https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99נטע רבעי - היסטוריית גרסאות2026-04-11T13:50:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99&diff=736274&oldid=prevר.ז. ב־23:39, 30 בינואר 20252025-01-30T23:39:57Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:39, 31 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - [[איסור ערלה]], פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - [[איסור ערלה]], פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדושה של נטע רבעי: כל פרי שיוצא מהעץ בשנה הרביעית לנטיעתו נחשב לקודש. משמעות קדושתו היא שהפירות ניתנים לאכילה לבעליהם, אך רק לאחר שהן נאכלות בירושלים, כפי שנאמר בפסוק: ''"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'"'' (ויקרא י"ט, כ"ג-כ"ד). "הלולים" משמעותם אכילה בירושלים, והם נקראים נטע רבעי, כפי שמובא בספרי (נשא ו), שהתורה מדברת על כך שהפירות הם ''"לבעלים"'', כלומר, הם שייכים לבעל העץ אך יש לאוכלם במקום הקדוש.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטעמי המצווה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מטעמי המצווה==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדיני המצווה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מדיני המצווה ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== נטע רבעי ===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקדושה של </ins>נטע רבעי ===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל פרי שיוצא מהעץ בשנה הרביעית לנטיעתו נחשב לקודש. משמעות קדושתו היא שהפירות ניתנים לאכילה לבעליהם, אך רק לאחר שהן נאכלות בירושלים, כפי שנאמר בפסוק: ''"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'"'' (ויקרא י"ט, כ"ג-כ"ד). "הלולים" משמעותם אכילה בירושלים, והם נקראים נטע רבעי, כפי שמובא בספרי (נשא ו), שהתורה מדברת על כך שהפירות הם ''"לבעלים"'', כלומר, הם שייכים לבעל העץ אך יש לאוכלם במקום הקדוש.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפירות שבשנה הרביעית נחשבים כמו [[מעשר שני]] – הם פודיים בכסף ומעלים אותו ל[[ירושלים]], שם יש לאוכלם. אם פודה אותם עבור עצמו, יש להוסיף חמישית על ערכם, בדיוק כמו במעשר שני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הפירות שבשנה הרביעית נחשבים כמו [[מעשר שני]] – הם פודיים בכסף ומעלים אותו ל[[ירושלים]], שם יש לאוכלם. אם פודה אותם עבור עצמו, יש להוסיף חמישית על ערכם, בדיוק כמו במעשר שני.</div></td></tr>
</table>ר.ז.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99&diff=736271&oldid=prevר.ז.: /* המצווה בזמן הזה */2025-01-30T23:38:07Z<p><span class="autocomment">המצווה בזמן הזה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:38, 31 בינואר 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== המצווה בזמן הזה ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== המצווה בזמן הזה ===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]], לא ניתן לקיים את המצווה במלואה. עם זאת, יש המורים שאפשר לפדות את פירות הכרם הרבעי גם כיום, אבל נוהגים להשליך את הפדיון למקום שאין בו שימוש, כמו [[ים המלח]], כדי שלא יהנה מהם אדם אחר{{[[ספר החינוך]] מצווה רמז.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]], לא ניתן לקיים את המצווה במלואה. עם זאת, יש המורים שאפשר לפדות את פירות הכרם הרבעי גם כיום, אבל נוהגים להשליך את הפדיון למקום שאין בו שימוש, כמו [[ים המלח]], כדי שלא יהנה מהם אדם אחר{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|</ins>[[ספר החינוך]] מצווה רמז.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בחסידות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== בחסידות ==</div></td></tr>
</table>ר.ז.https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99&diff=736269&oldid=prevר.ז.: יצירת דף עם התוכן "'''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - איסור ערלה, פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני. הקדושה של נטע רבעי: כל פ..."2025-01-30T23:37:17Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - <a href="/index.php/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94" class="mw-redirect" title="איסור ערלה">איסור ערלה</a>, פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני. הקדושה של נטע רבעי: כל פ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''נטע רבעי''' היא המצווה לאכול את פירות העץ של שנה הרביעית לנטיעתו בקדושה. אחרי שהפירות שגדלו משך שלוש שנים הראשונות היו אסורים בהנאה - [[איסור ערלה]], פירות אלו שגדלו בשנה הרביעית, הינם קדושים, ומתחייבים באכילה בירושלים, כמו מעשר שני.<br />
