סלמנדרא - היסטוריית גרסאות

נסיעה לרבי ב־16:21, 15 במרץ 2026

2026-03-15T16:21:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:21, 15 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	{{עריכה}}		{{עריכה\|כל הערך=כן}}
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg~~\|שמאל~~\|ממוזער~~\|250px~~\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|ממוזער\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

מ. רובין ב־12:24, 5 בדצמבר 2025

2025-12-05T12:24:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:24, 5 בדצמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{עריכה ~~דחופה~~}}		{{עריכה}}
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

מ. רובין: הסרת קישורים עודפים

2025-09-28T20:19:21Z

הסרת קישורים עודפים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:19, 28 בספטמבר 2025
שורה 1:		שורה 1:
			{{עריכה דחופה}}
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.
שורה 7:		שורה 8:

	==טמא מאש==		==טמא מאש==
			ה[[סלמנדרא]] היא שרץ [[טומאה\|טמא]], אך הוא מגיע מהאש, שהיא [[טהרה\|טהורה]], ולא עוד אלא היא משמשת כמקום [[טבילה]] ([[מקווה]]), יותר נעלית מאשר מקווה של [[מים]], עד שה[[קדוש ברוך הוא]] טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('נורא'){{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=39&format=pdf דף ל"ט עמוד א']}} כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא"{{הערה\|ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו}}.

	~~ה[[סלמנדרא]]~~ היא ~~שרץ [[טומאה\|טמא]]~~, ~~אך הוא מגיע מהאש~~, שהיא [[~~טהרה~~\|~~טהורה~~]], ולא עוד אלא היא משמשת כמקום [[טבילה]] ([[מקווה]]), יותר נעלית מאשר [[מקווה]] של [[מים]], עד שה[[קדוש ברוך הוא]] טובל ומיטהר דווקא במקווה של אש ('~~נורא~~'~~){{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=39&format=pdf דף ל"ט עמוד א~~'~~]}} כמו שכתוב בפסוק "כִּי הִנֵּה ה~~' ~~בָּאֵשׁ יָבוֹא"{{הערה\|ישעיהו פרק ס"ו פסוק ט"ו}}~~.		אמנם, כאשר היא באה במגע עם האש, אז אין שולטת בה האש, שכן אף על פי שהיא [[טומאה\|טמאה]] - ב'''מהותה''' היא עדיין 'אש' - טהורה מכוח האש בה נוצרה.

	אמנם, כאשר היא באה במגע עם האש, אז אין שולטת בה האש, שכן למרות שהיא [[טומאה\|טמאה]] - ב'''מהותה''' היא עדיין 'אש' - טהורה מכוח האש בה נוצרה.		כך גם [[תלמיד חכם\|תלמידי חכמים]], כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]], גם אם הם הופכים ל'שרץ', מהותם האמיתית היא תורה, והם תמיד יכולים להשיל מעליהם את טומאתם ולחזור אליה.

	כך גם [[תלמיד חכם\|תלמידי חכמים]], כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]], גם אם הם הופכים ל'שרץ', מהותם האמיתית היא [[תורה]], והם תמיד יכולים להשיל מעליהם את טומאתם ולחזור אליה.

	~~==מקורות לקריאה נוספת==~~

			==לקריאה נוספת==
	*[[שיחה\|שיחת]] [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תשל"א]] - [[הנחה]].		*[[שיחה\|שיחת]] [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תשל"א]] - [[הנחה]].

	*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמ' 464.		*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז עמ' 464.

	~~{{ערך חסר}}~~

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:בעלי חיים]]		[[קטגוריה:בעלי חיים]]

ב. שורה ב־20:35, 2 ביוני 2024

2024-06-02T20:35:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:35, 2 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

מה עם ההתגלות? ב־11:15, 3 ביולי 2023

2023-07-03T11:15:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:15, 3 ביולי 2023
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 ~~שאלות ותשובות~~ "~~צופנת~~ פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:28:52Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:28, 3 במרץ 2021
שורה 22:		שורה 22:
	{{ערך חסר}}		{{ערך חסר}}

	{{הערות שוליים~~\|טורים=כן~~}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:בעלי חיים]]		[[קטגוריה:בעלי חיים]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "יוסף רוז'ין" ב־"יוסף רוזין"

2020-10-16T21:42:11Z

החלפת טקסט – "יוסף רוז'ין" ב־"יוסף רוזין"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:42, 17 באוקטובר 2020
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף ~~רוז'ין~~]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין"

2020-10-16T02:07:11Z

החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:07, 16 באוקטובר 2020
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף ~~רוזין~~]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוז'ין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

חלוקה בוט: החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

2020-09-08T20:18:10Z

החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:18, 8 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]),על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

2020-09-08T07:13:48Z

החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:13, 8 בספטמבר 2020
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]),על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]),על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ~~יתכן~~ שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:35, 2 ביוני 2024
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[בהמה\|חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:15, 3 ביולי 2023
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 ~~שאלות ותשובות~~ "~~צופנת~~ פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שו"ת צפנת פענח (סימן רל"ד)] מסביר שכוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצר בצורה על טבעית מכונה כישוף.}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:42, 17 באוקטובר 2020
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף ~~רוז'ין~~]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:07, 16 באוקטובר 2020
שורה 2:		שורה 2:
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף ~~רוזין~~]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוז'ין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.

	מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}		מי שמושח את [[גוף\|גופו]] בדם סלמנדרא, אין האש מזיקה לו, כיוון שהסלמנדרא - שהיא תולדת האש, מגינה עליו{{הערה\|כך תלמידי חכמים "אין אש של [[גיהנום]] שלוטת בהם", כיוון שהם [[מציאות]] אחת עם ה[[תורה]] שנמשלה לאש. [[מסכת חגיגה]], שם}} על [[חזקיהו המלך]] מסופר מסופר שהיה 'חסין אש' כיוון שאימו משחתו ב[[דם]] סלמנדרא{{הערה\|1=[[מסכת סנהדרין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=63b&format=pdf דף ס"ג עמוד ב']: '''"אף חזקיה מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעלות אותו למולך) אלא שסכתו אמו סלמנדרא"'''}}{{הערה\|1=ככול הנראה דברי רש"י בפרושיו מבוססים על דברי ה[[מדרש תנחומא]], שם מובאים דברים הדומים לדברי הגמרא:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן='''חנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר ([[דניאל]] ג'): "באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא", בריות הגדלות באור ואין גדלות ב[[אויר]] ואיזו זו? סלמנדרא. כיצד? הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין, ומכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (גירסה אחרת: ל[[עכבר]]) והבריות קורין אותה סלמנדרא. אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו - אין האור שולטת באותו מקום. למה? על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אמרו חז"ל: תלמדי חכמים אין אור של [[גהינום\|גיהנם]] שולטת בהן - קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו - תלמדי חכמים שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש - על אחת כמה וכמה!...'''\|מקור=מדרש תנחומא, פרשת וישב פרשה ג'}}}}

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:18, 8 בספטמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]		[[קובץ:סלמנדרא כתומה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|הסלמנדרה הכתומה, יש מזהים אותה עם הסלמנדרא המופיע בגמרא.]]
	'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]),על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.		'''סלמנדרא'''{{הערה\|1=[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א'], [[מסכת חולין]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=127&format=pdf דף קכ"ז עמוד א']}} היא [[שרץ]] טמא{{הערה\|[[רש"י]] ב[[מסכת חגיגה]], שם}}, אחד משמונה השרצים הטמאים{{הערה\|[[תוספות]] במסכת חגיגה שם, וייתכן שגם [[רש"י]] סובר כמותם (דברי [[הרבי]] שנדפסו ב[[הנחה]] [[בלתי מוגה\|הלא-מוגית]]), על בסיס מה שכתב רשי במסכת חולין כי הסלמנדרה היא שרץ}}. אותה יש המזהים עם ה[[חיה]] ''''Salamandra salamandra''''{{הערה\|'סלמנדרא כתומה'.}}.

	סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.		סלמנדרא היא שרץ שנוצר על ידי בעירת ה[[אש]] במשך שבע שנים{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חגיגה]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=27&format=pdf דף כ"ז עמוד א']}}, (במקום אחר מובא שהיא נוצרת מבעירה של [[הדס]] דווקא{{הערה\|1=רש"י ב[[מסכת חולין]]. לרוב הדעות, האפשרות השנייה ברש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות כישוף אינה מתקבלת, שכן לא ייתכן שכוונת ה[[תורה]] במאמרה "הצב למינהו", ולכן יש המתרצים בשם ה[[חתם סופר]] כי כוונת רש"י כי הסלמנדרה נוצרת באמצעות מכשפים היא שהסלמנדרה נוצרת במקומות חמים במעבה האדמה (ייתכן שהכוונה היא ללבה שמתחת ללוחות הטקטוניים) ובכוח המכשפים להעלות אותה על פני הקרקע, אך בשביל לבצע כישוף כזה יש להכין את השטח באמצעות בעירת אש במשך שבע שנים{{מקור}}. לדעת [[הגאון מרוגוצ'וב]], רבי [[יוסף רוזין]] בספרו "צופנת פענח", כוונת רש"י בדבריו לא הייתה לכישוף כפשוטו, אלא שכל דבר שנוצרבצורה על טבעית מכונה כישוף:'''" ובאמת כל דבר הנעשה על ידי סיבה רחוקה מאיזו הרכובת (צ"ל הרכבות) שונות נקרא כישוף"'''. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1966&pgnum=255 שאלות ותשובות "צופנת פענח", סימן רל"ד]}}, ועל-כן היא [[תולדה]] של ה[[אש]] בלבד{{הערה\|דברי [[הרבי]]{{מקור}}}}.