https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA 2026-04-11T05:54:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=725541&oldid=prev 2024-12-24T20:29:43Z

<p>שינוי יעד ההפניה מהדף <a href="/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)" class="mw-redirect" title="ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)">ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)</a> לדף <a href="/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA" title="ניגון ההשתטחות">ניגון ההשתטחות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 24 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההשתטחות</ins>]]</div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=509504&oldid=prev 2021-12-09T15:48:50Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/95.86.72.35" title="מיוחד:תרומות/95.86.72.35">95.86.72.35</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:95.86.72.35&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:95.86.72.35 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93" title="משתמש:חסיד">חסיד</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:48, 9 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכולם מוכר "ניגון ההשתטחות" של אדמו"ר הצמח צדק, ניגון המשתייך לניגונים המכוונים, שנתחברו על ידי רבי.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותרת הניגון בספר הניגונים היא "ניגון דבקות", ובתת כותרת: "מיוחס לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע בעת השתטחות על קבר אמו, הרבנית דבורה לאה נ"ע". בתיאור הניגון במפתח ניגונים שם נאמר: "ניגון זה הוא 'תנועה' קצרה שכולה דבקות, געגועים נפשיים ורטט חרישי מתעלומות נקודת הלב".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפורו של הניגון מחזיר אותנו עוד אל תקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, כאשר אדמו"ר הצמח צדק בתור ילד בן 3, לפני יותר מ-220 שנה. ייתכן לומר שזהו הניגון הראשון של אדמו"ר הצמח צדק, בו ביטא את הגעגועים שלו כלפי אמו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בניגון הזה יש משהו מיוחד. ישנה התרגשות מיוחדת כאשר מנגנים את הניגון. וודאי גם עצם הסיפור של הניגון הוא מרגש מאד, יותר מדי מרגש, אבל זו לא טעות, גם הניגון עצמו הוא משהו מיוחד.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון המספר על מסירות נפש</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכן, נוסף על כך שזהו ניגון של אדמו"ר הצמח צדק, ניגון זה קשור גם ברבנית דבורה לאה, אם הצמח צדק ובתו של אדמו"ר הזקן, ולא רק באישיותה בכלל אלא אף בסיפור מסירות נפשה על תורת החסידות – אשר אדמו"ר הצמח צדק התייתם מאמו בגיל 3, כמסופר פרשת הדברים באריכות בשיחות קודש של אדמו"ר הריי"צ ולוקט בקונטרס "הרבנית דבורה לאה".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפור מסירות הנפש על תורת החסידות מתבקש להיות נרגש בתווי ניגון זה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון לציוני דרך משמעותיים בחיים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן לראות מתיאורים שונים, שמקום קברה של אימו היווה מקום חשוב לפני מאורעות חשובים בחיי הצמח צדק:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפעם הראשונה, הובא אדמו"ר הצמח צדק על ציון אמו הרבנית – בליווי סבו אדמו"ר הזקן – בהיותו בן שלוש, בערב יום הכפורים ט' תשרי וכן למחרת יום הכפורים י"א תשרי תקנ"ג בשעת 'הכנסה לחידר'.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הציון של הרבנית דבורה לאה נמצא בליוזנה. אם כן, שם היה מושר הניגון ע"י הצמח צדק, שדר בליוזנא יחד עם סבו אדמו"ר הזקן עד לקיץ של שנת תקס"א, עד היותו בגיל אחד עשר שנים, קרוב לגיל שתים עשרה. לא יפלא אם כבר אז חיבר הצ"צ את הניגון, באשר נתגלה בו חוש וכשרון גדול בנגינה כבר בקטנותו, כפי שמתבטא אדמור הריי"צ: ש"כשהיה שומע 'תנועה' של ניגון היה תופס אותה בכמה רגעים ובפנימיות"– תיאור זה נאמר עליו לפני שנת תקנ"ח, היינו לפני היותו בן תשע), וגם את חידושי התורה שלו החל לרשום בשנת תקס"א, בגיל אחת עשרה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכן מסתבר כי גם בשנים מאוחרות יותר, כולל בשנות נשיאותו בשבתו בליובאוויטש, היה מבקר על ציון אמו