ספירת החכמה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: בינוויקי

2026-03-29T19:26:26Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:26, 29 במרץ 2026
שורה 80:		שורה 80:
	[[קטגוריה:ספירת החכמה]]		[[קטגוריה:ספירת החכמה]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]
			[[en:Sefiras HaChochma]]

שולם ס.: תיקון קישורים והסרת קישורים שגויים

2025-11-03T03:12:37Z

תיקון קישורים והסרת קישורים שגויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:12, 3 בנובמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת החכמה מופיעה בצידו הימני של המשולש העליון]]		[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת החכמה מופיעה בצידו הימני של המשולש העליון]]
	'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.		'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם (מין המדבר)\|אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.

	עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.		עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.
שורה 14:		שורה 14:
	#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת [[הקבלה]] "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, אף שמדובר כאן על דבר חכמה, אך מחמת [[פשוט\|פשיטותה]] לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו מכילה בעצמה בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].		#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת [[הקבלה]] "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, אף שמדובר כאן על דבר חכמה, אך מחמת [[פשוט\|פשיטותה]] לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו מכילה בעצמה בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].
	#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.		#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.
	#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה\|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא [[אותיות]] של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.		#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה\|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא [[אותיות האל"ף בי"ת\|אותיות]] של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.

	לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה{{הערה\|משל המצלמה, [[שיחת משתמש:חיים נהר#משל לחכמה\|נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר]]}}.		לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה{{הערה\|משל המצלמה, [[שיחת משתמש:חיים נהר#משל לחכמה\|נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר]]}}.
שורה 20:		שורה 20:
	==התחלקותה ובחינותיה==		==התחלקותה ובחינותיה==
	===פנימיות וחיצוניות===		===פנימיות וחיצוניות===
	כמו כל הספירות שבסדר ההשתלשלות, מתחלקת גם ספירת החכמה ל[[חיצוניות]] ו[[פנימיות]]:		כמו כל הספירות שבסדר ההשתלשלות, מתחלקת גם ספירת החכמה ל[[חיצוניות (בחסידות)\|חיצוניות]] ו[[פנימיות]]:

	*'''פנימיות החכמה''' היא התחום בו ה[[אור אין סוף]] מתקבל בספירת החכמה ונקלט בתוכה. פנימיות החכמה מכונה "חכמה עילאה" (=חכמה עליונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה הגבוהה ביותר שבספירות. לכך גם נדרשת רמת הביטול הגבוהה ביותר, [[ביטול במציאות]].		*'''פנימיות החכמה''' היא התחום בו ה[[אור אין סוף]] מתקבל בספירת החכמה ונקלט בתוכה. פנימיות החכמה מכונה "חכמה עילאה" (=חכמה עליונה) ובה מאיר האור האלוקי בעוצמתה הגבוהה ביותר שבספירות. לכך גם נדרשת רמת הביטול הגבוהה ביותר, [[ביטול במציאות]].
שורה 28:		שורה 28:
	===ל"ב נתיבות חכמה===		===ל"ב נתיבות חכמה===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ל"ב נתיבות חכמה]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ל"ב נתיבות חכמה]]}}
	ל"ב נתיבות חכמה הם שלושים ושנים ~~[[צמצום (פירושונים)\|~~צמצומים]] בהם נמשכת ומשתלשלת ספירת החכמה בעולמות.		ל"ב נתיבות חכמה הם שלושים ושנים צמצומים בהם נמשכת ומשתלשלת ספירת החכמה בעולמות.

