נתן סאה ונטל סאה - היסטוריית גרסאות

ב. שורה ב־04:29, 21 בספטמבר 2023

2023-09-21T04:29:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 21 בספטמבר 2023
שורה 65:		שורה 65:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			{{ערך יתום}}
	[[קטגוריה:מקווה]]		[[קטגוריה:מקווה]]

חלוקת קונטרסים: removed Category:טהרה using HotCat

2021-03-23T00:48:57Z

removed Category:טהרה using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:48, 23 במרץ 2021
שורה 65:		שורה 65:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~[[קטגוריה:טהרה]]~~
	[[קטגוריה:מקווה]]		[[קטגוריה:מקווה]]

בנציון ב־07:31, 18 במרץ 2021

2021-03-18T07:31:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:31, 18 במרץ 2021
שורה 66:		שורה 66:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:טהרה]]		[[קטגוריה:טהרה]]
			[[קטגוריה:מקווה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:29:44Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:29, 3 במרץ 2021
שורה 64:		שורה 64:
	לפי שיטת סאטמר, אין לסתום את החור המחבר בין בור הטבילה לבור ההשקה לעולם, כי קיים חשש שמא ישכחו לפתוח את החור לפני הטבילה. כדי להתמודד עם הבעיה של "נתן סאה ונטל סאה", יש לעשות "אוצר מי גשמים"{{הערה\|יפורט להלן [[#השיטה הרגילה]].}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20289&hilite=b3221ced-2f16-40ec-a2bf-b1e647e1bc12&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=248 שו"ת דברי יואל סימן ס"ט].}}.		לפי שיטת סאטמר, אין לסתום את החור המחבר בין בור הטבילה לבור ההשקה לעולם, כי קיים חשש שמא ישכחו לפתוח את החור לפני הטבילה. כדי להתמודד עם הבעיה של "נתן סאה ונטל סאה", יש לעשות "אוצר מי גשמים"{{הערה\|יפורט להלן [[#השיטה הרגילה]].}}{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20289&hilite=b3221ced-2f16-40ec-a2bf-b1e647e1bc12&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=248 שו"ת דברי יואל סימן ס"ט].}}.

	{{הערות שוליים~~\|טורים=כן~~}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:טהרה]]		[[קטגוריה:טהרה]]

חבר: /* השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה */

2020-11-18T07:03:45Z

השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:03, 18 בנובמבר 2020
שורה 44:		שורה 44:

	===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===		===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===
	השיטה הרגילה והמקובלת היא לעשות שני בורות: בור זריעה ובור השקה, לכל אחד מהבורות ישנה מעלה מיוחדת: לבור הזריעה ישנה מעלה בכך שהמים ש"נזרעים" בתוכו נהפכים למים כשרים כמעט לכל הדעות{{הערה\|וכמפורט לעיל}}, בנוסף, כאשר המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, לא ייתכן שהמים שבבור הטבילה לא יהיו כשרים; לעומת הבעיה שבבור ההשקה, שלפעמים שוכחים לבצע את ההשקה, למשל שהמים שבמקווה אינם מגיעים עד החור{{הערה~~\|שם~~\|יורה דעה}} או שמגיעים עד החור, אבל אינם מגיעים עד סוף החור ואין בהם שיעור של "שפופרת הנוד" (שתי אצבעות) לחברם{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41928&hilite=fb8231ce-00eb-4617-8570-884245ee935f&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=199 בשם שו"ת מנחת יצחק סימן קמ"ד], ושו"ת שאל שאל סימן קכ"ה סעיף ו'.}} או שהחור סגור, ואם המים מוכשרים רק על ידי טבילה זו - נמצא שהמים נחשבים למים שאובים שלא הוכשרו שהם מים פסולים לכל הדעות (לכל הפחות מדרבנן). מקרים כאלו קורים לעיתים גם כיום{{הערה\|הרב ירמיה כ"ץ, מקווה מים חלק שלישי "ההשקה".}}, וזו היא מעלת בור הזריעה (לפי שיטת חב"ד שבור ההשקה בתחתית המקווה והוא פתוח תמיד לא קיימת בעיה זו).		השיטה הרגילה והמקובלת היא לעשות שני בורות: בור זריעה ובור השקה, לכל אחד מהבורות ישנה מעלה מיוחדת: לבור הזריעה ישנה מעלה בכך שהמים ש"נזרעים" בתוכו נהפכים למים כשרים כמעט לכל הדעות{{הערה\|וכמפורט לעיל}}, בנוסף, כאשר המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, לא ייתכן שהמים שבבור הטבילה לא יהיו כשרים; לעומת הבעיה שבבור ההשקה, שלפעמים שוכחים לבצע את ההשקה, למשל שהמים שבמקווה אינם מגיעים עד החור{{הערה\|יורה דעה}} או שמגיעים עד החור, אבל אינם מגיעים עד סוף החור ואין בהם שיעור של "שפופרת הנוד" (שתי אצבעות) לחברם{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41928&hilite=fb8231ce-00eb-4617-8570-884245ee935f&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=199 בשם שו"ת מנחת יצחק סימן קמ"ד], ושו"ת שאל שאל סימן קכ"ה סעיף ו'.}} או שהחור סגור, ואם המים מוכשרים רק על ידי טבילה זו - נמצא שהמים נחשבים למים שאובים שלא הוכשרו שהם מים פסולים לכל הדעות (לכל הפחות מדרבנן). מקרים כאלו קורים לעיתים גם כיום{{הערה\|הרב ירמיה כ"ץ, מקווה מים חלק שלישי "ההשקה".}}, וזו היא מעלת בור הזריעה (לפי שיטת חב"ד שבור ההשקה בתחתית המקווה והוא פתוח תמיד לא קיימת בעיה זו).

	בנוסף יש גם בור השקה, שלו יש מעלה גדולה: יש הלכה שאם בתחתית המקווה היו שלושה [[לוג]]ים של [[מים שאובים]], יהיה המקווה פסול גם אם הציפו על המים השאובים את כל המים הכשרים שבעולם. נמצא, שאם המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, והיו בתחתית המקווה שלושה לוגים של מים שאובים (דבר שקורה לעיתים רבות אם רוקנו את המקווה בכלים שאינם נקובים או ב[[מגבת]] שנחשבת לכלי){{הערה\|על פי ההלכה יש לרוקן את המקווה בכלי נקוב, שמא ישפכו ממנו למקווה חזרה מים, ויפסלו את המקווה לאחר שימלאו אותו שוב}}, המקווה פסול. אך אם מבצעים גם "השקה", נמצא שגם אם כל המים שבבור היו שאובים, הם מוכשרים על ידי החיבור למי גשמים בבור ההשקה.		בנוסף יש גם בור השקה, שלו יש מעלה גדולה: יש הלכה שאם בתחתית המקווה היו שלושה [[לוג]]ים של [[מים שאובים]], יהיה המקווה פסול גם אם הציפו על המים השאובים את כל המים הכשרים שבעולם. נמצא, שאם המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, והיו בתחתית המקווה שלושה לוגים של מים שאובים (דבר שקורה לעיתים רבות אם רוקנו את המקווה בכלים שאינם נקובים או ב[[מגבת]] שנחשבת לכלי){{הערה\|על פי ההלכה יש לרוקן את המקווה בכלי נקוב, שמא ישפכו ממנו למקווה חזרה מים, ויפסלו את המקווה לאחר שימלאו אותו שוב}}, המקווה פסול. אך אם מבצעים גם "השקה", נמצא שגם אם כל המים שבבור היו שאובים, הם מוכשרים על ידי החיבור למי גשמים בבור ההשקה.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים"

2020-09-06T06:23:09Z

החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:23, 6 בספטמבר 2020
שורה 44:		שורה 44:

	===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===		===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===
	השיטה הרגילה והמקובלת היא לעשות שני בורות: בור זריעה ובור השקה, לכל אחד מהבורות ישנה מעלה מיוחדת: לבור הזריעה ישנה מעלה בכך שהמים ש"נזרעים" בתוכו נהפכים למים כשרים כמעט לכל הדעות{{הערה\|וכמפורט לעיל}}, בנוסף, כאשר המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, לא ייתכן שהמים שבבור הטבילה לא יהיו כשרים; לעומת הבעיה שבבור ההשקה, שלפעמים שוכחים לבצע את ההשקה, למשל שהמים שבמקווה אינם מגיעים עד החור{{הערה\|שם\|יורה דעה}} או שמגיעים עד החור, אבל אינם מגיעים עד סוף החור ואין בהם שיעור של "שפופרת הנוד" (שתי אצבעות) לחברם{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41928&hilite=fb8231ce-00eb-4617-8570-884245ee935f&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=199 בשם שו"ת מנחת יצחק סימן קמ"ד], ושו"ת שאל שאל סימן קכ"ה סעיף ו'.}} או שהחור סגור, ואם המים מוכשרים רק על ידי טבילה זו - נמצא שהמים נחשבים למים שאובים שלא הוכשרו שהם מים פסולים לכל הדעות (לכל הפחות מדרבנן). מקרים כאלו קורים ~~לעתים~~ גם כיום{{הערה\|הרב ירמיה כ"ץ, מקווה מים חלק שלישי "ההשקה".}}, וזו היא מעלת בור הזריעה (לפי שיטת חב"ד שבור ההשקה בתחתית המקווה והוא פתוח תמיד לא קיימת בעיה זו).		השיטה הרגילה והמקובלת היא לעשות שני בורות: בור זריעה ובור השקה, לכל אחד מהבורות ישנה מעלה מיוחדת: לבור הזריעה ישנה מעלה בכך שהמים ש"נזרעים" בתוכו נהפכים למים כשרים כמעט לכל הדעות{{הערה\|וכמפורט לעיל}}, בנוסף, כאשר המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, לא ייתכן שהמים שבבור הטבילה לא יהיו כשרים; לעומת הבעיה שבבור ההשקה, שלפעמים שוכחים לבצע את ההשקה, למשל שהמים שבמקווה אינם מגיעים עד החור{{הערה\|שם\|יורה דעה}} או שמגיעים עד החור, אבל אינם מגיעים עד סוף החור ואין בהם שיעור של "שפופרת הנוד" (שתי אצבעות) לחברם{{הערה\|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41928&hilite=fb8231ce-00eb-4617-8570-884245ee935f&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=199 בשם שו"ת מנחת יצחק סימן קמ"ד], ושו"ת שאל שאל סימן קכ"ה סעיף ו'.}} או שהחור סגור, ואם המים מוכשרים רק על ידי טבילה זו - נמצא שהמים נחשבים למים שאובים שלא הוכשרו שהם מים פסולים לכל הדעות (לכל הפחות מדרבנן). מקרים כאלו קורים לעיתים גם כיום{{הערה\|הרב ירמיה כ"ץ, מקווה מים חלק שלישי "ההשקה".}}, וזו היא מעלת בור הזריעה (לפי שיטת חב"ד שבור ההשקה בתחתית המקווה והוא פתוח תמיד לא קיימת בעיה זו).