הרבנית בליוזנא [מה גם שמדובר במרחק נסיעה לא גדול, כאשר תוך יום אחד ניתן לנסוע ולחזור חזרה]. איזכור לביקור כזה מצינו על ש"פ תצא תקצ"ב. באותה שבת הצ"צ אמר מאמר חסידות בליוזנא, ועל כותרת המאמר נרשם בכתב יד: "תורת אדמו"ר מ"מ בעת שהיה על קברי אבות בשנת תקצ"ב לפ"ק פה ליאזני" – שבמאמר מדובר גם על נושא של זכות אבות המסייעת לבנים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש להדגיש, שקבר אימו הרבנית נחשב למקום קדוש ומסוגל ביותר. אדמו"ר הצמח צדק שלח עליו פ"נ מיוחד בערב ראש השנה וגם בצום גדליה תר"ג. ולאחר מכן באותה שנה לפני נסיעתו כבדת האחריות לפטרבורג כדי לבטל את גזירות הממשלה – היה על ציון אמו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השתלשלותו של הניגון, ונוסח 770</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון זה נמסר לספר הניגונים ע"י הרב יצחק דוב אושפאל, שקיבלו מזקני חסידי חב"ד בעיר קורעניץ פלך וילנא, עיר שהיה בה מושב חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר זקן, שבה גם ביקר אדמו"ר הצ"צ עצמו בשנת תקצ"ה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך נראה שהוא מוכר גם ממקורות נוספים, שכן כיום מקובל לנגן אותו בנוסח שונה במקצת מזה של ספר הניגונים. וכך ניגנו את הניגון אצל הרבי בהזדמנויות הנ"ל בראשות ר' יואל שי' כהן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להרגיש את תנועות הניגון</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לניגון 3 בבות, שחוברות יחדיו לבטא את מהותו. אני מציע שגם מי שאינו בקיא בתווים לא יחשוש מלקרוא את ההמשך.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבא ראשונה: תנועה של השתטחות</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעת יש להבין כיצד מבטא ניגון זה בתנועותיו את התוכן של 'השתטחות'.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיון במאמרי חסידות, כגון קונטרס ההשתטחות של אדמו"ר האמצעי, נראה שהשתטחות היא יחוד עם נשמת הצדיק, ואיננה ענין של השתחוואה בפישוט ידיים ורגליים. אולם, על מנת להגיע אל היחוד עם הצדיק נדרשת מהאדם "הכנעה גדולה ויראה עילאה", וכמו השתחוואת השבטים אל יוסף הצדיק.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים, עצם המילה 'השתטחות' מורה כי תנועתה היא מלמעלה למטה. ואכן, השלד של כל הניגון הוא תנועה של צלילים מלמעלה למטה. המנגינה יורדת מדרגה לדרגה מלמעלה למטה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיומי התיבות – מופיע צליל-קבע עליון. צליל זה מבטא את הרצוא, את הקשר למעלה. צליל זה הוא הקדמה לתיבה הבאה, לירידה למטה יותר. בכדי להשתחוות כראוי, צריך לזה נתינת כוח וגילוי מלמעלה (כידוע הפירוש בלקוטי תורה במילים "אין אנו יכולים להשתחוות" – שכדי להשתחוות באמת לפני ה', צריך גילוי עליון).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהמשך הבבא יש תנועה שמדגישה את הצליל העליון, ובסיום הבבא – תנועה קצרה שלקוחה מניגון ארבע בבות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבא שנייה: רסיסי צלילים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבבא השנייה הינה פיתוח ושכלול של הבבא הראשונה: התיבה הראשונה נותנת הבלטה לצליל העליון, ואילו התיבה השנייה חוזרת שוב על הירידה למטה, הפעם ברצף.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אותן התנועות שהיו בבבא ראשונה בלבוש צלילים איטיים, מופיעים בבבא השנייה שבורים לרסיסים, ובמקצבים נוקבים. כל זה מגביר את השתפכות הנפש, את הלב שנשבר לרסיסים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבא שלישית: ממרירו למיתקא</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשקפה ראשונה, בבא זו נשמעת כחומר מוזיקלי חדש לעומת הבבות הקודמות. אולם לאחר העיון ניתן להבחין, כי בעצם בבא זו משתמשת באותו קו מוזיקלי כמקודם, והופכת אותו מגוון של מרירות לגוון של שמחה. כאן מופיעה אותה תנועה של ירידה למטה כמו בבבא ראשונה ושניה, רק כעת באה בשמחה – בסולם מז'ור, ומבטא אושר ועליצות הנפש, כעין 'תענוג עצמי':</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי התיבות האחרונות של בבא זו, המסיימות את הניגון, דומות אחת לשנייה וההבדל ביניהן הוא בסיומת התיבה. התיבה הראשונה מדגישה את הצד העליון – ע"י שמסתיימת בצליל העליון, והתיבה השנייה מדגישה את הצד התחתון, ע"י שמסתיימת בצליל התחתון.