	== חכמה עילאה וחכמה תתאה ==		== חכמה עילאה וחכמה תתאה ==
שורה 66:		שורה 66:
	*'''אמת''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[אמת]]", שהוא חותמו של הקב"ה.		*'''אמת''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[אמת]]", שהוא חותמו של הקב"ה.
	*'''מעיין''' - מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך ה[[נהר]], [[ספירת הבינה]].		*'''מעיין''' - מעיין הוא אחד מן הכינויים של ספירת החכמה, הנקראת כך משום שממנה נמשך ה[[נהר]], [[ספירת הבינה]].
	*'''קודש''' - ספירת החכמה נקראת בשם "[[קודש]]" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"[[קדוש]]" שהוא הדבר שנקרא על שם ~~ה[[קודש]]~~. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "[[קודש]]".		*'''קודש''' - ספירת החכמה נקראת בשם "קודש" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"קדוש" שהוא הדבר שנקרא על שם הקודש. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "קודש".
	*'''ראשית''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[ראשית]]", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.		*'''ראשית''' - ספירת החכמה נקראת גם בשם "[[ראשית]]", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.
	*'''אבן''' - האבן הגשמית היא בחינת [[דומם]], והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו [[צומח]] [[חי]] ו[[מין המדבר\|מדבר]]- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה. אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה. ולכן האבן משמשת [[משל]] על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה. כך החכמה היא רק מקור ל[[בינה]], שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.		*'''אבן''' - האבן הגשמית היא בחינת [[דומם]], והמייחד אותו משאר סוגי הנבראים -כמו [[צומח]] [[חי]] ו[[מין המדבר\|מדבר]]- הוא היותו עצם קיים בעל צורה והגדרה עצמית, אבל בלי תוספת תכונות וצורה שמחוץ לעצם קיומו הגשמי, וביחוד האבן הגולמית בטרם נקבע בה צורה כל-שהיא של כלי מסוים וכדומה. אינו דומה הצמח או החי, שמלבד עצם הקיומיות שבמציאותו הגשמית, יש בו גם תכונת הגדילה או הרגש, מה שאין כן האבן היא מציאות דוממת ואין בה תכונות נוספות על עצם מציאותה. ולכן האבן משמשת [[משל]] על ספירת החכמה הרמוזה באות 'י' של שם הוי', כמו שהיו"ד היא נקודה בלי התפשטות, היינו בלא ציור - אורך ורוחב, כי עיקרה של האות יו"ד היא נקודה בלבד (ה"קוצים" כלפי מעלה ומטה, הם תוספות), ו'נקודה' - אין לה צורה מוגדרת, ודוקא משום כך היא בסיס לכל הצורות האפשריות - השונות אלו מאלו בתכלית, שכולן נמשכות ובנויות עליה. כך החכמה היא רק מקור ל[[בינה]], שהיא השכלה מוגדרת ו"מצוירת" באורך ורוחב, היינו, מוגדרת בפרטיה השונים. אבל החכמה עצמה מופשטת מכל ציור והגדרה, ולכן נמשלת כאבן דומם.

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:16:20Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:16, 30 בדצמבר 2024
שורה 2:		שורה 2:
	'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.		'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.

	עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.		עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.

	== אופן התהוותה ==		== אופן התהוותה ==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"}}"

2024-11-18T04:20:46Z

החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:20, 18 בנובמבר 2024
שורה 5:		שורה 5:

	== אופן התהוותה ==		== אופן התהוותה ==
	התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של [[עילה ועלול]] היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה{{הערה\|וראה מאמרי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)\|אדמו"ר הזקן]] תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן~~</ref>~~		התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של [[עילה ועלול]] היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה{{הערה\|וראה מאמרי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)\|אדמו"ר הזקן]] תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן}}

	ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו{{הערה\|דרך מצותיך עמוד קכ"א~~</ref>~~		ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו{{הערה\|דרך מצותיך עמוד קכ"א}}

	==ענינה==		==ענינה==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "" ב־"{{הערה|"

2024-11-18T04:15:14Z

החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:15, 18 בנובמבר 2024
שורה 5:		שורה 5:

	== אופן התהוותה ==		== אופן התהוותה ==
	התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של [[עילה ועלול]] היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה~~<ref>~~וראה מאמרי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)\|אדמו"ר הזקן]] תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן</ref>		התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של [[עילה ועלול]] היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה{{הערה\|וראה מאמרי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)\|אדמו"ר הזקן]] תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן</ref>

	ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו~~<ref>~~דרך מצותיך עמוד קכ"א</ref>		ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו{{הערה\|דרך מצותיך עמוד קכ"א</ref>