	בנוסף יש גם בור השקה, שלו יש מעלה גדולה: יש הלכה שאם בתחתית המקווה היו שלושה [[לוג]]ים של [[מים שאובים]], יהיה המקווה פסול גם אם הציפו על המים השאובים את כל המים הכשרים שבעולם. נמצא, שאם המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, והיו בתחתית המקווה שלושה לוגים של מים שאובים (דבר שקורה ~~לעתים~~ רבות אם רוקנו את המקווה בכלים שאינם נקובים או ב[[מגבת]] שנחשבת לכלי){{הערה\|על פי ההלכה יש לרוקן את המקווה בכלי נקוב, שמא ישפכו ממנו למקווה חזרה מים, ויפסלו את המקווה לאחר שימלאו אותו שוב}}, המקווה פסול. אך אם מבצעים גם "השקה", נמצא שגם אם כל המים שבבור היו שאובים, הם מוכשרים על ידי החיבור למי גשמים בבור ההשקה.		בנוסף יש גם בור השקה, שלו יש מעלה גדולה: יש הלכה שאם בתחתית המקווה היו שלושה [[לוג]]ים של [[מים שאובים]], יהיה המקווה פסול גם אם הציפו על המים השאובים את כל המים הכשרים שבעולם. נמצא, שאם המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, והיו בתחתית המקווה שלושה לוגים של מים שאובים (דבר שקורה לעיתים רבות אם רוקנו את המקווה בכלים שאינם נקובים או ב[[מגבת]] שנחשבת לכלי){{הערה\|על פי ההלכה יש לרוקן את המקווה בכלי נקוב, שמא ישפכו ממנו למקווה חזרה מים, ויפסלו את המקווה לאחר שימלאו אותו שוב}}, המקווה פסול. אך אם מבצעים גם "השקה", נמצא שגם אם כל המים שבבור היו שאובים, הם מוכשרים על ידי החיבור למי גשמים בבור ההשקה.

	כדי להתמודד עם הבעיה של "נתן סאה ונטל סאה", בונים בסמוך למקווה בור נוסף שנקרא "אוצר מי גשמים", ובו ישנם מי גשמים רבים, ומדי תקופה, כאשר לפי החשבון קיים חשש שמא קרוב לרוב המים שבבור ההשקה הם מים שאובים, מחליפים את המים במים חדשים וכשרים מאוצר מי הגשמים.		כדי להתמודד עם הבעיה של "נתן סאה ונטל סאה", בונים בסמוך למקווה בור נוסף שנקרא "אוצר מי גשמים", ובו ישנם מי גשמים רבים, ומדי תקופה, כאשר לפי החשבון קיים חשש שמא קרוב לרוב המים שבבור ההשקה הם מים שאובים, מחליפים את המים במים חדשים וכשרים מאוצר מי הגשמים.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

2020-08-26T05:14:15Z

החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 26 באוגוסט 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==מקור הדין==		==מקור הדין==
	מקור הדין הוא במשנה{{הערה\|1= משנה מקואות ז ב}} {{ציטוטון\|מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, נתן סאה ונטל סאה כשר}}. ובגמרא{{הערה\| יבמות פב ב}} נפסק שרק עד רובו של מקווה כשר אך לא לעולם.		מקור הדין הוא במשנה{{הערה\|1= משנה מקואות ז ב}} {{ציטוטון\|מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, נתן סאה ונטל סאה כשר}}. ובגמרא{{הערה\|יבמות פב ב}} נפסק שרק עד רובו של מקווה כשר אך לא לעולם.

	===פירוש הדין===		===פירוש הדין===

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:52:44Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

חלוקת קונטרסים ב־04:41, 27 ביולי 2020

2020-07-27T04:41:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:41, 27 ביולי 2020
שורה 53:		שורה 53:
	לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד\|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה\|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו גם מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.		לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד\|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה\|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו גם מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.

	על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ~~ישעיה~~ קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה\|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה\|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון\|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה\|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה\|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}		על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה\|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה\|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון\|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה\|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה\|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}

	===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===		===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===