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השתטחות מרחוק – ע"י ניגון</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלה היא מרבותינו נשיאינו, שהשתטחות יכולה להיות בכל עת ובכל זמן, ע"י ידיעה בענין ההשתטחות או ע"י תמימות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי זה אולי נכון לומר, כי ע"י ניגון השתטחות שמכוון לכוונה הפנימית של השתטחות – ניתן הכוח להגיע למצב הנכון של השתטחות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סגולת הניגון: השתטחות ברוחניות</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי מבאר שיכול להיות ענין של השתטחות ברוחניות, ע"י לימוד התורה של הצדיק, שנמצא בתוך תורתו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי זה – הניגון שייך לא רק להשתטחות בפועל בעת הליכה על הציון, אלא גם בכל הזדמנות אחרת כאשר האדם מכוון את עצמו לעניין של השתטחות ברוחניות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוך סדר הניגוני האדמו"רים: ניגון ליום הילולא</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פעמים אחדות, בהתוועדות יום טוב שני של ראש השנה כאשר מנגנים את ניגוני כל האדמו"רים לפי הסדר, הרבי דיבר על מעלתם של ניגונים ללא מילים, ועקב כך ביקש שינגנו מכל רבי ניגון ללא מילים. היות והניגון הקבוע של הצמח צדק בסדר זה הוא ניגון "ימין השם" עם מילים, באותן הזדמנויות ניגנו את ניגון ההשתטחות, ניגון של אדמו"ר הצמח צדק ללא מילים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"א שבט תשי"א, באמצע מאמר ד"ה באתי לגני, ניגנו את ניגוני האדמו"רים. לאחר שניגנו ניגון מהצמח צדק, הרבי ביקש שינגנו עוד ניגון, ועוד ניגון. הניגון השלישי (שכנראה אליו הרבי ציפה) היה ניגון ההשתטחות. והיה זה לפני החלק במאמר בו הרבי דיבר בעניין ההסתלקות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון על הציון</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, כאשר בכל ערב ראש חודש היו עולים על הציון של אדמו"ר הריי"צ להתפלל לרפואה שלמה כו', היו מנגנים – ר' יואל שי' כהן ושאר הנוכחים – את ניגון ההשתטחות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

שמואל חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=509501&oldid=prev 2021-12-09T13:20:16Z

<p>הוספתי תוכן</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:20, 9 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכולם מוכר "ניגון ההשתטחות" של אדמו"ר הצמח צדק, ניגון המשתייך לניגונים המכוונים, שנתחברו על ידי רבי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כותרת הניגון בספר הניגונים היא "ניגון דבקות", ובתת כותרת: "מיוחס לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע בעת השתטחות על קבר אמו, הרבנית דבורה לאה נ"ע". בתיאור הניגון במפתח ניגונים שם נאמר: "ניגון זה הוא 'תנועה' קצרה שכולה דבקות, געגועים נפשיים ורטט חרישי מתעלומות נקודת הלב".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפורו של הניגון מחזיר אותנו עוד אל תקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, כאשר אדמו"ר הצמח צדק בתור ילד בן 3, לפני יותר מ-220 שנה. ייתכן לומר שזהו הניגון הראשון של אדמו"ר הצמח צדק, בו ביטא את הגעגועים שלו כלפי אמו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בניגון הזה יש משהו מיוחד. ישנה התרגשות מיוחדת כאשר מנגנים את הניגון. וודאי גם עצם הסיפור של הניגון הוא מרגש מאד, יותר מדי מרגש, אבל זו לא טעות, גם הניגון עצמו הוא משהו מיוחד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון המספר על מסירות נפש</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכן, נוסף על כך שזהו ניגון של אדמו"ר הצמח צדק, ניגון זה קשור גם ברבנית דבורה לאה, אם הצמח צדק ובתו של אדמו"ר הזקן, ולא רק באישיותה בכלל אלא אף בסיפור מסירות נפשה על תורת החסידות – אשר אדמו"ר הצמח צדק התייתם מאמו בגיל 3, כמסופר פרשת הדברים באריכות בשיחות קודש של אדמו"ר הריי"צ ולוקט בקונטרס "הרבנית דבורה לאה".