מגושמים ולא הפך אותם לטוב ממש רק שבמקום~~ [[~~אהבה~~]] ~~לעניני העולם הזה יש לו~~ [[~~אהבה~~]] ~~לאלוקות~~.
	~~וכל עבודתו~~ היא ~~במעשה בלבד~~.		מדריגת העבד עברי היא כנגד [[עולם היצירה]]. ובנפש היא מדריגת [[רוח (חלק הנפש)\|רוח]], בחינת המידות [[חג"ת]].

			=== בעבודת התפילה ===
			בעבודת התפילה של עבד עברי, מדובר בהתעוררות המידות בלבד, ולא במוחין (הבנה ושכל). התפילה, ובמיוחד [[פסוקי דזמרה]] ו[[ברוך שאמר]], מתעוררת מתוך רגשות כבוד והודיה, אך אין בה שינוי מהותי במידות הנפש. ה[[התבוננות]] היא רק כדי לעורר את המידות, ולא כדי לשנות את מהותן כפי שיקרה בעבודת מוחין.

			=== בלימוד התורה ===
			לימוד התורה של עבד עברי אינו באופן של שינוי מוחלט במידות ובטבע הנפש, אלא בלימוד שמכוון לקשר את הנפש עם ה', והאדם עושה זאת מתוך רצון להתקרב לשם, בלי שינוי מהותי במידותיו. המטרה היא להקשר לה' באמצעות התורה, שהיא המקשרת את נשמות ישראל עם הקדוש ברוך הוא.

			כפי שבלימוד התורה לשמה ייתכן שינוי במידות הנפש, בלימוד של עבד עברי נשארת המהות כפי שהיא, והמטרה היא רק להעצים את הקשר עם ה' דרך לימוד התורה.

			=== בקיום המצוות ===
			עבודת עבד עברי במצוות נוגעת בהבאת חיות רוחנית לנפשו. האדם מקיים את המצוות כדי להמשיך חיות אלוקית לנפשו – הוא מקיים את רמ"ח המצות כדי לחיות חיות רוחנית לכל איברי גופו, והשס"ה לאווין כדי לקבל חיות לשס"ה גידיו. כל המטרה היא להמשיך חיות אלוקית למערכת הפנימית של האדם, תוך שמירה על המהות האישית.

	== ראו גם ==		== ראו גם ==
			*[[מצוות הענקה]]
	*[[אמה עבריה]]		*[[אמה עבריה]]

להתראות: /* לקריאה נוספת */

2024-02-17T20:28:12Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:28, 17 בפברואר 2024
שורה 59:		שורה 59:
	*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]		*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]
	*'''כי תקנה עבד עברי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו על משמעותו של עבד עברי בפנימיות התורה, שבועון בית משיח כ"ו שבט תש"פ עמוד 16		*'''כי תקנה עבד עברי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו על משמעותו של עבד עברי בפנימיות התורה, שבועון בית משיח כ"ו שבט תש"פ עמוד 16
			*הרב מרדכי פרקש, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9_%D7%90%D7%A0%D7%90_%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%90.pdf אנא עבדא - סיפורו של הניגון ומשמעות ה'עבד' בעבודת השם]''' {{PDF}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אהבה ויראה([,. ])" ב־"אהבה ויראה$1"

2022-06-17T15:13:11Z

החלפת טקסט – "אהבה ויראה([,. ])" ב־"אהבה ויראה$1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:13, 17 ביוני 2022
שורה 2:		שורה 2:
	'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.		'''עבד עברי''' הוא יהודי שנמכר למשך שש שנים ליהודי אחר. במובנים רבים השיעבוד שלו לאדון דומה לשיעבוד של אדם שהשכיר את עצמו למשך תקופה ממושכת.

	בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך אהבה ויראה (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית.		בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך [[אהבה ויראה]] (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית.

	== בנגלה ==		== בנגלה ==

להתראות: /* לקריאה נוספת */

2021-03-24T05:30:56Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:30, 24 במרץ 2021
שורה 58:		שורה 58:

	*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]		*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]
			*'''כי תקנה עבד עברי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו על משמעותו של עבד עברי בפנימיות התורה, שבועון בית משיח כ"ו שבט תש"פ עמוד 16

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:58:02Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:58, 20 בדצמבר 2020
שורה 38:		שורה 38:
	עבד עברי שרצה בסיומה של תקופת העבדות להישאר לעבוד אצל אדונו, מבטא בכך כעין מרידה במלכות שמים, ולכן רוצעים את אזנו במרצע, כפי שהתורה מפרטת את דיניו{{הערה\|שם=מקור}}: {{ציטוטון\|וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם}}.		עבד עברי שרצה בסיומה של תקופת העבדות להישאר לעבוד אצל אדונו, מבטא בכך כעין מרידה במלכות שמים, ולכן רוצעים את אזנו במרצע, כפי שהתורה מפרטת את דיניו{{הערה\|שם=מקור}}: {{ציטוטון\|וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם}}.