בא מועד: ביטול גרסה 318463 של 185.24.207.251 (שיחה) השחתה

2019-02-17T13:28:48Z

ביטול גרסה 318463 של 185.24.207.251 (שיחה) השחתה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:28, 17 בפברואר 2019
שורה 30:		שורה 30:
	בנוסף אמר החזון איש, מכיוון שהמים שבבור ההשקה אינם מתחלפים בתדירות גבוהה והם מזדהמים, נהוג לשפוך לתוכן חומרים מחטאים, כמו למשל [[כלור]], ומכיוון שכך נמצא שהכלור אינו מוכשר למקווה, שהרי דווקא מים שאובים מתכשרים בבור הטבילה אבל לא חומרים אחרים, ובמשך הזמן יכול להיות שרוב המים בבור ההשקה יהיו כלור, ואז לא די שבור ההשקה לא יכשיר את המים השאובים אלא לפעמים הוא גם עלול לפסול אותם (אם נופל חומר נוזלי אל בור הטבילה לפני שהיו בו ארבעים סאה מים כשרים, הוא פסול לטבילה לעולם, גם אם יוסיפו עליו את כל המים שבעולם). בנוסף, לפעמים המים שבבור ההשקה גבוהים יותר מהמים שבבור הטבילה, ואז נוצרת בעיה של [[זוחלין]], שהמים שבבור ההשקה יוצאים ממנו אל בור הטבילה או ההפך, ואז הם פסולים לטבילה, שהרי אסור שמי המקווה יהיו "זוחלין" למקום אחר, כך שלא רק שבור ההשקה אינו מעלה, אלא הוא עלול לגרום חסרונות ופסולים בבור הטבילה. בנוסף אם יסמכו רק על בור זה, יש חשש שהמים שבבור הטבילה לא יגיעו עד בור ההשקה ואז ממילא ההשקה לא תכשיר את המים שבבור הטבילה{{הערה\|שם=יורה דעה}}.		בנוסף אמר החזון איש, מכיוון שהמים שבבור ההשקה אינם מתחלפים בתדירות גבוהה והם מזדהמים, נהוג לשפוך לתוכן חומרים מחטאים, כמו למשל [[כלור]], ומכיוון שכך נמצא שהכלור אינו מוכשר למקווה, שהרי דווקא מים שאובים מתכשרים בבור הטבילה אבל לא חומרים אחרים, ובמשך הזמן יכול להיות שרוב המים בבור ההשקה יהיו כלור, ואז לא די שבור ההשקה לא יכשיר את המים השאובים אלא לפעמים הוא גם עלול לפסול אותם (אם נופל חומר נוזלי אל בור הטבילה לפני שהיו בו ארבעים סאה מים כשרים, הוא פסול לטבילה לעולם, גם אם יוסיפו עליו את כל המים שבעולם). בנוסף, לפעמים המים שבבור ההשקה גבוהים יותר מהמים שבבור הטבילה, ואז נוצרת בעיה של [[זוחלין]], שהמים שבבור ההשקה יוצאים ממנו אל בור הטבילה או ההפך, ואז הם פסולים לטבילה, שהרי אסור שמי המקווה יהיו "זוחלין" למקום אחר, כך שלא רק שבור ההשקה אינו מעלה, אלא הוא עלול לגרום חסרונות ופסולים בבור הטבילה. בנוסף אם יסמכו רק על בור זה, יש חשש שהמים שבבור הטבילה לא יגיעו עד בור ההשקה ואז ממילא ההשקה לא תכשיר את המים שבבור הטבילה{{הערה\|שם=יורה דעה}}.

	מסיבה זו תיקן החזון איש שבכל מקווה (שנבנית לפי שיטתו) יהיה רק בור זריעה ולא בור השקה..		מסיבה זו תיקן החזון איש שבכל מקווה (שנבנית לפי שיטתו) יהיה רק בור זריעה ולא בור השקה.