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיפור מסירות הנפש על תורת החסידות מתבקש להיות נרגש בתווי ניגון זה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון לציוני דרך משמעותיים בחיים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן לראות מתיאורים שונים, שמקום קברה של אימו היווה מקום חשוב לפני מאורעות חשובים בחיי הצמח צדק:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפעם הראשונה, הובא אדמו"ר הצמח צדק על ציון אמו הרבנית – בליווי סבו אדמו"ר הזקן – בהיותו בן שלוש, בערב יום הכפורים ט' תשרי וכן למחרת יום הכפורים י"א תשרי תקנ"ג בשעת 'הכנסה לחידר'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הציון של הרבנית דבורה לאה נמצא בליוזנה. אם כן, שם היה מושר הניגון ע"י הצמח צדק, שדר בליוזנא יחד עם סבו אדמו"ר הזקן עד לקיץ של שנת תקס"א, עד היותו בגיל אחד עשר שנים, קרוב לגיל שתים עשרה. לא יפלא אם כבר אז חיבר הצ"צ את הניגון, באשר נתגלה בו חוש וכשרון גדול בנגינה כבר בקטנותו, כפי שמתבטא אדמור הריי"צ: ש"כשהיה שומע 'תנועה' של ניגון היה תופס אותה בכמה רגעים ובפנימיות"– תיאור זה נאמר עליו לפני שנת תקנ"ח, היינו לפני היותו בן תשע), וגם את חידושי התורה שלו החל לרשום בשנת תקס"א, בגיל אחת עשרה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכן מסתבר כי גם בשנים מאוחרות יותר, כולל בשנות נשיאותו בשבתו בליובאוויטש, היה מבקר על ציון אמו הרבנית בליוזנא [מה גם שמדובר במרחק נסיעה לא גדול, כאשר תוך יום אחד ניתן לנסוע ולחזור חזרה]. איזכור לביקור כזה מצינו על ש"פ תצא תקצ"ב. באותה שבת הצ"צ אמר מאמר חסידות בליוזנא, ועל כותרת המאמר נרשם בכתב יד: "תורת אדמו"ר מ"מ בעת שהיה על קברי אבות בשנת תקצ"ב לפ"ק פה ליאזני" – שבמאמר מדובר גם על נושא של זכות אבות המסייעת לבנים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש להדגיש, שקבר אימו הרבנית נחשב למקום קדוש ומסוגל ביותר. אדמו"ר הצמח צדק שלח עליו פ"נ מיוחד בערב ראש השנה וגם בצום גדליה תר"ג. ולאחר מכן באותה שנה לפני נסיעתו כבדת האחריות לפטרבורג כדי לבטל את גזירות הממשלה – היה על ציון אמו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השתלשלותו של הניגון, ונוסח 770</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון זה נמסר לספר הניגונים ע"י הרב יצחק דוב אושפאל, שקיבלו מזקני חסידי חב"ד בעיר קורעניץ פלך וילנא, עיר שהיה בה מושב חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר זקן, שבה גם ביקר אדמו"ר הצ"צ עצמו בשנת תקצ"ה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך נראה שהוא מוכר גם ממקורות נוספים, שכן כיום מקובל לנגן אותו בנוסח שונה במקצת מזה של ספר הניגונים. וכך ניגנו את הניגון אצל הרבי בהזדמנויות הנ"ל בראשות ר' יואל שי' כהן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להרגיש את תנועות הניגון</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לניגון 3 בבות, שחוברות יחדיו לבטא את מהותו. אני מציע שגם מי שאינו בקיא בתווים לא יחשוש מלקרוא את ההמשך.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבא ראשונה: תנועה של השתטחות</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כעת יש להבין כיצד מבטא ניגון זה בתנועותיו את התוכן של 'השתטחות'.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיון במאמרי חסידות, כגון קונטרס ההשתטחות של אדמו"ר האמצעי, נראה שהשתטחות היא יחוד עם נשמת הצדיק, ואיננה ענין של השתחוואה בפישוט ידיים ורגליים. אולם, על מנת להגיע אל היחוד עם הצדיק נדרשת מהאדם "הכנעה גדולה ויראה עילאה", וכמו השתחוואת השבטים אל יוסף הצדיק.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על כל פנים, עצם המילה 'השתטחות' מורה כי תנועתה היא מלמעלה למטה. ואכן, השלד של כל הניגון הוא תנועה של צלילים מלמעלה למטה. המנגינה יורדת מדרגה לדרגה מלמעלה למטה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיומי התיבות – מופיע צליל-קבע עליון. צליל זה מבטא את הרצוא, את הקשר למעלה. צליל זה הוא הקדמה לתיבה הבאה, לירידה למטה יותר. בכדי להשתחוות כראוי, צריך לזה נתינת כוח וגילוי מלמעלה (כידוע הפירוש בלקוטי תורה במילים "אין אנו יכולים להשתחוות" – שכדי להשתחוות באמת לפני ה', צריך גילוי עליון).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהמשך הבבא יש תנועה שמדגישה את הצליל העליון, ובסיום הבבא – תנועה קצרה שלקוחה מניגון ארבע בבות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבא שנייה: רסיסי צלילים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבבא השנייה הינה פיתוח ושכלול של הבבא הראשונה: התיבה הראשונה נותנת הבלטה לצליל העליון, ואילו התיבה השנייה חוזרת שוב על הירידה למטה, הפעם ברצף.