ניסוך המים - היסטוריית גרסאות

200.12.168.32: /* בתורת החסידות */

2025-10-05T04:33:20Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:33, 5 באוקטובר 2025
שורה 13:		שורה 13:

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת ~~מיסוך~~ המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט]}}.		בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת ניסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט]}}.

	בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".		בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".

מ. רובין ב־13:40, 10 ביוני 2025

2025-06-10T13:40:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:40, 10 ביוני 2025
שורה 35:		שורה 35:

	{{סוכות}}		{{סוכות}}
			{{בית המקדש}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:בית המקדש]]		[[קטגוריה:בית המקדש]]

ב. שורה: הוספת קטגוריה:מים באמצעות HotCat

2024-07-31T18:44:15Z

הוספת קטגוריה:מים באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:44, 31 ביולי 2024
שורה 39:		שורה 39:
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
	[[קטגוריה:סוכות]]		[[קטגוריה:סוכות]]
			[[קטגוריה:מים]]

מענדי.: /* התנגדות הצדוקים */

2022-07-06T17:55:39Z

התנגדות הצדוקים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 6 ביולי 2022
שורה 10:		שורה 10:

	==התנגדות הצדוקים==		==התנגדות הצדוקים==
	ב[[מסכת סוכה]]{{הערה\|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן". בשל מעשה זה, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.		ב[[מסכת סוכה]]{{הערה\|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי (המלך ינאי) ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן". בשל מעשה זה, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

ב. א. א.: /* בתורת החסידות */

2022-04-01T04:55:23Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 1 באפריל 2022
שורה 26:		שורה 26:
	הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא		הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא
	שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש		שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
	האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה}}.		האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה"}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

ב. א. א.: /* בתורת החסידות */

2022-04-01T04:55:01Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 1 באפריל 2022
שורה 17:		שורה 17:
	בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".		בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".

	"הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות\|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה\|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי".		{{ציטוט\|"הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות\|ביטול במציאות]].
			דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה.

			ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה\|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי".

	וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.		וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.
שורה 23:		שורה 26:
	הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא		הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא
	שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש		שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
	האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.		האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

ב. א. א.: /* בתורת החסידות */

2022-04-01T04:51:10Z

בתורת החסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:51, 1 באפריל 2022
שורה 17:		שורה 17:
	בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".		בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".

	הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות\|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו,		"הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות\|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה\|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי".
	אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ~~ועך~~ דרך [[משל]] - [[השתחואה\|המשתחוה]]
	לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי.

	וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.		וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.

אליהו ב. ב־03:23, 12 באוקטובר 2020

2020-10-12T03:23:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 12 באוקטובר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~		'''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך [[מים]] בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]].
	'''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] ~~בחג~~ הסוכות מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך מים בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]].

	מקור מצווה זו הוא "[[הלכה למשה מסיני]]". עם זאת, מצאו [[חז"ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים"{{הערה\|"מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם: מים" (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה "מים" -בכל הימים כתוב "ונסכה", אך ביום השני כתוב במקום "ונסכיהם" (עם תוספת האות מ"ם), וביום השישי כתוב "ונסכיה" (עם תוספת האות יו"ד). בכל הימים היה כתוב "כמשפט", וביום השביעי היה כתוב "כמשפטם" (עם תוספת האות מ"ם). וזהו הרמז}}~~. ב[[ספר שמואל]]{{הערה\|שמואל א ז, ה; שמואל ב כג, טז.}} מוזכר ניסוך מים אך הוא אינו קשור ל[[גשם\|גשמים]] או לחג הסוכות~~.		מקור מצווה זו הוא "[[הלכה למשה מסיני]]". עם זאת, מצאו [[חז"ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים"{{הערה\|"מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם: מים" (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה "מים" -בכל הימים כתוב "ונסכה", אך ביום השני כתוב במקום "ונסכיהם" (עם תוספת האות מ"ם), וביום השישי כתוב "ונסכיה" (עם תוספת האות יו"ד). בכל הימים היה כתוב "כמשפט", וביום השביעי היה כתוב "כמשפטם" (עם תוספת האות מ"ם). וזהו הרמז}}.

	==טעם המצווה==		==טעם המצווה==
	הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. ~~קרבן~~ ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון\|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.\|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}}		הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון\|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.\|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}}

	==סדר הניסוך==		==סדר הניסוך==

אליהו ב. ב־04:35, 2 באוקטובר 2020

2020-10-02T04:35:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:35, 2 באוקטובר 2020
שורה 30:		שורה 30:
	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[שמחת בית השואבה]]		*[[שמחת בית השואבה]]

			==קישורים חיצוניים==
			*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1306461 מהו ניסוך המים? ומדוע חגגו זאת בשמחה גדולה כל-כך?] {{בית חב"ד}}

	{{סוכות}}		{{סוכות}}

אליהו ב. ב־04:32, 2 באוקטובר 2020

2020-10-02T04:32:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:32, 2 באוקטובר 2020
שורה 14:		שורה 14:

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת.		בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת מיסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 מאמר ד"ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה"מ סוכות תשי"ט]}}.

	בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".		בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים".
שורה 22:		שורה 22:
	לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי.		לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי.

	וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין,		וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי.
	אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים
	הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל
	ממציאותו לגמרי.

	הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות,		הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא
	והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא		שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
	שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא		האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.
	כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות.
	וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש
	האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד
	ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה.~~{{הערה\|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=137 תורת מנחם]}}~~

	==ראו גם==		==ראו גם==