	אך בבור של זריעה לבד, ישנה בעיה רצינית שלכן תיקנו גדולי הדורות שיהיה בור השקה, כאשר לפעמים היו במקווה מים שאובים והבלן אינו מנגב היטב את המים, כך שנמצא שהמים שנכנסים אחר כך למקווה פסולים, שהרי שלושה מיםלוגים שאובים בתחילה פוסלים את המקווה. במקרה כזה, אם לא מבצעים השקה, המקווה פסולה לכל הדיעות מהתורה.		אך בבור של זריעה לבד, ישנה בעיה רצינית שלכן תיקנו גדולי הדורות שיהיה בור השקה, כאשר לפעמים היו במקווה מים שאובים והבלן אינו מנגב היטב את המים, כך שנמצא שהמים שנכנסים אחר כך למקווה פסולים, שהרי שלושה מיםלוגים שאובים בתחילה פוסלים את המקווה. במקרה כזה, אם לא מבצעים השקה, המקווה פסולה לכל הדיעות מהתורה.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:52, 24 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	נחלקו הראשונים בפירושו של דין זה. לדעת [[רש"י]] כל מה שנאמר בגמרא שרק אם הוחלפו מי המקווה עד רובם ולא לגמרי, עוסק רק ב[[מי פירות]] (מיץ) שאינו כשר למקווה, ולכן רוב פוסל. אך ב[[מים]] אף אם הם [[מים שאובים\|שאובים]], כיוון שקודם נתן את המים השאובים למקווה כשר, וממילא נטהרו, הרי הם כאילו כשרים מלכתחילה ואף אם יוחלפו כל המים במשך הזמן עדיין כשר.		נחלקו הראשונים בפירושו של דין זה. לדעת [[רש"י]] כל מה שנאמר בגמרא שרק אם הוחלפו מי המקווה עד רובם ולא לגמרי, עוסק רק ב[[מי פירות]] (מיץ) שאינו כשר למקווה, ולכן רוב פוסל. אך ב[[מים]] אף אם הם [[מים שאובים\|שאובים]], כיוון שקודם נתן את המים השאובים למקווה כשר, וממילא נטהרו, הרי הם כאילו כשרים מלכתחילה ואף אם יוחלפו כל המים במשך הזמן עדיין כשר.

	לעומת זאת, דעת ה[[ראב"ד]] היא {{הערה\|ספר בעלי הנפש פרק א הלכה ח', על פי פירוש הפוסקים}} שאף במים חל דין זה, ואם הוחלפו בצורה כזו רוב המים שבמקווה הוא פסול. דיני ה[[השקה]] וה[[זריעה (מקוואות)\|זריעה]], קיימים לפי הראב"ד כדי לטהר [[טומאת משקים\|מים]] מטומאתם, ואף להפוך אותם לכאלה שראויים לטבול בהם, אך אינו יכול לבטל את פסול השאובים מהמים לגמרי. מעלת ההשקה, לפי הראב"ד, {{הערה\|כפי שפירשוהו רוב הפוסקים}} היא מדין "חיבור", שכאשר המים השאובים מחוברים למקווה הם מקבלים את דיני המקווה מכיוון שנעשו אחד, אך זאת רק כאשר רוב המים הם מי גשמים שהם לפי דיני ה[[רוב (הלכה)\|רוב]] נחשב המקווה לכשר, אך לא כאשר המים הוחלפו במים פסולים{{הערה\|רבי [[ברוך בער לייבוביץ]], חידושי ושיעורי רבי ברוך בער על מסכת מקווואות (בסוף חלק נזיקין), סימן ב'.}}.		לעומת זאת, דעת ה[[ראב"ד]] היא{{הערה\|ספר בעלי הנפש פרק א הלכה ח', על פי פירוש הפוסקים}} שאף במים חל דין זה, ואם הוחלפו בצורה כזו רוב המים שבמקווה הוא פסול. דיני ה[[השקה]] וה[[זריעה (מקוואות)\|זריעה]], קיימים לפי הראב"ד כדי לטהר [[טומאת משקים\|מים]] מטומאתם, ואף להפוך אותם לכאלה שראויים לטבול בהם, אך אינו יכול לבטל את פסול השאובים מהמים לגמרי. מעלת ההשקה, לפי הראב"ד,{{הערה\|כפי שפירשוהו רוב הפוסקים}} היא מדין "חיבור", שכאשר המים השאובים מחוברים למקווה הם מקבלים את דיני המקווה מכיוון שנעשו אחד, אך זאת רק כאשר רוב המים הם מי גשמים שהם לפי דיני ה[[רוב (הלכה)\|רוב]] נחשב המקווה לכשר, אך לא כאשר המים הוחלפו במים פסולים{{הערה\|רבי [[ברוך בער לייבוביץ]], חידושי ושיעורי רבי ברוך בער על מסכת מקווואות (בסוף חלק נזיקין), סימן ב'.}}.