	בשונה מהמכירה הראשונה ~~שהיתה~~ לתקופה מוגבלת ובעבור תשלום, הארכת תקופת העבדות ללא תמורה מסמלת את רצונו של העבד להשתעבד לאדון אחר תחת שיעבודו לאדון האמיתי, הקב"ה.		בשונה מהמכירה הראשונה שהייתה לתקופה מוגבלת ובעבור תשלום, הארכת תקופת העבדות ללא תמורה מסמלת את רצונו של העבד להשתעבד לאדון אחר תחת שיעבודו לאדון האמיתי, הקב"ה.

	== בתורת החסידות ==		== בתורת החסידות ==

דוד קורצוג: תיקוני כתיב

2020-10-07T16:04:33Z

תיקוני כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:04, 7 באוקטובר 2020
שורה 11:		שורה 11:
	===מכירה לעבדות===		===מכירה לעבדות===
	אדם יכול להימכר לעבד באחד משתי האופנים:		אדם יכול להימכר לעבד באחד משתי האופנים:
	#'''עבד הנמכר על ידי בית דין{{הערה\|שמות כא, ב. דברים טו, יב.}}:''' - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו ~~עבור~~.		#'''עבד הנמכר על ידי בית דין{{הערה\|שמות כא, ב. דברים טו, יב.}}:''' - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו עבורו.
	#'''עבד המוכר את עצמו{{הערה\|ויקרא כה, לט.}}:''' אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול ~~למקור~~ את עצמו.		#'''עבד המוכר את עצמו{{הערה\|ויקרא כה, לט.}}:''' אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול למכור את עצמו.

	===הגדרת הקנין===		===הגדרת הקנין===

להתראות ב־10:26, 6 במאי 2020

2020-05-06T10:26:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:26, 6 במאי 2020
שורה 13:		שורה 13:
	#'''עבד הנמכר על ידי בית דין{{הערה\|שמות כא, ב. דברים טו, יב.}}:''' - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו עבור.		#'''עבד הנמכר על ידי בית דין{{הערה\|שמות כא, ב. דברים טו, יב.}}:''' - אדם שגנב ואין לו כיצד לשלם את מחיר הגניבה, בית דין מוכרים אותו ומשלמים על הגניבה בתשלום שקיבלו עבור.
	#'''עבד המוכר את עצמו{{הערה\|ויקרא כה, לט.}}:''' אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול למקור את עצמו.		#'''עבד המוכר את עצמו{{הערה\|ויקרא כה, לט.}}:''' אדם מישראל שאין לו את צרכי הקיום היום-יומיים, יכול למקור את עצמו.

			===הגדרת הקנין===
			מסוגיות רבות בש"ס מוכח שעבד עברי קנוי רק למעשה ידיו אך גופו לא קנוי לאדון, ואילו לדעת רבא - אכן גופו קנוי.

			הגדרה זו משליכה על דינים שונים:
			*עבד עברי שנמכר לכהן, אינו יכול לאכול בתרומה, אף שעבד כנעני כן יכול, כיון שבהגדרה ההלכתית שלו אינו שייך לכהן.
			*ידו של העבד עברי אינה כ'יד ארוכה' של רבו{{הערה\|בבא מציעא צט, א.}}.

	===התחייבות האדון כלפיו===		===התחייבות האדון כלפיו===

להתראות ב־10:12, 6 במאי 2020

2020-05-06T10:12:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:12, 6 במאי 2020
שורה 52:		שורה 52:
	*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]		*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

להתראות: התחלת עריכה. הערך כמו שהוא לא ראוי להישאר, אבל הוא חשוב...

2020-05-06T10:12:02Z

התחלת עריכה. הערך כמו שהוא לא ראוי להישאר, אבל הוא חשוב...

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''עבד עברי'''
+בתורת החסידות מבואר משמעותו הפנימית של דין עבר עברי, שהוא עובד את השם מתוך אהבה ויראה (בשונה מ[[עבד כנעני]] שעבודתו היא במעשה בלבד), אך ההתקשרות שלו לאלוקות היא מגושמית.
 == בנגלה ==
-* מסמל את ה[[עבד העברי]] שתפקידו להכניס אוכל מהשוק ל[[בית]].
+מקורו של קנין עבד עברי הוא בספר שמות{{הערה|שם=מקור|פרשת משפטים, כא א-ו.}}: {{ציטוטון|כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ}}.
 והעבד עברי אינו רוצה בפריקת עול ואף על פי שלפעמים נמשך אחרי תאוות תענוגי עולם הזה הוא מתענג מהם, אבל אחר כך הוא במרירות על כך.
 (ותפקידו להכניס אוכל מהשוק להיכל המלך ורק משנה בסך הכל את המיקום של האוכל ולא מבשל אותם).
 * מדובר על עולם ה[[יצירה]] שפועל רק בשינוי המציאות ולא ב[[שינוי המהות]].
 כלומר שה[[אהבה]] או היראה שלו הם מגושמים ולא הפך אותם לטוב ממש רק שבמקום [[אהבה]] לעניני העולם הזה יש לו [[אהבה]] לאלוקות.