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אותן התנועות שהיו בבבא ראשונה בלבוש צלילים איטיים, מופיעים בבבא השנייה שבורים לרסיסים, ובמקצבים נוקבים. כל זה מגביר את השתפכות הנפש, את הלב שנשבר לרסיסים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבא שלישית: ממרירו למיתקא</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהשקפה ראשונה, בבא זו נשמעת כחומר מוזיקלי חדש לעומת הבבות הקודמות. אולם לאחר העיון ניתן להבחין, כי בעצם בבא זו משתמשת באותו קו מוזיקלי כמקודם, והופכת אותו מגוון של מרירות לגוון של שמחה. כאן מופיעה אותה תנועה של ירידה למטה כמו בבבא ראשונה ושניה, רק כעת באה בשמחה – בסולם מז'ור, ומבטא אושר ועליצות הנפש, כעין 'תענוג עצמי':</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי התיבות האחרונות של בבא זו, המסיימות את הניגון, דומות אחת לשנייה וההבדל ביניהן הוא בסיומת התיבה. התיבה הראשונה מדגישה את הצד העליון – ע"י שמסתיימת בצליל העליון, והתיבה השנייה מדגישה את הצד התחתון, ע"י שמסתיימת בצליל התחתון.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השתטחות מרחוק – ע"י ניגון</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלה היא מרבותינו נשיאינו, שהשתטחות יכולה להיות בכל עת ובכל זמן, ע"י ידיעה בענין ההשתטחות או ע"י תמימות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי זה אולי נכון לומר, כי ע"י ניגון השתטחות שמכוון לכוונה הפנימית של השתטחות – ניתן הכוח להגיע למצב הנכון של השתטחות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סגולת הניגון: השתטחות ברוחניות</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי מבאר שיכול להיות ענין של השתטחות ברוחניות, ע"י לימוד התורה של הצדיק, שנמצא בתוך תורתו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי זה – הניגון שייך לא רק להשתטחות בפועל בעת הליכה על הציון, אלא גם בכל הזדמנות אחרת כאשר האדם מכוון את עצמו לעניין של השתטחות ברוחניות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתוך סדר הניגוני האדמו"רים: ניגון ליום הילולא</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פעמים אחדות, בהתוועדות יום טוב שני של ראש השנה כאשר מנגנים את ניגוני כל האדמו"רים לפי הסדר, הרבי דיבר על מעלתם של ניגונים ללא מילים, ועקב כך ביקש שינגנו מכל רבי ניגון ללא מילים. היות והניגון הקבוע של הצמח צדק בסדר זה הוא ניגון "ימין השם" עם מילים, באותן הזדמנויות ניגנו את ניגון ההשתטחות, ניגון של אדמו"ר הצמח צדק ללא מילים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בי"א שבט תשי"א, באמצע מאמר ד"ה באתי לגני, ניגנו את ניגוני האדמו"רים. לאחר שניגנו ניגון מהצמח צדק, הרבי ביקש שינגנו עוד ניגון, ועוד ניגון. הניגון השלישי (שכנראה אליו הרבי ציפה) היה ניגון ההשתטחות. והיה זה לפני החלק במאמר בו הרבי דיבר בעניין ההסתלקות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניגון על הציון</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, כאשר בכל ערב ראש חודש היו עולים על הציון של אדמו"ר הריי"צ להתפלל לרפואה שלמה כו', היו מנגנים – ר' יואל שי' כהן ושאר הנוכחים – את ניגון ההשתטחות.</ins></div></td></tr> </table>

95.86.72.35 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=43731&oldid=prev 2010-01-08T13:57:00Z

<p>הפניה לדף <a href="/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)" class="mw-redirect" title="ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)">ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:57, 8 בינואר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דביקות </del>(אדמו"ר הצמח צדק)]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#הפניה [[ניגון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבקות </ins>(אדמו"ר הצמח צדק)]]</div></td></tr> </table>

חסיד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=43730&oldid=prev 2010-01-08T13:56:17Z

<p>הפניה לדף <a href="/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)" class="mw-redirect" title="ניגון דביקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)">ניגון דביקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>#הפניה [[ניגון דביקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]</div>

חסיד