	אך הראב"ד מסייג את דבריו, ומסביר כי דבריו אמורים לגבי מקווה המכיל כארבעים סאה בלבד או מעט יותר מכך, אך במקוה המכיל הרבה יותר, כל עוד נשארו במקווה ארבעים סאה מים כשרים, אין המקווה נפסל גם אם רובו מורכב ממים שאובים{{הערה\|הוכחה מביא הראב"ד מ מקוואות ז ג.}}. הבעיה היא רק כאשר המקווה אין בו ארבעים סאה ויש בו רוב מים שאובים, או אפילו יש בו ארבעים סאה אבל המים השאובים לא נפלו לתוכו אלא סמוך לו - ומשם למקווה{{הערה\|כמופיע במקואות ד ד.}}.		אך הראב"ד מסייג את דבריו, ומסביר כי דבריו אמורים לגבי מקווה המכיל כארבעים סאה בלבד או מעט יותר מכך, אך במקוה המכיל הרבה יותר, כל עוד נשארו במקווה ארבעים סאה מים כשרים, אין המקווה נפסל גם אם רובו מורכב ממים שאובים{{הערה\|הוכחה מביא הראב"ד מ מקוואות ז ג.}}. הבעיה היא רק כאשר המקווה אין בו ארבעים סאה ויש בו רוב מים שאובים, או אפילו יש בו ארבעים סאה אבל המים השאובים לא נפלו לתוכו אלא סמוך לו - ומשם למקווה{{הערה\|כמופיע במקואות ד ד.}}.
שורה 41:		שורה 41:
	===השיטה המהודרת ביותר - מקוה כ"א סאין===		===השיטה המהודרת ביותר - מקוה כ"א סאין===
	[[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]]		[[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]]
	השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה, {{הערה\|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן. {{הערה\|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}} הקושי בישום שיטה זו הוא, לבנות אוצר כה גדול ולדאוג שיהיה מלא אינו מן הדברים הקלים.		השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה,{{הערה\|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן.{{הערה\|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}} הקושי בישום שיטה זו הוא, לבנות אוצר כה גדול ולדאוג שיהיה מלא אינו מן הדברים הקלים.

	===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===		===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===
שורה 53:		שורה 53:
	לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד\|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה\|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו גם מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.		לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד\|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה\|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו גם מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.

	על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה\|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה\|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון\|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה\|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה\|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}		על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה\|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה\|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון\|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה\|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה\|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}