<br />
הקדושה של נטע רבעי: כל פרי שיוצא מהעץ בשנה הרביעית לנטיעתו נחשב לקודש. משמעות קדושתו היא שהפירות ניתנים לאכילה לבעליהם, אך רק לאחר שהן נאכלות בירושלים, כפי שנאמר בפסוק: ''"ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'"'' (ויקרא י"ט, כ"ג-כ"ד). "הלולים" משמעותם אכילה בירושלים, והם נקראים נטע רבעי, כפי שמובא בספרי (נשא ו), שהתורה מדברת על כך שהפירות הם ''"לבעלים"'', כלומר, הם שייכים לבעל העץ אך יש לאוכלם במקום הקדוש.<br />
<br />
==מטעמי המצווה==<br />
אחד ההסברים למצב זה הוא שהמצווה נועדה לעורר את האדם להלל את שם ה' מתחילת פירות העץ, כדי שיברך את פרותיו ויתברכו. כי האל חפץ בטוב בריאותיו, ולכן מצווה האדם להעלות את פירותיו ולהביאם לירושלים. זהו גם זיכרון למקום הקדוש, המקום שבו ברכת ה' מצויה. ובכך יש בכך גם תועלת לעתיד, משום שהמצווה מחברת את האדם למקום הקדוש ומביאה אותו לשם, ובכך הוא מחנך את בניו ללמוד תורה במקום זה.<br />
<br />
הרמב"ן מסביר שנטע רבעי היא בדומה ל[[מצוות ביכורים]], שהאדם יציע ויתן להקב"ה בהודאה את הראשית ומהמובחר של הפירות כמו קורבן, וההתעוררות להלל את השם בהבאת מיטב פרי העץ היא ביטוי של ברכת ה', לזכור שהפירות הם לא תוצאה של כוחו האישי, אלא מתוך רצון אלוקי שמפנה את ברכתו כלפי האדם, ומכיון שאין הפרי בתוך שלש שנים ראוי להקריבו, לפי שהוא מועט, גם שאין נותן טעם בפריו טעם או ריח טוב, גם כי רב האילנות לא יוציאו פרות כלל עד שנה רביעית לנטיעתן, ולכך נמתין לכלן. והמצוה הזאת דומה למצוות ביכורים.<br />
<br />
== מדיני המצווה ==<br />
<br />
=== נטע רבעי ===<br />
<br />
* הפירות שבשנה הרביעית נחשבים כמו [[מעשר שני]] – הם פודיים בכסף ומעלים אותו ל[[ירושלים]], שם יש לאוכלם. אם פודה אותם עבור עצמו, יש להוסיף חמישית על ערכם, בדיוק כמו במעשר שני.<br />
* הפירות יכולים להשתנות ממקורם, למשל אם מדובר בכרם רבעי, אפשר לפדות את הענבים או את היין.<br />
* אין בהם [[דיני שכחה|דין שכחה]] ו[[פאת השדה ופיאות הראש|פאת השדה]], אין לתרום מהם תרומות ומעשרות, ויש להעלות את כל הפירות לירושלים או לפדותם בכסף ולהביא את הכסף לשם.<br />
<br />
=== ההלכות הקשורות לפדיון נטע רבעי ===<br />
<br />
* פדיון נטע רבעי הוא חלק מההלכות של מעשר שני, וכך גם כרם רבעי. הפירות נפדים בכסף ומועלים לירושלים, כפי שנפסק במשנה ובתלמוד. את הפדיון צריך לבצע כאשר הגיע הזמן המיועד לפדיון, כלומר אחרי זמן המעשר.<br />
<br />
=== המצווה בזמן הזה ===<br />
כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]], לא ניתן לקיים את המצווה במלואה. עם זאת, יש המורים שאפשר לפדות את פירות הכרם הרבעי גם כיום, אבל נוהגים להשליך את הפדיון למקום שאין בו שימוש, כמו [[ים המלח]], כדי שלא יהנה מהם אדם אחר{{[[ספר החינוך]] מצווה רמז.}}.<br />
<br />
== בחסידות ==<br />
הפירות של שנה הרביעית הם כנגד [[עולם האצילות|עולם האצילות,]] - [[יו"ד]] של [[שם הוי']] (שכן ארבעת ה[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה]] הם כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']]), שכן הפירות של שלוש שנים הראשונות הם כנגד עולמות [[בריאה יצירה עשיה]], שאפשר להיות מהם [[יניקת החיצונים]] ל[[שלוש קליפות הטמאות]], אך שנה הרביעית היא כנגד [[עולם האצילות]], שיש בהם קדושה, והם "קודש הילולים לה'".<br />
<br />
הפירות של שנה החמישית אין בהם קדושה, ולמרות זאת מבואר בחסידות שיש בהם מעלה על גבי הפירות של שנה הרביעית, שכן הפירות של שנה החמישית הם כנגד [[קוצו של יו"ד]] - [[בחינה|בחינת]] ה[[כתר]]. <br />
<br />
בנוגע לפירות שנה החמישית, נאמר ''"להוסיף לכם תבואתו"''. החסידות מפרשת את ההבדל בין פירות השנה החמישית לפירות שנה הרביעית בכך שדווקא פירות השנה החמישית, שאינם קדושים, יש להם מעלה מיוחדת. הם נאכלים בכל מקום ואפילו בטומאה, אבל מצד המעלה שלהם הוא בעשיית "[[דירה בתחתונים]]". שמרגיש גם בדברים הגשמיים שאין בהם קדושה את הקשר שלהם לרוחניות, שהם מגיעים מה'{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ז ע' 134.}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[איסור עורלה]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]]</div>ר.ז.