	==ענינה==		==ענינה==

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2024-06-27T20:33:59Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:33, 27 ביוני 2024
שורה 72:		שורה 72:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}}		*הרב נחמן לרנר, '''[https://rabbi24.com/wp-content/uploads/formidable/64/444444444448763964363876380463864876387468763874632.mp4 פנימיות אבא פנימיות עתיק]''', מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית' {{וידאו}}
			*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785344/jewish/Intelligence-Chochma.htm חכמה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)


	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

תמים בדור השביעי ב־18:28, 20 ביוני 2024

2024-06-20T18:28:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:28, 20 ביוני 2024
שורה 2:		שורה 2:
	'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.		'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.

	עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה.~~<s>~~היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ~~ניתוח~~ כוח החכמה ~~שבנפש~~ האדם והשלכת ~~תכונותיה~~, לאחר הפשטה, לספירות ~~הרוחניות~~.~~</s>~~		עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות נתוח כוח החכמה בנפש האדם והשלכת תוכנתיה, לאחר הפשטה לספירות רוחניות.

	== אופן התהוותה ==		== אופן התהוותה ==

תמים בדור השביעי ב־18:25, 20 ביוני 2024

2024-06-20T18:25:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 20 ביוני 2024
שורה 2:		שורה 2:
	'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.		'''ספירת החכמה''' היא הספירה הראשונה ומקור [[עשר הספירות]] ה[[רוחני]]ות המנויות ב[[תורת הקבלה]]. מהותה של ספירת החכמה היא [[ביטול]], העדר אנוכיות, כיוון ש[[אור אין סוף]] האלוקי אינו שורה במקום של [[ישות]]{{הערה\|[[אור התורה]], [[פרשת שמות]] ע' מ"ב.}}. מקבילתה של ספירת החכמה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] החכמה שהיא השורש לכוחות השכליים של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו.

	עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה.		עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה.<s>היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.</s>

	== אופן התהוותה ==		== אופן התהוותה ==

תמים בדור השביעי: הרחבה, עריכה, הוספת מקור

2024-06-20T18:24:37Z

הרחבה, עריכה, הוספת מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:24, 20 ביוני 2024
שורה 4:		שורה 4:
	עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה.		עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת החכמה ממוקמת בצידו הימני של המשולש העליון, מקביל לאונה הימנים של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת החכמה.

	~~היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת~~ החכמה ~~הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.~~		== אופן התהוותה ==
			התהוות החכמה בשונה מכל הדרגות שלאחריה שהם באופן של [[עילה ועלול]] היא באופן של בריאה יש מאין וגם המקור שלה נעלה לגמרי ומופרש ממנה ואינו מכריח את קיומה<ref>וראה מאמרי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)\|אדמו"ר הזקן]] תקס"א ד"ה כל הנהנה מסעודת חתן</ref>

			ואצל הקב"ה אין הבדל בין חכמת אדם לחכמה דאצילות כי אצל הקב"ה אין ערוך לגביו והעולמות לא תופשים אצלו מקום כלל כי הוא בלי גבול ואם נאמר שהחכמה של אצילות נחשבת לפניו יותר מחכמת אדם יוצא שהעולמות כן תופסים אצלו מקום ח"ו<ref>דרך מצותיך עמוד קכ"א</ref>

	==ענינה==		==ענינה==

שיע.ק: /* ענינה */ מקור

2024-05-27T21:24:36Z

ענינה: מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:24, 28 במאי 2024
שורה 13:		שורה 13:
	#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה\|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא [[אותיות]] של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.		#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה\|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא [[אותיות]] של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.

	לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.		לאחר קבלת האור אצל ספירת החכמה, עליה להעביר זאת לספירת הבינה כדי שתפענח את האור האלוקי המופשט למבנה שכלי שלם של סברות ורעיונית. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה{{הערה\|משל המצלמה, [[שיחת משתמש:חיים נהר#משל לחכמה\|נהגה על ידי משתמש חב"דפדיה: חיים נהר]]}}.

	==התחלקותה ובחינותיה==		==התחלקותה ובחינותיה==