	===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===		===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
	ב[[חסידות סאטמר]] נהוג על פי הוראת האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] {{הערה\|תשובות זכרון יהודה סימן קפ'}} לשלב את מעלת ה"בור על גבי בור" שייסד אדמו"ר הרש"ב, יחד עם בור זריעה רגיל + בור השקה רגיל. מעלת הבור על גבי בור, שנועדה למנוע את הבעיה של "נטל סאה ונתן סאה", שולבה בבור ההשקה המחולק לשני חלקים, כך שהמים שבחלק התחתון מתחלפים בתדירות נמוכה מאוד, וממילא גם המים שבחלק העליון כשרים{{הערה\|1=ראה במאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. מצד שני, גם אם טענת צאנז נכונה שקיימת בעיה של "קטפרס אינו חיבור", הרי שבמקרה כזה שבור ההשקה קיים בצד המקווה, בוודאי שאין כל בעיה, ולכל היותר החלק העליון של בור ההשקה לא יהיה מחובר לחלק התחתון של הבור (אם הטענה נכונה), ואם שיטת הרש"ב נכונה, נמצא שבמקווה כזו ישנה גם את המעלה של "בור על גבי בור"{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=41 קונטרס להבדיל בין מים למים], בשם שו"ת בצל החכמה סימן ס', הרב [[יצחק יעקב ווייס]], והאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]].}}. בנוסף, ייתכן שבמקווה חבד"י המים מתערבים למרות שמדובר בבור על גבי בור, וזאת על ידי תנועת הטובלים, בניגוד לבור השקה בו אין תנועת טובלים המניעה את המים בחוזק{{הערה\|שו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן פ"א.}}.		ב[[חסידות סאטמר]] נהוג על פי הוראת האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]]{{הערה\|תשובות זכרון יהודה סימן קפ'}} לשלב את מעלת ה"בור על גבי בור" שייסד אדמו"ר הרש"ב, יחד עם בור זריעה רגיל + בור השקה רגיל. מעלת הבור על גבי בור, שנועדה למנוע את הבעיה של "נטל סאה ונתן סאה", שולבה בבור ההשקה המחולק לשני חלקים, כך שהמים שבחלק התחתון מתחלפים בתדירות נמוכה מאוד, וממילא גם המים שבחלק העליון כשרים{{הערה\|1=ראה במאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. מצד שני, גם אם טענת צאנז נכונה שקיימת בעיה של "קטפרס אינו חיבור", הרי שבמקרה כזה שבור ההשקה קיים בצד המקווה, בוודאי שאין כל בעיה, ולכל היותר החלק העליון של בור ההשקה לא יהיה מחובר לחלק התחתון של הבור (אם הטענה נכונה), ואם שיטת הרש"ב נכונה, נמצא שבמקווה כזו ישנה גם את המעלה של "בור על גבי בור"{{הערה\|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=41 קונטרס להבדיל בין מים למים], בשם שו"ת בצל החכמה סימן ס', הרב [[יצחק יעקב ווייס]], והאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]].}}. בנוסף, ייתכן שבמקווה חבד"י המים מתערבים למרות שמדובר בבור על גבי בור, וזאת על ידי תנועת הטובלים, בניגוד לבור השקה בו אין תנועת טובלים המניעה את המים בחוזק{{הערה\|שו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן פ"א.}}.
	====הבעיות בשיטה לעומת שיטת חב"ד====		====הבעיות בשיטה לעומת שיטת חב"ד====
	אך למעשה אין בשיטה זו את כל המעלות שבתקנת אדמו"ר הרש"ב: 1. לפי תקנת אדמו"ר הרש"ב, עיקר הסיבה שהמים אינם מתערבים זה בזה, הוא מכיוון שלמעלה המים חמים ולמטה המים קרים, ולפי חוקי הפיזיקה באופן כזה המים אינם מתערבים, שכיוון שמים קרים כבדים מהמים החמים הם שוקעים למטה, בניגוד למים החמים שעולים למעלה. לעומת זאת, בבור שנבנה השקה בבור הזריעה, המים אינם חמים כמובן, ואז ברור שהמים מתערבים זה בזה.		אך למעשה אין בשיטה זו את כל המעלות שבתקנת אדמו"ר הרש"ב: 1. לפי תקנת אדמו"ר הרש"ב, עיקר הסיבה שהמים אינם מתערבים זה בזה, הוא מכיוון שלמעלה המים חמים ולמטה המים קרים, ולפי חוקי הפיזיקה באופן כזה המים אינם מתערבים, שכיוון שמים קרים כבדים מהמים החמים הם שוקעים למטה, בניגוד למים החמים שעולים למעלה. לעומת זאת, בבור שנבנה השקה בבור הזריעה, המים אינם חמים כמובן, ואז ברור שהמים מתערבים זה בזה.